ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

לפני העלאת שאלה אנא בדקו אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

הוספת שאלה חדשה

(שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו)

דפים שימושיים

דף לבקשת ערכים דף בקשת תמונות ואיורים דף להצגת ערך לביקורת עמיתים לחיפוש משתמשים בעלי עניין בנושא מסוים

ארכיונים

דפי ארכיון של הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים הוא המקום לפנות אליו עם שאלות ותרגילים הקשורים למדעים המדויקים – מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב וכו'. בכל נושא אחר יש לפנות להכה את המומחה.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

• בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
• תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
• ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

• אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה, יש לשאול שאלה זו בהכה את המומחה.
• אם שאלתך קשורה למידע חסר או חלקי בערך מסוים, יש לשאול שאלה זו בדף השיחה של אותו הערך.
• פתרון בעיות טכניות ושאלות הנוגעות לעריכת דפי ויקיפדיה – מקומן בדלפק הייעוץ.
• שאלות לשוניות על עברית ועל שפות אחרות ניתן להפנות לדף ייעוץ לשוני.
• שאלות כלליות יותר לגבי מדיניות ויקיפדיה, נהלים, כיוונים וכדומה – מקומן במזנון.

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

קרינת גוף שחור

בקרינת גוף שחור הוצג ניסוי בו יש מהוד -קופסה חלולה עם חור קטן שבולעת את את כל הקרינה ולא נותנת לה לצאת. לא הבנתי איך הניסוי מסביר את התופעה,אם כל הגוף פולט קרינת גוף שחור אז מדוע יש צורך בחור? קרינה תיפלט מכל מקום בקופסה. כמו כן ,אני רוצה לוודא: הקרינה שנבלעת לא משנה את הטמפ' של הקופסה שכן היא באיזון תרמי לכן קרינה חייבת להיפלט והיא נפלטת במסגרת התופעה שנקראת קרינת גוף שחור? תודה Elmogo - שיחה 00:40, 20 באפריל 2014 (IDT)

דגירה

מבחינה פיזקלית- התהליך הוא שחום הופך לאנרגיה פוטנציאלית? איך הדבר יתכן? זה לא סותר את החוק השני של תרמו? 79.180.115.16 14:27, 21 באפריל 2014 (IDT)

אני מקווה שאני לא יוצא טמבל ושכוונתך לדגירה (נניח, של תרנגולת) ולא למשהו אחר. לעצם השאלה-

• קודם כל, הערך על החוק השני של התרמודינמיקה לא כתוב טוב, ובפרט לא הניסוח של קלווין. חום יכול בהחלט להפוך לאנרגיה פוטנציאלית. נניח- אם תיקח לבנה חמה מאוד של ברזל, ותזרוק אותה לתוך סיר של מים, המים ירתחו, ואתה יכול להשתמש באדים כדי להפעיל מנוע קיטור. מה שקלווין אמר זה רק שלא ניתן להפיק אנרגיה על ידי קירור של דברים. הניסוח שלו באנגלית הוא:

"It is impossible, by means of inanimate material agency, to derive mechanical effect from any portion of matter by cooling it below the temperature of the coldest of the surrounding objects"

• שנית, במקרה של דגירה, אפילו לא מדובר ב"מאגר חום יחיד". התרנגולת (למשל) היא יצור חי, שאוכל אוכל ומפיק ממנו אנרגיה נוספת.

• שלישית, למיטב הבנתי, המטרה בדגירה אינה להפוך את החום לאנרגיה פוטנציאלית. אפרוחים, כמו בני אדם, אינם מפיקים את האנרגיה שלהם מחום, אלא מ"מזון" שנמצא בתוך הביצה. מטרת הדגירה היא רק לשמור על טמפרטורה מסויימת עבור הביצים לאורך זמן. (בניגוד לזתי הפסקאות הקודמות- לגבי זאת אני לא בטוח). בלנק - שיחה 21:38, 21 באפריל 2014 (IDT)

מה הסמל של XNOR לוגי ?

מה הסמל של XNOR בתחשיב פסוקים? XOR זה פלוס בתוך עיגול, NOR חץ למטה, NAND חץ למעלה.. 79.178.161.231 15:01, 22 באפריל 2014 (IDT)

יבחוש

מהו יבחוש? (האם זה שם אחר לברחשים). --שיע • (שיחה) • כ"ג בניסן ה'תשע"ד • 16:58, 23 באפריל 2014 (IDT)

כפי שכתוב בערך שקישרת אליו- "חוץ להקשר הטקסונומי המדויק, "ברחש" (או יבחוש) משמש בלשון הדיבור מילה כללית לקבוצה גדולה יחסית של דו-כנפיים מציקים וקטנים המופיעים בנחילים מעופפים ונפוצים בכל העולם. רבים מביניהם נוטלים תפקיד אקולוגי חשוב בהיותם טרף עבור מיני אינסקטיבורים (כצפרדעים), ואינם מזיקים." בלנק - שיחה 18:55, 23 באפריל 2014 (IDT)

תודה. --שיע • (שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"ד • 13:19, 24 באפריל 2014 (IDT)

מעבר מסימולציה דיסקרטית לרציפה

שלום

אני יודע שהשאלה מאוד כללית, אבל אשמח להתייחסות ברורה ככל האפשר. נניח שיש מודל דיסקרטי כלשהו, שרוצים לנתח את ההתנהגות שלו. איך יודעים עד כמה ניתוח המודל הרציף המקביל (Δt הופך ל-dt, סכומים הופכים לאינטגרלים וכו') מלמד על המודל הלא רציף? תודה, 212.179.21.193 15:05, 24 באפריל 2014 (IDT)

הנקודה העיקרית היא הערכת השגיאה במודל הדיסקרטי. השגיאה תהיה תלויה ב-Δt, ואמורה כמובן לרדת כאשר Δt שואף לאפס. אופן הדעיכה של השגיאה מלמד עד כמה המודל הדיסקרטי מוצלח. אם לא ניתן להעריך את השגיאה, יש לחקור את השינוי בהתנהגות המודל הדיסקרטי עם השינוי ב-Δt (חוסר יציבות מצביע על בעייתיות בקירוב). עוזי ו. - שיחה 15:40, 24 באפריל 2014 (IDT)

תודה רבה. 109.160.221.180 16:56, 24 באפריל 2014 (IDT)

דיאגרמות פינמן

שאלה יחסית פשוטה בפיזיקת חלקיקים: "ציירו דיאגרמות התורמות לתהליך $e^{+}e^{-}\to e^{-}e^{+}$, תוך שימוש באינטראקציה א"מ בלבד." אני מצליח לצייר רק אחת: כזאת. מה השנייה? Corvus,(שיחה) 14:33, 26 באפריל 2014 (IDT)

שהקו של הפוזיטרון הנכנס מתחבר לפוזיטרון היוצא במקום לאלקטרון הנכנס. ‏Setreset • שיחה 23:11, 27 באפריל 2014 (IDT)

נייטרינו נע במהירות האור?

לפי הסרטון הזה] (דקה 3:50) נייטרינו ופוטונים מגיעים אלינו בו זמנית. הם יצאו מאותה הנקודה באותו הרגע ולכן ניתן להסיק כי נעו באותה המהירות. כלומר נייטרינו נע במהירות האור? 79.176.37.249 16:30, 26 באפריל 2014 (IDT)

לנייטרינוים יש מסה לכן הם לא יכולים לנוע במהירות האור, עם זאת המסה שלהם קטנה מאוד והם נעים במהירויות קרובות מאוד למהירות האור. עד היום אף מדידה (למיטב ידיעתי) לא הצליחה למדוד להם מהירות מקסימלית (נמוכה ממהירות האור) או מסה מינימלית (גדולה מאפס) כלומר אם יצליחו להוכיח את אחד מהם יוכלו להסיק על השני אבל כל התוצאות עד כה כללו את מקרה הקצה (מהירות האור ומסה אפס) בתחומי שגיאת המדידה. עם זאת גילו שהמסה שונה מאפס, לכן המהירות בהכרח קטנה מאפס, בברכה, Nurick - שיחה 16:45, 26 באפריל 2014 (IDT)

מהירות קטנה מC אתה מתכוון. אבל לא התייחסת בכלל לסרטון אליו קישרתי ולמדידה הסימולטנית של שני המאורעות בכ"א. הסופרנובה נמצאת במרחק של 157,000 שנות אור ולכן אם נייטורנו היה נע ב99.999999% ממהירות האור אז לא היינו מצליחים לקלוט אותו באותו המילניום כמו את הפוטונים. זה שקטלנו אותם בו זמנית אומר שהפוטון לא הצליח לעקוף את הניירטנו במרוץ הזה. 79.176.37.249 16:55, 26 באפריל 2014 (IDT)

אז ככה, מדובר על סופרנובה 1987A. ראה שם הסבר על המדידות שנעשו (דיוק של שעה בזמן הגעת הפוטונים מהסופרנובה ושעות במדידת הנייטרינוים). וראה ב(Measurements of neutrino speed#Supernova 1987A) הסבר על המשמעות שלהן בגילוי מהירות הנייטרינוים. יש בעיה שלא באמת יודעים מתי נפלטו הנייטרונים מהסופרנובה ומתי הפוטונים... Nurick - שיחה 17:17, 26 באפריל 2014 (IDT)

כמו כן הניוטרינו יצאו לדרך לפני הפוטונים, משום שהאחרונים היו לכודים בפלסמה בתחילת הדרך. משה פרידמן - שיחה 13:13, 29 באפריל 2014 (IDT)

Spline

אני רוצה למצוא פונקציה מתמטית אשר תתאים לגרף שהתקבל ממדידות במעבדה. הופניתי למושג spline, אך כאשר קראתי את הערך באנגלית, לא הבנתי את המושג.

