אדם דה לה האל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 6: שורה 6:
אביו של אדם, אנרי דה לה האל, היה אזרח מפורסם של אראס. אדם למד [[דקדוק]], [[תאולוגיה]] ו[[מוזיקה]] ב[[מנזר]] הסיסטרציאני של ווסלה, סמוך לקמברי. האב והבן היו מעורבים בסכסוכי האזרחים באראס ומצאו מקלט לזמן קצר בדואיי. אדם יועד ל[[כנסייה]], אך הסתלק מכוונה זו ונשא אישה בשם מארי, הנזכרת ברבים מכתביו. בהמשך הצטרף למשק ביתו של רובר השני, הרוזן מארטואה, ואחר כך נספח אל שרל מאנז'ו, אחיו של [[לואי התשיעי, מלך צרפת]]. אל מעסיקו זה נלווה במסעותיו ב[[מצרים]], [[סוריה]], [[ארץ ישראל]] ו[[איטליה]].{{הערה|1=פאלק, גרוב}}
אביו של אדם, אנרי דה לה האל, היה אזרח מפורסם של אראס. אדם למד [[דקדוק]], [[תאולוגיה]] ו[[מוזיקה]] ב[[מנזר]] הסיסטרציאני של ווסלה, סמוך לקמברי. האב והבן היו מעורבים בסכסוכי האזרחים באראס ומצאו מקלט לזמן קצר בדואיי. אדם יועד ל[[כנסייה]], אך הסתלק מכוונה זו ונשא אישה בשם מארי, הנזכרת ברבים מכתביו. בהמשך הצטרף למשק ביתו של רובר השני, הרוזן מארטואה, ואחר כך נספח אל שרל מאנז'ו, אחיו של [[לואי התשיעי, מלך צרפת]]. אל מעסיקו זה נלווה במסעותיו ב[[מצרים]], [[סוריה]], [[ארץ ישראל]] ו[[איטליה]].{{הערה|1=פאלק, גרוב}}


בחצרו של שרל, אחרי שזה היה למלך [[נאפולי]], כתב אדם את '''Jeu de Robin et Marion''', המפורסמת בכל יצירותיו. הקטעים הקצרים שכתב מלווים במוזיקה המובאת בכתב תווים מודרני לצד ה[[פרטיטורה]] המקורית, בהוצאת קוסמאקר. "רובין ומריון" נחשב למחזה הצרפתי המוקדם ביותר בליווי מוזיקה ועל נושא חילוני. הפסטורלה, המספרת על עמידתה של מריון בפני חיזורי האביר ונאמנותה לרובין הרועה, מבוססת על [[שאנסון]] עתיק, Robin m'aime, Robin m'a. יש בה דיאלוג משולב בפזמון חוזר, שהיה נפוץ כבר בתקופה זו בשיר הפופולרי. הנעימות שהותאמו לפזמונים אלה נושאות אופי של מוזיקה עממית והן ספונטניות ומלודיות יותר מן המוזיקה המשוכללת יותר של השירים וה[[מוטט|מוטטים]] שלו. '''פטי''' רואה במחזה זה ובמחזה Le Jeu de la feuillée את נמבשרי ה[[אופרה|אופרה-קומיק]] {{הערה|1=François-Joseph Fétis, ''Revue Musicale'' 1.1, 1827.<!--More complete cite to come-->}}. בשנת 1896, בפסטיבל לכבוד אדם דה לה האל באראס, הציגה להקה מן ה[[אופרה קומיק]] בפריז עיבוד של "רובין ומריון" מאת ז'וליין טירסו.
בחצרו של שרל, אחרי שזה היה למלך [[נאפולי]], כתב אדם את '''Jeu de Robin et Marion''', המפורסמת בכל יצירותיו. הקטעים הקצרים שכתב מלווים במוזיקה המובאת בכתב תווים מודרני לצד ה[[פרטיטורה]] המקורית, בהוצאת קוסמאקר. "רובין ומריון" נחשב למחזה הצרפתי המוקדם ביותר בליווי מוזיקה ועל נושא חילוני. הפסטורלה, המספרת על עמידתה של מריון בפני חיזורי האביר ונאמנותה לרובין הרועה, מבוססת על [[שאנסון]] עתיק, Robin m'aime, Robin m'a. יש בה דיאלוג משולב בפזמון חוזר, שהיה נפוץ כבר בתקופה זו בשיר הפופולרי. הנעימות שהותאמו לפזמונים אלה נושאות אופי של מוזיקה עממית והן ספונטניות ומלודיות יותר מן המוזיקה המשוכללת יותר של השירים וה[[מוטט|מוטטים]] שלו. '''פטי''' רואה במחזה זה ובמחזה Le Jeu de la feuillée את נמבשרי ה[[אופרה|אופרה-קומיק]]{{הערה|1=François-Joseph Fétis, ''Revue Musicale'' 1.1, 1827.<!--More complete cite to come-->}}. בשנת 1896, בפסטיבל לכבוד אדם דה לה האל באראס, הציגה להקה מן ה[[אופרה קומיק]] בפריז עיבוד של "רובין ומריון" מאת ז'וליין טירסו.


