גרורה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
←‏סיכויי הישרדות: קישורי יתר
מ עריכה (אין צורך לשבור לכותרות משפטים קצרים, ולא צריך לקשר לוויקיפדיה באנגלית כשקיימים ערכים בעברית)
שורה 52: שורה 52:


== תסמינים ==
== תסמינים ==
לרוב, ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. ה[[תסמין|תסמינים]] השכיחים ב[[איבר|איברים]] הללו הם:
לרוב, ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. ה[[תסמין|תסמינים]] השכיחים ב[[איבר]]ים הללו הם:
* '''קשרי לימפה''' - הרחבת [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]
* '''קשרי לימפה''' - הרחבת [[בלוטת לימפה|קשרי לימפה]]
* '''ריאות''' - [[שיעול]], יריקת דם ו[[קוצר נשימה]]
* '''ריאות''' - [[שיעול]], יריקת דם ו[[קוצר נשימה]]
* '''עצמות''' - [[כאב]] ו[[שבר (רפואה)|שברים]]
* '''עצמות''' - [[כאב]] ו[[שבר (רפואה)|שברים]]
* '''כבד''' - הגדלה, [[בחילה|בחילות]] ו[[צהבת]]
* '''כבד''' - הגדלה, [[בחילה|בחילות]] ו[[צהבת]]
* '''מוח''' - [[תסמין|תסמינים]] הקשורים ל[[מערכת העצבים]] כגון כאבי ראש, [[פרכוס|פרכוסים]] וסחרחורת
* '''מוח''' - [[תסמין|תסמינים]] הקשורים ל[[מערכת העצבים]] כגון כאבי ראש, [[פרכוס]]ים וסחרחורת


לחלק מהחולים, יחד עם זאת, אין [[תסמין|תסמינים]] כלל.
לחלק מהחולים, יחד עם זאת, אין [[תסמין|תסמינים]] כלל.
שורה 71: שורה 71:
=== בדיקות הדמיה ===
=== בדיקות הדמיה ===
ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של [[איבר]]ים שונים בתוך ה[[גוף האדם|גוף]]. בדיקות ה[[הדמיה רפואית|הדמיה]] שיבוצעו ייבחרו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, ה[[איבר]]ים המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] שיתוארו על ידי ה[[חולה]].
ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של [[איבר]]ים שונים בתוך ה[[גוף האדם|גוף]]. בדיקות ה[[הדמיה רפואית|הדמיה]] שיבוצעו ייבחרו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, ה[[איבר]]ים המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] שיתוארו על ידי ה[[חולה]].

==== צילום רנטגן ====
ב[[צילום רנטגן]] נבלעות [[קרני רנטגן|קרני הרנטגן]] בחומרים צפופים בתוך ה[[גוף]], כגון [[סחוס]] ו[[עצם]], אבל לא על ידי חומרים שאינם צפופים, כמו [[דם]]. לכן צילום זה מאפשר לבחון הימצאות גרורות ב[[עצמות]] ה[[גוף]].
*ב[[צילום רנטגן]] נבלעות [[קרני רנטגן|קרני הרנטגן]] בחומרים צפופים בתוך ה[[גוף]], כגון [[סחוס]] ו[[עצם]], אבל לא על ידי חומרים שאינם צפופים, כמו [[דם]]. לכן צילום זה מאפשר לבחון הימצאות גרורות ב[[עצמות]] ה[[גוף]].
*[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק.
==== מיפוי עצמות ====
*[[אולטרה סאונד]] (US - ultrasound) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהיא [[שפיר]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.
[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק.
*בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - computed tomography) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-ממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר]]ים אלה.
==== אולטרא-סאונד (US) ====
*[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI - magnetic resonance imaging) מאפשרת להדגים [[רקמות]] רכות עם [[ניגודיות]] טובה יותר מאשר ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), וללא שימוש ב[[קרינה מייננת]]. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].
[[אולטרה סאונד]] (US - [https://en.wikipedia.org/wiki/Ultrasound ultrasound]) (ב[[עברית]]: '''על-שמע''') היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהיא [[שפיר]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.
*[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET - positron emission tomography) מאתרת אזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם אזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעתים "יידלקו" אזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].
==== טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ====
*טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT): בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמיה רפואית|הדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.
בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT - [https://en.wikipedia.org/wiki/Computed_tomography computed tomography]) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-ממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר]]ים אלה.
==== הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ====
[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI - [https://en.wikipedia.org/wiki/Magnetic_resonance_imaging magnetic resonance imaging]) מאפשרת להדגים [[רקמות]] רכות עם [[ניגודיות]] טובה יותר מאשר ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), וללא שימוש ב[[קרינה מייננת]]. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET) ====
[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET - [https://en.wikipedia.org/wiki/Positron_emission_tomography positron emission tomography]) מאתרת אזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם אזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעתים "יידלקו" אזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].
==== טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT) ====
בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמיה רפואית|הדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.
=== אנדוסקופיה ===
=== אנדוסקופיה ===
[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר]]ים פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות חתך קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].
[[אנדוסקופיה]] מאפשרת התבוננות ב[[איבר]]ים פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה [[מצלמה]]. לעתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון [[פי הטבעת]], ולעתים יצטרך ה[[מנתח]] לעשות חתך קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את [[חלל הבטן]]. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מ[[רקמות]].
שורה 111: שורה 105:


שיטות הטיפול שקיימות כיום ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון [[סרטן בלוטת הערמונית]] ו[[סרטן בלוטת התריס]] שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות.
שיטות הטיפול שקיימות כיום ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון [[סרטן בלוטת הערמונית]] ו[[סרטן בלוטת התריס]] שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות.
[[מדען|מדענים]] רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות [[גידול]]ים ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין ל[[חולים]] ברחבי ה[[עולם]], הוא צריך להיבחן ב[[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים המתקיימים בימים אלה ב[[בית חולים|בתי חולים]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ועוד. תוצאות של [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] קודמים הובילו להתקדמות בטיפול ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.
[[מדען|מדענים]] רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות [[גידול]]ים ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין ל[[חולים]] ברחבי ה[[עולם]], הוא צריך להיבחן ב[[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים המתקיימים ב[[בית חולים|בתי חולים]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ועוד. תוצאות של [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] קודמים הובילו להתקדמות בטיפול ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.


== סיכויי הישרדות ==
== סיכויי הישרדות ==
שורה 126: שורה 120:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<div class="mw-content-ltr">{{reflist}}</div>
<div class="mw-content-ltr">{{reflist}}</div>



{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה רפואית}}

גרסה מ־18:42, 28 בספטמבר 2014

גרורה של סרטן הריאות במוח (מסומנת בחץ שחור)

גרורה (באנגלית: Metastasis) היא גידול סרטני שנוצר באיבר מרוחק ממקום התפתחות הגידול הראשוני. מקור המונח הלועזי בשפה היוונית, בה משמעות המילה Metastasis היא הזזה, העברה.

גרורות באיברים שניוניים מרוחקים הן תוצרים של התהליך הגרורתי הרב שלבי, בו תאים סרטניים ניתקים מן הגידול הראשוני, חודרים לכלי דם או כלי לימפה, נודדים בהם ולבסוף יוצאים מהם ומתיישבים באיברים בגוף המרוחקים מן האיבר בו התפתח הגידול הראשוני[1][2]. האיברים הנפוצים ביותר להתפתחות גרורות הם הריאות, הכבד, המוח והעצמות[3].

תהליך יצירת גרורות

תהליך יצירת גרורות. בשלב הראשוני בתהליך יצירת גרורות, תאים סרטניים נתקים מן הגידול הראשוני ונצמדים לכלי דם סמוכים. לאחר מכן הם חודרים את דופן כלי דם ונודדים בכלי הדם. לבסוף, ייעצרו התאים, יצאו מכלי הדם ויתיישבו באיבר שניוני המרוחק מן הגידול ראשוני, ויצרו בו גרורות.

גרורות נוצרות בתהליך רב שלבי מורכב. התהליך הגרורתי כולל הינתקות התאים הסרטניים מן הגידול הראשוני, חדירה לכלי דם וכלי לימפה, נדידה ולבסוף יציאה מאותם כלי דם וכלי לימפה והשתרשות באיברים המרוחקים מן האיבר בו התפתח הגידול הראשוני[4]. השתרשות ושגשוג התאים הסרטניים באיבר השניוני יובילו ליצירת גרורות, שהן למעשה גידולים שניוניים.

על מנת שתא סרטני יצליח ליצור גרורות, עליו להשלים את התהליך הגרורתי. התהליך כולל את השלבים הבאים:

היכולת של תא סרטני להשלים את תהליך יצירת הגרורות תלויה במכלול התכונות שלו. רק תא לו יהיו את כל התכונות הדרושות להשלמת התהליך יצליח להגיע לאיבר מרוחק. גם לאחר ההגעה לאיבר המרוחק, אין כל הבטחה כי התא שצלח את תהליך יצירת הגרורות, יצליח להשתרש באיבר ולשגשג בו. גרורות יכולות להישאר רדומות במשך שנים עד שהן מתחילות לגדול שוב, אם בכלל.

