נבחרת גרמניה בכדורגל – הבדלי גרסאות
| שורה 174: | שורה 174: | ||
*[[מונדיאל 2006|2006]] - מקום שלישי |
*[[מונדיאל 2006|2006]] - מקום שלישי |
||
*[[מונדיאל 2010|2010]] - מקום שלישי |
*[[מונדיאל 2010|2010]] - מקום שלישי |
||
*[[מונדיאל 2014|2014]] - ''' |
*[[מונדיאל 2014|2014]] - '''מקום ראשון''' |
||
==כל אליפויות אירופה== |
==כל אליפויות אירופה== |
||
גרסה מ־00:39, 14 ביולי 2014
תבנית:נבחרת כדורגל לאומית נבחרת גרמניה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של גרמניה. הנבחרת נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם. נבחרת גרמניה המערבית זכתה ארבע פעמים בגביע העולם בכדורגל (בשנים 1954, 1974, 1990, ו-2014)), הופיעה ארבע פעמים נוספות בגמר (רק ב-2002 ו-2014 כנבחרת גרמניה). כמו כן, גרמניה הופיעה בשישה גמרי אליפות אירופה וזכתה בשלושה (ב-1972, 1980 ו-1996, התואר היחיד תחת השם נבחרת גרמניה).
במשך תקופת חלוקת גרמניה בין השנים 1949 ו-1990 היו שתי נבחרות גרמניות: נבחרת גרמניה המזרחית ונבחרת גרמניה המערבית. הזכיות במונדיאל וביורו עד 1990 היו כולן של נבחרת גרמניה המערבית. מדליית הזהב האולימפית ב-1976 הייתה של הנבחרת המזרחית.
מאמן הנבחרת הנוכחי הוא יואכים לב, שהחליף לאחר מונדיאל 2006 את יורגן קלינסמן.
היסטוריה
שנות ה-30 של המאה ה-20
נבחרת גרמניה לא השתתפה בגביע העולם הראשון בכדורגל שנערך בשנת 1930 עקב קשיים כלכליים שהיו כרוכים בהגעה לאורוגוואי. הופעת הבכורה של גרמניה בגביע העולם הייתה במונדיאל 1934. גרמניה ניצחה את בלגיה בשמינית הגמר ואת שבדיה ברבע הגמר אך הפסידה בחצי הגמר לצ'כוסלובקיה, וסיימה במקום השלישי לאחר ניצחון על אוסטריה.
כעבור ארבע שנים השתתפה גרמניה הנאצית במונדיאל 1938, והודחה כבר בסיבוב הראשון לאחר הפסד לשווייץ. הופעתה של הנבחרת במונדיאל זה הייתה הגרועה ביותר של גרמניה בגביע העולמי, כיוון שזו הפעם היחידה בהיסטוריה שבה גרמניה הודחה כבר בסיבוב הראשון.
1954
לאחר מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה לגרמניה המערבית ולגרמניה המזרחית. שתי הנבחרות הוחרמו בעקבות המלחמה ולא השתתפו במונדיאל 1950.
נבחרת גרמניה המערבית העפילה למונדיאל 1954 שנערך בשווייץ, ורשמה את אחת ההפתעות הגדולות בתולדות גביע העולם, כאשר זכתה בתואר על חשבון הונגריה החזקה שהייתה המועמדת הבולטת לזכייה.
בשלב הבתים המוקדם נפגשו שתי הנבחרות, ונבחרת גרמניה הובסה בתוצאה 8-3. שני ניצחונות על טורקיה העלו את גרמניה לרבע הגמר. בשלב רבע הגמר ניצחה גרמניה את יוגוסלביה 0-2, ובחצי הגמר ניצחה את אוסטריה 1-6.
במשחק הגמר שוב פגשה גרמניה את הונגריה, שלא נוצחה ב-32 משחקיה הקודמים. ההונגרים עלו ליתרון 2-0 בתוך 8 דקות, אך שער של מקס מורלוק וצמד שערים של הלמוט ראן, האחרון שבהם 6 דקות לסיום המשחק, קבעו מהפך 2-3 והכתירו את הגרמנים לאלופי עולם בפעם הראשונה.
