אהרן הגדול מקרלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:37, 2 באוקטובר 2014

רבי אהרן מקרלין (ה'תצ"ו, 1736 – י"ט בניסן ה'תקל"ב, 1772) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין. מכונה רבי אהרן הגדול.

קורות חייו

נולד ביאנובה ליעקב ופערל.^[1] בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של הבעל שם טוב, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר קרלין (כיום פרבר בעיר פינסק בבלארוס). ביחד עם רבי מנחם מנדל מויטבסק הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה שמתנגדי תנועת החסידות שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".

אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של הפיוט הידוע יה אכסוף. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו לזמירות שבת והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.

רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".

דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי אהרן מקרלין (השני), מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי שלמה מקרלין, שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי אשר מסטולין, בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות לודמיר, לכוביץ', קוברין, סלונים וקודינוב.

לרבי אהרן ולאשתו לאה היו ארבעה ילדים: בנם הבכור, רבי יעקב עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת ובטבריה, רבי אשר - לימים האדמו"ר מקרלין, חיה שרה אשת רבי מרדכי מטשרנוביל ורבקה אשת בזיווגו השני של שלום שכנא אלטשולר.

קישורים חיצוניים

א. אברהם שוורץ, מייסד חסידות קארלין, בעלון "אור הגנוז", גיליון ו', שבט-ניסן תשמ"ח, עמ' 36-26
אהרן הגדול מקרלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
רבי אהרן הגדול מקרלין, באתר טוג
יה אכסוף, באתר הזמנה לפיוט
מ.ש. גשורי, ‏ניגונים וזמירות לשבת, באתר "דעת"

הערות שוליים

^ משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]

[1] משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [1]

[1]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 נולד ב[[יאנובה]] ליעקב ופערל.{{הערה|1=משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&pgnum=156]}} בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של [[הבעל שם טוב]], והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר [[קרלין (פרבר)|קרלין]] (כיום [[פרבר]] בעיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]). ביחד עם רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה ש[[התנגדות לחסידות|מתנגדי תנועת החסידות]] שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".
-אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוסיקלי הוא מחברו של ה[[פיוט]] הידוע '''[[יה אכסוף]]'''. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו ל[[זמירות שבת]] והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
+אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של ה[[פיוט]] הידוע '''[[יה אכסוף]]'''. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו ל[[זמירות שבת]] והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
 רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".