גברעם – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
סיפור נחמד, חבל שהוא לא נכון. |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''גברעם''' הוא [[קיבוץ]] (הקיבוץ המאוחד) ב[[מישור החוף הדרומי]] ובמבואת [[הנגב]]. הקיבוץ שוכן ממזרח ל[[כביש]] [[אשקלון]] - [[יד מרדכי]], כ[[12 (מספר)|תריסר]] [[קילומטר]]ים מאשקלון. נוסד בשנת [[1942]]. |
'''גברעם''' הוא [[קיבוץ]] (הקיבוץ המאוחד) ב[[מישור החוף הדרומי]] ובמבואת [[הנגב]]. הקיבוץ שוכן ממזרח ל[[כביש]] [[אשקלון]] - [[יד מרדכי]], כ[[12 (מספר)|תריסר]] [[קילומטר]]ים מאשקלון. נוסד בשנת [[1942]]. |
||
בתחילת 1945 בקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"{{הערה|{{דבר||משואות או בית שקמה|1945/01/21|00411}}}}. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו{{הערה|{{הצופה||שמות חדשים ליישובי הקהק"ל|1946/04/18|00304}}}}. היו שציינו גם את סמליות השם כ[[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה]]. |
|||
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] |
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] במסגרת [[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים{{הערה|{{דבר|חיים נויבורגר|שנה לקבוץ מחר|1936/04/03|00504}}}}. למרות שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד [[כפר סבא]]. |
||
בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה היתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש{{הערה|{{הצופה|אבי רות|אבק דרכים|1942/12/30|00201}}}}, נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע. |
בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה היתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש{{הערה|{{הצופה|אבי רות|אבק דרכים|1942/12/30|00201}}}}, נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע. |
||
גרסה מ־02:13, 3 באוקטובר 2014
.JPG) | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חוף אשקלון |
| גובה ממוצע[1] | 87 מטר |
| תאריך ייסוד | 1942 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 674 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.7% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   גברעם | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.gevaram.org.il | |
גברעם הוא קיבוץ (הקיבוץ המאוחד) במישור החוף הדרומי ובמבואת הנגב. הקיבוץ שוכן ממזרח לכביש אשקלון - יד מרדכי, כתריסר קילומטרים מאשקלון. נוסד בשנת 1942.
בתחילת 1945 בקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"[3]. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו[4]. היו שציינו גם את סמליות השם כתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה.
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש בגרמניה במסגרת קיבוץ המאוחד, כגרעין משותף של דתיים וחילוניים[5]. למרות שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד כפר סבא.
בט"ו באלול תש"ב, 18 באוגוסט 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה היתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות[6]. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש[7], נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה[8], רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. בשנת 1945 עבר הקיבוץ למקום הקבע.
באוגוסט 1946 עלו בידואים על שדות הדורה של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים[9]. בנובמבר אורגנה סולחה בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע אברהם שפירא[10].
בעת מלחמת העצמאות היה בקו החזית מול הפולש המצרי, נשלט באש ממשלטי חוליקאת, וילדיו ונשותיו של הקיבוץ פונו ליפו.
היישוב הוא חלק ממועצה אזורית חוף אשקלון.
ענפי המשק העיקריים הם: "גברעם מעטפות איכות" - מפעל לייצור מעטפות, מפעל לייצור גלילי קרטון, גד"ש רפת ולול.
ב-19 ביולי 2013 נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[11] זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ משואות או בית שקמה, דבר, 21 בינואר 1945
- ^ שמות חדשים ליישובי הקהק"ל, הצופה, 18 באפריל 1946
- ^ חיים נויבורגר, שנה לקבוץ מחר, דבר, 3 באפריל 1936
- ^ קיבוץ מחר בסומסום, דבר, 20 ביולי 1943
- ^ אבי רות, אבק דרכים, הצופה, 30 בדצמבר 1942
- ^ קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב, דבר, 28 בינואר 1945
- ^ התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם, דבר, 5 באוגוסט 1946
- ^ ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי, דבר, 29 בנובמבר 1946
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
.JPG)
| ||||||||||||||
