ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

שירים טורקיים קדומים (Turkic) בימינו

האם עמים טורקיים כמו העם הטורקי, הטורקמני, הטובני, והקזחי, חולקים בניהם איזה שהם שירי עם שנישרים עד עצם היום הזה בכל המדינות האלה יחדיו? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 09:36, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלה בבניה

שלום, בבית לידי בונים חלק חדש ולהפתעתי גיליתי כי הבטון של שכבת הבסיס ניצוק על מה שנראה, על פניו, כקופסאות קלקר הפוכות. שאלתי היא כיצד הקלקר מחזיק את משקל הבטון ולמעשה את כל הבית. תודה. תרומות/89.139.186.54 13:13, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

פוליסטירן המכונה קלקר הוא מבודד תרמי טוב וזול ולכן משמש בבנייה. הוא לא מחזיק את הבית, הבטון שניצוק מסביבו מתקשה ומחזיק את הבית. את מעט הבטון הנוזלי הניצוק עליו עד ההתייבשות שלו הקלקר מחזיק בלי בעיה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:19, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

בנוסף, שימוש בארגזי קלקר מעיד על קרקע חרסיתית במקום בו אתה גר (תופחת בעת ספיגת מי גשמים בחורף ומתכווצת בחום של הקיץ). קרקע זו נקראת גם "קרקע עובדת" או "קרקע לא יציבה", לכן יש צורך להרחיק את רצפת הבניין מהקרקע כדי שהקרקע בעת התפשטותה לא תפעיל על הרצפה לחץ מלמטה, תפגע בה ותיצור סדקים ברצפת הבטון. ארגזי קלקר הפוכים מספקים חלל להתפשטות ולהתכווצות הקרקע מבלי לפגוע ברצפת הבטון של הבניין ובו בזמן משמשים כטפסות ליציקה. בברכה, Avishay - שיחה 13:24, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

אתר ללימוד שפות זרות

יש אתר טוב שאפשר ללמוד בעזרתו שפות זרות? אני מתעניין בלימוד השפה הסלובקית. גילגמש • שיחה 11:02, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

האתר דואולינגו הוא אתר מצויין, בהנחה שהאנגלית שלך טובה (אני מניח שאם אתה רוצה ללמוד סלובקית, אז האנגלית שלך טובה ) אבל סלובקית אינה נלמדת שם. בלנק - שיחה 12:34, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

יש אתר שכן מלמד סלובקית? אולי משתמש:Eldad ידע? גילגמש • שיחה 13:50, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

דווקא סלובקית היא שפה שאני לא מכיר שום אתר שמלמד אותה. אכן, duolingo מתאים, וגם Babbel.com, אבל אלה מלמדים את השפות הראשיות (בבל מלמד משהו כמו 12 שפות). אלדד • שיחה 13:52, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

אז איך ויקיפד מצוי יכול ללמוד סלובקית? אלדד, אולי אתה מכיר ספר טוב או משהו כזה? אני מניח שיש גם קורסים, אבל אני מעוניין בלימוד עצמי. גילגמש • שיחה 13:58, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

בעניין השפה הזאת דווקא אני לא מכיר. אלדד • שיחה 14:00, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

האם השטחים של המושבים והקיבוצים נחשבים לשטחי מדינה?

האם השטחים של המושבים והקיבוצים נחשבים לשטחי מדינה, והמדינה יכולה מתישהוא לקחת את זה מהם ללא יותר מידי הסברים? אם אני מצליח להבין נכון, המדינה נתנה את האדמות למושבים על מנת שאלה יעבדו אותם ויפיקו מהן פירות וכך המדינה תרוויח מס מהמכירות. האם הבנתי נכונה? 149.78.228.59 12:02, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

האם לגדל אבטיחים בחורף?

איך ייתכן שלא מוצאים בשווקים אבטיחים בחורף? האם לא ניתן לגדל אבטיחים בחממות כפי שמגדלים גם עגבניות בחממות ויש בשפע כל השנה? לכאורה כבר עברנו את הזמנים שבהם פירות וירקות היו תלויי עונה. 149.78.228.59 12:40, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

יכול להיות שדרושה תאורה מתוזמנת, נוסף לחממה. התוצאה תהיה יקרה הרבה יותר יחסית לאבטיח בקיץ, גם מפני שהמחיר צריך להיות כמו של גידולי חממה אחרים על מנת להצדיק את הגידול. אבטיח נתפס כפרי של קיץ- מרווה וזול. אני בספק אם יסכימו לשלם מחיר פרמיום על אבטיחי חממה בחורף. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:56, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

גיבור על אמתי

האם במציאות היו אנשים שלבשו תחפושות או מסיכות והחלו להילחם בפשיעה? אנשים שהחליטו שהם סוג של "בטמן" או "השמורים"? 109.66.104.9 13:31, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

כן, ראה רשימת דוגמאות בוויקיפדיה האנגלית Ben tetuan - שיחה 14:27, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

למה ראש אמ"ן לא בא מאמ"ן?

באגף המודיעין צנחן הולך וצנחן בא, ואני לא מבין: למה כמעט כל ראשי אמ"ן לא מגיעים מאמ"ן? הרי אף אחד לא מעלה על דעתו לשים בראשות חיל האוויר או חיל הים אנשים שלא צמחו שם. אז למה לאגף מודיעין לא מגיע אדם שגדל בו ומכיר את המלאכה מקרוב? 212.179.213.153 19:59, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

לא מדויק – ראה שלמה שמיר שהיה הן מפקד חיל הים והן מפקד חיל האוויר, ולא צמח באף אחד מהם. נהוג למנות אדם כי הוא מתאים לתפקיד ולא סתם כי הוא צמח בתוך הארגון, או לפחות כך אני מקווה. דולב • שיחה 22:38, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

כנראה רוצים בראש אמ"ן קצין קרבי בכיר בעל ניסיון מבצעי עשיר (ולא חייל שאת כל השירות שלו בילה בתפקיד עורפי אפילו אם חשוב ביותר). אל תשכח שחלק מראשי אמ"ן אחר כך גם קודמו לתפקיד הרמטכ"ל (למשל משה יעלון). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:57, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

ככלל, "ראש" משהו לא אמור לבוא מהגוף המדובר. כישורי הניהול שונים. מנכ"ל חברת אבטחה לא אמור להיות מאבטח בהכשרתו, לדוגמה. ביקורת - שיחה 01:21, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

חבר מביא חבר. צה"ל הוא בבואת החברה הישראלית. תראה לי מישהו מכל הצנפים האלו שהגיע למשהו באזרחות אחר כך.אודי - שיחה 11:20, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

שתי שאלות בכימיה לגבי היסוד כלוריד

1. האם יש דרך קלה להפריד אפילו במעבדה ביתית את הסודיום (או הפוטסיום) מהכלוריד שבמלח שולחן טיפוסי?
2. האם המומחה נתקל פעם בקפסולות של כלוריד גרידא למכירה?

