זלמן זילברצווייג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


== חייו ==
== חייו ==
זילברצווייג נולד ב-1894 לאביו צבי הירש שהיה סופר עברי. הוא פרסם ב[[הצפירה]] כמו כן היה עיתונאי שפרסם בעיתון לאדזער נאכריכטען. ב-1896 עברה המשפחה ל[[לודז']]. הוא למד ב[[חדר מתוקן]] ואחרי כן למד זמן קצר בישיבה של הרב [[יצחק יעקב ריינס]] ב[[לידא]]. אחרי לימודיו עבד כפקיד בבית מסחר. ב- [[1924]] עזב את לודז' ועלה לארץ ישראל. ב-[[1926]] עזב ל[[ארצות הברית]] ואחרי שלושה חודשים חזר לארץ ישראל. יותר מאוחר נסע בכל העולם לצורך עבודתו על הלקסיקון לתיאטרון יידיש אותו כתב. הוא ביקר ב[[ארגנטינה]], [[פולין]], [[צרפת]], [[אנגליה]] ועוד. ב-1927 התיישב ב[[ניו יורק]] והתחיל לעבוד בסניף האמריקאי של [[ייווא]]. ב-[[1948]] עבר ל[[לוס אנג'לס]] שם הגיש תכנית רדיו משלו. בנוסף היה חבר בוועדה לחינוך יהודי, יושב ראש של ייווא המקומי.
זילברצווייג נולד ב-1894 לאביו צבי הירש שהיה סופר עברי. הוא פרסם ב[[הצפירה]] כמו כן היה עיתונאי שפרסם בעיתון לאדזער נאכריכטען. ב-1896 עברה המשפחה ל[[לודז']]. הוא למד ב[[חדר מתוקן]] ואחרי כן למד זמן קצר בישיבה של הרב [[יצחק יעקב ריינס]] ב[[לידא]]. אחרי לימודיו עבד כפקיד בבית מסחר. ב- [[1924]] עזב את לודז' ועלה לארץ ישראל. ב-[[1926]] עזב ל[[ארצות הברית]] ואחרי שלושה חודשים חזר לארץ ישראל. יותר מאוחר נסע בכל העולם לצורך עבודתו על הלקסיקון לתיאטרון יידיש אותו כתב. הוא ביקר ב[[ארגנטינה]], [[פולין]], [[צרפת]], [[אנגליה]] ועוד. ב-[[1927]] התיישב ב[[ניו יורק]] והתחיל לעבוד בסניף האמריקאי של [[ייווא]]. ב-[[1948]] עבר ל[[לוס אנג'לס]] שם הגיש תכנית רדיו משלו. בנוסף היה חבר בוועדה לחינוך יהודי, יושב ראש של ייווא המקומי.


== פעילותו ==
== פעילותו ==
מגיל צעיר אהב תיאטרון. בהתחלה הופיע עם להקות תיאטרון חובבים ביידיש ובעברית ואחרי כן שיחק בלהקות מקצועיות. ב-1912 נעשה כותב קבוע ביומון לאדזער טאגעבלאט ואף ערך אותו במשך זמן מה. הוא פירסם בעיתון זה כתבות, מאמרים פוליטיים, הומורסקות ותרגומים מספרות העולם. הוא היה פעיל בעיתון עד 1924. בשנים 1915 עד 1918 הוא היה הבמאי של להקה שהופיעה בלודז' וסביבתה וכתב עבורה מחזות בני מערכה אחת וכן תרגם עבורה מחזות משפות אירופיות.
מגיל צעיר אהב תיאטרון. בהתחלה הופיע עם להקות תיאטרון חובבים ביידיש ובעברית ואחרי כן שיחק בלהקות מקצועיות. ב-1912 נעשה כותב קבוע ביומון לאדזער טאגעבלאט ואף ערך אותו במשך זמן מה. הוא פירסם בעיתון זה כתבות, מאמרים פוליטיים, הומורסקות ותרגומים מספרות העולם. הוא היה פעיל בעיתון עד 1924. בשנים [[1915]] עד [[1918]] הוא היה הבמאי של להקה שהופיעה בלודז' וסביבתה וכתב עבורה מחזות בני מערכה אחת וכן תרגם עבורה מחזות משפות אירופיות.


