מרדכי איש-שלום – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:


לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת הרשימה המאוחדת של [[רפ"י]] ו[[מפא"י]] ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהנתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול [[חיים מרינוב]] על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים|1969/09/24|00301}}{{ש}}{{דבר|י. משולם|מדוע לא נבחר מ. איש שלום|1970/01/20|00614}}{{ש}}{{דבר|ישראל גור|עוד על אי בחירת מ. איש שלום|1970/01/25|00516}}}}.
לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת הרשימה המאוחדת של [[רפ"י]] ו[[מפא"י]] ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהנתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול [[חיים מרינוב]] על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים|1969/09/24|00301}}{{ש}}{{דבר|י. משולם|מדוע לא נבחר מ. איש שלום|1970/01/20|00614}}{{ש}}{{דבר|ישראל גור|עוד על אי בחירת מ. איש שלום|1970/01/25|00516}}}}.

בשנת 1970 מונה ליו"ר ועדת חקירה של משרד הפנים לעניין מועצת [[בית שאן]]{{הערה|{{דבר||מונתה ועדה לחקירת המצב במועצת בית שאן|1970/04/01|00211}}}}. כן כיהן כיו"ר ועד המנהלים של [[בנק ירושלים]]{{הערה|{{דבר|יואב שדה|קריית וולפסון - קרריית יוקרה לירושלים|1970/08/12|00801}}}}.


נפטר ב[[ז' באדר]] [[תשנ"א]], ונקבר ב[[הר המנוחות]]. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת [[בית הכרם]] מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים. אך הכביש הסובב את שכונת יפה נוף, מבית הכרם בואכה הר הרצל נקרא על שמו.
נפטר ב[[ז' באדר]] [[תשנ"א]], ונקבר ב[[הר המנוחות]]. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת [[בית הכרם]] מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים. אך הכביש הסובב את שכונת יפה נוף, מבית הכרם בואכה הר הרצל נקרא על שמו.

גרסה מ־09:38, 1 באוגוסט 2014

תבנית:פוליטיקאי מוניציפלי מרדכי איש-שלום (2 בינואר[1] 19011991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 19591965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.

ביוגרפיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

איש-שלום נולד בשנת 1901 בשם מרדכי פרידמן (שם משפחתו העברי הוא תרגום השם פרידמן) בעיירה וורנה שבליטא כשלישי מבין חמשת בניהם של בן ציון ורייצה . אביו היה ציוני נלהב ובר אוריין, ולימד בחדר המתוקן, שבו התחנך גם בנו הצעיר. בגיל 11 נשלח לגלות למקום תורה, ולמד בישיבות בשקודוויל ובקורשן, עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וטרפה את הקלפים. בשנות המלחמה למד איש שלום תחת רב העיירה, אך בעוד בישיבה הקדיש את מירב זמנו ללימודים תורניים וזמן מועט לרכישה אוטודידקטית של השכלה כללית, כעת התהפך היחס, עד שבעיירה כינוהו על שם ברוך שפינוזה. בשנים אלו החל גם לטעום טעמה של פעילות ציבורית, כשעמד בראש קבוצת נערים שסייעה בידי יהודים שברחו ממחנות עבודות כפייה גרמניים.

בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף לחברי גדוד העבודה בתל יוסף, שם עבד בעיקר בייבוש ביצות, עד שעבר לפלוגת גדוד העבודה בירושלים, שבה עמד בראשית שנות העשרים בראש קבוצת בנאים.

בשנת 1950 התמנה לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפא"י.

בשנת 1955 קבלה מפא"י בבחירות 6 מושבים מתוך 21, גרשון אגרון מונה לראש עיריית ירושלים ואיש-שלום היה לסגנו[2].

בדצמבר 1959, לאחר הבחירות למועצת העיר, נבחר לראשות עיריית ירושלים, לאחר ששימש כחודש מ"מ ראש העיר בעקבות פטירתו של אגרון (שנפטר ימים ספורים לפני הבחירות).

בבחירות לעיריית ירושלים ב-1965, שהיתה בסימן המתיחות בין מפלגת העבודה ורפ"י, קיבלו מפלגת העבודה בראשות איש-שלום ורפ"י בראשות טדי קולק, 5 מנדטים כל אחת[3]. שתי המפלגות פעלו למשוך את הדתיים[4], שקבלו יחד ששה מנדטים, לקואליציה שלהם, וטדי קולק הצליח לגבש סביבו קואליציה, ואיש-שלום נותר באופוזיציה. איש שלום טען שקולק עשה ויתורים לדתיים שהוא לא היה מסכים להם[5]. בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליצית חרום[6], ונהיה לסגנו של קולק. בסוף 1967 התאחדו רפ"י והמערך בירושלים ואיש-שלום מונה לסגן ראש העיר[7].

לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת הרשימה המאוחדת של רפ"י ומפא"י ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהנתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול חיים מרינוב על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח[8].

בשנת 1970 מונה ליו"ר ועדת חקירה של משרד הפנים לעניין מועצת בית שאן[9]. כן כיהן כיו"ר ועד המנהלים של בנק ירושלים[10].

נפטר בז' באדר תשנ"א, ונקבר בהר המנוחות. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת בית הכרם מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים. אך הכביש הסובב את שכונת יפה נוף, מבית הכרם בואכה הר הרצל נקרא על שמו.

ספרו

  • מרדכי איש שלום, בסוד חוצבים ובונים: אוטוביוגראפיה (ריאיין, ערך והביא לדפוס: מאיר חובב),‫ ירושלים: אגודת שלם, תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זהו התאריך המשוער על ידי איש שלום; התאריך אינו ידוע בוודאות משום שלידתו לא תועדה במסמכים. (איש שלום, בסוד חוצבים ובונים, עמ' 25).
  2. ^ ג. אגרון נכנס לתפקידו, מעריב, 8 בספטמבר 1955
  3. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לעירית ירושלים, ילקוט הפרסומים 1231, 16 בנובמבר 1965
  4. ^ יהושע ביצור, המרוץ על ראשות ירושלים: מי יבטיח יותר לדתיים?, מעריב, 11 בנובמבר 1965
  5. ^ יהושע ביצור, טדי קולק הסגיר כמעט הכל בידי שותפיו הדתיים, מעריב, 17 בנובמבר 1965
  6. ^ קואליציה מקיר לקיר בירושלים, דבר, 29 במאי 1967
  7. ^ התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים, דבר, 25 בדצמבר 1967
  8. ^ יחיאל לימור, נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים, מעריב, 24 בספטמבר 1969
    י. משולם, מדוע לא נבחר מ. איש שלום, דבר, 20 בינואר 1970
    ישראל גור, עוד על אי בחירת מ. איש שלום, דבר, 25 בינואר 1970
  9. ^ מונתה ועדה לחקירת המצב במועצת בית שאן, דבר, 1 באפריל 1970
  10. ^ יואב שדה, קריית וולפסון - קרריית יוקרה לירושלים, דבר, 12 באוגוסט 1970


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.