הסכם לוזאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
* הוכרה זכותם להגנה של המיעוט היווני בשטחי טורקיה ושל המיעוט המוסלמי שרובו היה טורקי בשטחי יוון. |
* הוכרה זכותם להגנה של המיעוט היווני בשטחי טורקיה ושל המיעוט המוסלמי שרובו היה טורקי בשטחי יוון. |
||
* ההסכם קבע [[חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה|חילופי אוכלוסייה בין שתי המדינות]], ומתוקף הסכמה זו נעקרו כ-1.2 מיליון יוונים מבתיהם באסיה הקטנה והיגרו ליוון, וכ-600,000 טורקים עשו את הדרך בכיוון ההפוך. |
* ההסכם קבע [[חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה|חילופי אוכלוסייה בין שתי המדינות]], ומתוקף הסכמה זו נעקרו כ-1.2 מיליון יוונים מבתיהם באסיה הקטנה והיגרו ליוון, וכ-600,000 טורקים עשו את הדרך בכיוון ההפוך. |
||
* ההסכם הכיר בזכותם של 279,988 היוונים שהתגוררו ב[[איסטנבול]] |
* ההסכם הכיר בזכותם של 279,988 היוונים שהתגוררו ב[[איסטנבול]]{{הערה|שם=chicago|1=[http://chicago.agrino.org/turkish_pogrom_against_the_greeks.htm מתוך TURKISH POGROM AGAINST THE GREEK POPULATION OF CONSTANTINOPLE 6-7 SEPTEMBER 1955]}} וכן ב-8,200 היוונים שהתגוררו באיים [[הים האגאי|האגאים]] [[בוזג'אאדה]] (טנדרוס) ו[[גקצ'אדה]] (אימברוס) להמשיך ולהתגורר בבתיהם{{הערה|שם=chicago}}. במקביל הותר לאוכלוסייה המוסלמית ב[[תראקיה]] המערבית שמנתה 86,793 איש להמשיך ולהתגורר ביוון{{הערה|שם=chicago}}. |
||
* האיים בוזג'אאדה וגקצ'אדה הוכרו כאזור אוטונומי מיוחד, מעמד שבוטל על ידי טורקיה שלוש שנים לאחר מכן. |
* האיים בוזג'אאדה וגקצ'אדה הוכרו כאזור אוטונומי מיוחד, מעמד שבוטל על ידי טורקיה שלוש שנים לאחר מכן. |
||
* טורקיה הכירה בשלטונה של [[בריטניה]] ב[[קפריסין]]. |
* טורקיה הכירה בשלטונה של [[בריטניה]] ב[[קפריסין]]. |
||
גרסה מ־23:10, 11 ביוני 2014
הסכם לוזאן היה הסכם שלום שנחתם ב-24 ביולי 1923 בלוזאן שבשווייץ, בידי האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה, יוון, בריטניה, איטליה וצרפת, והסדיר באופן סופי את גורלה של אסיה הקטנה לאחר התפרקותה של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה והדיפת הכוחות הצרפתים והיוונים משטחיה במסגרת מלחמת העצמאות של טורקיה. ההסכם ביטל את הסכם סוור מ-1920 לו התנגדו הטורקים ואימץ את עיקריה של שביתת הנשק של מודניה מ-1922.
הסכם לוזאן נחתם לאחר דיונים ממושכים שנמשכו בהפסקות מה-20 בנובמבר 1922. את הטורקים ייצג איסמט פשה וראש צוות המשא ומתן היווני היה אלפתריוס וניזלוס.
עיקריו של ההסכם בן 143 הסעיפים קבעו כדלקמן:
- ההסכם הכיר בעצמאותה של טורקיה.
- הוכרה זכותם להגנה של המיעוט היווני בשטחי טורקיה ושל המיעוט המוסלמי שרובו היה טורקי בשטחי יוון.
- ההסכם קבע חילופי אוכלוסייה בין שתי המדינות, ומתוקף הסכמה זו נעקרו כ-1.2 מיליון יוונים מבתיהם באסיה הקטנה והיגרו ליוון, וכ-600,000 טורקים עשו את הדרך בכיוון ההפוך.
- ההסכם הכיר בזכותם של 279,988 היוונים שהתגוררו באיסטנבול[1] וכן ב-8,200 היוונים שהתגוררו באיים האגאים בוזג'אאדה (טנדרוס) וגקצ'אדה (אימברוס) להמשיך ולהתגורר בבתיהם[1]. במקביל הותר לאוכלוסייה המוסלמית בתראקיה המערבית שמנתה 86,793 איש להמשיך ולהתגורר ביוון[1].
- האיים בוזג'אאדה וגקצ'אדה הוכרו כאזור אוטונומי מיוחד, מעמד שבוטל על ידי טורקיה שלוש שנים לאחר מכן.
- טורקיה הכירה בשלטונה של בריטניה בקפריסין.
- גורלו של אזור מוסול בעיראק הועבר להכרעה בידי חבר הלאומים.
- ההסכם הגדיר את גבולות הרפובליקה הטורקית והעניק לה הכרה בינלאומית כמדינה היורשת של האימפריה העות'מאנית.
- הוסדר מעמדם של מצרי הבוספורוס והדרדנלים כאזור מפורז, מעמד שנשמר עד שנת 1936.
חילופי האוכלוסייה המוסכמים בין שתי המדינות נחשבים לאחד המאפיינים יוצאי הדופן של הסכם לוזאן, ובעוד שהזיכרון הלאומי הטורקי זוכר "חילופי אוכלוסייה" (Türkiye-Yunanistan Nüfus Mübadelesi), התקבע האירוע בזכרונם של היוונים כ"אסון אסיה הקטנה" (Μικρασιατική καταστροφή) או "הקטסטרופה".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| מלחמת העצמאות של טורקיה | ||
|---|---|---|
| התגבשות התנועה הלאומית הטורקית | חוזר אמסיה • ועידת ארזורום • ועידת סיוואס • האספה הלאומית הגדולה של טורקיה | |
| הסכמים בינלאומיים | הפסקת האש של מודרוס • ועידת סן רמו • הסכם סוור • הסכם אלכסנדרופול • הסכם קארס • הסכם מוסקבה • הסכם אנקרה • שביתת הנשק של מודניה • הסכם לוזאן | |
| מאבקים מזוינים | מלחמת יוון–טורקיה • מלחמת טורקיה–צרפת • מלחמת טורקיה–ארמניה | |