אפשר הסבר פשטני למושג ואופן השימוש בו? תודה Elmogo - שיחה 19:33, 27 באפריל 2014 (IDT)

תקרא את אינטרפולציה כדי להבין את הרעיון הכללי. spline הוא סוג של אינטרפולציה. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 20:10, 27 באפריל 2014 (IDT)

ערך מתאים יותר הוא Curve fitting (התאמת עקומה ?). אין ערך בעברית. מישהו מרים את הכפפה? ‏Setreset • שיחה 23:03, 27 באפריל 2014 (IDT)

זה לא מה שאתה מחפש. ה spline איננו פונקציה שמתארת מדידות. מן הסתם אתה אמור למצוא קשר מתמטי בין גדלים מדידים, והוא צריך להיות מתואר על ידי פונקציה אנליטית. אני מניח שהכוונה שתשתמש בעיניים שלך, בידע מוקדם, ובהגיון פשוט, על מנת למצוא איזו פונקציה תתאים. (למשל: קו ישר, פרבולה, סינוס, שורש וכדו'). מבלי לראות את הגרף לא אוכל לעזור יותר. משה פרידמן - שיחה 13:17, 29 באפריל 2014 (IDT)

אוקיי,תודה רבה לכולם Elmogo - שיחה 14:05, 3 במאי 2014 (IDT)

מהירות של כוכב לכת

בהינתן מיקום (וקטור) מהכוכב לכוכב לכת, מהי מהירותו (וקטור)? 213.57.108.84 13:57, 30 באפריל 2014 (IDT)

הנגזרת של ויטוק המיקום לפי הזמן. משה פרידמן - שיחה 17:42, 30 באפריל 2014 (IDT)

לא הבנתי. יש לי 3 קואורדינטות ביחס לשמש. נניח X=5, Y=0, Z=0.5 (סתם זרקתי מספרים). ואני יודע שהפלנטה קשורה: האם מזה אני יכול לקבוע את המהירות? (אין בעיה לדעת מסות של הגופים). 79.183.172.98 19:23, 30 באפריל 2014 (IDT)

זו שאלה אחרת. אם אתה יודע את מסת הכוכב ואת מרחקו של כוכב הלכת (ובהנחה שהקורדינאטות שציינת הן ביחס למרכז הכוכב, זהו פשוט גודל הווקטור), ניתן למצוא את גודל מהירותו בעזרת הקשר הרגיל. כיוון התנועה הוא במאונך לווקטור המיקום. שים לב שיש יותר מכיוון אחד המאונך לווקטור המיקום, אולם כל הכיוונים הללו אפשריים בהיעדר מידע נוסף על מה שציינת. משה פרידמן - שיחה 22:53, 30 באפריל 2014 (IDT)

זמן טיסה

מה הסיבה שטיסה ישירה לבייג׳ינג באל על באותו המטוס אורכת 8:30 שעות בהלוך ו-12 שעות בחזור? ידוע לי שתמיד קיים פעם בין טיסת ההלוך לחזור, אולם פעם של כ-40% הוא משמעותי. אשמח להסבר בנושא. תודה מראש

האם 'אותו מטוס' הכוונה לאותו דגם? בכל מקרה, הנה תשובה של מומחה בנושא: קישור.

הטיסה מישראל לניו-יורק יכולה להתארך עד כדי שעה יותר מהטיסה חזרה- כך המומחה. השואל ציין הפרש של 50 אחוז. Nachum - שיחה 15:23, 19 במאי 2014 (IDT)

פוטונים זהים

האם מכשיר מסוגל לייצר שני פוטונים זהים מבחינת אורך גל וכיוון? בטח הדבר הראשון שתגידו זה לייזר, אבל אני אקדים רפואה למכה: לייזר מייצר פוטונים ברוחב פס צר וסופי. ההרחבה סביב תדר מרכזי באה בגלל אפקטים של "הרחבת דופלר" ו"הרחבת לחץ". ולפני שעונים "פילטר"- גם פילטר צר סרט, ולא פונקציית דלטה. 79.182.63.64 11:10, 4 במאי 2014 (IDT)

לא. ראה עקרון אי הוודאות. בהקשר זה מדובר בצמד של אנרגית הפוטון וזמן יצירתו. משה פרידמן - שיחה 11:44, 4 במאי 2014 (IDT).

השקר בין אנרגיה לשאלה ברור מאוד. לא ברור הקשר לזמן. איך זה שיש יחסי פורייה בין הזמן לאנרגיה משפיע על הניסוי? 79.182.63.64 11:57, 4 במאי 2014 (IDT)

אולי זה יעזור: נניח שאתה מסוגל להפיק תדר ספציפי f בפרק זמן מוגבל. אמנם, אתה (ואני) חושב על זה כאילו יש לך זמן שאין כלום, ואז זמן שיש גל בעל תדר f, ואז שוב כלום. אבל מבחינה מתמטית טהורה, יש פונקצית גל אחת שכוללת גם את הזמנים שבהם אין כלום וגם את הזמנים שבהם יש גל, לפי ההבנה האינטואיטיבית של רובנו. הגל הזה, מבחינה מתמטית, מהווה צירוף לינארי של אינסוף גלים בתדירויות שונות. ולכן, לגל המוגבל בזמן אין תדירות מוגדרת אחת, ולכן גם אין לו אנרגיה מוגדרת. אני מקווה שזה עזר. משה פרידמן - שיחה 12:24, 4 במאי 2014 (IDT)

ראה גם http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/uncer.html#c2 משה פרידמן - שיחה 12:28, 4 במאי 2014 (IDT)

הוכחת אקראיות

שלום, אומרים שתופעות קוונטיות הן אקראיות. שאלתי היא: האם וכיצד ניתן להוכיח בעזרת ניסויים שתופעה היא אקראית? הרי לכאורה כל תופעה אקראית ניתן לעשות בצורה לא-אקראית (=מכוונת)?

נ.ב אני יודע קצת סטטיסטיקה והסתברות, אבל לא קוונטים, כך שאשמח אם בתשובה לא תשתמשו במושגים מקוונטים, אלא בדוגמאות פשוטות שאבין.

תודה רבה :) 46.19.85.69 08:36, 6 במאי 2014 (IDT)

קודם כל, בפיזיקה לא מוכיחים דברים ב100%, רק מאוששים אותם. שנית, יש הטוענים שהתופעות אינן אקראיות, ראה תאוריות משתנים חבויים. שלישית, בוא נגיד שאני רוצה להראות שקוביית שש-בש היא אקראית (כלומר- שהיא לא מושפעת מגורמים כמו הרוח וכד'). כל מה שאני צריך לעשות הוא להטיל אותה המון פעמים בתנאים שונים, ולראות שהתפלגות התוצאות שלה נשארת אותו הדבר. (כלומר- בערך שישית מהזריקות עבור כל פאה, בהנחה שהקובייה מאוזנת). אותו דבר עשו לגבי תורת הקוונטים. אינטגרלי המסלול של פיינמן, למשל, מנבאים בדיוק רב את ההסתברות שחלקיק יעבור מנקודה אחת לנקודה אחרת. כאמור, לא מדובר בהוכחה של ממש, כי ייתכן שהם מושפעים מגורמים שעוד לא חשבנו עליהם,. אבל כל תיאוריה אחרת שגובשה מפירה את עקרון המקומיות- על פיו רק גורמים בסביבה המיידית של החלקיק עשויים להשפיע עליו. במשל- הראנו שקוביית השש בש אינה מושפעת מהרוח, מהטמפרטורה, או מהשעה, ייתכן שהיא מושפעת ממשק הכנפיים של איזה פרפר בסין, שרפרוף כנפיו מתפלג באופן שנראה אקראי, אבל זה לא נראה לנו סביר כי הפרפר מאוד רחוק. בלנק - שיחה 22:06, 6 במאי 2014 (IDT)

פיזיקת התה הקר

אם שמים שקית תא במים קרים, אז החומרים משקיק לא מחלחלים לתוך המים בגלל הטמפרטורה הנמוכה. נניח תהליך שבו אני רוצה תא חזק כמה שיותר, אבל מעדיף אותו קר. האם הגיוני למלא כוס חצי מים חמים וחצי מים קרים? האם כאשר אני מוסיף מים אני מעלה את כמות החומר שעוזב את השקיק לתוך המים( כי ככה אני מדלל את הריכוז והשקיק ישאף להגיע לשיווי משקל ויפלוט עוד חומר)? מצד שני, אני מקקר ובכך פוגע בדיפוזיה. איזה תהליך משפיע יותר? 79.182.63.64 15:00, 6 במאי 2014 (IDT)

שים חצי כוס מים חמים על האש ובו שקית (או כמה) ותשאיר על האש עוד קצת כך שהמים יתאדו מעט. מה שייצור סוג של תרכיז/תמצית. לאחר מכן אתה יכול להוסיף מים קרים או חמים לשיקולך. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 18:40, 6 במאי 2014 (IDT)

