אזרחות כבוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:39, 6 באוגוסט 2014

הדרכון האמריקאי הסמלי של וינסטון צ'רצ'יל, בעל אזרחות כבוד של ארצות הברית

אזרחות כבוד או אזרחות לשם כבוד הוא תואר המוענק על ידי מדינה ליחיד שאיננו אזרח שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו. בניגוד למעמד של אזרחות, המניח שותפות במערכת הפוליטית וכולל מערכת מוגדרת של זכויות וחובות (ובמדינות מסוימות כפוף לשבועת נאמנות), מעמד אזרחות הכבוד הוא סמלי בעיקרו ואינו נושא בחובו זכויות או חובות מדיניים ביחס למדינה המעניקה. עם זאת, לפעמים מדובר בסטטוס אזרחות לכל דבר מבחינה דיפלומטית ובעל אזרחות הכבוד זכאי לדרכון של המדינה המעניקה, דבר שיכול להיות בעל משמעות של חסינות דיפלומטית ומעמד של מקלט מדיני. לרוב (כך בישראל) מוענקת ליחידים, כאות של כבוד והערכה, "אזרחות כבוד" של עירייה כאות של כבוד גרידא. גם ישויות שאינן מדינות מעניקות אזרחויות כבוד ליחידים מוערכים, או שביצעו עבורן שירות יוצא-דופן או שהן מעריכות את פועלו^[1].

במדינות העולם

ארצות הברית

אזרחות כבוד של ארצות הברית מותנית בחוק של הקונגרס של ארצות הברית והסכמה נשיאותית. המעמד הוענק לשבעה יחידים בלבד, אישים שפעלו באופן יוצא דופן לשלום העולם: וינסטון צ'רצ'יל (1963), ראול ולנברג (1981, לאחר מותו) והאם תרזה (1996); לחמו במלחמת העצמאות של ארצות הברית: המרקיז דה לה פאייט (2002), וקאזימיר פולסקי (2009) וכן למייסדי פנסילבניה: ויליאם פן (1981) והאנה קאלוויל פן (1984)^[2].

קנדה

אזרחות כבוד של קנדה מוענקת על ידי המושל הכללי של קנדה, בכפוף לבקשה של הפרלמנט של קנדה. האזרחות הוענקה לשישה לוחמי חופש: ראול ולנברג (1985, לאחר מותו), נלסון מנדלה (2001), טנזין גיאטסו (הדלאי לאמה ה-41, 2006), אונג סן סו צ'י (2007), אגא חאן הרביעי (2010)^[3] ומלאלה יוסופזאי (2013)^[4].

גרמניה

בגרמניה מוענקת אזרחות כבוד על ידי מדינות גרמניה ועל ידי ערים. אזרחות כבוד שהוענקה על ידי השלטון הנאצי בוטלה על ידי חוק של מועצת שלטון בעלות הברית מן ה-12 באוקטובר 1946.

צרפת המהפכנית

ב-26 באוגוסט 1792, בעת המהפכה הצרפתית העניקה האספה הלאומית אזרחויות כבוד לאישים ברחבי העולם אשר "בכתיבתם וברוב אומץ שירתו את רעיון החירות", בהם פרידריך שילר, ג'ורג' וושינגטון, אלכסנדר המילטון, לודוויג ואן בטהובן, רוברט ברנס, תדיאוש קושצ'ושקו, ג'יימס מדיסון, תומאס פיין, יוהאן היינריך פסטלוצי, ג'וזף פריסטלי ואחרים^[5].

אירלנד

באירלנד, באופן יוצא-דופן, אזרחות כבוד מעניקה אזרחות אירית של ממש^[6].