בתודה, בן. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:24, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

להפריד זה קל - שופכים מלח שולחן למים והיונים של כלור ונתרן (או במקרה של מלח "קל" - אשלגן) יפרדו. מדובר במלח קל-תמס. השאלה היא איך תפריד אחר כך בין התוצרים. לגבי השאלה השנייה - אין יסוד ששמו כלוריד. היסוד הוא כלור. לסיומות בכימיה יש משמעות. כשאומרים "כלוריד" הכוונה לתרכובת כלשהי של כלור, כשהכלור הוא אחד היסודות החשובים בה. אם התכוונת לקפסולה של כלור - אני בספק רב עם קיים דבר כזה. גם לא ברור בשביל מה. כלור הוא גז בטמפ' החדר. כדי למצק או לנזל גז צריך טמפ' נמוכה ולחץ גבוה. אני בספק שזה נמצא בשימוש. יש טבליות שמכילות כלור (והן לא כלור נקי) ומשמשות לחיטוי. אולי זה יספיק לך. גילגמש • שיחה 13:56, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

סיפור ידוע מ4chan הוא נסיון לגרום למוות דרך האינטרנט ע"י עירבוב של אמוניה ואקונומיקה. נפלט כלור גזי, וזו סכנה רצינית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:41, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

אחרי הפרדת התוצרים, האם יש דרך נוחה לאחד את הכלור עם יסוד אחר שאיננו נתרן (יסוד שהנתרן עצמו לא יתחבר אליו\יהיה פובי כלפיו)? או אולי, לפלטר בדרך כל שהיא את הנתרן מתוך התמיסה? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:02, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

למיטב זכרוני כלור מגיב בתגובה אקזותרמית עם כמעט כל מתכת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:20, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

איך תגובה אקזותרמית עם מתכת תעזור לך להפרדה? תקבל שוב מלח. גילגמש • שיחה 20:54, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

רגע, ההפרדה קיימת קודם לכן - מפני שהכלור שנפלט הוא גז, ניתן לצבור אותו בכלי מעל תמיסת התגובה. השבתי מתוך הנחה שהשואל מעוניין לסלק את הכלור הגזי, שהוא סכנה ממשית, מהמערכת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:04, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

בירה - איזו השפעה יש לה?? (רוממות רוח או הרדמה ורגיעה?)

כידוע, לוודקה ושאר משקאות לבנים יש השפעה של רוממות רוח. לויסקי ויין יש השפעה של הרדמה ונינוחות של רגיעה. מה עם בירה?!?! (ומה עם שאר המשקאות?)

בניגוד למה שאמרת על וודקה ויין, ההשפעה של אלכוהול לסוגיו על אנשים תלויה מאוד בבן אדם, מצב הרוח שלו לפני כן, מה הוא אכל לפני כן, כמה הוא ישן לפני כן, ועוד מגוון גורמים. זה נכון גם לגבי בירה, גם לגבי וודקה, וגם לגבי יין. בלנק - שיחה 23:53, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

מה קורה לדולפינים אם מוציאים אותם מהמים למשך מספר שעות?

לפי מה שאני יודע, הדולפין הוא יונק ולכן הוא צורך חמצן כמו שאר היונקים. היום חשבתי מה קורה עם כל הדולפינים האלה ששמים באקווריומים רחוקים מהים, איך הביאו אותם לשם וכל זה. האם שמים אותם במים בזמן שמעבירים אותם או פשוט מעבירים אותם כמו שמעבירים פיל לדוגמה? 149.78.228.59 01:28, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

הדולפינים יכולים לנשום מחוץ למים, ולכן נשימה אינה מהווה בעיה כשמעבירים אותם. הבעיה היותר גדולה היא שהעור שלהם מותאם למים, ויש לשמור שלא יתייבש. אאל"ט, מעבירים אותם עטופים בשמיכות רטובות או במיכלי מים. יואלפ - שיחה 08:54, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

השאלה כבר נשאלה כאן פעם, ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 230#האם יונקים ימיים יכולים לחיות מחוץ למים ללא הגבלת זמן?. קשה לי מאוד להאמין שמישהו יעביר דולפין כשהוא עטוף בשמיכות רטובות, זה נראה לי תהליך מסוכן. הדרך המקובלת היא במיכלי מים כאמור. (לא ראית לשחרר את וילי?) בלנק - שיחה 20:23, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

הקמת בלוג

אני מעוניין לפתוח עבור מישהו בלוג שבו יוכל לכתוב ביקורות ספרותיות, איך הכי מומלץ לעשות את זה? תודה. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ו באלול ה'תשע"ד • 11:44, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

ממליץ שתציץ ב wordpress.com הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:38, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

ממליץ לך לכתוב אותו בבלוגר. תכתוב בגוגל את המונח "בלוגר" (ככה בעברית), כנס לשירות חינמי ונפלא זה של גוגל, ותתחיל לעשות את זה כבר כרגע, בלי להתעסק עם שרת מקומי או דברים בסגנון. שיהיה בהצלחה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 03:43, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה לכם, אבדוק. Ben-Natan, הבלוגים האלה מופיעים במקום סביר בחיפוש גוגל? ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ז באלול ה'תשע"ד • 14:27, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

