חטיבת כרמלי

משה כרמל, מייסד החטיבה ומפקדה הראשון.

חטיבת כרמלי (חטיבה 165, חטיבה מס' 2) היא חטיבת חיר"מ (חי"ר מעולה) במערך המילואים בחיל הרגלים של צה"ל.

הקמת החטיבה (תש"ח)

בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות שש חטיבות סדירות ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקד החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.

ב-28 בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (אשר קיבלה את שמה הן לכבוד מפקדה הראשון, משה כרמל, והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלה בגזרה חטיבת יפתח של הפלמ"ח.

למסגרת החטיבה הוכפפו 3 גדודים - 21 (שגרעינו בני נשר- יגור, נהריה וההקריות שמצפון לחיפה), 22 (שגרעינו סטודנטים מהטכניון) ו-23 (שהוקם מיחידת "הדרי" - חיל משמר העם של חיפה). במהלך המלחמה הוקם גדוד נוסף - 24, גם הוא על בסיס יחידת "הדרי".

עם הקמת המדינה מנתה חטיבת כרמלי 2,238 חיילים ומפקדים.

פעילות החטיבה במלחמת העצמאות

עיקר פעילותה של חטיבת כרמלי הייתה בכוננות לקראת תפיסת הבסיסים הלוגיסטיים של הבריטים בסביבת חיפה עם עזיבתם ובמיוחד הנמל ודרכי הגישה אליו ובתי הזיקוק. כמו כן ערכה החטיבה פעולת נקם כנגד הכפרים בלד א-שיח' (היום נשר) לאחר טבח בתי הזיקוק ב-30 בדצמבר 1947, בה נהרגו מתושבי הכפר. ב-14 במרץ 1948, פוצצו חיילי גדוד 21 של החטיבה את מנהרות הרכבת בראש הנקרה וזאת כדי למנוע מעבר כוחות מלבנון דרך המסילה. ב-27 במרץ 48 יצאה שיירה של החטיבה, שנודעה בשם שיירת יחיעם, לעקוף את עכו ולהביא אספקה ליישובי הצפון, השיירה הותקפה סמוך לנהריה ונגרמו לה אבדות קשות. באפריל 48 התמודדה החטיבה עם צבא ההצלה בקרבות משמר העמק ורמת יוחנן. באפריל 48 סיימה החטיבה בהצלחה את הקרב על חיפה, הודות לתכנון המדויק ולהיכרות עם הסביבה והמתקנים הצליחה החטיבה תוך פחות מ-24 שעות לתפוס את כל הבסיסים הבריטיים והמפעלים האסטרטגיים בעיר. החטיבה הכניעה את ההתנגדות הערבית והשתלטה על העיר. לאחר פלישת צבאות ערב הכניע כח של החטיבה את עכו במבצע בן עמי (שנקרא על שם בן עמי פכטר שהיה מפקד גדוד בחטיבת כרמלי ונפל בשיירת יחיעם). מפקד החטיבה הראשון היה משה כרמל והשני היה מרדכי מקלף, לימים הרמטכ"ל השלישי של צה"ל.

עם הקמת צה"ל הפכה כרמלי לחטיבת צה"ל. לאחר הכרזת המדינה השתתפה החטיבה בפיקודם של משה כרמל ולאחר מכן בפיקודו של מרדכי מקלף, בכל קרבות חזית הצפון ובטיהור כל אזור הגליל, במהלך מלחמת העצמאות. כמו כן, נטלה חלק במבצעי יצחק, דקל, ברוש וחירם. החטיבה ספגה אבידות כבדות בנסיון שכשל לכבוש את ג'נין במבצע יצחק וגם בנפילת שיירת יחיעם.

גדודי כרמלי (תש"ח)