ב-[[1922]] התחיל לאסוף חומרים עבור ספר שיכלול מידע על תיאטרון יידיש ועכתב בל{{דרושה הבהרה|עכתב בל?}} שחקנים. תוצאת עבודתו זו הייתה הלקסיקון בן ששת הכרכים לתיאטרון יידיש '''לעקסיקאן פון יידישן טעאטער''' שמהווה, עד היום, הכלי המקיף ביותר לתולדות תיאטרון יידיש. פרסום הספר לווה בקשיים לא מעטים. הוא פרסם כרך אחד בניו יורק וכרך נוסף בוורשה לפני [[מלחמת העולם השנייה]]. הכרכים האחרים פורסמו בניו יורק ו[[מקסיקו סיטי]] מ-[[1959]] עד [[1969]]. הלקסיקון כולל ערכים על יותר מ-3000 אנשים וכן ערכים על להקות תיאטרון, ארגוני שחקנים וכד'. ערכים מסוימים על אישים חשובים בתולדות תיאטרון יידיש כמו [[אברהם גולדפדן]], [[י"ל פרץ]], [[אסתר רחל קמינסקה]], [[שלום עליכם]], [[מנדלי מוכר ספרים]], [[יעקב גורדין]] ועוד הם בעלי היקף של מונוגרפיות. הלקסיקון גם כולל ערכים על [[בדחן|בדחנים]], זמרי עם, [[מלחין|מלחינים]], מבקרים ועוד. את שלושת הכרכים הראשונים ערך יחד עם יעקב מעסטעל. הכרך החמישי עוסק כולו באנשי תיאטרון שנספו ב[[השואה|שואה]]. זילברצווייג כתב לעיתוני יידיש רבים, ביניהם [[היינט]], [[פארווערטס]], טעאטער און קונסט, טעאטער און קינא, ייווא־בלעטער ואחרים.
ב-[[1922]] התחיל לאסוף חומרים עבור ספר שיכלול מידע על תיאטרון יידיש ועל שחקנים בתיאטרון זה. תוצאת עבודתו זו הייתה הלקסיקון בן ששת הכרכים לתיאטרון יידיש '''לעקסיקאן פון יידישן טעאטער''' שמהווה, עד היום, הכלי המקיף ביותר לתולדות תיאטרון יידיש. פרסום הספר לווה בקשיים לא מעטים. הוא פרסם כרך אחד בניו יורק וכרך נוסף בוורשה לפני [[מלחמת העולם השנייה]]. הכרכים האחרים פורסמו בניו יורק ו[[מקסיקו סיטי]] מ-[[1959]] עד [[1969]]. הלקסיקון כולל ערכים על יותר מ-3000 אנשים וכן ערכים על להקות תיאטרון, ארגוני שחקנים וכד'. ערכים מסוימים על אישים חשובים בתולדות תיאטרון יידיש כמו [[אברהם גולדפדן]], [[י"ל פרץ]], [[אסתר רחל קמינסקה]], [[שלום עליכם]], [[מנדלי מוכר ספרים]], [[יעקב גורדין]] ועוד הם בעלי היקף של מונוגרפיות. הלקסיקון גם כולל ערכים על [[בדחן|בדחנים]], זמרי עם, [[מלחין|מלחינים]], מבקרים ועוד. את שלושת הכרכים הראשונים ערך יחד עם יעקב מעסטעל. הכרך החמישי עוסק כולו באנשי תיאטרון שנספו ב[[השואה|שואה]]. זילברצווייג כתב לעיתוני יידיש רבים, ביניהם [[היינט]], [[פארווערטס]], טעאטער און קונסט, טעאטער און קינא, ייווא־בלעטער ואחרים.


== חיבוריו ==
== חיבוריו ==

גרסה מ־09:55, 6 באוגוסט 2014

זלמן זילברצווייגיידיש: זילבערצווייג; בפולנית: Zalman Zylbercweig) ‏ 27 בספטמבר 1894, אוזורקוב במחוז לודז' בפולין25 ביולי 1972 לוס אנג'לס. זילברצווייג היה מחזאי, שחקן תיאטרון, היסטוריון של תיאטרון יידיש ומתרגם ליידיש.