ההצלחה בטורניר נקראה "הנס של ברן" ויצרה תחושת אוטופיה בגרמניה שלאחר המלחמה. לזכייה הגרמנית היה תפקיד משמעותי בביסוס היסודות האידאולוגיים שלאחר המלחמה בגרמניה המערבית.
מאמן הנבחרת בטורניר היה ספ הרברגר, ושחקנים בולטים בנבחרת היו מקס מורלוק, הלמוט ראן, הנס שפר, אוטמר וולטר והקפטן פריץ ואלטר.
1958 עד 1970
גרמניה המערבית המשיכה להתבסס בצמרת העולמית של עולם הכדורגל. במונדיאל 1958 העפילה אלופת העולם לחצי הגמר, אך הפסידה לשבדיה ולצרפת וסיימה במקום הרביעי. במונדיאל 1962 הודחה גרמניה המערבית ברבע הגמר על ידי יוגוסלביה. במונדיאל 1966, תחת הדרכתו של הלמוט שן, גרמניה המערבית שיחקה כדורגל מצוין והעפילה עד למשחק הגמר מול אנגליה המארחת, אך הפסידה 4-2 בהארכה משלושער של ג'ף הרסט באחד ממשחקי הגמר המרתקים והשנויים במחלוקת בתולדות גביע העולם.
בשנת 1968 השתתפה לראשונה גרמניה המערבית במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל אך לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר. הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה שבה נבחרת גרמניה (או גרמניה המערבית) לא הצליחה להעפיל לטורניר בסדר גודל של אליפות אירופה או גביע העולם (עם זאת, יש לציין שטורניר הגמר כלל אז ארבע נבחרות בלבד, ויוקרתו עלתה רק מ - 1980 והלאה, עת נזנחה שיטת הפיינל פור). גרמניה המזרחית, לעומת זאת, החלה להשתתף במוקדמות אליפות אירופה כבר בשנת 1960 אך מעולם לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר.
במונדיאל 1970 ניצחה גרמניה המערבית את כל משחקיה בשלב הבתים וברבע הגמר ניצחה את אנגליה 2-3 בהארכה, לאחר שפיגרה במהלך המשחק 2-0, ובכך "נקמה" בה על ההפסד בגמר המונדיאל ארבע שנים קודם לכן.
בחצי הגמר הפסידה גרמניה המערבית בהארכה 4-3 לאיטליה, באחד המשחקים הגדולים בתולדות הכדורגל, שאף זכה לכינוי "משחק המאה", ובמהלכו הובקע מספר שיא של חמישה שערים בהארכה. גרמניה המערבית סיימה במקום השלישי לאחר ניצחון 0-1 על אורוגוואי וכוכב הנבחרת גרד מילר הוכתר כמלך שערי הטורניר עם עשרה שערים.
1972 עד 1974
בשנת 1971 מונה פרנץ בקנבאואר כקפטן הנבחרת המערב גרמנית והוביל אותה להצלחה כבירה ולזכייה באליפות אירופה ובגביע העולם.
גרמניה המערבית העפילה לראשונה בתולדותיה לאליפות אירופה בשנת 1972, כאשר במשחקי ההכרעה על העלייה לאליפות נגד אנגליה היא ניצחה 1-3 בומבלי וסיימה בתיקו 0-0 בגומלין באצטדיון האולימפי במערב ברלין.
בחצי הגמר ניצחה גרמניה המערבית את בלגיה 1-2 מצמד שערים של גרד מילר ובמשחק הגמר הביסה את ברית המועצות 0-3 מצמד שערים של גרד מילר ושער של הרברט וימר.