פונקציה מתמטית המסומלת ב-1

מה הפירוש ה"סטנדרטי" שמוצמד בד"כ לפונקציה שסימונה 1 ב-mathbb?
כמו [1]. בתודה, DoronWise - שיחה 17:11, 8 במאי 2014 (IDT)

אני מניח שזה איבר היחידה. כלומר איבר בקבוצה שמקיים $1\cdot a=a$ לכל a בקבוצה. במקרה של פונקציות זה פשוט $f(x)=x$. 109.64.161.203 19:09, 8 במאי 2014 (IDT)

תודה רבה, מסתבר שהכוונה היתה לפונקציית המציין. DoronWise - שיחה 19:40, 8 במאי 2014 (IDT)

זו עשויה להיות גם פונקציית הזהות. עוזי ו. - שיחה 20:27, 8 במאי 2014 (IDT)

תודה עוזי. געגועי לבורבקי - ספר שעוד יכתוב מתישהו סטודנט כלשהו למדעים.
DoronWise - שיחה 13:14, 10 במאי 2014 (IDT)

נייטרונים

אם נייטרון במצבו החופשי הוא חלקיק לא יציב, איך זה ש:

1. קיימים כוכבי נייטרונים
2. קיימים גרעינים יציבים עם מספר נייטרונים 109.64.161.203 22:13, 8 במאי 2014 (IDT)

אני מומחה קטן בפיסיקה גרעינית אבל די בעיון בערכים כוכב נייטרונים, נייטרון וגרעין האטום להבין ש:

1. כוכב נייטרונים דחוס למידה כזו שהנייטרונים אינם יכולים להתפרק לפרוטונים ולכן נשארים במצבם
2. אין גרעין שכולו נייטרונים, הכוח הגרעיני החזק קושר את הנייטרונים לפרוטונים והם אינם חופשיים.

שנילי - שיחה 10:20, 9 במאי 2014 (IDT)

ֳֳֳֳֳִִִֵֵ פספסת את השאלה המרכזית: למה נייטרון חופשי לא יציב ונייטרון בתוך גרעין כן יציב? 109.64.161.203 11:20, 9 במאי 2014 (IDT)

עוררת את סקרנותי האינטלקטואלית. בערך נייטרונים מופיע המשפט ”חלקיקים בתוך הגרעין מהדהדים בין נייטרונים ופרוטונים, המותמרים מאחד לשני על ידי פליטה וקליטה של פאיונים.” ובערך האנגלי ישנה פיסקה הדנה בכך שמסקנתה ”When bound inside of a nucleus, the energetic instability of a single neutron to beta decay is balanced against the instability that would be acquired by the nucleus as a whole if an additional proton were to appear by beta decay, and thus participate in repulsive interactions with the other protons that are already present in the nucleus. As such, although free neutrons are unstable, bound neutrons in a nucleus are not necessarily so.”. כלומר כנראה שחלה התפרקות/התמרה לפרוטון וחוזר חלילה. אני מניח שכאן מתערבת תורת הקוונטים והכל הסתברותי. אבל אפסיק לשער - הגיע הזמן שפיסיקאי יתערב. שנילי - שיחה 11:44, 9 במאי 2014 (IDT)

אני לא משוכנע שברור לי מהי השאלה בשלב זה (לאחר הבאת הציטוטים). אני מקווה שזה יעזור: על פי תורת הקוונטים, חלקיק נחשב לבלתי יציב במידה ויש לו אפשרות להפוך לחלקיק אחר (או כמה) מבלי להוסיף אנרגיה, ובפרט כאשר הוא מרוויח אנרגיה מתהליך כזה. חלקיק נחשב ליציב אם הוא נמצא במצב בעל מינימום האנרגיה האפשרי במערכת. אפשר, לשם ההמחשה, לחשוב על זה כמו מיקום של כדור על פני שטח. במידה ויש לכדור לאן להתגלגל, מיקומו יהיה בלתי יציב. כאשר נויטרון חופשי, יש לו לאן "לרדת" (שזה פרוטון+אלקטרון+אנטי ניטרינו). כאשר הוא בתוך מערכת יותר מורכבת, לפעמים התפרקות של הנויטרון תדרוש יותר אנרגיה מהמערכת ולכן היא בלתי אפשרית. לדוגמא, דויטרון (שזה פרוטון+נויטרון) היא מערכת בעלת פחות אנרגיה מאשר פרוטון+פרוטון, ולכן אין לנויטרון אפשרות להתפרק (כי מאיפה המערכת תביא את האנרגיה החסרה?). הסיבה לכך קשורה בכוח החזק, הקושר נויטרון ופרוטון, ויוצר מעין "בור" בהמחשה שנתתי קודם. הכוח החשמלי לא מאפשר לשני פרוטונים להישאר יחד ב"בור" הזה, ולכן על מנת שהנויטרון יהפוך לפרוטון יש צורך בתוספת אנרגיה ש"תוציא אותם מהבור". משה פרידמן - שיחה 23:15, 10 במאי 2014 (IDT)

שאלה בביטים (מדעי המחשב נראה לי)

השאלה: "מהו גודל מרחב הפונקציות על שלושה ביטים (3 ביטים גם בקלט וגם בפלט)?"

אני חושב שהכוונה בשאלה היא "כמה פונקציות המקבלות 3 מספרים ופולטות 3 מספרים יש, כאשר יש רק 2 מספרים בעולם". ספור אותם אחת-אחת זה משהו שאני לא מסוגל (נראה לי זה כמה מאות). איך מחשבים את זה? 109.64.161.203 20:55, 9 במאי 2014 (IDT)

מספר הפונקציות מקבוצה בגודל a לקבוצה בגודל b הוא $b^{a}$ (כי כל אחד מ-a האיברים יכול לעבור לכל אחד מ-b האפשרויות). אם תשתמש בכלל הזה פעמיים, תמצא את מבוקשך. דניאל • תרמו ערך 10:47, 10 במאי 2014 (IDT)

מה הגדול של a וb במקרה שלנו? 3 ו3? איפה כנכנס העניין של "ביטים" ולא סתם פונקציות רגילות? ולא ברור מה זה להשתמש פעמיים. אני יודע שיש כאלה שלמודים את זה בשנה א', אבל אני צריך להבין דברים כאלה בלי ללמוד בצורה מסודרת (טכניון). 109.64.161.203 11:23, 10 במאי 2014 (IDT)

לא יודע מה זה פונקציה רגילה. למונח פונקציה יש משמעות ברורה והוא כולל בתוכו את הפונקציות שאתה מדבר עליהן. אם $a$ הוא מספר כל השלשות של ביטים, אז מספר הפונקציות המבוקש הוא $a^{a}$. ומה הוא a? שלשה של ביטים היא פונקציה מהקבוצה $\{0,1,2\}$ לקבוצה $\{0,1\}$. ולכן $a=2^{3}$. דניאל • תרמו ערך 14:21, 10 במאי 2014 (IDT)

טיהור של מצב קוונטי

מהויקידפיה האנגלית (Purification of quantum state):
Let ρ be a density matrix acting on a Hilbert space $H_{A}$ of finite dimension n. Then there exist a Hilbert space $H_{B}$ and a pure state $|\psi \rangle \in H_{A}\otimes H_{B}$ such that the partial trace of $|\psi \rangle \langle \psi |$ with respect to $H_{B}$

$\operatorname {tr_{B}} \left(|\psi \rangle \langle \psi |\right)=\rho .$

We say that $|\psi \rangle$ is the purification of $\rho$.

אני רוצה להבין מה השיטה למצוא את $\langle \psi |$. נתון לי $\rho ={\frac {1}{2}}\left(\left|0\right\rangle \left\langle 0\right|+\left|1\right\rangle \left\langle 1\right|\right)$. קל לראות שמימד שלה הוא 2. איך מכאן אני מצוא את פסי? Corvus,(שיחה) 12:35, 10 במאי 2014 (IDT)

פסי בהכרח קיים, אך איננו יחיד. בהוכחה בערך ניתנת שיטה למצוא אחד מהם: ללכסן את המטריצה (שלך כבר מלוכסנת), ולהוסיף מערכת שני מצבים השזורה במערכת שלך, כך ששתיהן תהינה באותו מצב:

$|\psi >={\frac {1}{\sqrt {2}}}(|0>_{A}\otimes |0>_{B}+|1>_{A}\otimes |1>_{B})$

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקשר בין משרעת הגל לתדירותו

שלום ותודה על העזרה:) יש קשר בין משרעת הגל לתדירותו?

לא. משה פרידמן - שיחה 11:49, 12 במאי 2014 (IDT)

התקדמות ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא קשור. יש משרעת ותדר מרחבי גם לגל עומד. Corvus,(שיחה) 12:01, 17 במאי 2014 (IDT)

מרכז המסה, בעיה רב גופית

אני בינתן N גופים בעלי כוחות גרוויטציה בינהם, האם אני יכול לחשב את הכוח על כל אחד מהגופים לפי:

1. מציאת את מרכז המסה של N-1 גופים אחרים
2. הצבה לנוסחה של כוח בעיה דו-גופית שקולה, כשהגוף השני הוא במסה של N-1 גופים האחרים ובמיקום של מרכז המסה.

תודה מראש!

