שער שכם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:28, 1 ביוני 2014

שלושה השמות: שער שכם, באב אל-עמוד ושער דמשק

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 [[תמונה:The Damascus Gate.JPG|200px|שמאל|ממוזער|שער שכם (2012)]]
 [[תמונה:Roman-Square22.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרצפות הכיכר הרומית מתחת לשער שכם]]
-[[תמונה:Byzantine floor mosaic map at St. George Church Madaba P1090114.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[מפת מידבא]]: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות]]
+[[תמונה:Byzantine floor mosaic map at St. George Church Madaba P1090114.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[מפת מידבא]]: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות]][[קטגוריה:שערי ירושלים|שכם]]
-[[תמונה:Jerusalem Damaskustor um 1900.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער שכם (1900)]]
-'''שער שכם''' (ב[[ערבית]]: '''باب العامود''', [[תעתיק]]: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי [[החומה העות'מאנית]]. השער נבנה בתקופה ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]] בהוראת ה[[סולטאן]] [[סולימאן הראשון|סולימאן המפואר]] בשנת [[1538]].
-השער נקרא ב[[עברית]] "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר [[שכם]]. ב[[אנגלית]] הוא נקרא "שער דמשק" , מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר [[דמשק]]. בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער.
-מבנה השער מפותל, כמו בשערים קדומים רבים, כאשר על הנכנסים נכפית הליכה מפותלת, פנייה שמאלה וימינה, וזאת על מנת למנוע מאויב המסתער על השער להיכנס במהירות אל תוך העיר.
-בסמוך אל השער בין חומות העיר העתיקה שוכן [[מוזיאון הכיכר הרומית]], וממזרח לו, מחוץ לחומות נמצאת [[מערת צדקיהו]].
-==היסטוריה==
-שער שכם [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|העות'מאני]] נבנה על גבי חורבות קדומות. מתחתיו נמצאים רבדים אחדים של מבנים קדומים.
-ברובד התחתון נמצאים שרידי מגדל שער מ[[המאה ה-1 לפנה"ס]] שבנה המלך [[הורדוס]] ב[[תקופת בית שני]]. מעליהם, שרידי
-שער ניצחון, שעמד בגבולה הצפוני של ירושלים ב[[ארץ ישראל בתקופה הרומית|תקופה הרומית]], כאשר העיר נקראה [[איליה קפיטולינה]]. העיר הרומית נבנתה לפי החלטתו של הקיסר [[רומא העתיקה|הרומי]] [[אדריאנוס]] ב{{ה|מאה ה-2}}. השער הרומי וחלק ניכר מהכיכר נחשפו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתקופת [[המנדט הבריטי]]. הוא כלל שלושה פתחים, מהם נותר שלם רק המזרחי שבהם. המסדרון שמאחוריו מוליך אל חלקו הפנימי של מגדל השער המזרחי, אחד משני המגדלים שניצבים משני צדי השער. המגדל השתמר למלוא גובהו, 12 מטרים, ורק תקרתו היא תוספת מאוחרות. גרם המדרגות שהוליך לראש המגדל השתמר בצורתו המקורית (וכיום מוביל ל[[טיילת החומות]]).
-בכיכר רחבה בעיר בין החומות, מול השער, ניצב ב{{ה|עת העתיקה}} עמוד ניצחון רומי, המופיע ב[[מפת מידבא]], ובגללו נקרא השער ב[[ערבית]] "באב אל-עמוד". מעמוד זה מדדו את המרחק אל ערים אחרות ([[קילומטר אפס]]).
-במאות [[המאה ה-7|ה-7]] עד [[המאה  ה-10|ה-10]], ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|בתקופה הערבית הקדומה]], חלו שינויים במבני השער ובאזור שלידו. חלק מן הפתחים נסתם, המגדלים הפכו ל[[בית בד|בתי בד]] לתעשיית השמן, חדרי המדרגות הפכו לבורות מים, ונבנו בורות מים גדולים לפני השער מבחוץ.
-[[המאה ה-12|במאה ה-12]], ב[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|התקופה הצלבנית]], נסתם השער, ושער אחר חדש נבנה במפלס גבוה יותר צפונה ממנו. בכיכר שממול השער בין החומות נבנו בתים ורחוב. הבתים אלו שופצו במאות ה-13 עד ה-15 [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|בתקופה הממלוכית]], וכן נוספו מבני קמרונות בהמשך הרחוב דרומה.
