חומרא וקולא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:22, 18 ביוני 2014

חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.

להגדרות אלו חשיבות הלכתית, המתבטאת, בין השאר, בקביעה ההלכתית כי "ספק דאורייתא לחומרא" ו"ספק דרבנן לקולא".

חומרא וקולא כמדדים לפסיקת הלכה

לעתים החומרא והקולא משמשים כמדד לפסיקת הלכה.^[1] כך, למשל, נקבע הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא וספיקא דרבנן לקולא", כלומר בספק בדין מקראי יש להחמיר ובספק בדברי חז"ל יש להקל.

מצבי חומרות

ישנם מספר מצבים בהם נפסק שיש לנקוט בגישה מחמירה או שהוגדר שטוב להחמיר:

חומרות לכתחילה - מצבים בהם ההלכה נקבעה מראש כך שיש עדיפות לקיום מצווה בדרך מסוימת אך הדבר לא חובה. כך, לדוגמה, יש הנוהגים בחג הסוכות להחמיר ולא לאכול או לשתות דבר מחוץ לסוכה, אף על פי שמן הדין מותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה.^[2]
סייגים - דינים שנתחדשו כדי לעשות סייג למצוות, סייגים רבים נפסקו כחובה.
חששות - כאשר במצב של ספק לעתים חוששים לצד המחמיר. ישנם חששות שנקבעו להלכה, בתוכם הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא", אך יש חששות שהם רשות בידי הרוצה להחמיר.

ישנם גם מצבים בהם כתבו הפוסקים שאין ראוי להחמיר. למשל במקום בו יש "הפסד ממון" לישראל אחר אין זו מידת חסידות להחמיר. (למעט ל"גדולי החכמים")^[3]

חומרות רשות

בספרות ההלכה מופיעים לעתים ביטויים בשבח החומרא, וחוזר בה הביטוי "המחמיר תבוא עליו הברכה". דברים בשבח החומרות נכתבו גם בספר כף החיים: ”וכל איש אשר נשמתו זכה ביותר תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידוּת ביותר וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל-כך תאוה נפשו לילך אחר הקוּלות.”^[4]
גם בספר מסילת ישרים, המונה את השלבים בהתקדמות בעבודת ה', נכתב^[5] שבשלב הפרישות על האדם להחמיר בדינים ולחוש לדברי יחיד במחלוקת, אם דברי היחיד הגיוניים, אפילו כשההלכה נפסקת לא כמותו.

מנגד, יש מצבים שבהם נאסר להחמיר: רבן גמליאל ביקר את רבי טרפון כשהחמיר וקרא קריאת שמע בשכיבה כדברי בית שמאי, בנימוק "שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות".^[6] וכן יש דעה שאסור להחמיר ולא לאכול דבר שנתבטל בשישים "והוי כמו אפיקורסות".^[7] כך גם הרב אברהם יצחק קוק ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שעל פי דרך התורה נפסק להקל אין זו מידת חסידות.^[8] גם הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אמנם אם אדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר אך רק בגלל האפשרות שכך הוא הדין.

כיום

כיום בציבור החרדי מרבים להחמיר בעניינים שונים, כגון צניעות וכשרות ולעומת זאת במגזר הדתי לאומי המצב לא אחיד ובפלגים מסוימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב אורי שרקי טען כי הרצון להחמיר הפך לעתים ל"נטייה כרונית חולנית".^[9]

פעמים שהפרעה טורדנית-כפייתית מביאה אנשים לידי חומרות קיצוניות שאינן נובעות מהקפדה הלכתית אלא מאובססיה.^[10]

ראו גם

חומרא דרבי זירא

קישורים חיצוניים

ספר הדרכה מקיף ופרטני בענייני חומרא וקולא באתר דרכי נועם http://www.dnoam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=547476
האם אדם רשאי להחמיר על עצמו בכל חומרה שירצה? באתר הלכה יומית
מרדכי גרינברג, על חומרות יתרות, ערוץ 7

הערות שוליים

^ אנציקלופדיה תלמודית, בערך הלכה.
^ משנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה ה'.
^ על פי הרב יעקב אריאל "באהלה של תורה" סימן ה במאמר "כיצד מהדרין" על פי דברי הש"ך יו"ד יז.
^ כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה
^ מסילת ישרים, פרק י"ד, בחלקי הפרישות
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, יא, א
^ פתחי תשובה, יורה דעה, קטז, י. וראה בהרחבה במאמרו של הרב יעקב אריאל, "באהלה של תורה" במאמר 'כיצד מהדרין' עמ' 72
^ שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)
^ קולא וחומרא באתר ravsharki.org.
^ הרב יובל שרלו, כפייתיות דתית, מוסף "שבת" של "מקור ראשון", 4 במרץ 2011

[1] אנציקלופדיה תלמודית, בערך הלכה.

