כוס (עוף)

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

כוֹס
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי לילה
משפחה:	ינשופיים
סוג:	כוס
שם מדעי
Athene ‏בויה, 1822

כוֹס (שם מדעי: Athene) הוא סוג של עוף לילה דורס ממשפחת הינשופיים, בתת-המשפחת Surniinae. מרחב תפוצתו בעולם כולל את כל היבשות פרט לאוסטרליה, אנטארקטיקה ואפריקה שמדרום לסהרה.

גודל הינשופים הוא כגודל פרגית, אך בגלל נוצותיהם הם נראים גדולים יותר מגודלם הממשי; צבעם של הינשופים - חום מנומר; הכנפיים והזנב שלהם מחוספסים. רגליהם של הינשופים חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות. מלבד זאת, כל רגל של הינשוף מצוידת בטפרים חדים, כאשר שתי אצבעות של הרגל פונות קדימה, והשתיים האחרות פונות אחורה. ראשו של הינשוף גדול ורחב, ועיניו נמצאות בחלק הקדמי של הראש (כמו אצל בני האדם. אך אצל עופות אחרים מסוגו, עיניים בחלק הקדמי הן תכונה נדירה), כאשר הן בולטות קדימה, ועל ידי כך מקנות לינשוף יכולת ראייה סטריאוסקופית. ככל דורסי הלילה, פרצוף-השמע שלהם משמש לקליטת זעזועי אוויר והעברתם לחלל האוזן. צווארו של הינשוף ארוך וגמיש, דבר שמקנה לו יכולת לסובב את ראשו בזווית של עד 270 מעלות, אף יותר מחצי סיבוב ימינה ושמאלה.

בניגוד ליתר הינשופיים, מספר מינים של כוס פעילים גם בשעות היום, אך הם לרוב נמנעים מהחום בשעות הצהריים ומנהלים את מרבית פעילות הצייד שלהם בשעות הדמדומים. מזונו העיקרי של הכוס בקיץ הוא חרקים גדולים, עקרבים, זוחלים וצפרדעים ובחורף הוא ניזון גם מעופות קטנים ממנו ויונקים קטנים כחדפים ועכברים.

מינים

שישה מינים מסוגגים תחת הסוג כוס, והם:

• כוֹס הֶחֳרָבות (Athene noctua) - מין הכוס הנפוץ סביב הים התיכון באירופה, אפריקה ומרכז אסיה, ובפרט בארץ ישראל.
• Athene lilith
• Athene spilogastra
• Athene plumipes
• Athene brama - נפוץ בהודו ובדרום-מזרח אסיה (באזורי אקלים טרופי).
• Athene cunicularia - נפוץ ביבשות אמריקה הצפונית והדרומית. מקנן במחילות

המין Athene blewitti הועבר לסוג עצמאי בסוג Heteroglaux.

המין Athene brama הנפוץ באסיה הטרופית.

המין Athene cunicularia הנפוץ באמריקה הצפונית והדרומית.

כמו כן, ידוע על מספר רב יותר של מינים שנכחדו, זאת על פי גילוי מאובנים ותתי-מאובנים, בעיקר על איים בים התיכון ובאזור הקריביים. ובהם:

• Athene megalopeza (מאובן; Rexroad Late Pliocene of WC USA) - sometimes placed in Speotyto
• Athene veta (מאובן; Early Pleistocene of Rebielice, Poland)
• Athene angelis (מאובן; Middle - Late Pleistocene of Castiglione, Corsica)
• Athene trinacriae (Pleistocene)
• Athene cf. cunicularia (מאובן; Pleistocene of Barbuda, West Indies) - sometimes placed in Speotyto
• Athene cf. cunicularia (מאובן; Pleistocene of Cayman Islands, West Indies) - sometimes placed in Speotyto
• Athene cf. cunicularia (מאובן; Pleistocene of Jamaica, West Indies) - sometimes placed in Speotyto
• Athene cf. cunicularia (מאובן; Pleistocene of Mona Island, West Indies) - sometimes placed in Speotyto
• Athene cf. cunicularia (מאובן; Pleistocene of Puerto Rico, West Indies) - sometimes placed in Speotyto
• Athene cunicularia amaura - נכחד (c.1905).
• Athene cunicularia guadeloupensis - נכחד (c.1890).

• Athene cretensis (מין פרהיסטורי; Crete, Mediterranean)

ממצאים פלאונטולוגיים הראו שבתקופת הפליסטוקן הפרה-היסטורית היה באי כרתים מין של כוס (Athene cretensis) שגודלו כ-60 ס"מ, חסר או כמעט לגמרי חסר יכולת תעופה, שנכחד מעט לאחר תקופת ההתיישבות האנושית על האי. מאובנים מתקופת המיוקן המאוחרת, אשר התגלו ברודבניה שבהונגריה, שויוכו למין זה, אך על פי הערכות זהירות ייתכן שמקורם במאובן מקלייד יותר קדום בסוג כוס.

במיתולוגיה ובמקרא

שמו הלועזי של הכוס, Athene, נובע משיוכו ביוון העתיקה, ובעיקר באתונה, לאלת החוכמה - אתנה. במיתולוגיה היוונית, אתנה מתוארת רבות עם ינשוף המכונה גלאוקוס (Γλαῦκος), אשר הועתק גם בייצוגה של מינרווה, מקבילתה במיתולוגיה הרומית. גלאוקוס נתפס כסמל מייצג לחוכמה ולדריכות בזכות יכולתם של הינשופיים לראות בחשכה ועובדת היותם ערים ופעילים בשעות הלילה. מסיבה זו נעשו דמויות ממשפחת הינשופיים לסמל המדע, והוטבעו על מטבעות אתונה, בהם הוא מופיע בדרך כלל.

במקרא, הכוס נזכר כאחד מהעופות הטמאים האסורים למאכל, בספר ויקרא: "וְאֶת-אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן-הָעוֹף, לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם:", "וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף:" (פרק יא, פסוקים יג ו-יז), וכן בספר דברים: "אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת: (פרק יד, פסוק טז).
המין כוס החורבות מוזכר גם בספר תהילים: "דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת:" (פרק קב, פסוק ז).

קישורים חיצוניים

• תבנית:אנציקלופדיה ynet
• גלריה המכילה צילומים רבים של כוס החורבות בטבע, מאת איליה שלמייב
• כוס החורבות באתר תצפית לעולם הטבע