עדויות שהצטברו לאחרונה מצביעות על כך שהיכולת של תא שהגיע לאיבר שניוני להתרבות וליצור בו גרורות מושפעת, בין היתר, מאינטרקציות של התאים הסרטניים עם סביבת האיבר השניוני[5]. נצפה למשל, שסביבת הריאות מעכבת חיות של תאים סרטניים שיוצרים גרורות בריאות ובכך משפיעה על היכולת ליצור גרורות באיבר זה[6], ייתכן שכחלק ממנגנון ההגנה של הגוף כנגד התקדמות התהליך הסרטני.

מיקום התפתחות גרורות

תהליך יצירת הגרורות איננו אקראי - לסרטנים שונים ישנה נטייה לנדוד לאיברים שונים. אבחנה זו נטבעה לראשונה בשנת 1889 על ידי המנתח האנגלי סטיבן פאגט (באנגלית Stephen Paget), אשר טבע את היפותזת ה Seed and Soil, שאומרת כי גרורות יתפתחו רק כאשר תהיה התאמה בין התא הסרטני (Seed) לבין הסביבה באיבר השניוני אליו הגיע (Soil)[7]. כך למשל, סרטן בלוטת הערמונית יצור לרוב גרורות בעצמות, ואילו סרטן המעי הגס ינדוד לרוב לכבד[8]. אם כן לסביבה באיבר השניוני ישנה השפעה על התפתחות גרורות באיבר זה[9].

סוג הסרטן איברים עיקריים להתפתחות גרורות
שלפוחית השתן עצמות, כבד, ריאות
סרטן השד עצמות, כבד, ריאות, מוח
סרטן המעי הגס כבד, ריאות, צפק
סרטן הכליות עצמות, כבד, ריאות, מוח, בלוטת האדרנל
סרטן הריאות עצמות, כבד, ריאות, מוח, בלוטת האדרנל
סרטן העור עצמות, כבד, ריאות, מוח
סרטן השחלות כבד, ריאות, צפק
סרטן הלבלב כבד, ריאות, צפק
סרטן בלוטת הערמונית עצמות, כבד, ריאות, בלוטת האדרנל
סרטן הקיבה כבד, ריאות, צפק
סרטן בלוטת התריס עצמות, כבד, ריאות
סרטן הרחם עצמות, כבד, ריאות, צפק, נרתיק

תסמינים

לרוב, התאים סרטניים נודדים בשלב ראשוני לעבר קשרי לימפה. הריאות, העצמות, הכבד והמוח הם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן[10]. התסמינים השכיחים באיברים הללו הם:

לחלק מהחולים, יחד עם זאת, אין תסמינים כלל.

אבחנה

גרורות יכולות להימצא בעת האבחנה של הגידול הראשוני או שנים אחריה. כאשר גידולים נוספים מאובחנים בחולה שטופל כנגד סרטן בעבר, לרוב מדובר בגרורות ולא בגידול ראשוני נוסף. אין בדיקה אחת המאבחנת גרורות, בדיקות שונות נחוצות על מנת לאבחן הימצאות או היעדר גרורות. הבדיקות שנעשות נבחרות על פי סוג הגידול הראשוני ועל פי התסמינים אותם מתאר החולה.

בדיקות דם

בדיקות דם שגרתיות יכולות להצביע על מדדים חריגים המרמזים על הימצאות גרורות. כך למשל תפקודי כבד חריגים יכולים להצביע על גרורות בכבד. יחד עם זאת, למדדים חריגים אלה יכולים להיות גורמים רבים שאינם סרטן. לרוב, בדיקות הדם תקינות, גם אצל אנשים בעלי מחלה מפושטת ומתקדמת. בסרטנים מסוימים, ישנם סמנים (מרקרים) ספציפיים אשר ניתן למדוד את רמתם בדם, כגון הסמן PSA בסרטן בלוטת הערמונית ו CA-125 בסרטן השחלות. עלייה ברמת הביטוי של מדדים אלה בדם לעומת רמת הביטוי שלהם בעת האבחנה יכולה להצביע על התקדמות והתפשטות הסרטן ולרמז על פיזור גרורתי.

