אוטופיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ט-בוט-זרם (שיחה | תרומות)
מ קישורים לתבנית
מאין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


==מקור המושג==
==מקור המושג==
[[תמונה:Utopia.jpg|ממוזער|שמאל|300px|[[חיתוך עץ]] מאת אמברוזיוס הולביין למהדורה משנת [[1518]] של הספר אוטופיה]]
[[קובץ:Utopia.jpg|ממוזער|שמאל|300px|[[חיתוך עץ]] מאת אמברוזיוס הולביין למהדורה משנת [[1518]] של הספר אוטופיה]]
המונח "אוטופיה" נטבע על ידי [[תומאס מור]] בשנת 1516 בספרו (שנכתב ב[[לטינית]]): ''De Optimo Reipublicae Statu deque Nova Insula Utopia'' ("על-אודות הרפובליקה הטובה הנמצאת באי החדש אוטופיה") או, בקיצור '''[[אוטופיה (ספר)|אוטופיה]]'''. בספרו של מור, "אוטופיה" הוא בעצם שמו של אי מבודד שעליו הוקמה רפובליקה אידאלית. בכותרת הספר יש הד לחיבור "[[הפוליטאה]]" של [[אפלטון]], שבתרגומו ללטינית נקרא "הרפובליקה". מור עצמו ביאר את השם אוטופיה, וכתב שגזר אותו משורשים יווניים באופן שאפשר יהיה לפרשו בשני אופנים: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום" ("מקום שאינו קיים"). הספר כולו מתאר את החברה האידאלית על האי הדמיוני באופן ספק-רציני ספק-סאטירי, והוא כולל רמזים והתייחסויות סמויות לכתבים קלאסיים (יווניים ולטיניים) שעסקו בתיאור החברה האידאלית, ואשר נעשו פופולריים בין המשכילים במערב אירופה בימיו של מור.
המונח "אוטופיה" נטבע על ידי [[תומאס מור]] בשנת 1516 בספרו (שנכתב ב[[לטינית]]): ''De Optimo Reipublicae Statu deque Nova Insula Utopia'' ("על-אודות הרפובליקה הטובה הנמצאת באי החדש אוטופיה") או, בקיצור '''[[אוטופיה (ספר)|אוטופיה]]'''. בספרו של מור, "אוטופיה" הוא בעצם שמו של אי מבודד שעליו הוקמה רפובליקה אידאלית. בכותרת הספר יש הד לחיבור "[[הפוליטאה]]" של [[אפלטון]], שבתרגומו ללטינית נקרא "הרפובליקה". מור עצמו ביאר את השם אוטופיה, וכתב שגזר אותו משורשים יווניים באופן שאפשר יהיה לפרשו בשני אופנים: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום" ("מקום שאינו קיים"). הספר כולו מתאר את החברה האידאלית על האי הדמיוני באופן ספק-רציני ספק-סאטירי, והוא כולל רמזים והתייחסויות סמויות לכתבים קלאסיים (יווניים ולטיניים) שעסקו בתיאור החברה האידאלית, ואשר נעשו פופולריים בין המשכילים במערב אירופה בימיו של מור.


בספרו, מתאר תומאס מור חברה המסודרת באופן רציונלי. את הסיפור מביא כביכול מגלה הארצות שגילה אותה – רפאל היתלודיאוס (שם שגזור מיוונית ואפשר לתרגמו כ"פטפטן" או "קשקשן"). אוטופיה היא [[רפובליקה]] שבה כל הרכוש מוחזק במשותף. בנוסף, יש לה מעט [[חוק|חוקים]], אין שם [[עורך דין|עורכי דין]] וכמעט שאין היא שולחת את [[אזרח|אזרחיה]] [[מלחמה|להילחם]], אך היא שוכרת [[שכיר חרב|שכירי חרב]] מאזרחי ה[[מדינה|מדינות]] הקרובות.
בספרו, מתאר תומאס מור חברה המסודרת באופן רציונלי. את הסיפור מביא כביכול מגלה הארצות שגילה אותה – רפאל היתלודיאוס (שם שגזור מיוונית ואפשר לתרגמו כ"פטפטן" או "קשקשן"). אוטופיה היא [[רפובליקה]] שבה כל הרכוש מוחזק במשותף. בנוסף, יש לה מעט [[חוק]]ים, אין שם [[עורך דין|עורכי דין]] וכמעט שאין היא שולחת את [[אזרח]]יה [[מלחמה|להילחם]], אך היא שוכרת [[שכיר חרב|שכירי חרב]] מאזרחי ה[[מדינה|מדינות]] הקרובות.