מספר הגדוד	הרכב	תאריך הקמה	פעילות עיקרית	מפקדים ואנשי מפתח
21	גדוד "נפת זבולון" כלל 3 פלוגות, פלוגה 11 חבל נהריה מפקדה: יעקב פונדק, פלוגה 12 - חבל קריות מפקדה חיים בן דוד. פלוגה 13 - חבל יגור מפקדה חנן זלינגר (על שמו שכונת תל חנן בעיר נשר), ולאחר נפילתו יוסי האס.	דצמבר 1947	אבטחת התחבורה בגזרת מפרץ חיפה והגליל המערבי. פעולת הגמול בבלד א-שיח' (נשר), שיירת יחיעם, מבצע בן עמי. קרבות רמת יוחנן, מבצע דקל והדיפת הצבא העירקי ליד ג'נין.	בן עמי פכטר, אהרון יריב
22	אנשי חי"ש טכניון ("פלוגת הסטודנטים"), ותיקי חי"ש ומגויסים מהעיר חיפה.	דצמבר 1947	אבטחת תנועה בחיפה, פעולת הגמול בבלד א-שיח' (נשר), מבצע בן עמי. לאחר הקמת צה"ל, קרבות משמר הירדן ומבצע חירם.	מרדכי מקלף ואחריו בן ציון ענבר
23	אנשי חי"ם מחיפה (פלוגת "הדרי") וחיילים משוחררים מהצבא הבריטי	דצמבר 1947	סיוע לחטיבת "עודד" בקרבות משמר הירדן, מבצע ברוש	צבי בן ארי
24	גדוד המשמר הנייד של חי"ם חיפה	דצמבר 1947	אבטחת הכרמל מקיבוץ יגור ועד עתלית, כיבוש עין חוד. עם הקמת צה"ל הוסב לגדוד סיוע חטיבתי (כלל פלוגת סיור ופלוגת משוריינים)

גדוד 21 - נפת זבולון

גדוד 21 ששמו היה "נפת זבולון" הוקם רשמית ביום 25 בדצמבר 1947 בטקס שנערך בגבעת שמיר ליד רמת יוחנן ליד בניין ששימש לפני כן כמרכז אימונים (כיום חוות הצופים). ההקמה התקיימה באמצעות מסדר בפני מפקד הגדוד בן עמי פכטר. תחום החבל היה מנקודה שבין שער העמקים וג'למי עד מבואות חיפה, וומחרייבה שעל הר הכרמל ועד מבואות עכו. היישובים שנכללו בחבל היו: יגור, כפר חסידים, נשר, רמת יוחנן כפר המכבי, אושה, שמיר (לפני מעברו לגליל), קרית אתא, חרייבה, מחצבות 4.5, צ'ק פוסט, הקריות אפק (לפני כן משמר הים), כפר מסריק ועין המפרץ.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה שלח ארגון ההגנה את אנשיו לקורסים ואימונים. לקראת סוף שנת 1947 התקיימו גיוסים בצפון הארץ. אנשי החי"ש נשלחו למשקי הגליל המערבי לקדם פלישה. למחרת כ"ט בנובמבר התגייס חלק מהגדוד והוקמו הבסיסים בנשר, רמת יוחנן, חרייבה, מחצבות 4.5 בקריות ובגליל המערבי. החבל הכיל יישובים יהודים, יישובים ערבים כוחות צבא בריטיים וכוחות הליגיון הערבי. לחבל נודעה חשיבות בגלל שיישב על דרכים חיוניות ומפעלים חשובים כגון בתי הזיקוק, מפעל נשר למלט, בית המלאכה של הרכבת בתי הלאכה של סולל בונה ועוד. הגיוסים לגדוד נעשו בשלבים. בתחילה גיוסים קטנים במבנה כוחות של כוננות ולאחר מכן במסגרות גדולות יותר. הגיוסים כללו את בני המקום שגדלו בארץ וגם עולים חדשים ששהו מספר חודשים בארץ והתגוררו ב"מעון עולים" בנשר.

הגדוד הכיל 3 פלוגות:

• פלוגה 11 - חבל נהריה - מפקדה היה יעקב פונדק (השועל). לפלוגה היו 3 בסיסים - בסיס מצובה שמפקדו היה גדעון דונייץ, בסיס יחיעם מפקדו היה משה שינרמן, בסיס שבי ציון מפקדו משה שואבי.
• פלוגה 12 - חבל קריות מפקדה היה חיים בן דוד. לפלוגה היו 3 בסיסים - בסיס רמת יוחנן שמפקדו היה יעקב שאודר, בסיס כפר המכבי מפקדו היה יעקב ברסלב, בסיס אפק מפקדו מיכאל מנייביץ.
• פלוגה 13 - חבל יגור מפקדה היה תבנית:נזכור שנהרג ב- 1 בינואר 1948 בפעולת התגמול בבלד א-שייח' על טבח בתי הזיקוק. מחליפו היה יוסי האס. לפלוגה היו 5 בסיסים - בסיס יגור שמפקדו היה דב פיק, בסיס "ח'רייבה" (מחצבה של בית חרושת נשר למלט) מפקדו היה אברהם בורנשטיין, בסיס נשר מפקדו יוסקה גלילי, בסיס ק"מ 4.5 מפקדה היה יוסקה וונדרמן, בסיס צ'ק פוסט מפקדה היה שלמה קמינקר (קמין)

בעת הקמתו היו בגדוד 140 לוחמים. רק 40% מהם צוידו בנשק. הנשק עבר בין הלוחמים על פי פעילות הגדוד.