בתנאי ויש מספיק תוכן, ובתנאי שאין יותר מדיי תחרות (למשל, לבלוג אנגלי העוסק בקונדיטוריה יהיה קשה יחסית לקבל חשיפה כללית שכן כבר קיימים כנראה אלפי בלוגים בנושא והוא יצטרך להיות ממש מאסיבי ויקבל חשיפה ממוקדת בעיקר), ככה שממילא צריך לתכנן היטב כל כתבה בפני עצמה. דבר נוסף מעבר ל-2 הפרמטרים האלה הוא הפרמטר של Backlinks... שווה לדעתי להוסיף קישור חיצוני מאתר אחר - אל הבלוג, אחת לחודש... אפשר כמובן יותר, למשל, לתת איזה 4 קישורים טובים כבר בחודש הראשון (מלבד קישורים פשוטים יחסית שאנחנו נותנים באופן טבעי מכל מיני מקומות ברחבי האינטרנט), אבל בתכלס בחודשים הראשונים אפשר להסתפק בקישור או 2 לחודש לדעתי וזה יהיה פנטסטתי. אם אתה כבר נותן קישורים עדיף לתת אותם מאתרים עם Pagerank גבוה, כמו 5 ומעלה, אבל זה לא ממש קריטי לבלוג לא מסחרי שנמצא בתחילת דרכו... הרי הדגש העיקרי שלך הוא בכל מקרה תוכן איכותי). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:50, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

מפעל של רפאל- מכון דוד

שלום. האם המפעל של רפאל שנמצא צפונית לצור שלום בקרית ביאליק זהו מכון דוד?--85.64.116.162 14:01, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

כן. יש שלט בכניסה. תוכל לקרוא על כך, גם בערך רפא"ל. בפסקה "מידע עסקי". ביקורת - שיחה 15:06, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה רבה!--85.64.116.162 18:26, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

בלאגן במפה הכלכלית של ישראל

מהבנתי הבסיסית בגישות כלכליות, הימין הקפיטליסטי מתנגד להתערבית הממשלה בכיסים הפרטיים בעוד השמאל מצדד בסוציאליזם לכולם על חשבון מיסים גבוהים יותר. איך קורה במדינת ישראל בעשור האחרון שהימין כביכול רק מעלה ומעלה מיסים ומגדיל מעורבות ממשלתית בעוד שהשמאל מצדד בהורדת מיסים? תודה מראש.

לא מדויק להגיד שהמיסים עלו והמעורבות הממשלתית גדלה בשנים האחרונות. מדרגות מס הכנסה ומס חברות ירדו משמעותית מאז 2003 (הקדנציה של נתניהו כשר האוצר), וצומצמה המעורבות הממשלתית במשק באמצעות הפרטות של מספר חברות גדולות, הקיצוצים המשמעותיים שהונהגו על ידי נתניהו ב-2003, וכו'.

השמאל בישראל בדרך כלל תומך בהורדת מיסים רגרסיביים כגון מע"מ לצד העלאה של מיסים פרוגרסיביים כגון מס ההכנסה הישיר (בעיקר לרמות הכנסה גבוהות) או העלאה של מס חברות. Ben tetuan - שיחה 18:39, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

שלוש נקודות נוספות: 1.הימין בישראל עסק באופן רציף ב30 השנים האחרונות (כולל העשור האחרון) בהפרטה מסיבית של שירותים, תעשיות, חברות ממשלתיות, ועוד. זה בדיוק להפך מ"הגדלת מעורבות ממשלתית". 2.בפעם האחרונה שמפלגת העבודה היתה בשלטון (ממשלת ישראל העשרים ושמונה), נהגתה תוכנית כוללת למיסוי של עזבונות, תוכניות חיסכון, ושוק ההון. התוכנית נגנזה בעיקר עקב התנגדות עזה מימין. 3. חשוב לזכור, כשמדברים על "ימין ושמאל" בישראל, שהכוונה היא בעיקר בהקשר הביטחוני, ושימין כלכלי לא תמיד הולך יחד עם ימין ביטחוני. כך למשל למפלגות קדימה, התנועה ויש עתיד יש מצע כלכלי מרכז-ימני, ומצע ביטחוני-מדיני מרכז שמאלי. לעומת זאת, מפלגת הבית היהודי הישנה, לפני תקופת בנט, הציגה מצע כלכלי שמאלי יחסית. בלנק - שיחה 20:17, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

נכון מאוד ! עלית על נקודה מאוד כואבת (לי, לפחות). מדינת ישראל היא אולי המדינה המערבית היחידה שבה השמאל הוא רק פוליטי-ביטחוני וכלל לא כלכלי-חברתי. על כן, תמצא אנשי שמאל מובהקים של מר"צ ורק"ח מפגינים בהמוניהם (בצדק, כשלעצמו) בהפגנות פוליטיות וכמעט שלא תמצא אותם בהפגנות של פועלים (עובדי דואר, עובדי קבלן וכו') שהממשלה ובעלי ההון מתנכלים להם.--וידנפלד - שיחה 12:29, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

הודעה שהייתה פה נמחקה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:52, 25 בספטמבר 2014 (IDT)

איך מודדו בעבר את גובהם של ההרים?

היום זה יותר קל, בעזרת לווין מודדים את הגובה מהאוויר לקרקע ומחסירים את גובה האוויר, אבל כיצד פעם מדדו את גובהם של ההרים? (אפשר אולי בעזרת טריגונומטריה, אבל איך אפשר למדוד את הזוויות של ההר? מאיפה הן מתחילות?) תודה לעונים:) ―77.125.143.146 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באמצעות טריגונומטריה, 77.125.143.146. שני משולשים עם אותם זוויות דינם שהיחס בין הצלעות התואמות יהיה זהה. יש תיאור לא רע של התהליך בסיפור של ארתור קונן דויל על שרלוק הולמס "הטקס של בני מסגרייב" (The Adventure of Musgrave Ritual). ‏(IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 23:42, 21 בספטמבר 2014 (IDT))

ראה תאודוליט וטריאנגולציה. ―37.60.40.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה היא איך יודעים מה הזווית? האם המכשיר הזה, התאודוליט, היה קיים בתקופות קודמות? (גובהו המוערך של האוורסט היה ידוע כבר ב-1850) בנוסף, השיפוע של ההר לא בדיוק נשאר אותו דבר, מה שגורם ליצירת זוויות שונות לא?