[2] משנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה ה'.

[מקור-3] על פי הרב יעקב אריאל "באהלה של תורה" סימן ה במאמר "כיצד מהדרין" על פי דברי הש"ך יו"ד יז.

[4] כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה

[5] מסילת ישרים, פרק י"ד, בחלקי הפרישות

[6] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, יא, א

[7] פתחי תשובה, יורה דעה, קטז, י. וראה בהרחבה במאמרו של הרב יעקב אריאל, "באהלה של תורה" במאמר 'כיצד מהדרין' עמ' 72

[8] שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)

[9] קולא וחומרא באתר ravsharki.org.

[10] הרב יובל שרלו, כפייתיות דתית, מוסף "שבת" של "מקור ראשון", 4 במרץ 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 בספרות ה[[הלכה]] מופיעים לעתים ביטויים בשבח החומרא, וחוזר בה הביטוי "המחמיר תבוא עליו הברכה". דברים בשבח החומרות נכתבו גם בספר [[כף החיים]]: {{ציטוטון|וכל איש אשר נשמתו זכה ביותר תאוה נפשו לעשות חומרות וחסידוּת ביותר וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל-כך תאוה נפשו לילך אחר הקוּלות.}}{{הערה|כף החיים, סימן קנ"ח, סעיף קטן כ"ה}}{{ש}}גם בספר [[מסילת ישרים]], המונה את השלבים בהתקדמות בעבודת ה', נכתב{{הערה|[[מסילת ישרים]], פרק י"ד, בחלקי הפרישות}} שבשלב הפרישות על האדם להחמיר בדינים ולחוש לדברי יחיד במחלוקת, אם דברי היחיד הגיוניים, אפילו כשההלכה נפסקת לא כמותו.
-מנגד, יש מצבים שבהם נאסר להחמיר: רבן גמליאל ביקר את רבי טרפון כשהחמיר וקרא קריאת שמע בשכיבה כדברי בית שמאי, בנימוק "שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות".<ref>תלמוד בבלי, מסכת ברכות, יא, א</ref> וכן יש דעה שאסור להחמיר ולא לאכול דבר שנתבטל בשישים "והוי כמו אפיקורסות".<ref>פתחי תשובה, יורה דעה, קטז, י. וראה בהרחבה במאמרו של הרב יעקב אריאל, "באהלה של תורה" במאמר 'כיצד מהדרין' עמ' 72</ref> כך גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שעל פי דרך התורה נפסק להקל אין זו [[מידת חסידות]].{{הערה|שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)}} גם הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אמנם אם אדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר אך רק בגלל האפשרות שכך הוא הדין.
+מנגד, יש מצבים שבהם נאסר להחמיר: רבן גמליאל ביקר את רבי טרפון כשהחמיר וקרא קריאת שמע בשכיבה כדברי בית שמאי, בנימוק "שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות".{{הערה|1=תלמוד בבלי, מסכת ברכות, יא, א}} וכן יש דעה שאסור להחמיר ולא לאכול דבר שנתבטל בשישים "והוי כמו אפיקורסות".{{הערה|1=פתחי תשובה, יורה דעה, קטז, י. וראה בהרחבה במאמרו של הרב יעקב אריאל, "באהלה של תורה" במאמר 'כיצד מהדרין' עמ' 72}} כך גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] ציין שלא בכל החומרות טוב להחמיר וכתב כי הנטייה להחמיר במה שעל פי דרך התורה נפסק להקל אין זו [[מידת חסידות]].{{הערה|שו"ת אורח משפט, עמוד קכג (שאלה קיב)}} גם הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] סייג את ההמלצה להחמיר בחומרות רשות, ואמר ש'חשש' לא נמנה בין החומרות אשר בהכרח טוב להחמיר בהן, אמנם אם אדם חושש לצד המחמיר של הספק עליו להחמיר אך רק בגלל האפשרות שכך הוא הדין.
 ===כיום===