בית הקברות נחלת יצחק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:47, 28 בספטמבר 2014

האנדרטה לזכר קורבנות מחנה ההשמדה טרבלינקה

בית הקברות נחלת יצחק הוא אחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן, הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת נחלת יצחק.

השטח נקנה על ידי חברא קדישא במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 דונם ולאחר מכן נקנו באפריל 1930 עוד 22 דונם.^[1] המקום נפתח לקבורה בשנת 1932, עת גברה הצפיפות בבית העלמין טרומפלדור, שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית גבעתיים וחלקו בתחום השיפוט של תל אביב-יפו.

בית העלמין נחלת יצחק משתרע על פני שטח בן 86 דונם ויש בו כ-30 אלף קברים, מתוכם כ-7,500 קברים של ילדים. בית העלמין הוכרז על ידי המוסד לביטוח לאומי כבית עלמין סגור לקבורה, והקבורה בו מתאפשרת במשורה ותמורת תשלום גבוה ביותר. האגף המרכזי של בית העלמין בנוי לאורך שדרה ראשית באורך של 700 מטר ובה עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.

בגלל הצפות נחל איילון (הוא ואדי מוסררה) רכשה החברה קדישא בשנות ה-30 של המאה ה-20 שטח אדמה ברוחב 8 מטר מהטמפלרים בשרונה שהיו בעלי הקרקע כדי לבנות גשר ולסלול כביש למעבר. עיריית תל אביב סללה את כביש הגישה ותמכה כספית בבניית הגשר.

רבים מהקבורים בנחלת יצחק הם אישים ידועים בעולם התורה והחסידות, צאצאים של שושלות חסידיות גדולות, כגון אדמו"רי חסידות רוז'ין, הרבי משטפנשט, רבנים ראשיים של העיר תל אביב וכן עסקנים, סופרים ואנשים מן היישוב.

בית העלמין כולל גם חלקה צבאית לחללי מלחמת השחרור וחלקה לחללי תנועת המרי העברי והמחתרות, ובהם חללי האלטלנה וכן מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר). במקום מספר קברי אחים של חללי הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב במלחמת העולם השנייה, חללי המאורעות וההעפלה.

בדומה לבתי קברות אחרים בישראל, גם בבית הקברות נחלת יצחק הוקמו אנדרטאות לזכר קורבנות השואה. מתחת לחלק מהן נטמנו אפר ועצמות שהובאו ממחנות ההשמדה. באנדרטאות: אנדרטאות לזכר הנספים בטרבלינקה, במיידנק ובבאבי יאר, ואנדרטאות ליהודי ליטא, לבוב ורדומסק.

הסופר א. ז. בן-ישי, שנתן את שמם של רחובות רבים באזור תל אביב, הבליע בחן רב מעין "הכנה" לבאי בית הקברות מכיוון מערב. ההולך ברחוב נחלת יצחק מזרחה, רואה את רחוב חפץ חיים, לאחר מכן את רחוב חיי אדם, ולבסוף, לפני הפניה לבית הקברות, את רחוב מעבר יבוק. משחק שמות זה הוא דו-רבדי: שמות הרחובות הללו הם שמות ספרי אחרונים, כאשר ה"סיפור" מתחיל מאדם החפץ חיים, לאחר מכן הוא חי (חיי אדם), ולבסוף הוא מת (מעבר יבוק הוא ספר מנהגי אבלות שכתב ר' אהרן ממודינא).

לקריאה נוספת

זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד 1978, עמ' 5129.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות נחלת יצחק בוויקישיתוף

בית הקברות באתר חברה קדישא
יעקב מרקל, בית-הקברות נחלת יצחק

הערות שוליים

^ שטח קרקע לבית קברות, דבר, 4 במאי 1930.

[1] שטח קרקע לבית קברות, דבר, 4 במאי 1930.

[1]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בגלל הצפות [[נחל איילון]] (הוא ואדי מוסררה) רכשה ה[[חברה קדישא]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] שטח אדמה ברוחב 8 מטר מה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]] שהיו בעלי הקרקע כדי לבנות [[גשר]] ולסלול [[כביש]] למעבר. עיריית תל אביב סללה את כביש הגישה ותמכה כספית בבניית הגשר.
-רבים מהקבורים בנחלת יצחק הם אישים ידועים בעולם ה[[תורה]] וה[[חסידות]], צאצאים של שושלות חסידיות גדולות, כגון [[אדמו"ר]]י [[חסידות רוז'ין]], רבנים ראשיים של העיר תל אביב וכן עסקנים, [[סופר]]ים ואנשים מן היישוב.
+רבים מהקבורים בנחלת יצחק הם אישים ידועים בעולם ה[[תורה]] וה[[חסידות]], צאצאים של שושלות חסידיות גדולות, כגון [[אדמו"ר]]י [[חסידות רוז'ין]], [[חסידות שטפנשט|הרבי משטפנשט]], רבנים ראשיים של העיר תל אביב וכן עסקנים, [[סופר]]ים ואנשים מן היישוב.
 בית העלמין כולל גם [[חלקה צבאית]] לחללי [[מלחמת השחרור]] וחלקה לחללי [[תנועת המרי העברי]] והמחתרות, ובהם חללי ה[[אלטלנה]] וכן מפקד ה[[לח"י]], [[אברהם שטרן (יאיר)]]. במקום מספר [[קבר אחים|קברי אחים]] של חללי [[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], חללי [[המאורעות]] וה[[העפלה]].