היו מכשירים שקדמו לתאודוליט. מטה יעקב למשל. היו מכשירים קדומים שלא נשתמרו- ע"פ עדות תלמי, אריסטרכוס יכל למדוד את זווית השמש מהאופק בדיוק של 1/2 מעלה.

אתה לא צריך את שיפוע ההר. אתה מודד את הזווית אל פסגתו משתי נקודות שהמרחק בינהן ידוע. כך אתה מקבל משולש פתיר (זוית, צלע, זוית) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:16, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

איך מודדים גובה באמצעות לוויין? דניאל • תרמו ערך 21:41, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

מאיפה זה הגיע? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:51, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

אנקודטה קטנה: התאודוליט נמצא על הסמל של ה-PEF, שנוסד ב-1865. לפי ההיסטוריה בערך האנגלי, ב-1512 נוצר לראשונה התיאודליט, שהוא בעצם חיבור של שני מכשירים קודמים - אחד שחישב זוויות אנכיות והשני אופקיות. ע"ע. ―37.60.40.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דניאל, אפשר להבין את שאלתך בשתי דרכים. הראשונה, אם אתה על הקרקע, בעזרת לוויני GPS, ניתן לחשב את הגובה ע"י פתרון המשוואות (מדידות מ-4 לווינים, פותרות מיקום במרחב ובזמן, ומשם ניתן להסיק מה הגובה). הדרך השניה, הלווינים מודדים ומחשבים את הגובה באמצעות מכ"מים. פירוט תמצא באתר NOAA ובאתר נאס"א. בברכה אמא של גולן - שיחה 00:08, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

לא שאלתי סתם. השואל מציין כמובן מאליו שהיום אפשר פשוט למדוד באמצעות לוויין, אך אם יתעמק בתהליך יראה שזה מבוצע היום בדיוק כפי שבוצע בימי קדם. הלווין מצלם את פסגת ההר משתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע. לפי זוויות הצילום הוא מקבל משולש פתיר (זווית-צלע-זווית כפי שאילן ציין) ויודע לחשב את המרחק ממנו אל ההר. הוא יכול להשוות זאת למרחק ממנו אל הים כדי לקבל את גובה ההר. דניאל • תרמו ערך 13:05, 25 בספטמבר 2014 (IDT)

האם יש ערך מוכח לשנת שמיטה מבחינה חקלאית?

האם יש ערך מוכח מחקרית שמראה שלשמיטת הקרקע יש ערך מבחינה חקלאית? האם היא גורמת לנזק כלכלי בישראל? 132.66.85.39 12:05, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלת שתי שאלות שונות לחלוטין. מבחינה חקלאית אכן גידול רציף של אותו מין במשך זמן רב מזיק לאדמה וכדאי להפסיק כל כמה שנים, אולם היום השיטה היא להחליף את סוגי הגידולים פעם במספר שנים (תלוי בגידול) ולכן אין צורך בשנה בה הקרקע לא מעובדת. במקומות בהם לא מחליפים את סוגי הגידולים בהחלט כדאי לא לעבד את הקרקע פעם בכמה שנים.
בנוגע לשאלתך השניה, בעקבות הפתרונות ההלכתיים כיום עיקר הנזק הנובע הוא נזק עקיף - ישנם המקפידים לקנות דווקא "יבול נוכרי" ולא לקנות ירקות שגודלו על ידי יהודים. דבר זה גורם לפתיחה של מתחרים רבים באזור, בעיקר בירדן, ומתחרים אלו לא נסגרים אחרי שנת השמיטה אלא ממשיכים להתקיים ולהתחרות בתוצרת המקומית.

מקווה שעזרתי. איתן96 (שיחה) כ"ח באלול ה'תשע"ד 21:53, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

"מבחינה חקלאית אכן גידול רציף של אותו מין במשך זמן רב מזיק לאדמה וכדאי להפסיק כל כמה שנים" --ידוע לך על מחקר שטוען כך? Nachum - שיחה 09:57, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

מחזור זרעים ושיטת שלוש השדות איקס איקס - שיחה 12:24, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

האם יש לי זכות להדפיס כסף?

זה תפקידה של המדינה לנקות רחובות ולצבוע גדרות, אבל אין זה אומר שלי אין זכות לצבוע גדר או לנקות רחוב (ניקוי רחובות היא דוגמה לשירות ציבורי. הכוונה רחבה יותר). אם יש לי זכות להגדיל את איכות החיים, מדוע אין לי זכות לצייר כסף בעצמי? למה אני צריך שאדם אחר יתן לי את הכסף שייצרה המדינה (ומי זאת המדינה? חברה שכוללת גם אותי), אם אני בעצמי יכול לתת שירות? מדוע פעולה של הגדלת כוח הקניה שלי כשזר נותן לי כסף אינה פוגעת בכלכלה והגדלה של כוח הקניה שלי כשאני בעצמי מייצר כסף כן? 79.181.177.218 14:30, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

על קצה המזלג - רחוב נקי, או גדר צבועה משרת את כל האזרחים במידה שווה. לכסף אין ערך בפני עצמו, אלא ערכו הוא יחסית לסך הכסף שנמצא במשק. ערכו של המטבע הוא כוח הקניה שלו. החזקת צרור שטרות ללא כוח קניה (למשל, שטרות שיצאו מהמחזור - בהנחה שאין להם ערך אספני) אינה תורמת לאיכות החיים שלך. היא בפשטות - ערימת ניירות. מכיוון שכך, על מנת לשלוט באינלפציה, אין לאזרחים אפשרות לשנות את בסיס הכסף. אם כל אחד יכול היה להדפיס לעצמו את הכסף, היה מאבד הכסף את כוח הקניה שלו במהרה, משום שכולם היו מדפיסים שטרות.