יש להניח כי מור, אדם [[נצרות קתולית|נוצרי קתולי]] [[דת|דתי]] שהתלבט פעם האם להצטרף ל[[כנסייה]] כ[[כומר]], קיבל השראה מחיי ה[[נזיר|נזירים]] כשהוא תיאר את אופיה של החברה האוטופית. מור חי בתקופה שבה השראתו של ה[[רנסאנס]] החלה לפעול ב[[אנגליה]], והאידאלים של [[ימי הביניים]] הישנים – כולל האידאל הנזירי – החלו להיסדק. כמה מרעיונותיו של מור משקפים נוסטלגיה לעבר ה[[ימי הביניים|ימי-ביניימי]] הזה. ספרו היווה השראה ל[[רדוקסיון|רדוקסיונים]] שנוסדו בידי ה[[ישועים]] על מנת לנצר ו"לתרבת" את ה[[גואראנים]].
יש להניח כי מור, אדם [[נצרות קתולית|נוצרי קתולי]] [[דת]]י שהתלבט פעם האם להצטרף ל[[כנסייה]] כ[[כומר]], קיבל השראה מחיי ה[[נזיר]]ים כשהוא תיאר את אופיה של החברה האוטופית. מור חי בתקופה שבה השראתו של ה[[רנסאנס]] החלה לפעול ב[[אנגליה]], והאידאלים של [[ימי הביניים]] הישנים – כולל האידאל הנזירי – החלו להיסדק. כמה מרעיונותיו של מור משקפים נוסטלגיה לעבר ה[[ימי הביניים|ימי-ביניימי]] הזה. ספרו היווה השראה ל[[רדוקסיון|רדוקסיונים]] שנוסדו בידי ה[[ישועים]] על מנת לנצר ו"לתרבת" את ה[[גואראנים]].


