פגוציט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ Bot: Removing Link FA template
שורה 28: שורה 28:
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Phagocytes|שם ויקישיתוף={{PAGENAME}}}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Phagocytes|שם ויקישיתוף={{PAGENAME}}}}
{{תאי דם}}
{{תאי דם}}
{{Link FA|ca}}
{{Link FA|en}}


[[קטגוריה:מערכת החיסון]]
[[קטגוריה:מערכת החיסון]]

גרסה מ־22:27, 1 בספטמבר 2014

וידאו המראה שני מקרופאג'ים המעכלים קונידיות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של נויטרופיל (בצהוב) בולע חיידקי אנטרקס

פָגוֹצִיטעברית: תָּא בּוֹלְעָן) הוא תא הקולט לתוך הציטופלזמה שלו חלקיקים מסביבתו.

פגוציטוזה היא צורה של אנדוציטוזה, שבה החלקיק החודר לתא הוא גדול במיוחד. כך נקרא התהליך שבו אמבות ויצורים חד-תאיים אחרים בולעים חלקיקי מזון שאינם מסוגלים לעבור דרך ממברנת התא הבררנית, וכן התהליך שבו הפגוציטים, המשתייכים למערכת החיסון, בולעים פתוגנים וגורמים מזהמים.

במערכת החיסון של האדם ישנם שלושה סוגים של תאי דם לבנים המשמשים כפגוציטים:

למרות שגם תאים דנדריטיים בולעים פתוגנים, הם אינם נחשבים בדרך-כלל לפגוציטים.

בליעת פתוגנים על ידי פגוציטים, וכן בליעת מזון על ידי אמבות, מתרחשת באופן הבא:

  • הפגוציט שולח שלוחות ציטופלסמיות אל עבר הפתוגן (אותו הוא מזהה באמצעות מולקולות סוכר הנמצאות על-גבי ממברנת תא הפתוגן).
  • השלוחות נדבקות אל הפתוגן ומושכות אותו לעבר תא הפגוציט.
  • ציטופלסמת הפגוציט סוגרת אט-אט על הפתוגן ועוטפת אותו מכל הכיוונים. נוצרת בועית, המכילה את הפתוגן בתוכה והנקראה פגוזום.
  • ליזוזום הנמצא בציטופלסמת הפגוציט מתלכד עם הפגוזום ליצירת פגוליזוזום.
  • הליזוזום משחרר את תוכנו: אנזימים מעכלים הגורמים להרס ופירוק הפתוגן.
  • שרידי הפתוגן נפלטים מהפגוציט באמצעות אקסוציטוזה (התלכדות הדרגתית של הבועית המכילה את השרידים עם ממברנת התא, עד להשתלבות מלאה של הבועית בממברנה ופליטת תוכנה אל מחוץ לתא).

הפגוציטים ה"נמרצים" ביותר בגוף הם המאקרופאג'ים; הללו מכילים מספר רב מאוד של ליזוזומים, ו"תאבונם" רב במיוחד.

הליזוזום לא משתמש באנזימים בלבד לשם עיכול הפתוגן, אלא משחרר גם נגזרות רעילות של חמצן. לפרטים נוספים על חומרים אלו, ראו: אנארובי.

תבנית:Link FA