לא; ולא רק מפני שהחישוב לא מסתדר: לשדה הוקטורי שמפעילים כמה גופים יש קטבים בכמה מקומות, ואי אפשר להמיר אותו בשדה שיש לו קוטב במקום אחד. עוזי ו. - שיחה 14:07, 14 במאי 2014 (IDT)

במידה ואותם N-1 גופים מקיימים סימטריה ספציפית, הדבר עשוי להיות אפשרי. משה פרידמן - שיחה 21:55, 14 במאי 2014 (IDT)

בתנאי שהגוף ה-N נמצא על משטח מוגבל. זה לא יעבוד במקרה הכללי. עוזי ו. - שיחה 22:04, 14 במאי 2014 (IDT)

אלומיניום- תכונות

אני מחפש שתי תכונות של אלומיניום:

1. מהי אנרגיית העירור הראשונה שלו
2. מהי צפיפות החלקיקים שלו

תודה לעונים (אם יצוין מקור יהיה עוד יותר טוב). 109.64.161.203 13:18, 17 במאי 2014 (IDT)

לתכונות חומרים אני בדרך כלל הולך ל-MatWeb הנה החיפוש של אלומיניום. לא הצלחתי למצוא מהי אנרגיית העירור הראשונה אבל הצפיפות היא $2698.9[kg/m^{3}]$ ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 19:20, 17 במאי 2014 (IDT)

גאומטריה, פיזיקה

המערכת שלי נקודה המקיפה את הראשית במעגל. הנקודה נתונה לפי X,Y,Z. אני רוצה למצוא את כיוון המהירות שלה (גאומטרית זה המשיק למעגל בנקודה X,Y,Z). איך עושים את זה? 109.64.161.203 14:30, 19 במאי 2014 (IDT)

עכשיו הבנתי שצריך להוריד דרגות חופש כי יש ספירה שלמה ולא מעגל יחיד שעונה על ההגדרה. אני רוצה שאם Z=0 אז התנועה תהיה לאורך מעגל במישור XY נניח נגד כיוון השעון. זה עוזר? 109.64.161.203 15:16, 19 במאי 2014 (IDT)

מה זה mod?

הייתי בטוח ש a mod b זה "שארית החלוקה של a בb". אבל בערך המשפט הקטן של פרמה אומר $\ a^{p}\equiv a{\pmod {p}}$. אני מציב דוגמה הכי קלה. 2 בחזקת 3 שווה 8. שארית החלוקה של 2 ב3 היא 2 ולא 8. סתירה. אז איך מוגדר מוד? 109.65.100.45 22:22, 20 במאי 2014 (IDT)

הכוונה ב-$\ a^{p}\equiv a{\pmod {p}}$ הוא שהם שקולים מודולו p. כלומר, שקיים $n\in \mathbb {Z}$ שלם כך ש-$a^{p}-a=np$, כלומר: הם נבדלים בכפולה של p. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 22:36, 20 במאי 2014 (IDT)

אתה חושב על mod בתור פעולה אונרית. בהקשר שציטטת הוא מופיע כיחס שקילות. משמעות הסימון $\ a\equiv b{\pmod {n}}$ היא ש-$a-b$ מתחלק ב-n. זה שקול לטענה ש-a ו-b משאירים שארית זהה בחלוקה ב-n. דניאל • תרמו ערך 22:41, 20 במאי 2014 (IDT)

נקודת פיתול ותחומי עליה

כאשר מנתחים תחומי עליה וירידה של פונקציה, האם נקודת פיתול נופלת תחת אחת האפשרויות הללו? נניח, כאשר הפונקציה עולה לפני ואחרי נקודת הפיתול, האם תחום העליה כולל את נקודת הפיתול? משה פרידמן - שיחה 23:41, 22 במאי 2014 (IDT)

כן. גם אם הנגזרת מתאפסת, עדיין הפונקציה עולה בנקודה זו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר הסבר?משה פרידמן - שיחה 11:32, 23 במאי 2014 (IDT)

ראה פונקציה עולה. הפונקציה עולה בקטע אם לכל x<y מתקיים f(x)<f(y), ונקודת פיתול אינה מפריעה לתכונה הזו. עוזי ו. - שיחה 13:21, 23 במאי 2014 (IDT)

על פי הגדרת הנגזרת, התכונה הזאת לא מתקיימת בסביבת אפסילון של נקודה בה הנגזרת מתאפסת. ובכל מקרה, היא עולה פחות מנקודת מינימום (היא עולה כמו אפסילון בשלישית, ולא בריבוע). האם גם נקודת מינימום מוגדרת בתוך תחום העליה של הפונקציה? משה פרידמן - שיחה 14:54, 23 במאי 2014 (IDT)

אומרים שהפונקציה עולה בנקודה אם יש סביבה של הנקודה שבה הפונקציה עולה. לנקודה שבה הנגזרת חיובית יש סביבה שבה הפונקציה עולה. לנקודה שבה הנגזרת מתאפסת יכולה להיות סביבה כזו, ויכולה לא להיות. לנקודת מינימום, בהגדרה, אין סביבה כזו, ולכן הפונקציה אינה עולה שם. עוזי ו. - שיחה 15:05, 23 במאי 2014 (IDT)

תודה על ההסבר. ואם יורשה לי, באופן יותר מוחשי, רכב שמתקדם, נעצר, ומתקדם שוב (באופן רציף וגזיר) יחשב, על פי הגדרה זו, כמתקדם כל הזמן, גם ברגע העצירה? משה פרידמן - שיחה 15:15, 25 במאי 2014 (IDT)

בדיוק - הרכב "מתקדם" אפילו ברגע שבו המהירות שלו היא אפס. עוזי ו. - שיחה 20:37, 25 במאי 2014 (IDT)

העובדה שהמהירות הנקודתית שלו היתה אפס לא אומר שהוא נעצר. דניאל • תרמו ערך 20:55, 25 במאי 2014 (IDT)

הבנתי את דברי עוזי, נראה לי, וכנראה שמדובר בעניין של הגדרה. אבל את דברי דניאל לא זכיתי להבין. איזו משמעות אחרת יכולה להיות לכך שמהירותו הרגעית היא 0? משה פרידמן - שיחה 21:30, 25 במאי 2014 (IDT)

מן הסתם זה עניין של הגדרה (של עלייה), זו ההגדרה היחידה שהיא הגיונית ומסתדרת עם תפיסת המציאות שלנו. גוף עוצר אם יש פרק זמן כלשהו בו הוא לא זז (כלומר קטע $(t_{1},t_{2})$ שמיקום הגוף בו קבוע). כפי שמדגימה נקודת פיתול, זה לא בהכרח קורה גם אם המהירות הרגעית היא אפס. למשל מכונית שהמיקום שלה בזמן t הוא $t^{3}$. המהירות שלה היתה 0 (בזמן 0), אבל לכל $t_{1}<t_{2}$ המכונית נמצאת בזמן $t_{2}$ ימינה יותר משהיתה ב-$t_{1}$. דניאל • תרמו ערך 21:44, 25 במאי 2014 (IDT)

יש כאן שני דברים נפרדים. לגבי המושג "פונקציה עולה" הבנתי שמדובר בעניין של הגדרה, אם כי היא לא נתפסת בעיני כעקבית עם ההגדרות האינפינטיסמליות שאני רגיל אליהם. שים לב שגם אתה וגם עוזי למעלה, לפני שהוא דייק את דבריו, דיברתם על הגדרת "התקדמות" שיכולה להכיל גם נקודת מינימום. כמובן, מדובר בחוסר תשומת לב, וההגדרה הנכונה איננה מכילה נקודת מינימום, אבל חוסר תשומת הלב הזו ממחישה שאתם תופסים הגדרה של "התקדמות" כרלוונטית רק למה שקורה בזמנים "עתידיים", ולא ב"סביבה" המכילה גם זמנים קודמים. מבחינת תפיסת המציאות, אני מבין שאפשר לתפוס כך, אבל אני דווקא נוטה לתפוס התקדמות כמתייחסת רק לעתיד האינפיניטסמלי. מבחינה זו, "התקדמות" בנקודת מינימום היא מהירה יותר מ"התקדמות" בנקודת פיתול. אבל הגדרה זו הגדרה ואין טעם להתווכח עליה. מה שאני לא מוכן לקבל, זה להשליך את ההגדרה השרירותית הנ"ל על מושג העצירה. עצירה זה מושג שיש לו השלכות פיסיקליות ברורות. כאשר הנגזרת של פונקצית המקום היא 0, הגוף נמצא בעצירה מוחלטת מבחינת כל הגדלים הפיסיקליים הרלוונטיים לגביו. כמו כן, מבחינת כל הגדלים הפיסיקליים שאני חושב עליהם נקודת מינימום היא פחות "עוצרת" מנקודת פיתול. אז אין לי בעיה שתגדיר "עצירה" כחלק מהתקדמות כאשר לפניה ולאחריה הגוף מתקדם. אבל להגיד על גוף שנעצר שהוא לא נעצר? את זה אני לא מבין כלל. משה פרידמן - שיחה 09:00, 26 במאי 2014 (IDT)

אגב, כעת שמתי לב שגם ההגדרה בערך פונקציה עולה כוללת נקודת מינימום. למשל, הפונקציה $f(x)=x^{2}$ בקטע $x>=0$ מקיימת שלכל $x_{2}>x_{1}$, $f(x_{2})>f(x_{1})$. משה פרידמן - שיחה 09:07, 26 במאי 2014 (IDT)