==אוטופיות כלכליות==
==אוטופיות כלכליות==
בתחילת [[המאה ה-19]] עלו כמה רעיונות אוטופיים, בדרך כלל כתגובה להתפוררות החברתית שנוצרה בעקבות התפתחותם של ה[[מסחר]] וה[[קאפיטליזם]]. אלה בדרך כלל מוכללים בתנועה "אוטופית-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]]" גדולה יותר, בשל המאפיינים המשותפים שלהם: חלוקה שווה של הרכוש, לעתים עם ביטול ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] בכלל, וכשאזרחים רק עובדים ב[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שהם נהנים ממנה ושמועילה לכלל האזרחים, ושמותירה להם פנאי להתעסקות ב[[אמנות|אמנויות]] וב[[מדע|מדעים]]. דוגמה קלאסית לאוטופיה שכזו היא "הסתכלות אחורה" (''Looking Backward'') של אדוארד בלאמי. אוטופיה סוציאליסטית אחרת היא "חדשות משום מקום" (''News from Nowhere''), של [[ויליאם מוריס]], שנכתב גם כתגובה לאופי ה[[ביורוקרטיה|ביורוקרטי]] של האוטופיה של בלאמי, שמוריס ביקר. אך ככל שהזמן עבר והתנועה הסוציאליסטית התבגרה, האוטופיות ננטשו. סוציאליסטים ייסדו את הרעיונות שלהם באופן מוצק יותר על המציאויות של דורם; בין התנועות הסוציאליסטיות, ה[[מרקסיזם]] נעשה למבקר החריף ביותר של הסוציאליזם אוטופי.
בתחילת [[המאה ה-19]] עלו כמה רעיונות אוטופיים, בדרך כלל כתגובה להתפוררות החברתית שנוצרה בעקבות התפתחותם של ה[[מסחר]] וה[[קאפיטליזם]]. אלה בדרך כלל מוכללים בתנועה "אוטופית-[[סוציאליזם|סוציאליסטית]]" גדולה יותר, בשל המאפיינים המשותפים שלהם: חלוקה שווה של הרכוש, לעתים עם ביטול ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] בכלל, וכשאזרחים רק עובדים ב[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שהם נהנים ממנה ושמועילה לכלל האזרחים, ושמותירה להם פנאי להתעסקות ב[[אמנות|אמנויות]] וב[[מדע]]ים. דוגמה קלאסית לאוטופיה שכזו היא "הסתכלות אחורה" (''Looking Backward'') של אדוארד בלאמי. אוטופיה סוציאליסטית אחרת היא "חדשות משום מקום" (''News from Nowhere''), של [[ויליאם מוריס]], שנכתב גם כתגובה לאופי ה[[ביורוקרטיה|ביורוקרטי]] של האוטופיה של בלאמי, שמוריס ביקר. אך ככל שהזמן עבר והתנועה הסוציאליסטית התבגרה, האוטופיות ננטשו. סוציאליסטים ייסדו את הרעיונות שלהם באופן מוצק יותר על המציאויות של דורם; בין התנועות הסוציאליסטיות, ה[[מרקסיזם]] נעשה למבקר החריף ביותר של הסוציאליזם אוטופי.


אוטופיות הומצאו גם בצד השני של הקשת הפוליטית. לדוגמה, "[[עריצה היא הלבנה]]" (The Moon is a Harsh Mistress) של [[רוברט היינליין]] היא אוטופיה [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטית]] וליברטנית. אוטופיות [[קאפיטליזם|קאפיטליסטיות]] מסוג זה בדרך כלל מבוססות על [[כלכלת שוק]] מושלמת, שבה אין נפילה של הכלכלה – או שלא עוסקים בנושא זה כלל. ציניקנים מסוימים, בדרך כלל סוציאליסטיים, רואים את ספרי הלימוד לכלכלה כסוג של אוטופיות קאפיטליסטיות.
אוטופיות הומצאו גם בצד השני של הקשת הפוליטית. לדוגמה, "[[עריצה היא הלבנה]]" (The Moon is a Harsh Mistress) של [[רוברט היינליין]] היא אוטופיה [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואליסטית]] וליברטנית. אוטופיות [[קאפיטליזם|קאפיטליסטיות]] מסוג זה בדרך כלל מבוססות על [[כלכלת שוק]] מושלמת, שבה אין נפילה של הכלכלה – או שלא עוסקים בנושא זה כלל. ציניקנים מסוימים, בדרך כלל סוציאליסטיים, רואים את ספרי הלימוד לכלכלה כסוג של אוטופיות קאפיטליסטיות.
שורה 59: שורה 59:
*'''אקוטופיה''' (1975) מאת ארנסט קלנבאך
*'''אקוטופיה''' (1975) מאת ארנסט קלנבאך
*'''הטרילוגיה של שלושת ה[[קליפורניה|קליפורניות]]''' (במיוחד '''הקצה הפציפי''' (1990)) ו'''טרילוגיית [[מאדים]]''' של קים סטאנלי רובינסון.
*'''הטרילוגיה של שלושת ה[[קליפורניה|קליפורניות]]''' (במיוחד '''הקצה הפציפי''' (1990)) ו'''טרילוגיית [[מאדים]]''' של קים סטאנלי רובינסון.
*'''המעניק''' (1993) רומן מאת לויס לוורי מתאר חברה "מושלמת" בעתיד הרחוק, שבה הסילוק של ה[[מלחמה]], ה[[מחלה|מחלות]], ה[[פחד]] וכו' בא במחיר של [[הדחקה]] של ה[[רגש|רגשות]] האנושיים, [[אינדיבידואליזם]] ו[[בחירה חופשית]].
*'''המעניק''' (1993) רומן מאת לויס לוורי מתאר חברה "מושלמת" בעתיד הרחוק, שבה הסילוק של ה[[מלחמה]], ה[[מחלה|מחלות]], ה[[פחד]] וכו' בא במחיר של [[הדחקה]] של ה[[רגש]]ות האנושיים, [[אינדיבידואליזם]] ו[[בחירה חופשית]].
*רוב הסיפורים ב'''הפרימיטיבי העתידי – האקוטופיות החדשות''' (1994), ערוך בידי קים סטאנלי רובינסון
*רוב הסיפורים ב'''הפרימיטיבי העתידי – האקוטופיות החדשות''' (1994), ערוך בידי קים סטאנלי רובינסון
*'''הציווי ההדוניסטי''' (1996), מניפסט מקוון מאת דייוויד פירס, מתאר כיצד [[הנדסה גנטית]] ו[[ננוטכנולוגיה]] ימנעו את כל הייסורים בחיי האנושות.
*'''הציווי ההדוניסטי''' (1996), מניפסט מקוון מאת דייוויד פירס, מתאר כיצד [[הנדסה גנטית]] ו[[ננוטכנולוגיה]] ימנעו את כל הייסורים בחיי האנושות.