אגב, בתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 תוקן החוק באופן כזה שבנק ישראל בעצמו לא יכול להדפיס כספים על מנת לפרוע את חובותיה של המדינה. Botend - שיחה 14:44, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

מעניין מה שאתה אומר. אבל ניקח דוגמה: אני הולך למזבלה ולוקח משם חלקים של מספר שולחנות שבורים (רכוש שאף אחד לא זקוק לו, בעל ערך כלכלי אפסי) ומרכיב מהם בידיים שלי שולחן אחד תקין. אני יכול למכור אותו, כלומר לקבל כסף מזומן מידי אדם אחר. הכסף הזה יהיה שייך לי. נשאלת השאלה, מאיפה הכסף הזה הופיע? הלא אני זה שאחראי לייצור שלו? 79.181.177.218 15:13, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

ההבדל הוא שאתה משקיע מזמנך ומרצך ויוצר ערך מוסף. לערך המוסף שאתה יוצר יש ערך כלכלי. בדיוק כפי שאתה יכול לקחת בקבוקים שאנשים זרקו ולמחזר אותם לפסל סביבתי יפה (לדוגמא) שוודאי יהיה שווה כסף. Botend - שיחה 15:51, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

אתה צריך קצת את ההיסטוריה של אמצעי התשלום כדי להבין איך הגענו למצב שבו אפשר להשתמש בנייר חסר כל ערך כדי לקנות דברים. בעבר הלא רחוק כסף היה מוצמד לזהב, כלומר הבנקים שמרו ערימות של זהב במרתפים שלהם וכל שטר יצג בעלות על חלק מהזהב. מסיבות כאלו ואחרות שאני לא זוכר (ולמרבה הצער חסרות גם בערך) נטשו את התקן והחליטו שהערך של השטרות יקבע (כמו כל הדברים) לפי תנאי השוק, כלומר היצע וביקוש. הדפסת שטרות חדשים מגדילה את ההיצע של הכסף וכך גורמת לפיחות שלו כך שאם כל אדם היה יכול להדפיס שטרות מהר מאוד לא היה להם ערך. גם כשהמדינה מדפיסה שטרות (בלי להוציא שטרות ישנים מהמחזור) היא גורמת לפיחות בערך הכסף וזה לדוגמא היה אחד הגורמים שהובילו לנפילת רפובליקת ויימאר.--Eitan110 - שיחה 16:16, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

באופן עקרוני, שטר הוא הבטחה. שטר של מאה שקל, הוא הבטחה של המדינה לתת לך איזהשהן טובין בשווי 100 שקל תמורת השטר הזה. זה לא באמת קורה, אבל זה העיקרון. פעם המדינה היתה חייבת להחזיק זהב תמורת הכסף שהיא הדפיסה, ולאפשר לאנשים להחליף מטבעות בזהב. הפסיקו עם זה, אבל העיקרון עדיין תקף. אם אתה לוקח דף נייר ומצייר עליו את הציור של 100 שקל, אתה כביכול מתחייב בשם המדינה. ברור לך מדוע אסור לך להתחייב בשם המדינה. לקיראה נוספת: כסף פיאט. «kotz» «שיחה» 16:21, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

כמובן שאתה רשאי ליצור כסף במובן הקדום יותר - שטר התחייבות לערך נקוב (נניח זהב) ולמכור אותו. אני לא מספיק בקי אם יש בכך עבירה על חוק ניירות הערך, אבל נראה לי שזה חוקי.--אדג - שיחה 20:46, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

יש לך זכות לצייר כסף בעצמך. כתוב עליו "79.181 מתחייב לספק מצרכים או שירותים בשווי 100 שקל ישראלי תמורת כתב זה", ותן לשוק לקבוע את מחיר הכסף הפרטי שלך. יש לא מעט גופים שעושים את זה (תווי שי, תלושי מתנה, ובמדינות מסוימות אפילו שטרי כסף). עוזי ו. - שיחה 20:48, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

עוזי, האם אתה מודע לכך שלמשתמשים האנונימיים לא באמת קוראים "79.181" או "43.568", ושיש להם שמות, פנים ומשפחות? בלנק - שיחה 20:51, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

השאלה היא מה הוא "כסף". אם מדובר בסתם נייר או פיסת מתכת או עץ או כל דבר אחר שבחרת להדפיס עליו מספרים - מותר לך. פיסת נייר זו לא תהיה הילך חוקי. המדינה מקיימת מונופול על מרכיבים העיקריים של כוחה. למשל: רק למדינה מותר להפעיל כוח מזוין, למשל על ידי משטרה. כל הפעלת כוח אחרת אינה חוקית. מונופול זה מאפשר למדינה לקיים את החוקים שהיא מחוקקת ולהשליט סדר בציבור. הזכות להדפיס (או בתקופה עתיקה יותר לטבוע כסף) היה אחד מסממני העצמאות החשובים. גילגמש • שיחה 20:56, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

מאוד מעניין מה שאתם מספרים. שקל שאני מחזיק ביד הוא התחייבות של המדינה לתת לי איזשהו שירות או רכוש, אבל מצד שני למדינה עצמה אין זהב מוחשי בתמורה- זה אומר שהערך של השקל הוא אבסטרקטי לחלוטין. אם אני בעצמי מדפיס כסף "מזוייף", אז אני מקטין את הערך של כל שקל. מדוע? אז יש יותר שקלים במדינה- למה זה גורר ירידה בערך של כל אחד מהם? ונחזור- ייצירתי בעצמי שולחן (שולחן מוחשי לחלוטין, בעל ערך אמתי ולא אבסטרקטי) - הגדלתי את כמות הרחוש במדינה מבלי להגדיל את כמות השקלים. האם בכך העלתי את ערכו של כל שקל?