חייו

זילברצווייג נולד ב-1894 לאביו צבי הירש שהיה סופר עברי. הוא פרסם בהצפירה כמו כן היה עיתונאי שפרסם בעיתון לאדזער נאכריכטען. ב-1896 עברה המשפחה ללודז'. הוא למד בחדר מתוקן ואחרי כן למד זמן קצר בישיבה של הרב יצחק יעקב ריינס בלידא. אחרי לימודיו עבד כפקיד בבית מסחר. ב- 1924 עזב את לודז' ועלה לארץ ישראל. ב-1926 עזב לארצות הברית ואחרי שלושה חודשים חזר לארץ ישראל. יותר מאוחר נסע בכל העולם לצורך עבודתו על הלקסיקון לתיאטרון יידיש אותו כתב. הוא ביקר בארגנטינה, פולין, צרפת, אנגליה ועוד. ב-1927 התיישב בניו יורק והתחיל לעבוד בסניף האמריקאי של ייווא. ב-1948 עבר ללוס אנג'לס שם הגיש תכנית רדיו משלו. בנוסף היה חבר בוועדה לחינוך יהודי, יושב ראש של ייווא המקומי.

פעילותו

מגיל צעיר אהב תיאטרון. בהתחלה הופיע עם להקות תיאטרון חובבים ביידיש ובעברית ואחרי כן שיחק בלהקות מקצועיות. ב-1912 נעשה כותב קבוע ביומון לאדזער טאגעבלאט ואף ערך אותו במשך זמן מה. הוא פירסם בעיתון זה כתבות, מאמרים פוליטיים, הומורסקות ותרגומים מספרות העולם. הוא היה פעיל בעיתון עד 1924. בשנים 1915 עד 1918 הוא היה הבמאי של להקה שהופיעה בלודז' וסביבתה וכתב עבורה מחזות בני מערכה אחת וכן תרגם עבורה מחזות משפות אירופיות.

ב-1922 התחיל לאסוף חומרים עבור ספר שיכלול מידע על תיאטרון יידיש ועל שחקנים בתיאטרון זה. תוצאת עבודתו זו הייתה הלקסיקון בן ששת הכרכים לתיאטרון יידיש לעקסיקאן פון יידישן טעאטער שמהווה, עד היום, הכלי המקיף ביותר לתולדות תיאטרון יידיש. פרסום הספר לווה בקשיים לא מעטים. הוא פרסם כרך אחד בניו יורק וכרך נוסף בוורשה לפני מלחמת העולם השנייה. הכרכים האחרים פורסמו בניו יורק ומקסיקו סיטי מ-1959 עד 1969. הלקסיקון כולל ערכים על יותר מ-3000 אנשים וכן ערכים על להקות תיאטרון, ארגוני שחקנים וכד'. ערכים מסוימים על אישים חשובים בתולדות תיאטרון יידיש כמו אברהם גולדפדן, י"ל פרץ, אסתר רחל קמינסקה, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, יעקב גורדין ועוד הם בעלי היקף של מונוגרפיות. הלקסיקון גם כולל ערכים על בדחנים, זמרי עם, מלחינים, מבקרים ועוד. את שלושת הכרכים הראשונים ערך יחד עם יעקב מעסטעל. הכרך החמישי עוסק כולו באנשי תיאטרון שנספו בשואה. זילברצווייג כתב לעיתוני יידיש רבים, ביניהם היינט, פארווערטס, טעאטער און קונסט, טעאטער און קינא, ייווא־בלעטער ואחרים.

