אלעזר טויטו

אלעזר טויטו (10 בינואר 1929, אלג'יר - 25 ביוני 2010, אלקנה) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות ישראל. מחקריו עסקו בפרשנות התורה עם דגש על הפרשנות בצרפת בימי הביניים.

אודות

טויטו נולד ב-10 בינואר 1929 בעיירה קנשלה במחוז קונסטנטין באלג'יריה הצרפתית. הוא רכש חינוך דתי בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים שבראשות הרב יוסף גנאסיה ובמקביל למד בבית הספר הממשלתי. הוא היה חבר במחתרת הציונית. בשנת 1947 הגיע לישראל באוניית המעפילים "שיבת ציון", אך זו התגלתה על ידי הבריטים וגורשה למחנות המעצר בקפריסין.

הוא שוחרר מהמחנה במרץ 1948 והגיע לישראל, כאן התגייס למחלקה הדתית של הפלמ"ח ושירת במסגרת הגדוד הראשון של חטיבת יפתח. הוא השתתף בכיבוש צפת ובקרבות הכבדים על מלכיה ובקרב על חרבת קוריקור. הוא השתחרר מצה"ל ב-1950.

באוניברסיטת בר-אילן למד לתואר ראשון תנ"ך ותולדות-ישראל ולתואר שני בתנ"ך. דוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בירושלים (1973). מחקרו היה בנושא "שיטתו הפרשנית של רבי חיים בן עטר בפירושו 'אור החיים' לתורה", בהדרכת פרופ' עזרא ציון מלמד.

משנת 1962 עבד כמורה וכמנהל במוסד להכשרת מורים בגבעת וושינגטון במשך עשרים שנה. הוא היה מפקח של משרד החינוך במחוז הדרום, ולימד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן עד פרישתו. במקביל, לימד תנ"ך במכללת "אורות ישראל". טויטו לבסוף שימש כיו"ר המועצה האקדמית של המכללה וכן לימד תנ"ך ועמד בראש ההתמחות למקרא וספרות חכמים בלימודי תואר שני. כמו כן העביר טויטו שיעורי תורה ביישוב מגוריו אלקנה שבשומרון.

בתשס"ה זכה באות יקיר החינוך הדתי של הסתדרות המורים הדתיים. היה נשוי לדינה ואב לשלושה, אוריאל (רב), עתירה, ויוסף, אשר נהרג בעת היתקלות עם מחבלים בשנת 2002 בתפקידו כמפקד יחידת הכוננות של היישוב איתמר. לאחר מותו, הוענק לו תואר "יקיר אלקנה" לשנת תשע"א "בזכות פעילותו למען הקהילה בתחומי החינוך ולימוד התורה".

מספריו

• "ר' חיים בן עטר ופירושו 'אור החיים' לתורה"
• "הפשטות המתחדשים בכל יום", עיונים בפירושו של רשב"ם לתורה.

קישורים חיצוניים

• מאמריו
• אלעזר טויטו, באתר הפלמ"ח
• אורי דרומי, פרופ' אלעזר טויטו, מעפיל, פלמ"חניק, חוקר פרשנות המקרא, 1929-2010, הארץ