הפונקציה f(x)=x^2 באמת עולה בקטע $\ [0,1)$. היא גם יורדת בקטע $\ (-1,0]$, כך שהנקודה אפס "שייכת לקטע שבו הפונקציה עולה" וגם "שייכת לקטע שבו הפונקציה יורדת". זה מראה שגם אם ההגדרה חוקית לגמרי, אין הרבה טעם בשאלות של עליה וירידה בקבוצות שאינן פתוחות; וההגדרה שהבאתי קודם לעליה בנקודה משקפת זאת היטב. הפונקציה f(x)=x^2 אינה עולה בנקודה x=0, ואילו f(x)=x^3 כן עולה שם. מכונית שהמיקום שלה בזמן x הוא x^2 (או x^2-) אינה מתקדמת בזמן 0, ואילו כאשר המיקום הוא x^3 היא כן מתקדמת בזמן 0. כל זה מראה שהקשר בין עליה וירידה לבין הנגזרת הוא טיפה יותר מסובך משהיינו רוצים. עוזי ו. - שיחה 11:11, 26 במאי 2014 (IDT)

1. אני מתקשה לחשוב על הגדרה יותר טבעית לפונקציה עולה בקטע מאשר התנאי שאם a גדול מ-b כך גם ערך הפונקציה ב-a גדול מערך הפונקציה ב-b. אבל אם אתה חושב שיש לך הגדרה יותר מוצלחת תן אותה.
2. הגדרת העלייה בנקודה, גם היא טבעית לחלוטין, ובניגוד לדבריך היא אינפיניטסימלית לחלוטין. היא אומרת שפונקציה עולה בנקודה אם היא עולה בסביבה שלה. נגזר מזה למשל שלכל אפסילון חיובי קטן מספיק מתקיים: $f(x-\epsilon )<f(x)<f(x+\epsilon )$
3. הכוונה כמובן לסביבה בישר הממשי (ולא בקטע סגור כלשהו). מהגדרת העליה בישר הממשי נובע שפונקציה לעולם לא עולה בנקודת המינימום.
4. חזרת כמה פעמים על הטענה המוזרה שהעלייה בנקודת מינימום חזקה יותר מנקודת פיתול. נראה שזה נובע מכך שאתה מזהה נקודת מינימום עם x^2 ונקודת פיתול עם x^3. זה זיהוי שגוי. קיום נקודת פיתול או נקודת מינימום לא גורר כלום על קצב עליית הפונקציה בסביבתם. זה יצא ככה לגמרי במקרה בדוגמה שבחרת.
5. "עצירה" הוא מושג שמציין חוסר שינוי במקום בזמן מסוים. אם אתה מכיר הגדרה אחרת לעצירה תן אותה. אשמח אם תדגים השלכה פיזיקלית שנפגמת כאשר משתמשים בהגדרה שנתתי לעצירה. דניאל • תרמו ערך 21:42, 27 במאי 2014 (IDT)

עוזי כבר הבהיר לי, שהקשר בין הנגזרת ותחומי העליה הוא מורכב יותר משחשבתי, ואכן שמתי לב שהנקודה שנפלתי בה היא שזיהיתי בין שני דברים שונים: פונקציה שאיננה משתנה בנקודה, ופוקנציה שקצב השינוי שלה בנקודה הוא אפס. לגבי קצב העליה, טענתי, ואני עדיין טוען, שהיא גדולה יותר בנקודת מינימום מאשר בנקדות פיתול. הסיבה לאמירה שלי פשוטה ביותר. נקדות מינימום היא נקודה בה הנגזרת הראשונה מתאפסת והשניה לא. נקודת פיתול היא נקודה בה גם הנגזרת הראשונה וגם השניה מתאפסות (אני יודע שיש אפשרות נוספת לנקודת פיתול, אבל לא עליה הדיון). תבצע פיתוח טיילור ותראה שנקודת מינימום עולה מהר יותר מנקודת פיתול. בקירובים מהעולם הממשי, גודל פיסיקלי שתלוי חזק בערך הפונקציה (או בנגזרתה) בסביבה קרובה מאוד לנקודת מינימום או פיתול, ישתנה חזק יותר בסביבת נקודת מינימום מאשר בסביבת נקודת פיתול.

5. כן, הגדרה פשוטה מאוד: גוף ייקרא "בעצירה" כאשר מהירותו מתאפסת. ואם הגדרת מהירות איננה ברורה לך, אומר זאת כך: גוף ייקרא "בעצירה" בנקודה מסויימת, כאשר הגבול של השינוי במיקומו ליחידת זמן בפרק זמן השואף לאפס הינו אפס. מבחינת דוגמאות, מטען השרוי במנוחה איננו משרה שדה מגנטי, וכך יהיה גם בנקודת פיתול, למשל. שני גופים הנמצאים בתנועה יחסית זה לזה, המוגדרת על פי פונקציה בעלת נקודת פיתול, יחלקו את אותה מערכת המנוחה בנקודה זו על כל ההשלכות הפיסקליות הנלוות לכך. כאמור, כאשר סקאלת הזמנים הרלוונטית לבעיה קטנה מאוד ביחס לפרמטר הקובע את השינוי בפונקציה, (שזה, בסופו של דבר, מה שרלוונטי לעולם הפיסיקלי), הפונקציה בנקודת פיתול תהיה פונקציה קבועה, ובוודאי קבועה יותר מפונקציה בעלת נקודת מינימום. אני מבין שאתה יכול לטעון שאינך מגדיר את כל הדוגמאות הנ"ל כ"עצירה", אלא כהתאפסות המהירות גרידא, אבל אז אנו שוב נופלים לשאלה של ניסוח, שלדעתי הוא בלתי סביר בעיני האדם (והמדען) הפשוט. אבל, כמו שאומרים, על טעם וריח אין מה להתווכח. משה פרידמן - שיחה 10:22, 28 במאי 2014 (IDT)

אתה טועה בעניין הגידול. לפונקציה $x^{3}+x$ יש נקודת פיתול ב-0, למרות שהיא גדלה שם די מהר (קירוב טיילור מסדר ראשון הוא x), לעומת זאת ל-$x^{4}$ יש מינימום ב-0 והיא גדלה מאוד לאט. שים לב שכל מה שאתה יודע על נקודת פיתול זה שהנגזרת השנייה מתאפסת. זה לא אומר כלום על הנגזרת הראשונה. וכל מה שאתה יודע על נקודת מינימום זה שהנגזרת הראשונה מתאפסת. זה לא אומר כלום על נגזרות גבוהות יותר, שיכולות להתאפס גם כן. דניאל • תרמו ערך 21:49, 29 במאי 2014 (IDT)

כפי שכתבתי קודם, אני יודע שיכולה להיות נקודת פיתול בה הנגזרת הראשונה לא מתאפסת, אבל לא על זה הדיון. זה ברור לחלוטין שבנקודה כזו הפונקציה עולה. זה גם נכון שפונקציה ששלושת הנגזרות הראשונות שלה מתאפסות יכולה להיות נקודת מינימום, והיא עולה יותר מהר מנקודת פיתול (אלא אם כן זו פונקציה שארבעת הנגזרות הראשונות שלה מתאפסות). אז מה? אם אתה מקבל שנקודת מינימום מבטאת עצירה, זה כולל גם נקודת מינימום כזו שהנגזרת השניה שלה לא מתאפסת - והיא פחות "עוצרת" מנקודת פיתול שבה הנגזרת הראשונה מתאפסת, והשניה לא. משה פרידמן - שיחה 22:43, 29 במאי 2014 (IDT)

טוב, כפי שמשתמע מדברי, לדעתי גם בנקודת מינימום הגוף לא עוצר (אלא אם כן הפונקציה קבועה ממש בסביבה שלו). אבל אכן על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. דניאל • תרמו ערך 15:16, 30 במאי 2014 (IDT)

התפלגות גיאומטרית

שלום

מגדירים משתנה מקרי Z ששווה למספר הטלות מטבע עד שמקבלים גם עץ וגם פלי, ושואלים לגבי התוחלת שלו. ברור לי שתוצאה Z=k כלשהי יכולה לנבוע מ-k-1 הטלות עץ ואז פלי, או מ-k-1 הטלות פלי ואז עץ. האם אפשר אם כן להגדיר משתנים מקריים X ו-Y שמציינים מספר הטלות עד שמתקבל עץ לאחר סדרת פלי ועד שמתקבל פלי אחרי סדרת עץ - בהתאמה, ולומר ש-Z=X+Y ולכן התוחלת שווה לסכום התוחלת של שני המשתנים הגאומטריים הנ"ל?