חיבוריו

חיבורים על תיאטרון

  • וואס דער יידישער אקטיאר דערציילט, ווילנע, 1928
  • לעקסיקאן פון יידישן טעאטער, מאטעריאלן געזאמלט און רעדאקטירט פון זלמן זילבערצווייג, ביי דער נאנסטער מיטארבעט פון יעקב מעסטעל. 1931-‏1969
  • אברהם גאלדפאדען און זיגמונט מאגולעסקא. בוענאס איירעס: אלישבע, 1936
  • טעאטער-פיגורן, בוענאס איירעס: אלישבע 1936.
  • אלבאם פון אידישן טעאטער, ניו יארק: אלישבע, 1937
  • טעאטער מאזאיק, ניו יארק: א. וו. בידערמאן, 1941
  • ‬ אחד העם און זיין באציאונג צו יידיש, לאס אנדזשעלעס: אלישבע, 1956
  • די וועלט פון יעקב גארדין, תל אביב : אלישבע, 1964
  • די וועלט פון אסתר רחל קאמינסקא, מקסיקו סיטי, 1969
  • האנטבוך פון אידישן טעאטער : א שטודירבוך, מעקסיקע סיטי, 1970

מחזות

  • דער מעדאליאן : פארס אין 1 אקט, ווארשע: א’ גיטלין, תר"פ 1919
  • איהר שוועסטער : קאמעדיע אין 1 אקט, ווארשע: פארלאג יידיש, תר"פ
  • חרטה : קינדער-פיעסע אין 1 אקט, ורשה, תרפ"-
  • דער מעדאליאן : פארס אין 1 אקט, פעטריקאוו, תרפ"-
  • די צוויי טויבע : פארס אין 1 אקט, ווארשע: א’ גיטלין, תר"פ

תרגומים

  • אלכסנדר דיומא האב, קין : אדער, זשעניע און ליידענשאפט. איבערזעצט און בעארבייט ... דורך זלמן זילבערצווייג, לאדז : טעאטר און קונסט, 1913.
  • הרמן הירמנס, הנודד הנצחי : מחזה במערכת אחת. תרגום זלמן זילברצויג. ‬ לודז : הבמה, תרע"ז
  • הרמן הירמנס, אמנעסטיע : דראמאטישער עפילאג אין 1 אקט. פריי איבערזעצט זלמן זילבערצווייג, ווארשע : פארלאג יידיש, [תר"פ].
  • אורטב מירבו, דער טייסטער : קאמעדיע אין 1 אקט. יודיש דורך זלמן זילבערצווייג, ווארשע : פארלאג יידיש, תר"פ
  • גי דה מופאסאן, דער ליבער פריינד. איבערזעצט - זלמן זילבערצווייג, לאדז, תרפ"-
  • ארתור שניצלר, עפיזאד: פון בוך אנאטאל: קאמעדיע אין 1 אקט. יודיש דורך זלמן זילבערצווייג, ווארשע: פארלאג יידיש, תר"פ
  • מקס הרטונג, קלעפטאמאניע : פארס אין 1 אקט. יודיש דורך זלמן זילבערצווייג, ווארשע: פארלאג יידיש, תר"פ
  • אנטון צ'כוב, דער געצוואונגענער טראגיק : א שפאס אין איין אקט פון דאטשע-לעבן. פון רוסישן - זלמן זילבערצווייג, ווארשע : א. גיטלין, תרפ"א
  • הנרי נתנזון, הינטער מויערן : פיעסע אין 4 אקטן. יידיש דורך זלמן זילבערצווייג, ווארשע: פארלאג’ס - געז צענטראל, 1922
  • ה. ברגר, דער מבול : קאמעדיא אין 3 אקטן. יידיש דורך זלמן זילבערצווייג, ווארשע: צענטראל, 1922
  • ארמן רוזה, די פארליבטע : קאמעדיע אין 1 אק. פריי איבערזעצט זלמן זילבערצווייג, ווארשע: א’ גיטלין, 1922
  • לאוניד אנדרייב, דער געדאנק : דראמע אין 6 בילדער. יידיש - ז’ זילבערצווייג, ווארשא: די צייט, 1923
  • די דה מופאסאן, דער שיינער בחור : דער ליבער פריינד : ראמאן. יידיש - ז’ זילבערצווייג, ווארשע: גאלדפארב, 1927

לקריאה נוספת

  • לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד ג. עמ' 621-‏623. ניו יורק, 1963.
  • לעקסיקאן פון יידישן טעאטער, באנד א. ניו יארק 1931

קישורים חיצוניים