גרסה מ־00:47, 23 בספטמבר 2014

אוטופיה (Utopia, אטימולוגיה: נגזר משורשים יווניים, וניתן להבנה כ"המקום הטוב" או כ"שום מקום" - ראו פירוט להלן) הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור באנגליה ב-1516. כיום, במובן הכללי והמקובל ביותר שלו, מתייחס המונח לחברה מושלמת היפותטית. במשך השנים מאז שנטבע, היו שהשתמשו במונח הזה לתיאור קהילות אמיתיות שנוסדו על מנת ליצור חברה כזו. התואר "אוטופי" משמש כיום לעתים קרובות לתיאור רעיונות טובים אך בלתי-ישימים מבחינה חברתית, כלכלית או פוליטית, או שיישומם כרוך בשינויים חברתיים שרוב האנשים יתקשו לקבלם.

תיאורים של חברות אידאליות נכתבו דורות רבים לפני שנטבע המונח "אוטופיה". בעל ההשפעה הרבה ביותר מביניהם הוא הפוליטאה של הפילוסוף היווני אפלטון. אף כי אוטופיות נחשבות כרעיונות אידאליסטית או אופטימיסטית בלתי-אפשריים למימוש (בחלק מהמקרים - גם על ידי הוגי האוטופיות עצמם), היו במהלך הדורות ניסיונות לממש אוטופיות במידה כזאת או אחרת של הצלחה. דוגמה מפורסמת לניסיון כזה היא הקיבוץ - דגם ששגשג בישראל מראשית המאה ה-20 ועד שנות ה-70 בקירוב. מונחים שנגזרו מהמונח אוטופיה הם הדיסטופיה (אנטי-אוטופיה, מונח מנוגד) והאוטופיה הסאטירית.

