אסטוניה במשחקים האולימפיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
McZusatz (שיחה | תרומות)
שורה 1: שורה 1:
{{מדינה במשחקים האולימפיים
{{מדינה במשחקים האולימפיים
|שם המדינה=אסטוניה
|שם המדינה=אסטוניה
|תמונה=[[קובץ:File2010 Opening Ceremony - Estonia entering.jpg|מרכז|200px|]]
|תמונה=[[קובץ:2010 Opening Ceremony - Estonia entering.jpg|מרכז|200px|]]
|כתובית=המשלחת האסטונית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
|כתובית=המשלחת האסטונית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר
|דגל=אסטוניה
|דגל=אסטוניה

גרסה מ־13:27, 25 ביוני 2014


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה במשחקים האולימפיים

פרמטרים [ שם המדינה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרי חובה [ סוג ] חסרים

אסטוניה ב[[{{{סוג}}}|]]
אסטוניהאסטוניה
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג EST
שם הוועד האולימפי האסטוני
מדליות חורף
דירוג:
25
זהב
4
כסף
2
ארד
1
סה"כ
7
דירוג:
47
זהב
9
כסף
9
ארד
15
סה"כ
33
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
18961900190419081912192019241928193219361948195219561960196419681972197619801984198819921996200020042008201220162020
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

אסטוניה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת אנטוורפן (1920). קודם לכן, כשהייתה חלק מהאימפריה הרוסית, נטלו ספורטאים אסטונים חלק במשחקים במסגרת המשלחת הרוסית. היא השתתפה בחמש אולימפיאדות ברציפות, בטרם נכבשה בידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה וסופחה אליה. לאחר מכן, התחרו הספורטאים האסטונים במסגרת המשלחת הסובייטית. ב-1991 הכריזה אסטוניה על עצמאותה, ומאז אולימפיאדת ברצלונה (1992) היא שוב שולחת משלחת נפרדת.

בעשר האולימפיאדות בהן השתתפה אסטוניה, זכו הספורטאים שייצגו אותה ב-31 מדליות, מהן 9 מדליות זהב. הענף הבולט ביותר הוא היאבקות, בו הושגו 11 מדליות, מהן 5 מדליות זהב, כולן פרט לאחת עד 1936. מאז עצמאותה המחודשת של אסטוניה, הענף הבולט ביותר הוא אתלטיקה.

אסטוניה השתתפה גם בשבע אולימפיאדות חורף: אולימפיאדת סנט מוריץ (1928), אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936), וכן בכל משחקי החורף שנערכו מאז אולימפיאדת אלברוויל (1992). באולימפיאדות החורף צברה אסטוניה 7 מדליות, מהן 4 מדליות זהב, כולן בסקי למרחקים[1].

אסטוניה לא אירחה מעולם את המשחקים האולימפיים, אך תחרויות השיט של אולימפיאדת מוסקבה (1980) נערכו בסמוך לטאלין, בעת שהייתה חלק מברית המועצות.

היסטוריה

עד 1936

שנים עשר ספורטאים אסטונים התחרו באולימפיאדת סטוקהולם (1912) במסגרת המשלחת הרוסית. אחד מהם, המתאבק מרטין קליין, אף זכה במדליית כסף לזכות האימפריה הרוסית. בחצי הגמר ניצח קליין יריב פיני בקרב שנמשך 11 שעות ו-40 דקות, והיה תשוש מדי מכדי להשתתף בקרב הגמר. מדליית הזהב הוענקה לשבדי קלאס יוהנסון, וקליין הסתפק במדליית הכסף.