גרמניה המערבית נבחרה לארח את מונדיאל 1974 והעפילה באופן אוטומטי לטורניר הגמר. גם נבחרת גרמניה המזרחית העפילה לטורניר הגמר דרך טורניר המוקדמות, והשתתפה בגביע העולם בפעם היחידה בתולדותיה. שתי הנבחרות שובצו לאותו בית בשלב המוקדם ובמשחק על ראשות הבית ניצחה גרמניה המזרחית את גרמניה המערבית 0-1 במשחק טעון פוליטית. שתי הנבחרות העפילו לשלב הבתים השני, אלא בעוד שגרמניה המזרחית הפסידה לנבחרות הולנד וברזיל בדרך להדחתה מהטורניר בשלב זה, ניצחה גרמניה המערבית את יוגוסלביה, שבדיה ופולין והעפילה למשחק הגמר נגד הולנד. הגרמנים נקלעו לפיגור 1-0 כבר בדקה השנייה של משחק הגמר, אבל שערים של פול ברייטנר וגרד מילר קבעו מהפך, ניצחון 1-2 וזכייה שנייה בגביע.
1976 עד 1980
ביורו 1976 המשיכה גרמניה המערבית ביכולתה הגבוהה, אך לא הצליחה להגן על תארה כאלופת אירופה. גרמניה המערבית ניצחה בחצי גמר האליפות את יוגוסלביה 2-4 בהארכה, לאחר שפיגרה 2-0 במחצית המשחק בעזרת שלושער של דיטר מילר, אך הפסידה בגמר הטורניר לצ'כוסלובקיה 5-3 בבעיטות הכרעה לאחר 2-2 בתום המשחק. בדומה למשחק חצי הגמר, גם במשחק הגמר חזרה גרמניה המערבית מפיגור 2-0 לשוויון בתום 90 הדקות, אך בעיטת הכרעה לא מוצלחת של אולי הנס, מכוכבי הנבחרת המערב גרמנית ביורו 1972 ובמונדיאל 1974, העבירה את הכתר לצ'כוסלובקים.
במונדיאל 1978 הודחה גרמניה המערבית בשלב הבתים השני ויופ דרוול מונה להיות מאמן הנבחרת.
ביורו 1980 שבה גרמניה המערבית וזכתה באליפות אירופה בפעם השנייה בתולדותיה. גרמניה המערבית ניצחה בשלב הבתים את צ'כוסלובקיה והולנד וסיימה בתיקו עם יוון. גרמניה המערבית עלתה למשחק הגמר נגד בלגיה, שבו ניצחה 1-2 מצמד שערים של הורסט הרובש. קלאוס אלופס סיים כמלך שערי הטורניר עם שלושה כיבושים.
1982 עד 1990
את מונדיאל 1982 פתחה גרמניה המערבית בהפסד מפתיע לאלג'יריה. בהמשך ניצחה את צ'ילה ואוסטריה במשחק שנוי במחלוקת ועלתה לשלב הבתים השני מהמקום הראשון בבית יחד עם אוסטריה, בעוד אלג'יריה שסיימה שלישית עם אותו מספר נקודות כמו השתיים לא עלתה עקב הפרש שערים נחות. האלג'ירים טענו לחוסר ספורטיביות במשחק שהתקיים בין הגרמנים לאוסטרים וטענו שתוצאת המשחק "סודרה" כך ששתי הנבחרות יעלו לשלב הבא.
בשלב הבתים השני סיימה גרמניה המערבית בתיקו 0-0 עם אנגליה וניצחה את ספרד המארחת 1-2. תיקו 0-0 בין אנגליה לספרד הבטיח לגרמנים מקום בחצי הגמר. במשחק דרמטי בחצי הגמר סיימה גרמניה המערבית בתיקו 3-3 עם צרפת לאחר הארכה, כשבתום 90 הדקות הייתה התוצאה 1-1. הגרמנים ניצחו 4-5 בבעיטות ההכרעה והעפילו לגמר מול איטליה. הגרמנים הפסידו במשחק הגמר 3-1 וסיימו במקום השני בטורניר. קרל היינץ רומיניגה היה המבקיע הבולט בנבחרת הגרמנית עם חמישה שערים.
