מאיר הלוי מאפטא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:
חתניו: רבי יעקב קופיל (אחיינו של [[החוזה מלובלין]]), רבי מנחם מנדל רובין מ[[חסידות רופשיץ|גלגוב]], רבי אריה ליבוש ניהוז מ[[חסידות חלם (נייהוז)|חלם]].
חתניו: רבי יעקב קופיל (אחיינו של [[החוזה מלובלין]]), רבי מנחם מנדל רובין מ[[חסידות רופשיץ|גלגוב]], רבי אריה ליבוש ניהוז מ[[חסידות חלם (נייהוז)|חלם]].
}}
}}
רבי '''מאיר הלוי רוטנברג מאפטא''' ([[ה'תק"ך,1760]]-[[ה'תקצ"א,1831]]) היה [[אדמו"ר]] [[חסידות|חסידי]] ו[[רב]] בעיר [[אפטא היהודית|אפטא]]. ממנו יצאה [[חסידות אפטא|שושלת אפטא]].
רבי '''מאיר הלוי רוטנברג מאפטא''' ([[ה'תק"ך,1760]]-[[ה'תקצ"א,1831]]) היה [[אדמו"ר]] [[חסידות|חסידי]] ו[[רב]] בעיר [[אפטא היהודית|אפטא]]. ממנו יצאה [[חסידות אפטא|שושלת אפטא]]. חיבורו "אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל גם קצת חידושים ושו"ת בדרך הפלפול.


==תולדותיו==
==תולדותיו==

גרסה מ־10:51, 26 ביוני 2014

תבנית:אדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא (ה'תק"ך,1760-ה'תקצ"א,1831) היה אדמו"ר חסידי ורב בעיר אפטא. ממנו יצאה שושלת אפטא. חיבורו "אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל גם קצת חידושים ושו"ת בדרך הפלפול.

תולדותיו

רבי מאיר הלוי נולד לרבי שמואל סגל הלוי רוטנברג מגזע השל"ה, ולפייגא מגזע הש"ך, בנעוריו נתייתם מאביו ואמו גידלתו לבדו.

למד בישיבת רבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ בעל מחבר ספר "כתר כהונה" ואב"ד סטבניץ ופינצ'וב. אחר כך נסע להסתופף בצל החוזה מלובלין ונעשה לאחד מתלמידיו.

רבי מאיר היה מגדולי המתנגדים לשיטת חסידות פשיסחא

כשעזב הרב אברהם יהושע השיל מאפטא את העיר, עבר רבי מאיר לכהן כרב העיר, שם כהן עד יום מותו.

תלמידם של רבי יצחק אברהם מפינטשוב: בעל "כתר כהונה" והחוזה מלובלין. הצטיין בבקיאות רבה בש"ס ובפוסקים וכאשר עבר רבו מסטאבניץ לפינטשוב נתקבל כרב בסטאבניץ בעודנו צעיר לימים, משם עבר לרבנות אפטא.

היה גם גדול בתורת הנסתר. כשנפטר החוזה מלובלין הלכו רבים מתלמידיו לאפטא, אחר רבי מאיר בשל כשרונותיו המיוחדים לשמש מנהיג בישראל. חסידים מסרו שזה היה גם רצונו של החוזה, כי רבי מאיר ימלא את מקומו, ולפי המסורת החסידית, הנהגתו הייתה הכי דומה להנהגת החוזה, משאר התלמידים. היה נאמן לשיטת החסידות כפי שקיבלה מרבותיו, והתנגד לדרך החדשה של רבי שמחה בונם מפשיסחה, שרצה לבססה על יסודות העיון השכלי.

ספרו "אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל גם קצת חידושים ושו"ת בדרך הפלפול.

גם בניו רבי פנחס ורבי ישראל היו צדיקים מפורסמים.

נפטר באפטא בכ"ה בתמוז תקצ"א (1831).

תלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנו היה רבי חיים מאיר וחתנו וממלא מקומו היה רבי משה מקאסלוב.