אהוד בן עזר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עמו\2
שורה 2: שורה 2:
'''אהוד בן עזר''' (נולד ב-[[2 באפריל]] [[1936]], [[י' בניסן]] [[תרצ"ו]], ב[[פתח תקווה]]) הוא [[סופר]], [[מחזאי]], [[משורר]], עורך, [[פובליציסטיקה|פובליציסט]] ו[[ביוגרפיה|ביוגרף]] [[ישראלי]].
'''אהוד בן עזר''' (נולד ב-[[2 באפריל]] [[1936]], [[י' בניסן]] [[תרצ"ו]], ב[[פתח תקווה]]) הוא [[סופר]], [[מחזאי]], [[משורר]], עורך, [[פובליציסטיקה|פובליציסט]] ו[[ביוגרפיה|ביוגרף]] [[ישראלי]].


אהוד בן עזר (ראב) נולד ב[[פתח תקווה]], נכד ל[[יהודה ראב]] ממייסדי המושבה. שירת ב[[נח"ל]], והיה בין ראשוני [[קיבוץ]] [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]]. למד ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} והתגורר שנים רבות ב[[ירושלים|עיר]] זו. מסוף [[שנות החמישים]] השתתף באופן קבוע בעיתונות העברית ב[[בעל טור|טור]]יו, מאמריו, [[שירה|שיר]]יו וב[[מכתב למערכת|מכתביו למערכת]]. ה[[רומן]] הראשון שלו, "המחצבה", יצא ב{{ה|ספריה לעם}} של [[עם עובד]] בשנת [[1963]] וזכה להצלחה מסחרית. לימים [[המחזה|המחיז]] בן עזר את ה[[רומן]], והוא הוצג ב[[תיאטרון]]. בשנת [[1990]] הופק על פי הספר סרט קולנוע בבימויו של [[רוני ניניו]].
אהוד בן עזר (ראב) נולד ב[[פתח תקווה]], נכד ל[[יהודה ראב]] ממייסדי המושבה. שירת ב[[נח"ל]], והיה בין ראשוני [[קיבוץ]] [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]]. למד ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} והתגורר שנים רבות ב[[ירושלים|עיר]] זו. מסוף [[שנות החמישים]] השתתף באופן קבוע בעיתונות העברית ב[[בעל טור|טור]]יו, מאמריו, [[שירה|שיר]]יו וב[[מכתב למערכת|מכתביו למערכת]]. ה[[רומן]] הראשון שלו, "המחצבה", יצא ב"[[ספריה לעם]]" של [[עם עובד]] בשנת [[1963]] וזכה להצלחה מסחרית. לימים [[המחזה|המחיז]] בן עזר את ה[[רומן]], והוא הוצג ב[[תיאטרון]]. בשנת [[1990]] הופק על פי הספר סרט קולנוע בבימויו של [[רוני ניניו]].


כביוגרף, כתב בן עזר ספרים על [[נחום גוטמן]] כמו "בין חולות וכחול שמים", וכן על דודתו, [[אסתר ראב]] המשוררת, "ימים של לענה ודבש", ועל [[פנחס שדה]], עמו הייתה לו היכרות ממושכת, "לספר לדגים". נכון לשנת [[2005]] מתגורר בן עזר ב[[תל אביב]] ומרבה לכתוב למערכות עיתונים.
כביוגרף, כתב בן עזר ספרים על [[נחום גוטמן]] כמו "בין חולות וכחול שמים", וכן על דודתו, [[אסתר ראב]] המשוררת, "ימים של לענה ודבש", ועל [[פנחס שדה]], עמו הייתה לו היכרות ממושכת, "לספר לדגים". נכון לשנת [[2005]] מתגורר בן עזר ב[[תל אביב]] ומרבה לכתוב למערכות עיתונים.
שורה 8: שורה 8:
בן עזר היה במשך שנים חבר [[מפלגת שינוי]], חבר מועצת מפלגת [[מרצ]] ואף חבר נשיאות המועצה. לאחר [[מהומות אוקטובר 2000]] פרש מהמועצה (ולאחר מכן מהמפלגה), בטענה שתביעת המפלגה לפנות [[התנחלויות]] בעקבות התקפות [[אלימות]] ופיגועי [[טרור]] אינה מוסרית ועלולה לעודד מעשי טרור אלו. כמו כן אמר כי על השמאל להכיר בכך ש[[הסכמי אוסלו]] לא שינו את רצונם של ערבים רבים להשמיד את ישראל.
בן עזר היה במשך שנים חבר [[מפלגת שינוי]], חבר מועצת מפלגת [[מרצ]] ואף חבר נשיאות המועצה. לאחר [[מהומות אוקטובר 2000]] פרש מהמועצה (ולאחר מכן מהמפלגה), בטענה שתביעת המפלגה לפנות [[התנחלויות]] בעקבות התקפות [[אלימות]] ופיגועי [[טרור]] אינה מוסרית ועלולה לעודד מעשי טרור אלו. כמו כן אמר כי על השמאל להכיר בכך ש[[הסכמי אוסלו]] לא שינו את רצונם של ערבים רבים להשמיד את ישראל.


בן עזר הוא אחד הסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום ב[[אינטרנט]]. הוא ייסד [[עיתון]] אישי המופץ למנויים, וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. הכותר של מפעלו האינטרנטי הוא: "[[חדשות בן עזר]] – מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח". סביב [[כתב עת|המכתב העתי]] שלו נקבצו סופרים ומשוררים רבים, אנשי רוח ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים.
בן עזר הוא אחד הסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום ב[[אינטרנט]]. הוא ייסד [[עיתון]] אישי המופץ למנויים, וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. הכותר של מפעלו האינטרנטי הוא: "[[חדשות בן עזר]] – מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח". סביב [[כתב עת|המכתב העתי]] שלו נקבצו סופרים ומשוררים רבים, אנשי רוח ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים.