ממש חיבבתי את הדוגמה של תווי קניה. הרי למרות היותם "לא שקלים" הם למעשה שקולים בכל דבר לכסף אמתי, פרט לאוניברסליות (רק קומץ קטן של גופים מכיר בהם). לגבי מונופול של הממשל: למה בעצם? הרי אני אדם עובד שמייצר נניח מוצרים בשווי של 100 שקלים ליום. אם אני אדפיס לעצמי 100 שקלים בעצמי, האם לא איזנתי את האינפלציה? 79.181.177.218 10:39, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

תחשוב על זה בסכומים גדולים, נניח ותדפיס 100 מיליארד שקל ותחלק אותם לחבריך, ותתחיל לרכוש מוצרים בישראל, ומן הסתם לא תתקמצן, כי יש לך מכונה שמדפיסה שקלים, ולכן לא יהיה אכפת לך אם תקנה עגבניות בשקל או ב-100 שקל, אתה תעביר את הכסף לידיים אחרות, שבתורן, גם יתעשרו ויצרכו יותר ויהיו אדישים למחיר, הירקן ייראה שגם שהעגבניות עולות שקל וגם כשהן עולות 10 שקלים וגם 100 שקל עדיין קונים, ויעלה את המחיר... ואז פתאום כל מיני אנשים לא יצליחו לקנות עגבניות, אז הם יבקשו העלאת שכר, ואז כל ה"עשירים" החדשים ירצו לטוס לחו"ל, או לקנות טלוויזיות 100 אינץ' ויחליפו המון שקלים לדולרים, מה שיגרום שכמו כל דבר שהביקוש שלו עולה, יעלה את ערך הדולר לעומת השקלים, והופ פתאום 5 שקלים שווים דולר, ואז 10 שקלים שווים דולר (אבל אתה עדיין קונה, מה אכפת לך? יש לך מדפסת) וקבלת אינפלציה. אם נחזור לדוגמת השולחן, אם מחר תייצר מאה אלף שולחנות, כל אחד מהם בנפרד ניתן למכור היום במאה שקל, אבל, בגלל שיש לך המון שולחנות, תתקשה כנראה למכור אותם, כי אין ביקוש לכל כך הרבה, ולכן תהיה מוכן לקבל על כל אחד פחות ממאה שקל, אבל אז איקאה פתאום תיתקע עם מלאי שולחנות, ותוריד את מחיר השולחנות שלה, והנה קיבלת פיחות בערך השולחן. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:28, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

מכאן התוצאה המעניינת הבאה: ביטקוין, שהחל את גל המטבעות המבוזרים בשנים האחרונות נוצר על ידי חסידי כלכלה חופשית קיצוניים כדי ליצור מטבע שערכו לא נקבע על ידי בנק מרכזי. אולם מסתבר שתוצר לוואי של מטבע כזה הוא עצם ההנפקה, כלומר: הדפסת הכסף. היוזמים של מטבעות מבוזרים מהסוג של ישראקוין פשוט רוצים שיהיה להם עוד כסף (לצורך השקעה במטרות חיוביות שונות), ולאחר מכן, מקווים שאותו כסף יתמקד בעיקר בארץ ויעודד את המסחר הפנימי. Tzafrir - שיחה 15:34, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

האם בול של 2 שקל מספיק בשביל לשלוח מכתב בתוך הארץ?

--85.64.116.162 15:31, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

המחיר לשליחת מכתב בארץ הרגע הוא שקל שמונים. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 15:55, 22 בספטמבר 2014 (IDT))

תודה רבה!--85.64.116.162 16:31, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

פיטקרן

יש שאלה משונה שמעניינת אותי מאוד. האי פיטקרן ממוקם באמצע האוקיינוס השקט, וחיים בו רק 50 אנשים. רציתי לדעת איפה התושבים בו קונים דברים בסיסיים כמו לחם? חיפוש גוגל מעמיק לא נתן לי שום תשובה, וגם דף הויקיפדיה לא עוזר. בכלל, הייתי רוצה תמונות מחיי היום יום שם. Nyanyanyanyan - שיחה 20:20, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

מן הסתם הם מתבססים על דגים ופירות ים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:33, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

יש שם גם המון פירות וגידולים. מצרכים כמו דלק שאינם קיימים באי הם קונים בכסף, שהם מרוויחים באמצעות מכירת בולים ומזכרות. ראה כאן בויקיאנגלית. בלנק - שיחה 20:53, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה! מצאתי גם את הבלוג הזה שעזר. Nyanyanyanyan - שיחה 21:39, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

אורך יממה

אורך יממה בכדור הארץ היא 23.56 ולא 24 שעות כפי שמראים השעונים. אז איך זה שלא מרגישים את זה? 4 דקות ביום זה שעתיים בחודש. ושעתיים הפרש בין הזמן האמתי לזמן המוצג בשעונים זה מאוד משמעותי. 79.181.177.218 11:16, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מניח שזה קשור בעובדה שלשעון יש שגיאה קבועה. זה בדיוק כמו שתשאל לגבי שטח של מרצפת. אם תמדוד עם סרגל אתה תמצא שטח מסוים אולם במציאות השטח של המרצפת שונה מהמדידה שלך. זה נובע מכך שלסרגל יש שגיאה קבועה, כי הסרגל מודד בס"מ \ מ"מ ובמציאות יש יחידות קטנות עוד יותר מזה. כלומר, אתה מזניח את המרחק שנמדד בפחות ממילימטר על אף שזה לא ממש 0. אז תחשוב שלגבי שעון, הגודל הכי קטן שהוא מציג לך זה שניות.. אבל יש גם מיקרו שניות שהוא לא מראה לך. אם תסכום את כל המיקרו שניות שהוא "מאבד" ואת כל הגדלים העוד יותר קטנים ממיקרו שניות אתה בסוף תגיע ל"זמן האבוד".

