תהליך ברגרון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
תהליך ברגרון, אם מתרחש, הוא יעיל הרבה יותר ביצירת חלקיקי משקעים גדולים מאשר תהליך גידול טיפות גדולות על חשבון קטנות. זאת מחמת העובדה שההבדל בין לחץ האדים ברוויה של מים נוזלים ושל קרח הוא גדול יותר מההבדל בין לחץ האדים ברוויה של טיפות קטנות ובין סביבתן (על פי אפקט קלווין, עבור טיפות מספיק גדולות שיכולות לתרום למסת הטיפה). |
תהליך ברגרון, אם מתרחש, הוא יעיל הרבה יותר ביצירת חלקיקי משקעים גדולים מאשר תהליך גידול טיפות גדולות על חשבון קטנות. זאת מחמת העובדה שההבדל בין לחץ האדים ברוויה של מים נוזלים ושל קרח הוא גדול יותר מההבדל בין לחץ האדים ברוויה של טיפות קטנות ובין סביבתן (על פי אפקט קלווין, עבור טיפות מספיק גדולות שיכולות לתרום למסת הטיפה). |
||
=== הערות שוליים === |
|||
[[קטגוריה:עננים]] |
[[קטגוריה:עננים]] |
||
[[קטגוריה:מטאורולוגיה]] |
[[קטגוריה:מטאורולוגיה]] |
||
גרסה מ־17:20, 1 בספטמבר 2014
תהליך ברגרון-וגנר-פינדייזן (קרוי אחר אלפרד וגנר, טור ברגרון וו.פינדייזן), ידוע גם כ"תהליך גשם קר", הוא תהליך של גידול גביש קרח המתרחש בענן בעל פאזות שונות (מכיל תערובות של מים בקירור יתר וקרח) באזורים אשר לחץ האדים בסביבה הוא בין לחץ אדים ברוויה עבור מים, ובין לחץ אדים ברוויה נמוך יותר של קרח. זוהי סביבה בתת-רוויה עבור מים נוזליים, אך בעל-רוויה עבור קרח. מצב זה מביא להתאדות מהירה של מים, וגידול מהיר של גביש הקרב על חשבון האדים. אם צפיפות הקרח קטנה ביחס למים הנוזליים, גבישי הקרח יגדלו מספיק, יתפזרו מן הענן, יפשירו ויהפכו טיפות גשם, אם הטמפרטורות גבוהות מספיק.
תהליך ברגרון, אם מתרחש, הוא יעיל הרבה יותר ביצירת חלקיקי משקעים גדולים מאשר תהליך גידול טיפות גדולות על חשבון קטנות. זאת מחמת העובדה שההבדל בין לחץ האדים ברוויה של מים נוזלים ושל קרח הוא גדול יותר מההבדל בין לחץ האדים ברוויה של טיפות קטנות ובין סביבתן (על פי אפקט קלווין, עבור טיפות מספיק גדולות שיכולות לתרום למסת הטיפה).