יורו 1984 היה טורניר מאכזב לגרמנים מאחר שהודחו בו כבר בשלב הבתים, למרות היות הנבחרת אחת המועמדות הבכירות לזכות בתואר. בעקבות הטורניר חזר פרנץ בקנבאואר לנבחרת בתפקיד המאמן.
במונדיאל 1986 הגיעה גרמניה המערבית למשחק הגמר בפעם השנייה ברציפות, אך הפסידה לארגנטינה של דייגו מראדונה 3-2.
ביורו 1988 נבחרה גרמניה המערבית לארח את אליפות אירופה לראשונה בתולדותיה, אך איכזבה כשהפסידה בחצי הגמר להולנד 2-1.
מונדיאל 1990 היה גביע העולם האחרון שבו התמודדה גרמניה המערבית שלא כנבחרת גרמניה המאוחדת. גרמניה המערבית ניצחה את יוגוסלביה, איחוד האמירויות הערביות, הולנד, צ'כוסלובקיה, אנגליה בבעיטות הכרעה וארגנטינה במשחק הגמר. הגרמנים קבעו תקדים של הופעה שלישית רצופה במשחק גמר גביע העולם, ובניגוד לפעמיים הקודמות, גם זכו בו בניצחון 0-1 משער בבעיטת עונשין של אנדריאס ברהמה.
פרנץ בקנבאואר הפך לאדם השני (אחרי מאריו זגאלו) שזכה בגביע העולם הן כשחקן והן כמאמן, והראשון שעשה זאת כקפטן וכמאמן. כוכבי הנבחרת היו הקפטן לותר מתאוס, יורגן קלינסמן ורודי פלר. הייתה זו הזכייה השלישית של הנבחרת בגביע העולם.
1992 עד 1996
נבחרת גרמניה המאוחדת התבססה בעיקר על שחקני נבחרת גרמניה המערבית, כשהיא מחוזקת בשחקנים מזרח גרמניים כמתיאס זאמר ואולף קירסטן. ברטי פוגטס מונה למאמן הנבחרת במקום פרנץ בקנבאואר.
האתגר הראשון של נבחרת גרמניה המאוחדת היה יורו 1992. הגרמנים העפילו למשחק הגמר אך הפסידו באופן מפתיע לדנמרק 2-0. במונדיאל 1994 הודחה גרמניה באופן מפתיע כבר בשלב רבע הגמר על ידי בולגריה.
התואר הראשון (ועד כה היחיד, נכון ליוני 2012) שבו זכתה גרמניה כנבחרת מאוחדת היה ביורו 1996. הגרמנים ניצחו בשלב הבתים את צ'כיה ואת רוסיה וסיימו בתיקו עם איטליה כדי לסיים במקום הראשון בבית. ברבע הגמר ניצחה גרמניה את קרואטיה ובחצי הגמר הדיחה את אנגליה המארחת בבעיטות הכרעה, כפי שעשתה שש שנים קודם לכן. בגמר ניצחה גרמניה את צ'כיה 1-2, במשחק הראשון בהיסטוריה שהוכרע בשער זהב. את שני השערים לטובת גרמניה בגמר הבקיע אוליבר בירהוף.
מתיאס זאמר היה השחקן המצטיין באליפות. שחקנים בולטים נוספים היו יורגן קלינסמן, אוליבר בירהוף, השוער אנדראס קפקה ודיטר אליטס. הייתה זו הזכייה השלישית של נבחרת גרמניה, על גלגוליה השונים, באליפות אירופה.
1998 עד היום
בתקופה זו שינתה נבחרת גרמניה את מאפייניה. בעוד בעבר, מ - 1954 ואילך, הייתה זו נבחרת טורנירים טיפוסית, המצליחה להעפיל שלב אחרי שלב גם עת הפגינה יכולת אפורה, תוך הצגת יכולת מנטלית גבוהה המאפשרת חזרה ממצבי פיגור והכרעה במצבי שוויון, הפכה גרמניה נבחרת "פגיעה" יותר ו"דורסנית" פחות. מצד שני, בטורנירים כמו מונדיאל 2006 ו - 2010 ויורו 2008 ו - 2012, גרמניה הפגינה לרוב יכולת מלהיבה וכדורגל "שמח", יותר מאשר בתקופות קודמות. בנוסף, איישו את הנבחרת שחקנים רבים ממוצא זר, מה שאולי תרם לשינויים שהוזכרו.
