כנף

ברבור פורש כנפיו.

כנפי הפרפרים ידועות בצבעיהן המרהיבים

שלבי התעופה של חיפושית ממין Cetonia aurata

נשר דואה

הכנפיים הן הגפיים הקדמיות של העופות (וכן בעטלפים ובקבוצת הזוחלים הקדומים פטרוזאוריה), ואיברים אנלוגיים בחרקים, המאפשרים לרובם לעוף. במשך השנים התרחבה משמעות המושג וכיום הוא משמש גם לתיאור התקנים מלאכותיים מעשה ידי אדם (ראו כנף (תעופה)).

בין כנפי העופות והחרקים קיים שוני רב מבחינת מבנה, תפקוד והתפתחות אבולוציונית.

על אף שנוצות מכסות כמעט את כל גופם של העופות, הרי שמטרתן העיקרית היא הרכבת הכנפיים. המבנה המיוחד של הנוצות מאפשר ליצור משטח נרחב (דבר המגביר את כוח העילוי) שמשקלו מועט. כנפי העופות התפתחו במשך מאות אלפי שנים מרגליהם הקדמיות של הזוחלים, אבותיהם הקדמונים של העופות.

עופות מסוימים, כגון דרור הבית, נדרשים להניע את כנפיהם במהירות כדי לעוף, ואילו עופות אחרים, כגון נשר, מסוגלים לדאות במשך דקות ארוכות ללא הזזת הכנפיים, בנצלם את זרמי האוויר. עופות מסוימים אינם מסוגלים לעוף על אף שברשותם כנפיים; הידועים ביותר הם הפינגווין והיען. כנפיו של הראשון משמשות לשחייה.

כנפיהם של חרקים רבים נעות במהירות עצומה. הדבר מתאפשר הודות שרירים המיוחדים המפעילים כנפיים אלו, אשר אינם זקוקים לגירוי עצבי כדי לנוע; תנועתם היא מעין רפלקס. חוקרי אבולוציה משערים כי התפתחותן של כנפיים בחרקים היא אחד הגורמים העיקריים להצלחה המסחררת של קבוצת בעלי חיים זו (מספר מיני החרקים עולה בהרבה על מספר מיניהם של כל שאר בעלי החיים יחדיו).

כנפיהם של עופות ושל חרקים מעוטרים לעתים קרובות בדוגמאות צבעוניות עזות; פרפרים ידועים בכך במיוחד. הדבר משמש לרוב לפיתוי ומשיכת בני המין השני למטרת רביה, ולעתים להגנה; ציפורים רבות פורשות את כנפיהן בעלות הצבעים העזים בפתאומיות בשעת סכנה ומרתיעות בדרך זו בעלי חיים המאיימים עליהן.

המילה 'כנף' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא כנפיים בוויקישיתוף