4 דקות ביממה. 79.181.177.218 11:36, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

החלוקה המסורתית של היממה ל-24 שעות מבוססת על היממה השמשית, בעוד שהיממה הכוכבית קצרה בכארבע דקות. "מרגישים את זה" בתנועת כוכבי השבת בזמן קבוע לאורך השנה. עוזי ו. - שיחה 11:57, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

ויודגש, אורך היממה השמשית הוא בדיוק 24 שעות כפי שמראים השעונים. «kotz» «שיחה» 19:17, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

(הממוצעת). עוזי ו. - שיחה 20:37, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

יממה שמשית היא בממוצע 24 שעות. לעומת זאת , sidereal day (ראה הערך באנגלית) הוא מדידת יממה לפי תנועת כ"א ביחס לכוכב קבוע ומשכו הממוצע הוא 23 שעות 56 דקות ו-4.091 שניות , וראה גם כאן. בברכהאמא של גולן - שיחה 21:18, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

איך קוראים לחיה הזאת בעברית?

http://en.wikipedia.org/wiki/Galago באנגלית אני יודע שהשם המקובל הוא bush baby. איך הם נקראים בעברית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעברית השם הזה תפוס: בייבי באש. . ביקורת - שיחה 11:24, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

עכשיו ברצינות, זה סוג של למור. ביקורת - שיחה 11:25, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

ראפר על שם למור? :), אני מבין שזה סוג של למור אולם השאלה מה השם של התת מין הספציפי הזה. לצורך העניין, אם הערך האנגלי יתורגם לערך בויקיפדיה העברית - מה יהיה שם הערך?

כנראה גלגו (או גאלאגו). ביקורת - שיחה 11:29, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

לפעמים זה מדהים איך בשפה אחת כאשר אומרים שם של חיה כולם מבינים על מה מדברים ובשפה אחרת ל 90% מהאוכלוסיה אם לא יותר לא יהיה מושג מה זאת החיה הזאת.

זה בדרך כלל תלוי מיקום התפוצה של החיה. תשאל ילד ישראלי אם הוא ראה פעם אופוסומים. או יותר נכון: אם זה דבר שאמור להימצא בגינה או בסלון. ביקורת - שיחה 11:37, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

ראה טרום קופים. (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 13:04, 24 בספטמבר 2014 (IDT))

מה בכלל הקטע עם אופוסום? פעם קראו להם פשוט פוסום. הם נהיו אירים או משהו? 93.172.44.0 11:07, 25 בספטמבר 2014 (IDT)

הערך מדבר על המשפחה Galagidae, שאין להם שם בעברית. הסוג Galago שבמשפחה מתועתק על ידי האקדמיה לעברית לשם גלגו, אבל משוייך שם למשפחת הלוריסיים (Lorisoidea). בכל מקרה, אם המיון בויקי אנגלית נכון, אז הייתי קורא למשפחה גלגויים.

--‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 15:36, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

מנהג המילה בקרב המוסלמים בישראל

בערך ח'יתאן לא כתוב ספציפית על האוכלוסיה המוסלמית בישראל. באיזה גיל נהוג למול את הבנים? האם התפתח נוהג לעשות זאת בגיל מדויק כמו אצל היהודים? האם באמת רובם המוחלט עושה זאת? מי מבצע את הניתוח? מוהל? רופא בבי"ח? Liad Malone - שיחה 11:25, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

כליאה ללא משפט

שמתי שבישראל מותר לכלוא פליטים ממדינות זרות שהסתננו לישראל בדרך לא חוקית, בלי שום משפט לתקופה של שנה. השאלה היא איך זה יתכן מבחינה חוקית- כליאה היא עונש ובמדינה דמוקרטית עונש יכול להיות אך ורק החלטה של בין משפט. בנוסף, בשביל לקבוע שאדם הוא עבריין, יש צורך בסמכות של שופט. רשות ההגירה לא יכולה לקבוע שמישהו הוא מסתנן, אלא רק שהוא חשוד בעברה. האם אני מפספס משהו? זאת לא שאלה של התרסה "למה לעזאזל", אלא אני רוצה להבין את העיקרון. 79.183.165.146 11:23, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

על מי שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול, מחיל משרד הפנים את החוק למניעת הסתננות, התשי"ד-1954. לפי החוק, כפי שתוקן לאחרונה (תיקון מס' 4 מדצמבר 2013), ניתן להחזיק אדם במשמורת לתקופה של שנה, גם אם אין כל כוונה לגרשו --הגוגל מצא. Nachum - שיחה 14:33, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)

מעבר לכך, העניין נדון לאחרונה בבית משפט. אם יש לך זמן, אני ממליץ לקרוא את פסק הדין. פסק דין זה, כמו פסקי דין רבים, הוא קריא ועוזר להסביר את הסוגיה. מה שכן, במקרים רבים דרך הצגת העובדות וניסוח הטיעון בפסק הדין היא על ידי הצגת טיעון לשם בחינה (ולעתים אף סתירה) מאוחר יותר. לכן מומלץ לקרוא עד הסוף (מה גם שיש שם כמה חוות דעת שהגיעו למסקנות שונות). כהערת אגב, טוב לראות שפסקי הדין של בית המשפט העליון זמינים לכל ומצער ששאר פסקי הדין בארץ זמינים רק למי שמשלם עבור גישה למאגרי מידע שונים. Tzafrir - שיחה 21:22, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

מבחינה חוקית הכנסת העבירה תיקון לחוק שמאפשר לכלוא את המסתננים לשנה, ולאחרונה ביהמ"ש העליון פסל אותו. מבחינה מוסרית מי שנכנס למדינה ללא אישור הוא עבריין ולכן עלול לקבל עונש, למשל מאסר ממושך ו/או גירוש. זה נהוג בכל מדינות העולם. הבעיה עם הפליטים מאפריקה היא שיש קושי לגרש אותם לארץ המקור, כי לטענתם צפויה להם שם סכנת מוות, ולכן אין אפשרות לבצע החזרה שלהם בכפייה. במצב כזה מחפשים מדינה אחרת שתסכים לקבל אותם, או שנאלצים לקלוט אותם כתושבים בישראל, או שמנסים להחזיק אותם במעצר ממושך עד שיהיה פתרון אחר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סטטיסטיקה על טבעונות בישראל

מה אחוז הטבעונים בישראל?

ולמה חלק מהצמחונים לא אוכלים בשר אבל כן אוכלים דגים? (ולמה בשר הוא לא כל רקמה של יצור חי, בעצם? דגים שונים מהותית מתרנגולות או פרות?) 93.172.44.0 11:09, 25 בספטמבר 2014 (IDT)

בדיוק היה אתמול סקר במוסף לחג של ידיעות אחרונות. לפי הסקר יש 4 אחוז טבעונים, ועוד 7 אחוז צמחונים

לגבי שאלתך השנייה, יש כל מיני סיבות.