בדיקות הדמיה

ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של איברים שונים בתוך הגוף. בדיקות ההדמיה שיבוצעו ייבחרו על פי סוג הגידול הראשוני, האיברים המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי התסמינים שיתוארו על ידי החולה.

אנדוסקופיה

אנדוסקופיה מאפשרת התבוננות באיברים פנימיים באמצעות צינור גמיש אשר בקצהו ישנה מצלמה. לעתים יוחדר צינור זה בפתחים שקיימים בגוף, כגון פי הטבעת, ולעתים יצטרך המנתח לעשות חתך קטן דרכו יוחדר הצינור, על מנת לבחון למשל את חלל הבטן. במהלך בדיקה זו ניתן גם לקחת דגימות מרקמות.

ביופסיה

לעתים קרובות, גם לאחר ביצוע בדיקות רבות, הרופאים לא יהיו בטוחים מהו הממצא החשוד, ויהיה צורך לקחת דגימת תאים מהאזור החשוד ולשלוח אותם לבדיקה פתולוגית. תהליך לקיחת דגימה קטנה זו קרוי ביופסיה ומטרתו הוא לאבחן האם הממצא החשוד הוא שפיר או סרטני באמצעות בדיקות של חתכי רקמה (היסטולוגיה).

טיפול

הטיפול נקבע ברובו על פי סוג הגידול הראשוני, גודלו, מיקומו, מספר הגרורות ומיקומן, גיל החולה, מצב בריאותו הכללי וסוג טיפולים שקיבל החולה בעבר, אם בכלל. בעת הימצאות גרורות, ישנם מספר טיפולים שיכולים להינתן:

טיפול כימותרפי הניתן לחולה בעל גרורות כחלק מטיפול מערכתי.

טיפול מערכתי

בטיפול מערכתי ניתנים חומרים הנודדים בזרם הדם ובכך משפיעים על כל התאים בגוף. לשיטת טיפול זו שייכים הטיפולים ההורמונליים, כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים ורוב הטיפולים הניסיוניים. לרוב כאשר מתגלות גרורות, הטיפול המערכתי הוא הטיפול הנבחר, כיוון שאם התגלו גרורות באיבר מסוים, סביר כי ישנן גרורות באיברים נוספים גם אם לא אובחנו בשיטות ההדמיה בשל גודלן הקטן.

טיפול מקומי

בטיפול מקומי מתמקדים על אזור הגרורה בלבד. לשיטת טיפול זו שייכים הניתוח המקומי להסרת גרורות וטיפול קרינתי, או שילוב של השניים. לרוב, טיפול מקומי זה ייבחר כאשר יהיה צורך בטיפול חזק, ממוקד ומהיר, וכאשר אין זמן להמתין עד שהטיפול המערכתי יגיע לאזורים בהן ישנן גרורות.

טיפול מניעתי

לעתים, כאשר מדובר בסרטנים להם יש נטייה לשלוח גרורות, לאחר הסרת הגידול הראשוני תהיה המלצה לבצע טיפול מניעתי כדי למנוע התפתחות גרורות באיברים מרוחקים. כלומר, הטיפול ימנע מתאים סרטניים בודדים שייתכן והגיעו לאיברים מרוחקים להתפתח לגרורות. הטיפולים המניעתיים יכולים להיות טיפולים מערכתיים או טיפולים מקומיים. לדוגמה טיפול קרינתי למוח בסרטן הריאות[11] או כימותרפיה לחולות בסרטן השד[12].

טיפול להקלה בכאב

טיפול להקלה בכאב קרוי גם טיפול פליאטיבי והוא ניתן לעתים בשילוב עם טיפול מערכתי או טיפול מקומי, ובמקרים אחרים כאשר לא ניתן לטפל כלל הוא ניתן על מנת להקל בתסמינים של החולה אשר לא ניתן לעשות דבר על מנת להצילו.

שיטות הטיפול שקיימות כיום ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון סרטן בלוטת הערמונית וסרטן בלוטת התריס שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות. מדענים רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות גידולים ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין לחולים ברחבי העולם, הוא צריך להיבחן במחקרים קליניים ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם מחקרים קליניים רבים המתקיימים בבתי חולים, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד. תוצאות של מחקרים קליניים קודמים הובילו להתקדמות בטיפול בסרטן והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.

