שבתאי קשב קלוגמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:23, 5 בספטמבר 2014

שבתאי קשב קלוגמן (ספטמבר 1898 - 1 באוגוסט 1992^[1]; מוכר בשם העט ק. שבתאי) היה עיתונאי ישראלי, לפני הקמת מדינת ישראל פרסם בעיתונות העברית בפולין, מולדתו. חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת 1965^[2]. נודע גם בפרסום חוברות בנושא השואה, בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-1962 ואיגד מאמרים מן המחצית השנייה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "כצאן לטבח" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"^[3].

תולדות חייו

נולד בעיירה פינצ'ב וגדל בזבריצה, למד לימודי קודש ולימודי חול. בשנת 1925 עבר לוורשה, עבד בלשכת הקרן הקיימת ופרסם פיליטונים ב"היום", תחת שם העט "שבתאי חכם".

בתקופת השואה (1944-1941) היה בגטו קובנה וגטו וילנה.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה היה בין מיסדי הוועדה ההיסטורית היהודית בפולין, במסגרת זו חקר וחיבר כמה עבודות על גורל היהודים בשנות השואה במדינות שונות. בין 1945 ל-1948 היה כתב סוכנות הידיעות JTA במשפטי נירנברג, דיווחיו הופיעו במספר עתונים בעברית וביידיש.

בסוף 1948 עלה לישראל ועד 1964 היה חבר מערכת "דבר". לאחר מכן יצא לגמלאות, אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון ובכתבי עת אחרים.

במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות משפט אייכמן, הדגיש את תרומת ניצולי השואה במלחמת העצמאות. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"^[4]^[5].

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "שבתאי (קלוגמן) קשב (ק. שבתאי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4775

לקריאה נוספת

ק. שבתאי, כצאן לטבח, קשב 1962 ; מהדורה שנייה, עם פתח דבר מאת גדעון האוזנר, קשב 1964

הערות שוליים

^ שנת פטירה לפי אתר חברה קדישא. שנת הלידה שם אינה נכונה
^ פרס סוקולוב לק. שבתאי, דבר, 12 בפברואר 1965
^ דן לאור, אלתרמן, עם עובד 2013 עמ' 441
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ק. שבתאי, אגדת הפחדנות, דבר, 12 במאי 1961
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ק. שבתאי, גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2), דבר, 19 במאי 1961

[1] שנת פטירה לפי אתר חברה קדישא. שנת הלידה שם אינה נכונה

[2] פרס סוקולוב לק. שבתאי, דבר, 12 בפברואר 1965

[3] דן לאור, אלתרמן, עם עובד 2013 עמ' 441

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ק. שבתאי, אגדת הפחדנות, דבר, 12 במאי 1961

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ק. שבתאי, גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2), דבר, 19 במאי 1961

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שבתאי קשב קלוגמן''' (ספטמבר [[1898]] - [[1 באוגוסט]] [[1992]]{{הערה|1=שנת פטירה לפי [http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=18&ID=132022 אתר חברה קדישא]. שנת הלידה שם אינה נכונה}}; מוכר ב[[שם עט|שם העט]] '''ק. שבתאי''') היה [[עיתונאי]] [[ישראלים|ישראלי]], לפני הקמת [[מדינת ישראל]] פרסם ב[[עיתונות עברית|עיתונות העברית]] ב[[פולין]], מולדתו. חתן [[פרס סוקולוב]] לעיתונות לשנת [[1965]]{{הערה|{{דבר||פרס סוקולוב לק. שבתאי|1965/02/12|01206}}}}. נודע גם בפרסום חוברות בנושא [[השואה]], בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-[[1962]] ואיגד מאמרים מן המחצית השניה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "[[כצאן לטבח]]" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן''', [[עם עובד]] 2013 עמ' 441}}.
+'''שבתאי קשב קלוגמן''' (ספטמבר [[1898]] - [[1 באוגוסט]] [[1992]]{{הערה|1=שנת פטירה לפי [http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=18&ID=132022 אתר חברה קדישא]. שנת הלידה שם אינה נכונה}}; מוכר ב[[שם עט|שם העט]] '''ק. שבתאי''') היה [[עיתונאי]] [[ישראלים|ישראלי]], לפני הקמת [[מדינת ישראל]] פרסם ב[[עיתונות עברית|עיתונות העברית]] ב[[פולין]], מולדתו. חתן [[פרס סוקולוב]] לעיתונות לשנת [[1965]]{{הערה|{{דבר||פרס סוקולוב לק. שבתאי|1965/02/12|01206}}}}. נודע גם בפרסום חוברות בנושא [[השואה]], בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-[[1962]] ואיגד מאמרים מן המחצית השנייה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "[[כצאן לטבח]]" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן''', [[עם עובד]] 2013 עמ' 441}}.
 == תולדות חייו ==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] היה בין מיסדי הוועדה ההיסטורית היהודית בפולין, במסגרת זו חקר וחיבר כמה עבודות על גורל היהודים בשנות השואה במדינות שונות. בין [[1945]] ל-[[1948]] היה כתב [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] [[JTA]] ב[[משפטי נירנברג]], דיווחיו הופיעו במספר עתונים בעברית וב[[יידיש]].
-בסוף 1948 עלה לישראל ועד [[1964]] היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]". לאחר מכן יצא ל[[גימלאות]], אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון וב[[כתב עת|כתבי עת]] אחרים.
+בסוף 1948 עלה לישראל ועד [[1964]] היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]". לאחר מכן יצא ל[[גמלאות]], אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון וב[[כתב עת|כתבי עת]] אחרים.
 במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות [[משפט אייכמן]], הדגיש את תרומת [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|אגדת הפחדנות|1961/05/12|00202||}}}}{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2)|1961/05/19|00205||}}}}.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 == לקריאה נוספת ==
-* ק. שבתאי, '''כצאן לטבח''', קשב 1962 ; מהדורה שניה, עם פתח דבר מאת [[גדעון האוזנר]], קשב 1964
+* ק. שבתאי, '''כצאן לטבח''', קשב 1962 ; מהדורה שנייה, עם פתח דבר מאת [[גדעון האוזנר]], קשב 1964
 ==הערות שוליים==