==מספרי אהוד בן עזר==
==מספרי אהוד בן עזר==

גרסה מ־20:17, 11 באוקטובר 2014

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, י' בניסן תרצ"ו, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.

אהוד בן עזר (ראב) נולד בפתח תקווה, נכד ליהודה ראב ממייסדי המושבה. שירת בנח"ל, והיה בין ראשוני קיבוץ עין גדי. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והתגורר שנים רבות בעיר זו. מסוף שנות החמישים השתתף באופן קבוע בעיתונות העברית בטוריו, מאמריו, שיריו ובמכתביו למערכת. הרומן הראשון שלו, "המחצבה", יצא ב"ספריה לעם" של עם עובד בשנת 1963 וזכה להצלחה מסחרית. לימים המחיז בן עזר את הרומן, והוא הוצג בתיאטרון. בשנת 1990 הופק על פי הספר סרט קולנוע בבימויו של רוני ניניו.

כביוגרף, כתב בן עזר ספרים על נחום גוטמן כמו "בין חולות וכחול שמים", וכן על דודתו, אסתר ראב המשוררת, "ימים של לענה ודבש", ועל פנחס שדה, עמו הייתה לו היכרות ממושכת, "לספר לדגים". נכון לשנת 2005 מתגורר בן עזר בתל אביב ומרבה לכתוב למערכות עיתונים.

בן עזר היה במשך שנים חבר מפלגת שינוי, חבר מועצת מפלגת מרצ ואף חבר נשיאות המועצה. לאחר מהומות אוקטובר 2000 פרש מהמועצה (ולאחר מכן מהמפלגה), בטענה שתביעת המפלגה לפנות התנחלויות בעקבות התקפות אלימות ופיגועי טרור אינה מוסרית ועלולה לעודד מעשי טרור אלו. כמו כן אמר כי על השמאל להכיר בכך שהסכמי אוסלו לא שינו את רצונם של ערבים רבים להשמיד את ישראל.

בן עזר הוא אחד הסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום באינטרנט. הוא ייסד עיתון אישי המופץ למנויים, וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. הכותר של מפעלו האינטרנטי הוא: "חדשות בן עזר – מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח". סביב המכתב העתי שלו נקבצו סופרים ומשוררים רבים, אנשי רוח ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים.

מספרי אהוד בן עזר

כריכתו. צילם: דובי רבר, עיצבה: לילך איזנברג
  • המחצבה, תל אביב: עם עובד, 1963 (רומן). (מהדורה חדשה, 1982.)
  • אנשי סדום, תל אביב: עם עובד, 1968 (רומן). (מהדורה חדשה ומורחבת: אנשי סדום: הסיפור האמיתי, הוד השרון: אסטרולוג, 2001.)
  • לא לגיבורים המלחמה, תל אביב: הוצאת א. לוין אפשטיין, 1971 (רומן).
  • לילה בגנת הירקות הנרדמים, רמת גן: מסדה, 1972 (ספר ילדים).
  • הפרי האסור, תל אביב: אחיאסף, 1977 (סיפורים).
  • עופרית בלופרית, תל אביב: יבנה, 1977 (ספר ילדים).
  • אפרת, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור: ספרית תרמיל, 1978 (מחזור סיפורים).
  • השקט הנפשי, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, 1979 (רומן).
  • בין חולות וכחול שמיים, תל אביב: יבנה, 1980.
  • בעקבות יהודי המידבר, ירושלים: שוקן, 1983.
  • הנאהבים והנעימים, תל אביב: ביתן, 1985 (רשימות מהחיים החדשים המתרקמים בארץ-ישראל).
  • אין שאננים בציון, תל אביב: עם עובד, 1986 (שיחות עם אינטלקטואלים ישראלים בולטים על ענייני השעה).
  • לשוט בקליפת אבטיח, רכגולד, 1987
  • 50 שירי מתבגרים תל אביב, רכגולד, 1987.
  • בצאת ישראל ממצרים, תל אביב: יבנה, 1987.
  • ג'דע - סיפורו של אברהם שפירא, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1993. זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
  • דודו פאפ מטר, 1996 (ספר ילדים)
  • אומץ - סיפורו של משה דיין, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, 1997.
  • ימים של לענה ודבש, תל אביב: עם עובד, 1998 (סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב).
  • המושבה שלי, הוד השרון: אסטרולוג, 2000 (רומן).
  • שלוש אהבות, הוד השרון: אסטרולוג, 2000 (רומן).
  • חנות הבשר שלי, הוד השרון: אסטרולוג, 2001 (רומן).
  • יֵעְזְרֶהָ אלוהים לפנות בוקר: שירים 1955־1995, הוד השרון: אסטרולוג, 2005.
  • ספר הגעגועים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009.
  • (שמאי גולן ואהוד בן שמאי גולן ואהוד בן עזר עורכים) סיפורים אישיים על תל אביב: מבחר סיפורי חיים של גמלאים, הוצאת עמותת כוח לגמלאים תל אביב־יפו, 2012.
  • מסעותיי עם נשים : רומן, ספרי קור, 2013.

לקריאה נוספת

אהוד בן עזר פרסם עשרות מאמרי ביקורת, ציוני זיכרון, מסות קצרות על ספרות וסופרים ועוד.

  • אמנון הדרי, 'על "השקט הנפשי", לאהוד בן עזר', במאסף ספרות עברית מודרנית, 1980. (באנגלית)

קישורים חיצוניים

על כתביו:

תבנית:אין בינוויקי