1. יש צמחונים רבים שהם צמחונים גם או רק מטעמי בריאות. מבחינה בריאותית דגים הם הרבה יותר בריאים מאשר מרבית הבשרים- הם מכילים את מרבית היתרונות התזונתיים של בשר (ברזל, אומגה 3, חומצות אמינו, חלבונים, ויטמין b12), והרבה פחות חסרונות (לרוב פחות שומן, פחות שומן רווי, פחות כולסטרול).
2. יש צמחונים (ואני ביניהם, למרות שאני בכל זאת לא אוכל דגים) שאינם מייחסים לדגים אותה מידה של אינטליגנציה, רגשות, מודעות וכו', כמו זאת שהם מייחסים לחיות אחרות, ובוודאי שליונקים. אני לא יודע עד כמה זה מבוסס על משהו, וזו הסיבה שאני בכל זאת לא אוכל דגים.
3. טיעון נוסף ששמעתי פה ושם, הוא "אני לא אוכל חיה שלא הייתי מסוגל (מבחינה רגשית) להרוג בעצמי" נראה לי שמעטים האנשים שאינם מסוגלים, מבחינה רגשית, לדוג דג. לעומת אחוז גדול מהאוכלוסיה שלא יסכים לשחוט פרה או תרנגולת.
4. סיבה רביעית שייכת לצמחונים מטעמי איכות הסביבה. בעבר היתה מקובלת האמירה שאכילת דגים פוגעת בסביבה פחות מאשר אכילת בשר מסוגים אחרים. כיום הטענה אינה כל כך מקובלת, ראה כאן.

לגבי שאלתך השלישית, זה עניין תרבותי. בהמון תרבויות ברחבי העולם (ביהדות, בנצרות, בבודהיזם, בתרבות היפנית העתיקה, בשר ודגים היו מופרדים. העניין נמשך עד היום). בלנק - שיחה 11:47, 25 בספטמבר 2014 (IDT)

שכ"ל במוסדות האקדמיים

אני מבולבל, אני קורא בכמה מלשוניות המידע באתרי המוסדות האקדמיים הציבוריים, ששכ"ל לשנה זו יעמוד על 13,565 ₪ (צמוד למדד 4.2013) ולאחר הפחתה יעמוד על 10,038 ₪. האם זה אומר שהסטודנט משלם 13,565 או שהוא משלם 10,038? שיציגו מחיר אחד ושלום על ישראל. 213.57.96.112 01:32, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

לדעתי זה תלוי אם אתה משלם או שמוסד (קיבוץ, אונ' וכו') משלם עבורך. Shannen - שיחה 23:54, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

מה בוער שם?

בסרטון רואים דליקה על גג בניין מגורים/משרדים. נראה שמשהו בוער שם באינטנסיביות. מה יכול להיות חומר הבעירה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:13, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

זפת? שנה טובה, דולב • שיחה 12:11, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

זה לא גדול מדי בשביל שכבת זפת על הגג? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:59, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

מחירי יהלומים

למה יהלום יקר? זה בסך הכל פחמן. האם זה בגלל שהם נדירים? האם נכון שאפשר לקנות יהולום בקלות, אבל אי אפשר למכור אותו חזרה לחנות? 79.183.54.203 11:10, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

א. היוקר נובע מנדירות היהלום, יופיו, והעובדה שהתנאים הדרושים לייצורו קיצוניים מאד. אגב, גם אתה עצמך סחורה יקרה למרות שאתה עשוי כמעט לגמרי מפחם, מים וסידן.

ב. אפשר בהחלט למכור יהלומים לחנויות. אם אתה לא מוצלח בהתמקחות תפסי חלק ניכר מערכו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:07, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :מחירים נקבעים על ידי היצע וביקוש. ליהלומים יש ביקוש גבוה יחסית, לצורך יצירת תכשיטים, והיצע נמוך מאוד (כי הם נדירים). לכן המחיר הגבוה. אגב, המחיר של יהלומים תלוי מאוד בגודל שלהם. למשל- יהלום אחד במשקל גרם אחד (5 קאראט) שווה כמו 200 יהלומים במשקל 50 מיליגרם (רבע קאראט). כלומר הוא שווה פי 10, ביחס למשקל שלו. ראה כאן. שלא לדבר על אבק יהלומים. ב200,000 דולר אפשר לקנות יהלום במשקל 5 קאראט (גרם אחד) או טון אחד של אבק יהלומים. (מיליון גרמים). ראה בקישור הקודם וכאן. בלנק - שיחה 14:17, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

יש שיגידו שמחירם הגבוהה של היהלומים קשור לכך ששוק היהלומים נתון בשליטתו של קרטל ומנוהל באופן זה מעל מאה שנה ולא למחיר ההפקה של יהלום. כתבות רבות בנושא עוסקות מדברות על שיטות אגרסיביות מוצלחות למדיי ליצירת ביקוש ושימור השליטה בשוק. שם הקרטל - דה בירס. הערך והערות השוליים מרחיבים בנושא. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:04, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

משחקי מחשב והתפתחות אינטליגנציה

קיימת טענה משחקי מחשב משפיעים לרעה על התפתחות מנטלית של הילד. ואם מישהו מבזבז חלק גדול מהידלות מול מסך, אז הוא לא מגיע לרמה שאולי היה מגיע בלי זה. אבל אני שבזבזתי חלק נכבד מנעורי וילדותי במשחקי ווידאו למיניהם, הצלחתי לסיים תואר אקדמאי במקצוע לא קל... ובצבא ראיתי מלא ערסים טיפשים מאוד שברור שבילדותם לא שיחקו במחשב. האם יש מחקרים בנושא? 79.183.54.203 16:13, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

ראה כאן, כאן, וכאן. בלנק - שיחה 16:28, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

אל תקנו תוצרת רוסיה

Once again we have the problem with the bot editing. Please stop this process (stop this bot?)

last editing - [1]

new editing - [2] --Trydence - שיחה 01:29, 27 בספטמבר 2014 (IDT)