תודה 94.159.143.144 10:39, 23 במאי 2014 (IDT)

כפי שתארת במשפט השני, תוצאה של עץ ופלי מתקבלת מיד בתום הרצף הראשון. הסכום X+Y מתאר כמה זמן לוקח לסיים גם את הרצף השני, כלומר לקבל שלושה רצפים שונים ולא שניים. עוזי ו. - שיחה 13:54, 23 במאי 2014 (IDT)

למה הכוונה במשפט "תוצאה של עץ ופלי מתקבלת מיד בתום הרצף הראשון"? 94.159.143.144 14:11, 23 במאי 2014 (IDT)

מחכים עד שיתקבל גם 0 וגם 1. הנה דוגמא שבה זה קורה: 000000001. ברגע שנגמר רצף האפסים, זכינו מיד לראות גם 0 וגם 1. לעומת זאת המשתנה X+Y מודד את ארכה של סדרה מהצורה 00000011110, שבה יש שלושה רצפים. עוזי ו. - שיחה 15:10, 23 במאי 2014 (IDT)

הבנתי, אז איך אני יכול למצוא את התוחלת של Z? האם לא נכון לומר שההסתברות לתוצאה Z=k כלשהי כפולה מההסתברות לתוצאה X=k או לתוצאה Y=k? תודה, 109.160.133.153 17:22, 23 במאי 2014 (IDT)

השאלה המקורית חוקרת כמה זמן יקח עד להופעת אחד משני רצפים: 01 או 10. נראה כאילו זה מזמין הכללה - כמה זמן יקח עד שיופיע אחד מהרצפים 001 או 101, וכדומה. אבל הכללה כזו דורשת תהליך מרקוב, והיא יותר מסובכת משילוב התפלגויות. במקרה שלנו אין צורך בזה משום שקורה נס: Z-1 מתפלג גאומטרית. עוזי ו. - שיחה 17:35, 23 במאי 2014 (IDT)

מעניין. השאלה מופיעה בתרגול בקורס מבוא להסתברות לתלמידי מדעים באונ' הפתוחה, ולא צוין שם ש-Z מתפלג גאומטרית, שלא לדבר על כך שהקורס לא מתקרב לתהליכי מרקוב. האם ייתכן שיש דרך פשוטה יותר לפתור את השאלה? בסעיפים הקודמים לסעיף של מציאת התוחלת שואלים מה ההסתברות ש-Z=3 ומה ההסתברות ש-Z=5. 94.159.167.131 18:59, 23 במאי 2014 (IDT)

Z לא מתפלג גאומטרית, אבל Z-1 כן. נניח שבהטלה הראשונה יוצא עץ, אז החל מההטלה השנייה אתה מחכה שייצא פלי. דניאל • תרמו ערך 19:28, 23 במאי 2014 (IDT)

זרם חשמלי

אני מחפש זרם באלומיניום. הזרם מוגדר כ j=nev כאשר v זה מהירות (יש לי מחישוב אחר) e זה מטען אלקטרון בודד וn לפי היחידות צריך להיות צפיפות אלקטרונים אורכית. זה הנתון שחסר לי. אני יודע שזה אלומיניום ואין בעיה להשתמש בנתונים מוכרים. מישהו יודע? 79.183.133.108 11:30, 24 במאי 2014 (IDT)

קודם כל J הוא צפיפות הזרם החשמלי כלומר זרם ליחידת שטח. n הוא צפיפות נושאי המטען ליחידת נפח, כלומר מספר האלקטרונים ליחידת נפח או במילים אחרות מספר האטומים ליחידת נפח. כדי לחשב אותו ניקח את המסה המולרית של אלומיניום נחלק בצפיפות ונקבל נפח של מול אלומיניום. נחלק את מספר אבוגדרו בנפח של המול ונקבל צפיפות חלקיקים ליחידת נפח. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:25, 24 במאי 2014 (IDT)

לא צריך לכפול ב13? המספר שקיבלת הוא מספר הגרעינים. 79.183.133.108 18:35, 24 במאי 2014 (IDT)

המספר שקיבלנו הוא מספר האטומים, לא צריך לכפול ב-13 אבל גם החישוב הוא לא בדיוק מה שאמרתי. צפיפות נושאי המטען הם בעצם מספר המטענים החופשיים לנוע, כלומר מספר אלקטרוני הערכיות. במקרה של אלומיניום יש 3 אלקטורני ערכיות באטום, לכן צריך להכפיל את המספר שקיבלנו ב-3 (החישוב שזכרתי הוא ממקרה של נחושת לה אלקטרון ערכיות יחיד). ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 15:08, 25 במאי 2014 (IDT)

מי צריך לשחק בכלל?

מי צריך חמש מערכות? - מתברר ש-94% מהשחקנים שהובילו 2:0, ניצחו בסוף המשחק של חמש מערכות. אם השחקנים היו בוחרים (בהתפלגות אחידה) מטבע מוטה, ומטילים אותו חמש פעמים, אז הסיכוי של השחקן המוביל 2:0 לנצח בסוף משחק של חמש מערכות היה 95%. עוזי ו. - שיחה 21:18, 25 במאי 2014 (IDT)

עוזי, מה השאלה? . בלנק - שיחה 18:29, 26 במאי 2014 (IDT)

השאלה היא למה משחקים טניס, אם הנצחון ממילא (מתנהג כאילו הוא) מוכרע בהטלת מטבע. עוזי ו. - שיחה 18:59, 26 במאי 2014 (IDT)

מדובר על מקרה אחד בו מובילים 2:0 שאז ההסתברות זהה. וסביר להניח שגם ב-0:0 ההסתברות זהה (50%) אבל האם ההסתברות זהה גם כאשר מובילים 1:0 או בשיוויון 1:1? בלי קשר, הנתון הנ"ל מעניין. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 20:09, 26 במאי 2014 (IDT)

ללא קשר לטניס, אודה לך אם תוכל להסביר את החישוב. משה פרידמן - שיחה 22:12, 26 במאי 2014 (IDT)

לפי ההנחות, יש משתנה מקרי P בעל הסתברות אחידה, ואז מגרילים חמישה משתני ברנולי בלתי תלויים עם הסתברות P לשוויון X=1. ההתפלגות המקורית של P היא כאמור אחידה; ההתפלגות של P *בהנתן* תוצאה חלקית מסויימת תלויה באותה תוצאה, באופן שאפשר לחשב אותו לפי יחס הצפיפויות. מתברר שאם השחקן ניצח ב-k מערכות מתוך n, אז הצפיפות של P אינה אחידה, אלא שווה ל-$(n+1){\binom {n}{k}}p^{k}(1-p)^{n-k}$. מכאן אפשר לחשב את הסיכויים לנצח בשאר המשחק. ראה כאן, תרגיל 2.5.23. עוזי ו. - שיחה 00:26, 27 במאי 2014 (IDT)

אילמלי לא לא הייתי מכיר פורום זה, אלא על מנת לקבל את המסמך שקישרת - דייני. תודה רבה! משה פרידמן - שיחה 14:00, 27 במאי 2014 (IDT)

יותר מזה- מה כוונתך ב"מטבע מוטה"? הרי אם המטבע מאוזן, אז הסיכוי למוביל לנצח הוא 87.5 אחוז, ולא 95. בלנק - שיחה 00:01, 27 במאי 2014 (IDT)

אם היו משחקים במטבע הוגן זה היה ממש משעמם. המודל שלי אומר שהמערכות בלתי תלויות, אבל הסיכוי לנצח בכל מערכה (המטבע המוטה), למרות שהוא קבוע במשך המשחק, אינו קבוע לגמרי - הוא בעצמו משתנה מקרי בעל התפלגות אחידה. עוזי ו. - שיחה 00:28, 27 במאי 2014 (IDT)

אה, הבנתי. יפה. אבל אז בעצם אין הרבה משמעות להשוואה הזאת. כל מה שהיא אומרת היא ששתי מערכות בטניס (שבשתיהן מישהו אחד ניצח) מעידות היטב על הבדלי היכולת בין שני השחקנים, בדיוק כמו שהטלת מטבע מוטה פעמיים (שבשתיהן הוא נחת על אותו צד) מעידה היטב על "מידת ההטיה" שלו. בנוסף, על פי המאמר, מדובר על השבוע הראשון של אותם גראנד-סלאמים - כאשר השחקנים המדורגים במקומות הגבוהים משובצים נגד המדורגים במקומות הנמוכים"- כלומר, הבדלי היכולת ממילא גדולים יחסית. בלנק - שיחה 15:47, 27 במאי 2014 (IDT)

איתור סדרה מספרית

נתונים המספרים 1 עד 30 שמתוכם מרכיבים 2,035,800 סדרות של 7 מספרים וכל סדרה ממויינת מהמספר הקטן לגדול. את הסדרות ממיינים מהנמוכה (1,2,3,4,5,6,7) לגבוהה (24,25,26,27,28,29,30). כיצד ניתן למצוא את הסדרה ה- 748,929 ? מאור ש. - שיחה 15:49, 27 במאי 2014 (IDT)

כמה סדרות מתחילות ב-1? וב-2? וב-3? עוזי ו. - שיחה 16:05, 27 במאי 2014 (IDT)

475,020 ב-1 , 376,740 ב-2 , 296,010 ב-3 ... זה אומר שהסדרה מתחילה ב-2 ... מאור ש. - שיחה 18:33, 27 במאי 2014 (IDT)

ומבין הסדרות שמתחילות ב-2, היא נמצאת במקום ה-748929-475020. עוזי ו. - שיחה 19:39, 27 במאי 2014 (IDT)

אנליטית

הבגרות. הצלחתי, אבל נתקעתי בתרגיל ,2 בסעיף ד, ותת סעיף 2 הסתכלתי בפתרון כאן: פתרון] אבל אני חושב שהם עשו טעות בפתרון, אומנם התשובה נכונה, אבל הדרך לפתרון הינה טעות. המשולש אינו ישר זווית, והם עשו פתרון של משולש ישר זווית בעוד שהמשולש קהה זווית. אני עשיתי ככה: תמונה מי צדק אני או הם ? או שמציאת שטח של משולש קהה זווית ושל משולש ישר זווית זה בעצם אותה השיטה ואני סתם עשיתי פתרון ארוך? חשבון פשוט - שיחה

השטח של כל משולש שווה למחצית המכפלה של הגובה באורך הבסיס; הפתרון שלהם נכון, ושלך (מלבד זה שהוא כולל את הנקודה F שאינה מוגדרת) נכון אבל ארוך שלא לצורך. עוזי ו. - שיחה 17:28, 27 במאי 2014 (IDT)

אז מה באמת מוסיף החוק הראשון של ניוטון על השני?