ב-1918 הכריזה אסטוניה על עצמאותה וכבר בשנת 1920, בה הסתיימה מלחמת השחרור של אסטוניה, השתתפה באולימפיאדת אנטוורפן. 14 ספורטאים אסטונים נטלו חלק במשחקים. מרים המשקולות אלפרד נוילנד היה לאסטוני הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, ושתי מדליות כסף נוספות הושגו בהרמת משקולות ובאתלטיקה. לאולימפיאדת פריז (1924) שלחה אסטוניה משלחת גדולה של 47 ספורטאים, שסיימו את המשחקים עם 6 מדליות, בהן מדליית זהב אחת. נוילנד זכה הפעם במדליית כסף, ובמדליית הזהב זכה המתאבק אדוארד פיטספ. המשלחת האסטונית לאולימפיאדת אמסטרדם (1928) הייתה קטנה באופן משמעותי, וכללה 20 ספורטאים, שזכו בחמש מדליות, מהן שתי מדליות זהב (המתאבקים אוסוולד קפ ווולדמר ולי). בנוסף למדליות בהיאבקות ובהרמת משקולות, זכו לראשונה שייטים אסטונים במדליית ארד.

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) נערכה בצל השפל הגדול, ובדומה למדינות אחרות, שלחה אסטוניה משלחת סמלית שכללה שני ספורטאים, בהם אוסוולד קפ שהסתפק הפעם במקום הרביעי. באולימפיאדת ברלין (1936) מנתה המשלחת האסטונית 37 ספורטאים, שהגיעו להישג הטוב בתולדותיה: 7 מדליות, בהן שתי מדליות זהב, שהקנו לה את המקום ה-13 בטבלת המדליות. בשתי מדליות הזהב זכה המתאבק כריסטיאן פאלוסאלו, שהתחרה הן בסגנון חופשי והן בסגנון יווני-רומי. יתר המדליות הושגו בהיאבקות, איגרוף והרמת משקולות.

מאז 1992

ב-1991 התפרקה ברית המועצות ל-15 מדינות נפרדות. 12 מהן התחרו באולימפיאדת ברצלונה (1992) במסגרת המשלחת המאוחדת, אך שלוש המדינות הבלטיות, ליטא, לטביה ואסטוניה שלחו משלחות עצמאיות. הבכורה המחודשת של אסטוניה כללה משלחת בת 37 ספורטאים. רוכבת האופניים אריקה סלומה זכתה במדליית הזהב הראשונה לזכותה של אסטוניה בהופעתה המחודשת. סלומה היא גם האישה הראשונה שזכתה במדליה אולימפית לזכות אסטוניה. השייטים התאומים תומאס וטונו תוניסטה, שזכו במדליית כסף כשייצגו את ברית המועצות באולימפיאדת סיאול (1988) הסתפקו הפעם במדליית ארד.

זורק הדיסקוס אלכסנדר טאמרט עם מדליית הארד בה זכה באולימפיאדת אתונה

אולימפיאדת אטלנטה (1996) הייתה פחות מוצלחת עבור אסטוניה. 43 ספורטאים אסטונים נטלו בה חלק, אך איש מהם לא זכה לעמוד על דוכן המדליות. הקרובות ביותר לכך היו נבחרות הסיף - הן הנשים והן הגברים דורגו במקום החמישי. אריקה סלומה הגיעה למקום השישי. לאולימפיאדת סידני (2000) שלחה אסטוניה משלחת קטנה יותר, בת 33 ספורטאים. האתלט ארקי נול זכה במדליית הזהב בקרב עשר, ושני ג'ודוקאים זכו במדליות ארד.

באולימפיאדת אתונה (2004) השתתפו 42 ספורטאים אסטונים. נול, שהיה נושא הדגל בטקס הפתיחה, הסתפק במקום השמיני, ולהישג הגבוה ביותר הגיע החותר יורי יאנסון, שזכה במדליית כסף. הג'ודוקא אינדרק פרטלסון זכה במדליית ארד שנייה ברציפות, ואלכסנדר טאמרט זכה במדליית ארד בזריקת דיסקוס. לאולימפיאדת בייג'ינג (2008) שלחה אסטוניה 47 ספורטאים, המשלחת הגדולה ביותר מאז שבה להשתתף במשחקים כמדינה עצמאית. זורק הדיסקוס גרד קנטר זכה במדליית זהב, ואילו יורי יאנסון, שהיה אז בן 43, זכה שוב במדליית כסף, הפעם בתחרות הזוגות, עם שותפו טונו אנדרקסון.

