האחים מילס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Racconish (שיחה | תרומות)
img
Racconish (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
|אתר אינטרנט=[http://www.themillsbrothers.com האחים מילס - האתר הרשמי]
|אתר אינטרנט=[http://www.themillsbrothers.com האחים מילס - האתר הרשמי]
}}
}}
[[File:I Ain't Got Nobody (1932).webm|thumb|thumbtime=348|start=348|end=498|upright=1.5|''I Ain't Got Nobody(( (1932)]]
[[File:I Ain't Got Nobody (1932).webm|thumb|thumbtime=348|start=348|end=498|upright=1.5|''I Ain't Got Nobody'' (1932)]]
'''האחים מילס''' (ב[[אנגלית]]: '''The Mills Brothers''') להקת [[זמר]]ים אמריקאים שחורי עור בסגנון ה[[הרמוניה צפופה|הרמוניה הצפופה]], שהייתה פעילה מאמצע [[שנות העשרים של המאה העשרים]] במשך יותר מחמישים שנה. חבריה בני משפחת מילס. סגנונות השירה של ההרכב היו מגוונים: [[גוספל]], [[ג'אז]], [[דו-וופ]], [[פופ]].
'''האחים מילס''' (ב[[אנגלית]]: '''The Mills Brothers''') להקת [[זמר]]ים אמריקאים שחורי עור בסגנון ה[[הרמוניה צפופה|הרמוניה הצפופה]], שהייתה פעילה מאמצע [[שנות העשרים של המאה העשרים]] במשך יותר מחמישים שנה. חבריה בני משפחת מילס. סגנונות השירה של ההרכב היו מגוונים: [[גוספל]], [[ג'אז]], [[דו-וופ]], [[פופ]].



גרסה מ־22:43, 30 באוגוסט 2014

תבנית:מוזיקאים

I Ain't Got Nobody (1932)

האחים מילסאנגלית: The Mills Brothers) להקת זמרים אמריקאים שחורי עור בסגנון ההרמוניה הצפופה, שהייתה פעילה מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים במשך יותר מחמישים שנה. חבריה בני משפחת מילס. סגנונות השירה של ההרכב היו מגוונים: גוספל, ג'אז, דו-וופ, פופ.

היסטוריה

חברי הלהקה המקורית היו בניהם של אתל וג'ון מילס. הם נולדו בעיר פיקווה בצפון מדינת אוהיו בארצות הברית. ג'ון היה בעל מספרה וזמר חובב.

ארבעת הבנים הקימו רביעייה ונהגו להופיע על המדרכה בכניסה למספרה של אביהם. בשנת 1925 הם התחילו להופיע באופן מקצועי, כשג'ון-צ'ארלס היה בן 15, הארי בן 13, הרברט בן 12 ודונלד בן 10 בלבד. שמה של הלהקה היה אז "ארבעת הנערים והקאזו". הסיפור המקובל הוא שבאחת מהופעותיהם בתחרות חובבים הארי שכח את כלי הליווי שלהם, הקאזו. הארי איגרף את כפות ידיו ונשף בנסיון לחקות את צליל הקאזו, וכך התקבל קול חצוצרה. האחים זכו בתחרות בפרס של 10$ והחליטו לוותר על הקאזו.

בהמשך הופעותיהם ג'ון חיקה חצוצרת באס וטובה, הארי חיקה חצוצרה ושר בריטון, הרברט חיקה טרומבון, חצוצרה וסקסופון. דונלד שר את תפקיד הטנור. כלי הנגינה היחיד שליווה את הרביעייה הייתה הגיטרה של ג'ון. בהקלטות נשמעו החיקויים כלכך משכנעים שהם נהגו להוסיף להן הערה שאלה קולות של אנשים ולא כלי נגינה.

בשנת 1930 הינחו תוכנית רדיו משלהם. באותה שנה הם פגשו את דיוק אלינגטון, אשר שיכנע אותם לעבור לניו יורק.

בשנת 1931 הם הוחתמו בניו יורק על חוזה בן שלוש שנים ברדיו CBS, לתוכנית באורך 15 דקות פעמיים בשבוע. התקליט הראשון שלהם נמכר ביותר ממיליון עותקים. באותה תקופה הם הקליטו עם דיוק אלינגטון ובינג קרוסבי והופיעו לפני בית המלוכה הבריטי.

ב-1936 ג'ון ג'וניור, האח הבכור נפטר ממחלה. אבי המשפחה, ג'ון סניור הצטרף לשלושת בניו ומילא את תפקיד הבאס במשך 21 שנים. בשנת 1937 הצטרף ללהקה הגיטריסט נורמן בראון והוא ליווה אותם במשך 30 שנה.

בהרכב זה הם הקליטו עם אלה פיצג'רלד, לואי ארמסטרונג ובהמשך גם עם קאונט בייסי, בט מידלר אל ג'ולסון ועוד.

בשנת 1957 האב ג'ון פרש מהסיורים אך המשיך להקליט עם הבנים, עד שבשנת 1967 הוא נפטר בשיבה טובה. שלושת האחים והגיטריסט המלווה המשיכו להופיע עד שנת 1981, בה הארי והרברט פרשו. הארי נפטר בשנת 1982. דונלד המשיך את ההופעות עם בנו ג'ון, נכדו של סבא ג'ון. הרברט נפטר בשנת 1989 ואחרון האחים, דונלד נפטר בשנת 1999. בנו של דונלד, ג'ון המשיך במשך כמה שנים להופיע ביחד עם אחד מזמרי להקת הפלטרס, אלמר הופר.

השפעת הלהקה

הייתה לרביעייה זו השפעה גדולה על תהליך ההתקבלות של המוזיקה השחורה בקרב הקהל הרחב. בכוח הצלחתם הם אף מצאו דרכים להעניק תמיכה לזמרים אפרו-אמריקאים נוספים שביקשו להשתלב בזרם המרכזי של המוזיקה, בתקופה שלפני התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, כשהיחס אל השחורים היה מאוד קשה.

להיטים גדולים

  • 1931 - Tiger Rag
  • 1943 - Paper Doll (נמכר במעל ל-6 מיליון עותקים)
  • 1944 - you always hurt the one you love (נמכר ב-3 מיליון עותקים)
  • Basin street Blues, בו ניתן לשמוע הדגמה טובה של חיקויי כלי הנשיפה שהם הפיקו בקולותיהם

קישורים חיצוניים