המחזה השני שלו, Le jeu Adan או Le jeu de la Feuillee (בסביבות 1262) הוא [[דרמה]] [[סאטירה|סאטירית]] שבה הוא מציג את עצמו, את אביו ואת אזרחי אראס בתכונותיהם המוזרות והייחודיות. בין יצירותיו שיר פרידה סאטירי לעיר אראס ושאנסון היתולי לכבוד שרל מאנז'ו, מלך [[סיציליה]], שבכתיבתו החל ה-1282; עוד יצירה קצרה, Le jeu du pelerin מיוחסת לפעמים גם היא לאדם דה לה האל.{{הערה|1=פאלק, גרוב}}
המחזה השני שלו, Le jeu Adan או Le jeu de la Feuillee (בסביבות 1262) הוא [[דרמה]] [[סאטירה|סאטירית]] שבה הוא מציג את עצמו, את אביו ואת אזרחי אראס בתכונותיהם המוזרות והייחודיות. בין יצירותיו שיר פרידה סאטירי לעיר אראס ושאנסון היתולי לכבוד שרל מאנז'ו, מלך [[סיציליה]], שבכתיבתו החל ה-1282; עוד יצירה קצרה, Le jeu du pelerin מיוחסת לפעמים גם היא לאדם דה לה האל.{{הערה|1=פאלק, גרוב}}

גרסה מ־00:37, 4 באוגוסט 2014

אדם דה לה האל

אדם דה לה האלצרפתית: Adam de la Halle, ‏1237? - 1288) היה טרובדור או טרובר, משורר ומוזיקאי צרפתי, שניתק מסורת ארוכת שנים של כתיבת שירה ומוזיקה ליטורגית והיה מראשוני מייסדיו של תיאטרון חילוני בצרפת.

כינוייו האחרים של אדם, "הגיבן מאראס" (le Bossu d'Arras) ו"אדם מאראס" מרמזים לכך, שמוצאו מן העיר אראס שבצרפת. הכינוי "הגיבן" היה כפי הנראה שם שהמשפחה צירפה לשמה כדי להבדילה ממשפחות לה האל אחרות; ב-Roi de Secile מחה אדם עצמו על השימוש בכינוי זה בטענה, כי אינו גיבן.[1]

אביו של אדם, אנרי דה לה האל, היה אזרח מפורסם של אראס. אדם למד דקדוק, תאולוגיה ומוזיקה במנזר הסיסטרציאני של ווסלה, סמוך לקמברי. האב והבן היו מעורבים בסכסוכי האזרחים באראס ומצאו מקלט לזמן קצר בדואיי. אדם יועד לכנסייה, אך הסתלק מכוונה זו ונשא אישה בשם מארי, הנזכרת ברבים מכתביו. בהמשך הצטרף למשק ביתו של רובר השני, הרוזן מארטואה, ואחר כך נספח אל שרל מאנז'ו, אחיו של לואי התשיעי, מלך צרפת. אל מעסיקו זה נלווה במסעותיו במצרים, סוריה, ארץ ישראל ואיטליה.[2]

בחצרו של שרל, אחרי שזה היה למלך נאפולי, כתב אדם את Jeu de Robin et Marion, המפורסמת בכל יצירותיו. הקטעים הקצרים שכתב מלווים במוזיקה המובאת בכתב תווים מודרני לצד הפרטיטורה המקורית, בהוצאת קוסמאקר. "רובין ומריון" נחשב למחזה הצרפתי המוקדם ביותר בליווי מוזיקה ועל נושא חילוני. הפסטורלה, המספרת על עמידתה של מריון בפני חיזורי האביר ונאמנותה לרובין הרועה, מבוססת על שאנסון עתיק, Robin m'aime, Robin m'a. יש בה דיאלוג משולב בפזמון חוזר, שהיה נפוץ כבר בתקופה זו בשיר הפופולרי. הנעימות שהותאמו לפזמונים אלה נושאות אופי של מוזיקה עממית והן ספונטניות ומלודיות יותר מן המוזיקה המשוכללת יותר של השירים והמוטטים שלו. פטי רואה במחזה זה ובמחזה Le Jeu de la feuillée את נמבשרי האופרה-קומיק[3]. בשנת 1896, בפסטיבל לכבוד אדם דה לה האל באראס, הציגה להקה מן האופרה קומיק בפריז עיבוד של "רובין ומריון" מאת ז'וליין טירסו.

המחזה השני שלו, Le jeu Adan או Le jeu de la Feuillee (בסביבות 1262) הוא דרמה סאטירית שבה הוא מציג את עצמו, את אביו ואת אזרחי אראס בתכונותיהם המוזרות והייחודיות. בין יצירותיו שיר פרידה סאטירי לעיר אראס ושאנסון היתולי לכבוד שרל מאנז'ו, מלך סיציליה, שבכתיבתו החל ה-1282; עוד יצירה קצרה, Le jeu du pelerin מיוחסת לפעמים גם היא לאדם דה לה האל.[4]

יצירותיו המוכרות כוללות שלושים ושישה שאנסונים, ארבעים ושישה rondets de carole, שמונה-עשר jeux-partis, ארבעה-עשר רונדו, חמישה מוטטים, רונדו-וירליי אחד, בלט אחד, dit d'amour אחד ו-congé אחד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוברט פאלק, "אדם דה לה האל" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ פאלק, גרוב
  3. ^ François-Joseph Fétis, Revue Musicale 1.1, 1827.
  4. ^ פאלק, גרוב