ישראל

מדינת ישראל העניקה בשנת 2010 אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, שלא זכו לקבל אזרחות של המדינה.^[7]^[8] לפי סעיף 2(4א) לחוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953, אשר נוסף בשנת 1985, זכאי מי שהוכר כחסיד אומות העולם לאזרחות כבוד של מדינת ישראל^[9], ואחדים מאלה שהוכרו ככאלה אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אזרחות כבוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ דוגמה: לסטניסלב פטרוב הוענקה אזרחות כבוד מטעם ארגונים העוסקים במתן אזרחויות עולם לאחר שלכאורה מנע מלחמה גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות
^ דו"ח הסנאט
^ מי הם הקנדים לשם כבוד? כתבת CBC מ-8 במרץ 2012
^ malala yousafzai canadian
^ אזרחות כבוד של צרפת, באתר לזכר ג'ורג' וושינגטון
^ חוק האזרחות האירי, 1956, חלק שני, סעיף 12
^ חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010, התקבל בכנסת ביום ב' בניסן התש"ע (17 במרס 2010); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 278, מיום ז' באב התשס"ט (28 ביולי 2009), עמ' 104.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פורסם: 03.06.09 , 12:23, אושר בטרומית: ישראל תעניק אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, באתר ynet, 3 ביוני 2009
^ חוק יד ושם

[1] דוגמה: לסטניסלב פטרוב הוענקה אזרחות כבוד מטעם ארגונים העוסקים במתן אזרחויות עולם לאחר שלכאורה מנע מלחמה גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות

[2] דו"ח הסנאט

[3] מי הם הקנדים לשם כבוד? כתבת CBC מ-8 במרץ 2012

[4] yousafzai canadian

[5] אזרחות כבוד של צרפת, באתר לזכר ג'ורג' וושינגטון

[6] חוק האזרחות האירי, 1956, חלק שני, סעיף 12

[7] חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010, התקבל בכנסת ביום ב' בניסן התש"ע (17 במרס 2010); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 278, מיום ז' באב התשס"ט (28 ביולי 2009), עמ' 104.

[8] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פורסם: 03.06.09 , 12:23, אושר בטרומית: ישראל תעניק אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, באתר ynet, 3 ביוני 2009