אלופת אירופה הודחה בפעם השנייה ברציפות ברבע גמר גביע העולם לאחר תבוסה 3-0 לקרואטיה במונדיאל 1998. כעבור שנה השתתפה גרמניה לראשונה בגביע הקונפדרציות, אך הודחה כבר בשלב הבתים לאחר תבוסה מול ברזיל והפסד מפתיע לארצות הברית. הידרדרותה של הנבחרת המשיכה ביורו 2000, בעת שסיימה במקום האחרון בשלב הבתים.
במונדיאל 2002 רשמה הנבחרת התאוששות מהמשבר שתקף אותה, כאשר הגיעה למשחק הגמר מול ברזיל, שבו הפסידה 2-0. השוער אוליבר קאן נבחר לשחקן המצטיין בטורניר. על הנהגת חוליית הקישור היו אחראים שחקנים כמו מיכאל באלאק, דייטמר האמאן וברנד שניידר, בעוד שמירוסלב קלוזה היה החלוץ המוביל של הנבחרת וכבש חמישה שערים.
ביורו 2004 שוב כשלה גרמניה לעבור את שלב הבתים. כעבור שנה השתתפה גרמניה בפעם השנייה בגביע הקונפדרציות וסיימה במקום השלישי.
גרמניה נבחרה לארח את מונדיאל 2006 ולמרות הציפיות הנמוכות, הצליחה הנבחרת, תחת שרביט האימון של יורגן קלינסמן, להפגין כדורגל אטרקטיבי שהוביל אותה למקום השלישי בטורניר, לאחר הפסד בדקות הסיום של ההארכה בחצי הגמר לאיטליה וניצחון 1-3 על פורטוגל במשחק על המקום השלישי. מירוסלב קלוזה, שכבש פעם נוספת חמישה שערים, היה מלך השערים בטורניר. שחקנים בולטים נוספים בנבחרת היו לוקאס פודולסקי, מיכאל באלאק, פיליפ לאם והשוער ינס להמן.
תחת הדרכתו של יואכים לב, שהחליף את קלינסמן, הגיעה גרמניה לגמר יורו 2008 לאחר כישלונות בשני הקמפיינים האירופאים הקודמים שקיימה. גרמניה ניצחה בשלב הבתים את פולין ואת אוסטריה, הפסידה לקרואטיה ועלתה לרבע הגמר מהמקום השני בבית. ברבע הגמר ניצחה גרמניה את פורטוגל 2-3 ובחצי הגמר ניצחה את טורקיה 2-3 משער ניצחון דרמטי של פיליפ לאם בדקה ה-90. במשחק הגמר הפסידה גרמניה לנבחרתה של ספרד וסיימה במקום השני.
במונדיאל 2010 הגיעה גרמניה בפעם השנייה ברציפות למקום השלישי בטורניר. למרות הפסד לנבחרת סרביה בשלב הבתים, סיימה גרמניה במקום הראשון בבית, בעקבות ניצחונות על נבחרות אוסטרליה וגאנה. בשני משחקי הנוק-אאוט הראשונים של הטורניר רשמה גרמניה ניצחונות גבוהים, 4-1 על נבחרת אנגליה בשמינית הגמר ו-4-0 על ארגנטינה ברבע הגמר. בחצי הגמר הפסידה גרמניה 1-0 לספרד, וסיימה את הטורניר בניצחון על אורוגוואי 3-2 במשחק על המקום השלישי. שחקן הנבחרת תומאס מילר כבש חמישה שערים בטורניר, חלק את מעמד מלך השערים עם שלושה שחקנים אחרים, וזכה בפרס נעל הזהב של הטורניר. מילר זכה גם בפרס השחקן הצעיר הטוב ביותר בטורניר. מבקיע בולט נוסף של הנבחרת במונדיאל זה היה מירוסלב קלוזה, שעם ארבעה שערים בטורניר השתווה לבן ארצו גרד מילר במקום השני בטבלת הכובשים המצטיינים של כל הזמנים בגביע העולם בכדורגל.