-בשנת [[1538]], בתקופה העות'מאנית, נבנה השער הנוכחי, כחלק מהחומה העות'מאנית, כאמור על גבי השער הרומי שחלק ממנו נהרס. המגדלים הרומיים שימשו כיסודות למגדלים העות'מאניים, ובחדרים הצלבניים-ממלוכיים נבנו קירות עבים, אשר שימשו כיסודות לשער העות'מאני.
-ב{{ה|מאה ה-20}} [[חפירות ארכאולוגיות|נחפר]] אזור השער בשנים 1934-{{כ}}1937.
-ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], בתקופת השלטון [[ממלכת ירדן|הירדנית]], נבנה גשר מעל לשרידים הקדומים, ונערכו חפירות ארכאולוגיות בשנים 1964{{כ}}-1967.
-בתקופה הישראלית נערכו חפירות במתחם השער בשנים 1980-1984, וכן יושמה אז תוכנית [[שימור מבנים|לשימורו]].{{הערה|ראו: [[אלי שילר]], שיקום שער שכם, ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו, '''אריאל''', 45-44, (עורך: אלי שילר), ירושלים 1986, עמ' 151-148.}}
-בתחילת [[המאה ה-21]] נבנתה כניסה חדשה דמוית [[אמפיתיאטרון]] על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים בחזית השער. הכניסה כוללת מערכות של מדרגות לכניסה וליציאה מהעיר העתיקה וכ-500 מקומות ישיבה מול השער.
-השער בעיקר כשער המקשר בין [[העיר העתיקה]] ושכונות מזרח ירושלים שמחוצה לה, והוא פתוח לשימוש הולכי רגל בלבד. בימי שישי עוברים בשער עשרות אלפי [[פלסטינים]] בדרכם מרחבי [[הגדה המערבית|הגדה]] אל [[תפילה|תפילות]] ב[[מסגד אל-אקצה]] שעל [[הר הבית]].
-בשבתות ובחגים, עוברים בשער יהודים רבים בדרכם אל {{ה|כותל}}. בליל שבת לאחר תפילת ערבית בכותל.
-בשנת [[2011]] סיימה [[הרשות לפיתוח ירושלים]], בשיתוף עם [[רשות העתיקות]] ובמימון [[משרד ראש הממשלה]], מיזם כולל לשיקום שער שכם, ובמסגרתו שוחזר הכתר המפואר שבראש השער שניצב עד לפני 460 שנה.
-ל[[הרכבת הקלה בירושלים|רכבת הקלה]] יש תחנה מול שער שכם.
-== מטבעות ושטרות ==
-דימויו מופיע בשטר של 50 [[לירה ישראלית|לירות]] (עוצב ב-1973), שהנפיק [[בנק ישראל]] והילך בשנים [[1978]]-[[1984]],{{הערה|1= ראו: [http://www.boi.org.il/he/Currency/PastNotesAndCoinsSeries/Pages/Default.aspx#Top  דימוי שער שכם].}} וכן הופיע דימויו בשטר של 5 [[שקל|שקלים]] (עוצב ב-1978) שהילך בשנים [[1980]]-[[1986]].{{הערה|1= ראו: [http://www.boi.org.il/he/Currency/PastNotesAndCoinsSeries/Pages/Default.aspx#Top דימוי שער שכם].}}
-==ראו גם==
-*[[מוזיאון הכיכר הרומית]]
-== לקריאה נוספת ==
-* מאיר בן-דוב, '''אדם ואבן בירושלים''', מודן הוצאה לאור, 1989.
-<div style="direction: ltr;">
-* Geva H. and Bahat D. , ''Architectural and Chronological Aspects of the Ancient Damascus Gate Area'', '''[[Israel Exploration Journal]]''' 48, 1998, pp. 229-230
-</div>
-== קישורים חיצוניים ==
-{{ויקישיתוף בשורה|Category:Damascus Gate}}
-{{coord|31.781636|N|35.230451|E|type:landmark|display=title}}
-* יוסי וייס, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%96%D7%A8-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%A9.html ירושלים העתיקה: שוחזר 'כתר' שער שכם], באתר [[כיכר השבת]]
-* [http://www.3disrael.com/jerusalem/damascus_gate.cfm סיור וירטואלי בשער שכם]
-==הערות שוליים==
-{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
-{{העיר העתיקה}}
-[[קטגוריה:שערי ירושלים|שכם]]