בקרבות מלחמת העצמאות נהרגו 149 לוחמי הגדוד על פי הפירוט הבא.

אנדרטת הנצחה לגדוד 22 בחיפה, ליד גשר גדוד 22 המקביל לגשר רושמיה

מס'	קרב	תאריך הקרב	מס' לוחמים שנהרגו בקרב
1	קרב על בלד א-שייח'	01/01/1948	1
2	התקפה על טמרה	19/01/1948	1
3	קרב על יחיעם	20/01/1948	4
4	משוריין הנוטרים ליחיעם	20/01/1948	6
5	שיירת יחיעם	27/03/1948	47
6	קרב רמת יוחנן	14/04/1948-16/04/1948	13
7	קרב שיירת הלגיון במבואות יגור	22/04/1948	1
8	קרב על משטרת אל-באסה	25/04/1948	2
9	הקרב על חיפה	22/04/1948	18
10	קרב על אכזיב	14/05/1948	1
11	קרב על סמריה	14/05/1948	3
12	הקרב על ג'נין	03/06/1948	45
13	קרבות אל-בירווה	24/06/1948	10
14	קרב על עין ע'זאל	08/07/1948	1
15	מבצע דקל- קרב על ספוריה	16/07/1948	1
16	קרב על תרשיחא	19/07/1948	5
17	קרבות מנרה	23/10/1948	7

לאחר מלחמת העצמאות

אחרי מלחמת העצמאות התארגנה החטיבה מחדש והפכה לחטיבת מילואים צפונית עם בסיס בעמקים. החטיבה תפקדה כחטמ"ר העמקים (או בשמו האחר "חטמ"ר צמח") עד לשנת 1974.

מלחמת ששת הימים

במהלך מלחמת ששת הימים החזיקה החטיבה מוצבים בגזרת הירדן ונטלה חלק במערכה על כיבוש צפון השומרון מוצבי הסורים בחוף המזרחי של הכנרת ודרום רמת הגולן.

ב-9 ביוני פקד דוד אלעזר, אלוף פיקוד הצפון, על מפקד חטמ"ר 2, יהודה גביש, לתקוף את המוצבים הסוריים תאופיק התחתונה ותאופיק העליונה. המשימה הוטלה על גדוד נח"ל 908, בפיקוד שלמה חלמיש. הגדוד נע על כביש צמח - מעגן - תל קציר - האון. נפתחה הפגזה על הגדוד מתאופיק העליונה. בהפגזה נהרג המג"ד חלמיש וכמה חיילים נפצעו. המח"ט הורה לעצור את התקדמות הגדוד לכיוון תאופיק. הפעולה הוגדרה כפעולת הסחה במסגרת פעולות ההסחה שתוכננו בפקודת מקבת .

מלחמות אחרות

• במלחמת ההתשה נטלה החטיבה חלק בהגנת עמק הירדן ועמק בית שאן.
• במלחמת יום הכיפורים נטלה החטיבה (אז חטיבה 612) חלק בהגנת העמקים ורמת הגולן. לאחר המלחמה הופרדה החטיבה מחטמ"ר העמקים ונקראה חטיבה 165. עד מלחמת של"ג ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית בגזרת לבנון וצפון רמת הגולן, בסיני ובבקעת הירדן.
• במלחמת שלום הגליל, תחת פיקוד צבי פולג, נלחמה החטיבה בגזרה המערבית, בציר צור-צידון, צידון, עין אל חילווה וביירות. בתקופת מלחמת של"ג ואחריה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית במרחב ביירות ועל כביש ביירות-דמשק.
• במלחמת לבנון השנייה ב-2006 החטיבה נטלה חלק בלחימה בגזרות המרכזית והמערבית בדרום לבנון ובקרב עייתא א-שעב.

בשנת 2005 בעקבות דרישה של הלוחמים הוותיקים ומפקדי החטיבה, הוחזר לחטיבה השם ההיסטורי "חטיבה 2".