ביורו 2012 הוגרלה גרמניה לבית שהוגדר כ"בית המוות", לצד נבחרות הולנד, פורטוגל ודנמרק. גרמניה ניצחה את כל שלושת משחקיה בשלב הבתים, ועלתה לשלב רבע הגמר מהמקום הראשון בבית. בשלב רבע הגמר גברה גרמניה על נבחרת יוון בתוצאה 4-2, אך בחצי הגמר הפסידה 2-1 לנבחרת איטליה.
במונדיאל 2014 הביסה גרמניה את ברזיל 7-1, והנחילה לה את הפסדה הגדול ביותר אי פעם. במשחק הגמר גברה על ארגנטינה לאחר הארכה, משער של מריו גצה בדקה ה-113 וניצחה 1-0.
כל גביעי העולם
גרמניה לפני החלוקה:
- 1950 - לא נרשמה
- 1954 - מקום ראשון
- 1958 - מקום רביעי
- 1962 - רבע גמר
- 1966 - מקום שני
- 1970 - מקום שלישי
- 1974 - מקום ראשון
- 1978 - סיבוב שני
- 1982 - מקום שני
- 1986 - מקום שני
- 1990 - מקום ראשון
גרמניה לאחר האיחוד:
כל אליפויות אירופה
גרמניה המערבית:
- 1960 - לא נרשמה
- 1964 - לא נרשמה
- 1968 - לא העפילה
- 1972 - מקום ראשון
- 1976 - מקום שני
- 1980 - מקום ראשון
- 1984 - סיבוב ראשון
- 1988 - חצי גמר
גרמניה המזרחית:
גרמניה, לאחר האיחוד:
- 1992 - מקום שני
- 1996 - מקום ראשון
- 2000 - סיבוב ראשון
- 2004 - סיבוב ראשון
- 2008 - מקום שני
- 2012 - חצי גמר
סגל הנבחרת
להלן רשימת השחקנים שזומנו למונדיאל 2014 (ההופעות והשערים מעודכנים ל-13 במאי 2014):
שחקנים מפורסמים
- לוקאס פודולסקי
- מסוט אוזיל
- סמי חדירה
- קלאוס אאוגנטאלר
- סטפן אפנברג
- אוליבר בירהוף
- מיכאל באלאק
- מירוסלב קלוזה
- אנדראס ברמה
- פרנץ בקנבאואר
- פאול ברייטנר
- אולי הנס
- פריץ ואלטר
- מתיאס זאמר
- ינס להמן
- ספ מאייר
- גרד מילר
- לותר מתאוס
- אנדראס מולר
- גונטר נצר
- כריסטיאן פאנדר
- ברטי פוגטס
- רודי פלר
- אוליבר קאן
- יורגן קולר
- יורגן קלינסמן
- קרל היינץ רומניגה
- פביאן ארנסט
- תומאס מולר
- פיליפ לאם
- בסטיאן שווינשטייגר
- מנואל נוייר
- פר מרטסקר
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יעקב זיו, לאב אמיץ: נבחרת גרמניה, באתר nrg, 23/5/2010
כדורגל בגרמניה 
| ||
|---|---|---|
| ניהול | פדרציית הכדורגל הגרמנית • קבוצות • אצטדיונים • תחרויות | |
| תחרויות ליגה | בונדסליגה • הבונדסליגה השנייה • הליגה השלישית • הליגה האזורית • מבנה הליגות | |
| תחרויות גביע | הגביע הגרמני • גביע הליגה הגרמנית • הסופר קאפ הגרמני | |
| נבחרות | הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה | |
| נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א) | |
|---|---|
|