סיכויי הישרדות

גרורות הן הגורם העיקרי למוות בחולי סרטן. ברוב המקרים, חולים עם מחלה מקומית שאיננה גרורתית ומפושטת הם בעלי סיכויי הישרדות גבוהים יותר משל אלה עם מחלה גרורתית. ראיות שהצטברו במהלך העשורים האחרונים מצביעות על כך ש-60 עד 70 אחוז מהחולים הם בעלי מחלה גרורתית כבר בעת האבחנה. בנוסף, חולים שאינם מציגים מחלה מפושטת בעת האבחנה, עלולים לפתח מחלה גרורתית שתצריך טיפול מתאים. קיומן או העדרן של גרורות, המצביע על התפשטות המחלה, משפיע על דירוג הגידול הסרטני ועל סוג הטיפול שיינתן. על אף שישנם סוגי סרטן גרורתיים שיוכלו להירפא על ידי טיפולים מסוימים, רוב סוגי הסרטן הגרורתיים הם חשוכי מרפא. יחד עם זאת, ישנם טיפולים זמינים לכל החולים עם סרטנים גרורתיים. המטרה העיקרית של הטיפולים הללו היא לשלוט בהתקדמות והתפתחות הגידול ולהקל בתסמינים הנגרמים לחולה בעקבות התהליך הסרטני. במקרים מסוימים, טיפולים נגד סרטנים גרורתיים יאריכו חיים. רוב החולים שמתים מסרטן, מתים מסרטן גרורתי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

  1. ^ Klein, C. A. (2008). "CANCER: The Metastasis Cascade". Science. 321 (5897): 1785–7. doi:10.1126/science.1164853. PMID 18818347.
  2. ^ Chiang, Anne C.; Massagué, Joan (2008). "Molecular Basis of Metastasis". New England Journal of Medicine. 359 (26): 2814–23. doi:10.1056/NEJMra0805239. PMID 19109576.
  3. ^ Coghlin, Caroline; Murray, Graeme I (2010). "Current and emerging concepts in tumour metastasis". The Journal of Pathology. 222 (1): 1–15. doi:10.1002/path.2727. PMID 20681009.
  4. ^ Pantel, K; Brakenhoff, RH (2004). "Dissecting the metastatic cascade". Nature reviews. Cancer. 4 (6): 448–56. doi:10.1038/nrc1370. PMID 15170447.
  5. ^ Maman, Shelly; Witz, Isaac P. (2013). "The Tumor Immunoenvironment": 15. doi:10.1007/978-94-007-6217-6_2. ISBN 978-94-007-6216-9. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה); |chapter= ignored (עזרה)
  6. ^ Maman, Shelly; Edry-Botzer, Liat; Sagi-Assif, Orit; Meshel, Tsipi; Yuan, Weirong; Lu, Wuyuan; Witz, Isaac P. (2013). "The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis". International Journal of Cancer. 133 (10): 2296. doi:10.1002/ijc.28255.
  7. ^ Hart, IR (1982). "'Seed and soil' revisited: Mechanisms of site-specific metastasis". Cancer metastasis reviews. 1 (1): 5–16. PMID 6764375.
  8. ^ Disibio, G; French, SW (2008). "Metastatic patterns of cancers: Results from a large autopsy study". Archives of pathology & laboratory medicine. 132 (6): 931–9. doi:10.1043/1543-2165(2008)132&#92;931:MPOCRF&#93;2.0.CO;2. PMID 18517275.
  9. ^ Klein-Goldberg, Anat; Maman, Shelly; Witz, Isaac P. (2013). "The role played by the microenvironment in site-specific metastasis". Cancer Letters. doi:10.1016/j.canlet.2013.08.029.
  10. ^ Leong, SP; Cady, B; Jablons, DM; Garcia-Aguilar, J; Reintgen, D; Jakub, J; Pendas, S; Duhaime, L; Cassell, R; Gardner, M; Giuliano, R; Archie, V; Calvin, D; Mensha, L; Shivers, S; Cox, C; Werner, JA; Kitagawa, Y; Kitajima, M (2006). "Clinical patterns of metastasis". Cancer metastasis reviews. 25 (2): 221–32. doi:10.1007/s10555-006-8502-8. PMID 16770534.
  11. ^ Yang, GY; Matthews, RH (2000). "Prophylactic cranial irradiation in small-cell lung cancer". The oncologist. 5 (4): 293–8. PMID 10964996.
  12. ^ Wickerham, DL (2010). "Breast cancer chemoprevention: Progress and controversy". Surgical oncology clinics of North America. 19 (3): 463–73. doi:10.1016/j.soc.2010.03.005. PMC 3034655. PMID 20620921.