לאולימפיאדת לונדון (2012) שלחה אסטוניה 32 ספורטאים, המשלחת הקטנה ביותר מאז זכתה מחדש בעצמאותה. ספורטאי המשלחת זכו בשתי מדליות. גרד קנטר איבד את תוארו בזריקת דיסקוס, אך זכה במדליית ארד, ואילו הייקי נאבי, שזכה במדליית כסף, היה המתאבק הראשון מזה 80 שנה שזוכה במדליה אולימפית לזכותה של אסטוניה. רביעיית החותרים האסטונית הייתה אף היא קרובה לזכייה במדליה, אך הסתפקה במקום הרביעי.

אולימפיאדות החורף

אנדרוס ורפאלו

בעידן שבטרם סיפוחה לברית המועצות, השתתפה אסטוניה בשתי אולימפיאדות חורף, אולימפיאדת סנט מוריץ (1928) ואולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936), אליהן שלחה מספר קטן של ספורטאים (שניים וחמישה, בהתאמה), שלא הגיעו להישגים משמעותיים.

לאולימפיאדה הראשונה אליה שבה כמדינה עצמאית, אולימפיאדת אלברוויל (1992), שלחה 20 ספורטאים. להישג הגבוה ביותר הגיע אלאר לוואנדי, גולש סקי נורדי משולב, שבאולימפיאדת קלגרי (1988) זכה במדליית ארד, והפעם הסתפק במקום השישי. באולימפיאדת לילהאמר (1994) התקרבה אסטוניה למדליה אולימפית ראשונה, כשנבחרת השליחים בסקי נורדי משולב הגיעה למקום הרביעי.

בסופו של דבר הגיעו הזכיות הראשונות במדליות באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). אנדרוס ורפאלו זכה בשתי מדליות בסקי למרחקים: מדליית זהב במרוץ ל-15 ק"מ ומדליית כסף במרוץ ל-50 ק"מ. יאק מאה זכה במדליית ארד במרוץ ל-15 ק"מ. באולימפיאדת טורינו (2006) זכה ורפאלו פעם נוספת במרוץ ל-15 ק"מ, ואילו קריסטינה שמיגון זכתה בשתי מדליות זהב באותו ענף. באולימפיאדת ונקובר (2010) הייתה שמיגון המדליסטית האסטונית היחידה, לאחר שזכתה במדליית הכסף במרוץ ל-10 ק"מ.

מדליות

לפי אולימפיאדה

קובץ:Gerd Kanter.jpg
זורק הדיסקוס גרד קנטר, זוכה מדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג
קריסטינה שמיגון (משמאל) באולימפיאדת טורינו. שמיגון זכתה ב-2 מדליות זהב בטורינו ובמדליית כסף בוונקובר
אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) 1 2 0 3
אולימפיאדת פריז (1924) 1 1 4 6
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 2 1 2 5
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) 0 0 0 0
אולימפיאדת ברלין (1936) 2 2 3 7
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 1 0 1 2
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 0 0 0 0
אולימפיאדת סידני (2000) 1 0 2 3
אולימפיאדת אתונה (2004) 0 1 2 3
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 1 1 0 2
אולימפיאדת לונדון (2012) 0 1 1 2
סה"כ 9 9 15 33

באולימפיאדות החורף:

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) 1 1 1 3
אולימפיאדת טורינו (2006) 3 0 0 3
אולימפיאדת ונקובר (2010) 0 1 0 1
סה"כ 4 2 1 7

לפי ענף

ענף זהב כסף ארד סה"כ
היאבקות היאבקות 5 2 4 11
אתלטיקה אתלטיקה קלה 2 1 3 6
הרמת משקולות הרמת משקולות 1 3 3 7
מרוץ אופני כביש אופניים 1 0 0 1
חתירה חתירה 0 2 0 2
איגרוף איגרוף 0 1 0 1
ג'ודו ג'ודו 0 0 3 3
שיט שיט 0 0 2 2

באולימפיאדות החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
סקי למרחקים סקי למרחקים 4 2 1 6

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנתונים אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014).