[9] חוק יד ושם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ChurchillsUSPassport.png|250px|ממוזער|שמאל|ה[[דרכון]] האמריקאי הסמלי של [[וינסטון צ'רצ'יל]], בעל אזרחות כבוד של [[ארצות הברית]]]]
-'''אזרחות כבוד''' או '''אזרחות לשם כבוד''' הוא תואר המוענק על ידי [[מדינה]] ליחיד שאיננו [[אזרח]] שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו. בניגוד למעמד של [[אזרחות]], המניח שותפות במערכת ה[[פוליטיקה|פוליטית]] וכולל מערכת מוגדרת של זכויות וחובות (ובמדינות מסויימות כפוף לשבועת נאמנות), מעמד אזרחות הכבוד הוא סמלי בעיקרו ואינו נושא בחובו זכויות או חובות מדיניים ביחס למדינה המעניקה. עם זאת, לפעמים מדובר בסטטוס אזרחות לכל דבר מבחינה דיפלומטית ובעל אזרחות הכבוד זכאי ל[[דרכון]] של המדינה המעניקה, דבר שיכול להיות בעל משמעות של [[חסינות דיפלומטית]] ומעמד של [[מקלט מדיני]]. לרוב (כך ב[[ישראל]]) מוענקת ליחידים, כאות של כבוד והערכה, "אזרחות כבוד" של [[עירייה]] כאות של כבוד גרידא. גם ישויות שאינן מדינות מעניקות אזרחויות כבוד ליחידים מוערכים, או שביצעו עבורן שירות יוצא-דופן או שהן מעריכות את פועלו {{הערה|דוגמה: ל[[סטניסלב פטרוב]] הוענקה אזרחות כבוד מטעם ארגונים העוסקים במתן [[אזרח העולם|אזרחויות עולם]] לאחר שלכאורה מנע [[מלחמה גרעינית]] בין [[ארה"ב]] ל[[ברה"מ]]}}.
+'''אזרחות כבוד''' או '''אזרחות לשם כבוד''' הוא תואר המוענק על ידי [[מדינה]] ליחיד שאיננו [[אזרח]] שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו. בניגוד למעמד של [[אזרחות]], המניח שותפות במערכת ה[[פוליטיקה|פוליטית]] וכולל מערכת מוגדרת של זכויות וחובות (ובמדינות מסוימות כפוף לשבועת נאמנות), מעמד אזרחות הכבוד הוא סמלי בעיקרו ואינו נושא בחובו זכויות או חובות מדיניים ביחס למדינה המעניקה. עם זאת, לפעמים מדובר בסטטוס אזרחות לכל דבר מבחינה דיפלומטית ובעל אזרחות הכבוד זכאי ל[[דרכון]] של המדינה המעניקה, דבר שיכול להיות בעל משמעות של [[חסינות דיפלומטית]] ומעמד של [[מקלט מדיני]]. לרוב (כך ב[[ישראל]]) מוענקת ליחידים, כאות של כבוד והערכה, "אזרחות כבוד" של [[עירייה]] כאות של כבוד גרידא. גם ישויות שאינן מדינות מעניקות אזרחויות כבוד ליחידים מוערכים, או שביצעו עבורן שירות יוצא-דופן או שהן מעריכות את פועלו{{הערה|דוגמה: ל[[סטניסלב פטרוב]] הוענקה אזרחות כבוד מטעם ארגונים העוסקים במתן [[אזרח העולם|אזרחויות עולם]] לאחר שלכאורה מנע [[מלחמה גרעינית]] בין [[ארצות הברית]] ל[[ברית המועצות]]}}.
 == במדינות העולם ==
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 === גרמניה ===
-בגרמניה מוענקת אזרחות כבוד על ידי [[מדינות גרמניה]] ועל-ידי ערים. אזרחות כבוד שהוענקה על ידי [[גרמניה הנאצית|השלטון הנאצי]] בוטלה על ידי חוק של מועצת [[אזורי הכיבוש בגרמניה|שלטון בעלות הברית]] מן ה-[[12 באוקטובר]] [[1946]].
+בגרמניה מוענקת אזרחות כבוד על ידי [[מדינות גרמניה]] ועל ידי ערים. אזרחות כבוד שהוענקה על ידי [[גרמניה הנאצית|השלטון הנאצי]] בוטלה על ידי חוק של מועצת [[אזורי הכיבוש בגרמניה|שלטון בעלות הברית]] מן ה-[[12 באוקטובר]] [[1946]].
 === צרפת המהפכנית ===
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ===ישראל===
-מדינת ישראל העניקה בשנת [[2010]] אזרחות כבוד לחללי [[מלחמת הקוממיות]], שלא זכו לקבל אזרחות של המדינה.{{הערה|1=חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010, התקבל בכנסת ביום ב' בניסן התש"ע (17 במרס 2010); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 278, מיום ז' באב התשס"ט (28 ביולי 2009), עמ' 104.}}{{הערה|1={{ynet|פורסם: 03.06.09 , 12:23|אושר בטרומית: ישראל תעניק אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות|3725580|3 ביוני 2009|}}}} לפי סעיף 2(4א) לחוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953, אשר נוסף בשנת [[1985]], זכאי מי שהוכר כ[[חסיד אומות העולם]] לאזרחות כבוד של מדינת ישראל{{הערה|[http://yad-vashem.org.il/heb_site/heb_about_yad/images/law.pdf חוק יד ושם]}}, ואחדים מאלה שהוכרו ככאלה אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".
+מדינת ישראל העניקה בשנת [[2010]] אזרחות כבוד לחללי [[מלחמת הקוממיות]], שלא זכו לקבל אזרחות של המדינה.{{הערה|1=חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010, התקבל בכנסת ביום ב' בניסן התש"ע (17 במרס 2010); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 278, מיום ז' באב התשס"ט (28 ביולי 2009), עמ' 104.}}{{הערה|1={{ynet|פורסם: 03.06.09 , 12:23|אושר בטרומית: ישראל תעניק אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות|3725580|3 ביוני 2009|}}}} לפי סעיף 2(4א) לחוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953, אשר נוסף בשנת [[1985]], זכאי מי שהוכר כ[[חסיד אומות העולם]] לאזרחות כבוד של מדינת ישראל{{הערה|[http://yad-vashem.org.il/heb_site/heb_about_yad/images/law.pdf חוק יד ושם]}}, ואחדים מאלה שהוכרו ככאלה אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".
 == קישורים חיצוניים ==