מקור המושג

חיתוך עץ מאת אמברוזיוס הולביין למהדורה משנת 1518 של הספר אוטופיה

המונח "אוטופיה" נטבע על ידי תומאס מור בשנת 1516 בספרו (שנכתב בלטינית): De Optimo Reipublicae Statu deque Nova Insula Utopia ("על-אודות הרפובליקה הטובה הנמצאת באי החדש אוטופיה") או, בקיצור אוטופיה. בספרו של מור, "אוטופיה" הוא בעצם שמו של אי מבודד שעליו הוקמה רפובליקה אידאלית. בכותרת הספר יש הד לחיבור "הפוליטאה" של אפלטון, שבתרגומו ללטינית נקרא "הרפובליקה". מור עצמו ביאר את השם אוטופיה, וכתב שגזר אותו משורשים יווניים באופן שאפשר יהיה לפרשו בשני אופנים: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום" ("מקום שאינו קיים"). הספר כולו מתאר את החברה האידאלית על האי הדמיוני באופן ספק-רציני ספק-סאטירי, והוא כולל רמזים והתייחסויות סמויות לכתבים קלאסיים (יווניים ולטיניים) שעסקו בתיאור החברה האידאלית, ואשר נעשו פופולריים בין המשכילים במערב אירופה בימיו של מור.

בספרו, מתאר תומאס מור חברה המסודרת באופן רציונלי. את הסיפור מביא כביכול מגלה הארצות שגילה אותה – רפאל היתלודיאוס (שם שגזור מיוונית ואפשר לתרגמו כ"פטפטן" או "קשקשן"). אוטופיה היא רפובליקה שבה כל הרכוש מוחזק במשותף. בנוסף, יש לה מעט חוקים, אין שם עורכי דין וכמעט שאין היא שולחת את אזרחיה להילחם, אך היא שוכרת שכירי חרב מאזרחי המדינות הקרובות.

יש להניח כי מור, אדם נוצרי קתולי דתי שהתלבט פעם האם להצטרף לכנסייה ככומר, קיבל השראה מחיי הנזירים כשהוא תיאר את אופיה של החברה האוטופית. מור חי בתקופה שבה השראתו של הרנסאנס החלה לפעול באנגליה, והאידאלים של ימי הביניים הישנים – כולל האידאל הנזירי – החלו להיסדק. כמה מרעיונותיו של מור משקפים נוסטלגיה לעבר הימי-ביניימי הזה. ספרו היווה השראה לרדוקסיונים שנוסדו בידי הישועים על מנת לנצר ו"לתרבת" את הגואראנים.

אוטופיות כלכליות

בתחילת המאה ה-19 עלו כמה רעיונות אוטופיים, בדרך כלל כתגובה להתפוררות החברתית שנוצרה בעקבות התפתחותם של המסחר והקאפיטליזם. אלה בדרך כלל מוכללים בתנועה "אוטופית-סוציאליסטית" גדולה יותר, בשל המאפיינים המשותפים שלהם: חלוקה שווה של הרכוש, לעתים עם ביטול הכסף בכלל, וכשאזרחים רק עובדים בעבודה שהם נהנים ממנה ושמועילה לכלל האזרחים, ושמותירה להם פנאי להתעסקות באמנויות ובמדעים. דוגמה קלאסית לאוטופיה שכזו היא "הסתכלות אחורה" (Looking Backward) של אדוארד בלאמי. אוטופיה סוציאליסטית אחרת היא "חדשות משום מקום" (News from Nowhere), של ויליאם מוריס, שנכתב גם כתגובה לאופי הביורוקרטי של האוטופיה של בלאמי, שמוריס ביקר. אך ככל שהזמן עבר והתנועה הסוציאליסטית התבגרה, האוטופיות ננטשו. סוציאליסטים ייסדו את הרעיונות שלהם באופן מוצק יותר על המציאויות של דורם; בין התנועות הסוציאליסטיות, המרקסיזם נעשה למבקר החריף ביותר של הסוציאליזם אוטופי.