אני תמיד חשבתי שהחוק הראשון הוא בעצם מקרה פרטי השני. עם זאת, נטען (וכנראה בצדק) שאם זה היה מקרה פרטי, לא היה צריך את החוק הראשון. אז מה יש בחוק הראשון שאין בשני? תודה. ‏אופקאלף • שיחה‏ • 18:37, 28 במאי 2014 (IDT)

(ראו גם דיונים קודמים: ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון134#החוק השני של ניוטון- מהו?, ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים/ארכיון1#החוק הראשון של ניוטון, ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון195#שתי שאלות בפיזיקה). 109.160.184.6 19:12, 28 במאי 2014 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: השאלה כבר נשאלה פה פעם, ולמעשה הוא כן מקרה פרטי. ניוטון ציין אותו כי הוא היה חשוב מספיק בפני עצמו. . . לדעתי עיקר המהפכנות של החוק השני- המקום שבו הוא סותר את הפיזיקה של אריסטו בצורה מהפכנית כל כך, מגולמת בחוק הראשון. בסך הכל זה די טריוולי להגיד שאם תפעיל כוח על עצם, הוא יאיץ. גם די טריוויאלי להגיד שככל שתפעיל יותר כוח, כך הוא יאיץ יותר. מה שכל כך מהפכני ונוגד את השכל הישר הוא ההבנה שכאשר לא מפעילים כוח, העצם ימשיך לנוע, ולא יאט באופן טבעי. בלנק - שיחה 20:00, 28 במאי 2014 (IDT)

הוא מקרה פרטי רק אם מסתכלים על חוקי ניוטון בצורה (השטחית משהו) בה מלמדים אותה בבתי הספר התיכונים. למעשה במקור החוק הראשון הוא ההנחה הבסיסית והוא קובע כי "קיימת מערכת ייחוס, אשר ביחס אליה מהירותו של כל גוף חופשי אינה משתנה" ובלעדיו החוק השני (שהוא בעצם הגדרת – מה הוא כוח) לא מתקיים. במילים אחרות החוק הראשון הוא אקסיומה לקיום תנאים בהם התורה מתקיימת.
ניוטון היה מתמטיקאי והוא ממש לא היה מביא דוגמה (לא משנה כמה היא מעירה, מפתיעה או מהפכנית) בתור חוק בסיסי. -- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 12:37, 30 במאי 2014 (IDT)

אתה יכול להביא ציטוט מכתבי ניוטון שתומך בטענה שלך שזה מה שהחוק הראשון אומר? שהוא משתמש בניסוח שלו בכלל במילים "מערכת ייחוס"? 109.65.13.238

האמת היא שגם אני חשבתי בעבר, שהחוק הראשון צריך להיות מנוסח כ "קיימת מערכת ייחוס אינרציאלית", ולכן הוא תנאי לקיומו של החוק השני. דא עקא, פתחתי את ספרו של ניוטון, מתורגם לאנגלית, והניסוח שם הוא פחות או יותר הצורה "השטחית משהו" בה מלמדים בבתי הספר התיכוניים. לפי מה שטיפה חקרתי בנושא (לא ההיתה לי הסבלנות לקרוא את כל הספר המקורי) מסתבר שכל הסיפור של מערכות ייחוס לא אינרציאלות לא טופל על ידו, אבל ייתכן שאני טועה. משה פרידמן - שיחה 14:16, 30 במאי 2014 (IDT)

זה בדיוק למה שאלתי את השאלה. במקום בו החוקים מופיעים (בהקדמה לפרינקיפיה) אין זכר לסיפור של מערכת הייחוס. השאלה היא האם הוא כן מתייחס לזה בהמשך הספר. אם לא נמצא התייחסות כזו, כדאי להסיר את הפסקה שטוענת כך מחוקי התנועה של ניוטון. 109.65.13.238

זה לפחות מה שמלמדים את הסטודנטים לפיזיקה בטכניון -- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 18:47, 30 במאי 2014 (IDT)

ולדעתי מלמדים אותם נכון. עברו כמה שנים מאז ניוטון, ואנחנו יודעים עוד כמה דברים. בפרספקטיבה שלנו, כך נכון יותר (לדעתי) ללמד. משה פרידמן - שיחה 12:34, 1 ביוני 2014 (IDT)

לא הצלחתי להבין. אז החוק הראשון הוא בעצם הנחה שרק על פיה תקפים החוקים השני והשלישי? קראתי את ההערה בחוקי התנועה של ניוטון והתבלבלתי אפילו יותר. ‏אופקאלף • שיחה‏ • 10:14, 3 ביוני 2014 (IDT)

כוח צנטריפטלי

שלום

מגזירה מתמטית של הכח הצנטריפטלי בתנועה מעגלית נובע שגודלו שווה לריבוע המהירות חלקי רדיוס הסיבוב. איך מתארים את מסלול העצם החל מהרגע בו הכוח הצנטריפטלי קטן או גדל מריבוע המהירות חלקי הרדיוס? ואם אני מסובב, לדוגמה, אבן שקשורה לחוט - מה גורם לכך שהכוח שיפעיל החוט יהיה שווה בדיוק לריבוע המהירות חלקי הרדיוס, והאבן תמשיך דווקא במסלול מעגלי? תודה, 212.179.61.124 09:38, 29 במאי 2014 (IDT)

התשובה תלויה במקרה הספציפי, ובגורמים הקובעים את גודל הכוח. בדוגמה של האבן, מה שקובע את המסלול זהו החוט, והוא יפעיל בדיוק את הכוח הדרוש על מנת לשמר את התנועה המעגלית כל עוד הוא יכול (הוא פשוט ימתח יותר ככל שמהירות הסיבוב תגדל). אם מדובר במסלול של לווין מסביב לכדור הארץ, למשל, אז הכוח תלוי אך ורק במיקום הלווין, ומהירות גדולה יותר תגרום ללווין לנוע בתנועה אליפטית (או פרבולית, או היפרבולית - תלוי במהירות). מהירות קטנה יותר תגרום גם היא למסלולים שונים כנ"ל ואף להתרסקות. משה פרידמן - שיחה 12:16, 29 במאי 2014 (IDT)

תודה על המענה. אשמח אם תוכל לפרט יותר - מה גורם לכך שהחבל יימתח באופן כזה שהוא יפעיל בדיוק את הכוח הדרוש לתנועה מעגלית? ולגבי מה שכתבת על לווינים: אם נסתכל על מערכת השמש ונתעלם מההשפעה הכבידתית של כל העצמים מלבד השמש, האם כל כוכבי הלכת נוצרו במקרה עם מהירות ומיקום התחלתיים כאלה כך שהם לא יקרסו בסופו של דבר אל השמש או יתרחקו ממנה, אלא ישארו במסלול אליפטי קבוע? 2.55.117.140 14:14, 29 במאי 2014 (IDT)

לגבי החבל, זה פשוט משום שהוא לא גמיש מספיק כדי להיות ארוך יותר. חשוב על חבל המחובר לקיר. ככל שתמשוך אותו חזק יותר, הוא הכוח שהוא יפעיל על הקיר יהיה חזק יותר, כי הוא לא יכול להתארך משמעותית. בתנועה מעגלית, אם לאבן מהירות גדולה יותר, הוא מנסה "לברוח", אבל הוא מחובר לחבל, וזה מאוד דומה לנסיון למשוך את הקיר. לגבי מערכת השמש, בגדול, בתחילת היווצרותה היו המון גופים שנעו בהמון כיוונים ובהמון מהירויות. חלק ברחו, חלק נפלו לשמש, חלק הפכו לאסטרואידים וכוכבי שביט, ואלו שהיו להם נתוני הפתיחה המתאימים הפכו לכוכבי לכת. משה פרידמן - שיחה 19:12, 29 במאי 2014 (IDT)

מבחן סטיסטי

אני רוצה לבדוק עם ניסוי X1 וניסוי X2 מתארים את אותו התהליך (במטאלב). אני כותב:

x1=[2, 4];
x2=[4, 8];

[h,p] = ttest2(x1,x2)

ומקבל תשובה לא הגיונית (במקום P=1 אני מקבל P=0.31). אם לא ככה עושים את זה, איך כן? 79.183.181.202 17:22, 30 במאי 2014 (IDT)

התשובה P=1 היא זו שאינה הגיונית במבחן סטטיסטי. מדוע זה הערך שאתה מצפה לקבל? עוזי ו. - שיחה 22:03, 31 במאי 2014 (IDT)

אולי אני לא משתמש נכון במבחן. הרעיון שלי הוא שאם וקטור התוצאות השני הוא רק הכפלה של הראשון בקבוע אז שני התוצאות מתארות את אותו הניסוי. ואז ההסתברות שהם מתארים את אותה ההתפלגות היא 1. אולי אני צריך להסביר מה אני עושה: אני רוצה למצוא האם יש קשר בין יחסי כמות הבנים והבנות(סתם דוגמה) לבין כל מיני פרמטרים. נניח X1 נמדד בגן חובה וX2 נמדד בתיכון ואני רוצה לבדוק עד כמה זה הגיוני שאני מודד בשני המקרים את אותה האוכלוסייה. 79.183.181.202 22:15, 31 במאי 2014 (IDT)

(1) מטלאב אינו קורא מחשבות. (2) לבעיה שלך מתאים מבחן להשוואת פרופורציות ולא מבחן t. עוזי ו. - שיחה 11:09, 1 ביוני 2014 (IDT)

אתה יכול לפרט מה זה מבחן השוואת פרופורציות? אני לא רוצה לכתוב "יחס של 0.25 ל0.75 דומה ליחס של 0.2 ל 0.8". אני רוצה משהו יותר מקצועי:אולי יש גם חשיבות לגודל המדגם. נניח שם עישתי 100 מדידות בX1 וקיבלתי יחס של 0.45 ל 0.55 ואז בX2 עשיתי 1000 מדידות וקיבלתי 0.38 ל0.62 אז זה פחות סביר שזה אותה ההפלגות מאפשר אם עשיתי 10 מדידות וקיבלתי X1 ביחסים של 0.5 ל0.5 וX2 ביחסים של 0.6 ל0.4. טיפה קשה לי לנסח את זה מדוייק, אבל אני מרגיש שצריכה להיות תלות בין "עד כמה סביר שX1 וX2 באים מאותה ההתגלות" לבין כמות המדידות שעשיתי.

