ראשית לימודים

דף השער של המהדורה הראשונה, 1788

דף מתוך הספר _{לחצו לתצוגה מוגדלת}

ראשית לימודים (בשם הכותר: ראשית למודים כולל עשר שערים בחכמות למודיות וטבעיות) הוא ספר מדע עברי שחיבר ברוך לינדא במחצית השנייה של המאה ה-18. הספר נכתב במקורו כספר לימוד, אולם בשל אפיו האנציקלופדי היה לאנציקלופדיה מדעית פופולרית בקרב יהודים מאז צאתו לאור של חלקו הראשון ב-1788 (ה'תקמ"ט) ובמשך קרוב ל-100 שנה. לספר שני חלקים, הראשון ראה אור בברלין ב-1788 והשני ראה אור בדסאו בשנת 1810. שני חלקי הספר נדפסו יחדיו ב-1869 בלמברג.

אופי הספר ומבנהו

לינדא בן ה-30 נענה לקריאתו של נפתלי הרץ וייזל לספק למערכת החינוך היהודית-משכילית ספר להוראת מקצועות מודרניים וחיבר את הספר במגמה להעשיר את ארון הספרים המדעי בעברית בראשית תנועת ההשכלה היהודית. הספר חובר בהשראת ספרי הלימוד של תנועת הפילנתרופיניזם שצמחה בתקופת הנאורות בגרמניה.

מטרתו המוצהרת של הספר הייתה להיות ספר לימוד שיחבב על הילדים את המדעים וקהל היעד שלו היה תלמידי בתי ספר משכיליים כגון "חינוך נערים" בברלין. הספר היה חומר הוראה מעשי, אך גם הצהרה שילדי היהודים לא יפלו עוד בידיעותיהם את עולם המדע מילדי אומות העולם.

והנה אם לכל חכמה ולשון אשר בסביבותנו נפתחו נתיבים רבים בלמודים האלה לחנך בהם נעריהם, ואנחנו עם ה' אשר אך למענינו נתנו החכמות והמדעות... ולא נעמולה להורות דרך נערי בני עמנו הלא חרפה תהיה לנו? נקחה אותה גבולינו ויהיו לנו אבני פנות לייסד עליהם חל וחומה... ויהיו לנו ולזרענו לאות עולם ולתפארת.

— מן ההקדמה

הספר נחלק לעשרה מדורים בשני חלקים. החלק הראשון כלל ידע בתחומי אסטרונומיה; תולדות הטבע ובמסגרת זו זואולוגיה (מסיפורי הטבע מבעלי חיים, סוגיהם מיניהם, מקום תנוחתם וסגולתם, בלשונו של לינדא), בוטניקה (מסיפורי הטבע ממיני צמח: פפלאנצן-רייך) ומינרולוגיה (ממיני דומם ומחצוב: שטיין-רייך); אנטומיה אנושית (מאדם, מיניהו, איכותו וכמותו, בנין גופו, עצמיו, גידיו, תנועת דמו וקצת מחכמת הניתוח); גיאוגרפיה וקלימטולוגיה. החלק השני כלל ידע בפיזיקה, מכאניקה וכימיה. מחצית החלק הראשון הוקדשה לתולדות הטבע וכמחצית מהעמודים שהוקדשו לטבע מונים את בעלי החיים לפי שיטת המיון של לינאוס. שליש מן החלק הראשון הוקדש לגיאוגרפיה ובו הצגה שיטתית ומפורטת של כל מדינות אירופה של זמנו.

הספר נכתב בעברית, בעוד ללשון העברית היו מונחים במתמטיקה ואסטרונומיה בזכות העיסוק במדעים אלה בעברית של ימי הביניים, היא הייתה דלה מאד במונחים בתחום יתר מדעי הטבע ומדעי המדינה. למתן שמות ומונחים השתמש לינדא בשמות מן המקרא והגמרא ובתחדישים המבוססים על תרגום שאילה מגרמנית עבור בעלי חיים ונושאים שלא נודעו למחברים עבריים לפני כן. כך למשל שמו של הקרנף בגרמנית הוא (Nashörner ,קרן-אף) ולינדא חידש ותרגם זאת מילולית ל"קרן החוטם". רבים מחידושי המילים של לינדא בספר זה נותרו בשפה העברית לאורך דורות וחלקם עד ימינו.

במקום הסכמה רבנית צירף לינדא לספרו הקדמה מאת "האדון הרופא החכם החוקר הטבעי המפואר" מרכוס אליעזר בלוך והקדמה מאת "האדון הרופא החוקר הפילוסוף הטבעי המפואר" מרכוס הרץ.