אוטופיות הומצאו גם בצד השני של הקשת הפוליטית. לדוגמה, "עריצה היא הלבנה" (The Moon is a Harsh Mistress) של רוברט היינליין היא אוטופיה אינדיבידואליסטית וליברטנית. אוטופיות קאפיטליסטיות מסוג זה בדרך כלל מבוססות על כלכלת שוק מושלמת, שבה אין נפילה של הכלכלה – או שלא עוסקים בנושא זה כלל. ציניקנים מסוימים, בדרך כלל סוציאליסטיים, רואים את ספרי הלימוד לכלכלה כסוג של אוטופיות קאפיטליסטיות.

אוטופיות היסטוריות ופוליטיות

אוטופיה גלובלית של שלום עולמי נתפסת אצל אנשים מסוימים כסופה האולטימטיבי והבלתי נמנע של ההיסטוריה האנושית.

יש הרואים בספרטה אוטופיה מיליטריסטית שנוסדה על ידי ליקורגוס (אם כי באתונה, בין השאר, חשבו כי זו "דיסטופיה"). ספרטה הייתה מדינה יוונית חשובה עד שנוצחה בידי תבאי בקרב ליאוקטרה. ייתכן שהתפיסה של ספרטה כאוטופיה נובעת, גם היא, מספרו של אפלטון הפוליטאה. אפלטון מתאר חברה הדומה לדגם החברה הספרטנית, והוא מציג אותה כחברה אידאלית.

אוטופיות דתיות

הרעיונות הנוצריים והמוסלמיים של גן עדן הם בדרך כלל אוטופיים, במיוחד בצורות הפופולריות שלהן, וכך ביטאו מחשבות על קיום חופשי מחטא, עוני וצער, מעבר לכוחו של המוות (אם כי "גן עדן", לפחות באסכטולוגיה הנוצרית, דומה יותר לחיים יחד עם אלהים עצמו בגן עדן ארצי הממוקם בשמים). באופן דומה, ניתן לראות את המושג הבודהיסטי של נירוואנה כסוג של אוטופיה. האוטופיה הדתית היא לעתים אחת מהסיבות המשכנעות את המאמין להשאר נאמן לדתו, או להמרה של מאמינים חדשים לדת זו.

בארצות הברית בזמן ההתעוררות הגדולה השנייה במאה ה-19, קבוצות דתיות רדיקליות רבות יצרו חברות אוטופיות. חברי הקבוצות הללו שאפו ליצור קהילות שבהן כל ההיבטים של החיים ייקבעו על פי אמונתם. הידועה ביותר מבין החברות האוטופיות האלה היא התנועה השייקריסטית. התנועה הגדולה ביותר הייתה כנסיית ישו המשיח של הקדושים המאוחרים ביוטה לאחר 1846, הידועה יותר כמורמונים.

אוטופיות עתידניות

טכנו-אוטופיה היא תאוריה עתידנית של חברה אוטופית שבה השוויון מושג באמצעות התפתחויות טכנולוגיות (במיוחד בתחום הרובוטיקה) ומדעיות אשר יאפשרו רמת חיים גבוהה. דוגמאות לרמת חיים זו הן העדר מוחלט של סבל, חיי נצח ושינויים בטבע ובתנאים האנושיים. במקום מושלמות ססטית וקבועה יש הומניסטים שמדמיינים לעצמם "אקסטרוטופיה", חברה פתוחה ומשתנה המאפשרת ליחידים ולקבוצות ליצור את המוסדות והתצורות החברתיות שהם מעדיפים.

דוגמה ידועה של ציוויליזציה עתידנית אנרכו-קומוניסטית היא "התרבות" (The Culture) של הסופר הסקוטי איאן מ. בנקס.

כנגד האופטמיזם הזה יש להציב את התחזית כי המדע והטכנולוגיה המתקדמים יביאו, על ידי תאונות או שימוש מכוון, להכחדותה של האנושות. פסימיסטים אלה אומרים כי יש להזהר מפני אימוץ כולל של טכנולוגיות חדשות ונסיוניות.

יצירות המתארות אוטופיות

קישורים חיצוניים