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה	הערות
משה כרמל	1947 - 1948	לימים אלוף פיקוד הצפון
מרדכי מקלף	20 במאי 1948 - יולי 1948	לימים הרמטכ"ל ה-3
מקסים כהן	יולי 1948 - 20 באוגוסט 1948
צבי גרמן	1 בדצמבר 1948 - 15 בספטמבר 1949
יחזקאל פנט	15 בספטמבר 1949 - 13 בינואר 1950	לימים ראש אג"א
נחמיה ברוש	1 ביוני 1950 - יוני 1952	לימים דובר צה"ל
צבי גרמן	יוני 1952 - 1953
חיים בר-לב	1953 – 1 באפריל 1954	לימים הרמטכ"ל ה-8
משה נצר	10 באוקטובר 1954 - 11 באוקטובר 1955
ישעיהו גביש	15 בנובמבר 1955 – 10 ביוני 1956	לימים אלוף פיקוד הדרום
יובל נאמן	10 ביוני 1956 - 1 באוגוסט 1956
צבי זמיר	1 באוגוסט 1956 – 15 בנובמבר 1958	לימים אלוף פיקוד הדרום וראש המוסד
דן לנר	1958 - 1960
יהונתן דותן	15 בפברואר 1960 - 1 בינואר 1962
רם רון	1 בינואר 1962 - 15 במאי 1963
חיים אבינועם	1 בנובמבר 1963 – 1 בספטמבר 1964	לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
יונה אפרת	1 בספטמבר 1964 – 24 ביולי 1966	לימים אלוף פיקוד המרכז
יהודה גביש	24 ביולי 1966 – 12 במאי 1968	לימים נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
עמנואל שקד	26 במאי 1968 – 27 באוגוסט 1969	לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
יעקב אלעזרי	27 באוגוסט 1969 – 15 בספטמבר 1971
יוסף קסטל	15 בספטמבר 1971 – 3 באוגוסט 1973
אורי שמחוני	3 באוגוסט 1973 - 31 באוגוסט 1973	לימים ראש מחלקת ההדרכה
יחזקאל רביד	31 באוגוסט 1973 – 19 ביולי 1974
דוד כהן	19 ביולי 1974 - 17 בינואר 1975
אליעזר רם	דצמבר 1974 – דצמבר 1976
יצחק זמיר	1976 – 1978
עמוס קוצר	1978 – 1980	לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
שמואל ארד	1980 – 1981	לימים אלוף פיקוד העורף
צבי פולג	1981 – 1982	לימים מפקד אוגדת עזה
גבי אופיר	1982 – 1984	לימים אלוף פיקוד העורף
עדי אדירי	אוגוסט 1984 - אוקטובר 1986
אלישע ילין	1986 – 1989
רפי כפרי	1989 - 1993
גדי איזנקוט	1993 - 1996	לימים סגן הרמטכ"ל
שמואל זכאי	1996 - 1997	לימים מפקד אוגדת עזה
שמואל אביבי	1997 - 2000
משה נידאם	2000 – 2002
יואל אור	2002 – 2005
אילן אטיאס	2005 – 2008
הושע פרידמן בן שלום	2008 – 2011	לימים קצין מילואים ראשי
דודי אוברמן	2011 – 2014	כיום סגן מפקד אוגדת איו"ש
פיני יוסף	2014 –

לקריאה נוספת

• חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות, הוצאת "מערכות"
• מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיקון כח המגן ההגנה, 1992‏
• צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, תל אביב תשל"ח - תולדות חטיבת כרמלי
• בן-ציון דינור (עורך ראשי), ספר תולדות ההגנה. הוצאת מערכות, 1955-1972 כרכים ג' ו-ד'
• מאיר פעיל, התפתחות כוח המגן העברי, אוניברסיטה משודרת, 1987
• יהודה ואלך, אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה, ירושלים, 1974 עמודים 115, 106, 59
• יוסף גלילי העורך, בעקבות לוחמי תש"ח גדוד 21 - חטיבת כרמלי, 1988
• אלישיב שמשי, "עוד ניצחון כזה... על רוח לחימה במלחמת לבנון השנייה", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2013.
• גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009, מסת"ב 9789654828109.

קישורים חיצוניים

• חטיבת כרמלי - מורשת החטיבה, אלבום תמונות.
• ‫
  שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
  פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אמיר בוחבוט‏, מילואימניקים: "אין תחליף לאימון. שיקצצו במקום אחר", באתר וואלה!‏, 5 ביוני 2013‬.
• אלעד ארדן, חשיפה לצפון, במחנה, ‏ 14 באוגוסט 2006, כפי שהועלה באתר וואלה.
• משה כרמל, ‏לידתה וצמיחתה של חזית הצפון, מערכות 279-280, יוני 1981, עמ' 23-29 .