הדפסות והוצאות לאור

לינדא הוציא את חלקו הראשון של ספרו בהוצאת חברת חנוך נערים ("חברת שוחרי הטוב והתושייה") בשיא פריחת ההשכלה בברלין וזכה להדים חיוביים ביותר מחוג "המאסף". עורך המאסף יצחק אייכל כתב רשימת ביקורת ובה הפציר במשכילים לרכוש אותו כדי שלינדא יוכל להוציא לאור גם את החלק השני וללוותו באיורים והמחשות.

יראו ישרים וישמחו על דברי הספר הלזה, כי דבר חדש הוא בישראל, לא נכתב בם ספר מיוחד עד הנה.

— יצחק אייכל, בקורת ספרים חדשים, המאסף ה' כד-כז

אולם, קשיים שונים הקשו על לינדא להוציא לאור את חלקו השני של הספר, חבורת המשכילים המוקדמים התפוררה בשנות ה-90 של המאה ה-18. המלחמות הנפוליאוניות ערערו את הכלכלה ועלותו של ספר מאויר כרצוי הייתה גבוהה מאד. בפרט שחלק מנמעני הספר למדו כבר גרמנית ולטינית ויכלו להשיג את ידיעותיהם המדעיות בספרות מקור חדישה יותר. החלק השני נדפס לבסוף ב-1810 (ה'תק"ע) על ידי התגייסותם של מורים מבית הספר המשכילי בדסאו, משה (בן-אורי) פיליפסון ויוסף וואלף.

בשנת 1815, לאחר קונגרס וינה ששינה את מפת אירופה, עלה צורך לעדכן את חלקו של הספר העוסק בגיאוגרפיה ולפיכך "נדפס פעם שלישית, בהוספות ושינויים בשער העשירי הכולל ידיעת הגעאגראפיע ממדינות אייראפא ... אחר הקאנגרעס בעיר מלוכה וויען בשנת 1815".

התקבלות ותפוצה

לינדא זכה לתמיכה ולשבחים מצד חבריו המשכילים על כך שכלל בספרו תחומי דעת שלא נכללו עד אז בשום ספר עברי ובכללם ידע מדעי עדכני כגון באנטומיה ובחוקי הרבייה. ראשי המשכילים ראו בו ספר לימוד חשוב. בהקדמתו לספר כתב בלוך: "והנני מבקש מכל אוהבי ומיודעי לתת את הספר הזה ביד מורי ילדיהם, למען טוב להם" ואייכל כתב בביקורתו שהספר חיוני לילדים הן להכרת העולם והן לשיפור העברית, הוא אך הצטער שאין בספר (בחלקו הראשון) איורים ושרטוטים, כמו בספרי הגויים (למשל בספרו של יוהאן ברנהרד באזדוב).

אולם, לינדא לא היה מורה ולא חיבר טקסט דידקטי, גם עולם בתי הספר המשכיליים היה זעיר. בנוסף, בעולם היהודי לא הייתה כל מסורת של כתיבת ספרי לימוד. לעומת זאת, הפורמט האנציקלופדי היה מוכר יותר לקהל היהודי הרחב. כך פנה הספר לא רק לתלמידים אלא לכל יהודי שביקש לרכוש השכלה מודרנית ומשכילים דיווחו על מקומו החשוב של הספר בעולמם (למשל שניאור זק"ש, מאיר לטריס ואחרים).

אך לא רק משכילים, גם יהודים מסורתיים מצאו בספר מידע ועניין והוא איפשר להציג בפניהם את הידע המדעי העדכני. כך למשל שמעון, בנו של הרב דוד אופנהיים, העתיק מ"ראשית לימודים" חלקים באסטרונומיה לספרו "עמוד השחר" והרב פנחס אליהו הורביץ העתיק ממנו חלקים לספרו "ספר הברית". בעל "ספר הברית" הכיר היטב את "ראשית למודים" והוא אף מתפלמס מולו כמייצגו של הידע המודרני של התקופה.

מיעוט הביקוש לספרי מדע בעברית, עקב ידיעת שפות בקרב יהודים והקושי הכלכלי בהדפסתם הביאו לכך שהספר נותר פופולרי ביותר כאנציקלופדיה המדעית העברית בה"א הידיעה עד מחצית המאה ה-19. שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) התלונן ב-1856 שכבר ארבעה עשורים מהווה "ראשית למודים" את המקור המדעי היחיד בעברית. מנדלי מוכר ספרים כבר סייוג את הספר כמיושן, שטחי, בלתי-אמין וקשה להבנה ("דבריהם אך מעטים המה ונער יכתבם, ומעט מזער מצאצאי הטבע הלא המה נזכרים בספריהם... מבלי הודיע לנו תכונתם וטבעם... הנה שפתיהם לא ברור מללו ודבריהם שאובים ממקור אכזב").

קישורים חיצוניים

• חלק ראשון, מהדורת תקמ"ט, HebrewBooks
• חלק שני, מהדורת תק"ע, HebrewBooks
• הדפסה שלישית, 1820, HebrewBooks

לקריאה נוספת

• טל קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, הוצאת מאגנס 2013