אמרו לי בכלל להשתמש במבחן KS כי הוא זה משווה בין התפלגויות, אבל במקרה של התפלגויות מסוג זה הוא נכשל נראה לי. 79.183.181.202 11:21, 1 ביוני 2014 (IDT)

המבחן הסטנדרטי להשוואת פרופורציות לוקח בחשבון את גדלי המדגמים. המבחן אינו מופיע כאן במפורש, אבל אתה יכול להתאים את המבחן שבדוגמא 3.1.27 לפי תת-הסעיף "רווח סמך לפרופורציה" שבעמ' 103. עוזי ו. - שיחה 15:47, 2 ביוני 2014 (IDT)

צילום כוכבים עם זמן חשיפה ארוך

להלן תמונה שצולמה בזמן חשיפה של 30 שניות במשך 70 פריימים (לא יודע כמה זמן עבר בין הפריימים). מה שאני לא מבין זה למה יש נקודות שחורות מחזוריות בקווים. זה אפקט של מצלמה? 79.183.181.202 20:15, 30 במאי 2014 (IDT)

אין לי הסבר מלא, אבל:

1. שים לב שסידור הקווים/נקודות אינו מחזורי.
2. שים לב שהתבנית של הקווים זהה עבור כל הכוכבים.
3. "הנקודות השחורות" האלה הן ככל הנראה זמנים שבהם המצלמה לא צילמה (או שמשהו כיסה אותה). כדי להבין מדוע הם מסודרים כך, עליך להסביר כיצד הפעלת את המצלמה. האם ידנית בזמנים לא קצובים, או לפי תוכנה של המצלמה (האם זו מצלמה של טלפון נייד?) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסבת מונחים פיזיקאליים מאנגלית לעברית

שלום. אני רוצה ליצור את הקובץ הזה ובו יופיעו המושגים בעברית ליד או מתחת למושגים באנגלית. אני צריך עזרה ממישהו שיודע איך לתרגם את כל המושגים בתרשים הנ"ל לעברית. ירונש • שיחה 20:35, 1 ביוני 2014 (IDT)

הסדר: קודם שורה (מעלה מטה), ובתוך השורה משמאל לימין:

חלקיקים אלמנטריים.

חלקיקי חומר. נושאי כוח.

קוורקים, לפטונים, גלואונים, בוזוני W,Z, פוטונים גרביטונים.

הדרונים. כוח גרעיני חזק, כוח גרעיני חלש, כוח אלקטרומגנטי, כוח כבידה.

מזונים, בריונים. כרומודינמיקה קוונטית, אלקטרודינמיקה קוונטית, כבידה קוונטית.

גרעינים. תאוריה אלקטרוחלשה.

אטומים. תאוריה מאוחדת גדולה.

מולקולות. התאוריה של הכל.

חלקיקים מורכבים. כוחות. משה פרידמן - שיחה 21:07, 1 ביוני 2014 (IDT)

וזה שמתחת לסימן השאלה, למעלה בצד שמאל: Quarks-Leptons complementarity ? , ירונש • שיחה 21:39, 1 ביוני 2014 (IDT)

לא יודע מה זה. משה פרידמן - שיחה 13:14, 2 ביוני 2014 (IDT)

תודה משה. ירונש • שיחה 19:18, 2 ביוני 2014 (IDT)

שבירת כוס

מה ההיגיון המדעי שעומד אחרי הקסם של שבירת כוס שהקוסם ללא מגע יד בכוס שובר אותה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש שולחנות מיוחדים שאפשר לקנות, ששוברים את הכוס לאחר זמן מוגדר. ראו למשל כאן. בלנק - שיחה 22:04, 1 ביוני 2014 (IDT)

יש גם מכשירים שמחוללים אותה תופעה, ויושבים בתיק של הקוסם. השאלה היתה על איזה עקרון מתבססת פעולת המכשירים הללו. ביקורת - שיחה 11:34, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

2 זהויות לגבי טורי פורייה

שלום, (אני אסמן ב-adj את הצמוד המרוכב, כי לא מצאתי את הסימון שלו). איך מוכיחים ש:

$<f,adj(e^{n})>=adj(<f,e^{n}>)$

ואיך מוכיחים ש:

$adj(e^{n})=e^{-n}$

את שתי הזהויות למדתי בהקשר של טורי פורייה. לגבי הראשונה, אני מנחש שהיא בטח נכונה בכל מרחב מכפלה פנימית. השאלה איך מוכיחים זאת? 46.19.85.195 09:31, 2 ביוני 2014 (IDT)

???46.19.85.18 11:07, 25 ביוני 2014 (IDT)

מהו המספר המדויק של רברציה כפולה?

מהו המספר המדויק של רברציה כפולה לא מתמטית? ואם יש לה דיוורציה או לא?

תאוריה אלקטרו-חלשה

מה יותר מדוייק ומקובל להגיד – תאוריה אלקטרו-חלשה או תאורית הכוח האלקטרו-חלש ? , ירונש • שיחה 15:14, 6 ביוני 2014 (IDT)

נראה לי שהשני, בברכה, Nurick - שיחה 15:36, 6 ביוני 2014 (IDT)

היי Nurick. יש בעיה. משה פרידמן תירגם לי את זה כתאוריה אלקטרו-חלשה, אבל גם למונח זה וגם למונח המועדף עליך, אין יותר מידי איזכורים בגוגל בעברית. לראשון – 0 איזכורים, לשני – איזכור אחד. אתמול העלתי קובץ מעוברת לויקישיתוף בעניין, ביקשתי ממשה לעבור עליו אבל הוא לעיתים רחוקות יחסית נכנס לויקי, אז מה עושים כדי לוודא שהמונחים בקובץ מדוייקים לחלוטין? , ירונש • שיחה 00:12, 7 ביוני 2014 (IDT)

@Yar: יש על זה ערך הכוח האלקטרו-חלש, בברכה, Nurick - שיחה 15:13, 7 ביוני 2014 (IDT)

עודכן בהתאם. תודה. ירונש • שיחה 00:07, 8 ביוני 2014 (IDT)

אני מעריך שלא מצאת הרבה משום שלא נפוץ לשמוע את המושגים הללו בעברית. אני עדיין סבור שהתאוריה האלקטרוחלשה היא תרגום נכון יותר, אבל אין לי התנגדות לתרגום השני. שים לב שבוויקי-אנגלית המושג electroweak theory מפנה למושג electroweak interaction. משה פרידמן - שיחה 13:28, 8 ביוני 2014 (IDT)

אני הייתי מתגם כ"תורה אלקטרו-חלשה" על בסיס "תורה אלקטרומגנטית". Corvus,(שיחה) 13:37, 8 ביוני 2014 (IDT)

@Yar: מה שCorvus אמר סביר, אני מקבל את זה, בברכה, Nurick - שיחה 16:10, 8 ביוני 2014 (IDT)

גמני. משה פרידמן - שיחה 16:25, 8 ביוני 2014 (IDT)

אם כך, סגרנו על "תורה אלקטרו-חלשה". אעדכן בהתאם. תודה. ירונש • שיחה 19:49, 8 ביוני 2014 (IDT)

מי יוכל לעבור על ערך שאני כותבת בתחום ברה"נ

אני כותבת ערך על שיטת הדיאלוג הפתוח שפותחה בצפון מערב פינלנד. אשמח לאדם שיהיה מוכן לעבור על הערך ולהעיר הערות. זה לא יהיה מיידי - כנראה תוך שבועות עד חודש. בתודה וברכה. אפרת רייטר.

אפרת, זה לא המקום המתאים לשאלה כזאת. ראשית, אני מניח שלא מדובר בשיטה מתחום המדעים המדוייקים. שנית, דף הכה את המומחה לא נועד לשאלות כאלה, אלא לשאלות תוכן. את מוזמנת לשאול את השאלה בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, או בויקיפדיה:לוח מודעות. בלנק - שיחה 15:59, 10 ביוני 2014 (IDT)

האם יש אסטרטגיה להגדלת הסיכויים במשחק הזה?

חזרתי • ∞ • שיחה 01:39, 11 ביוני 2014 (IDT)

סרב לכל ההצעות; הבנקאי מציע לך באופן עקבי 70% מהתוחלת. עוזי ו. - שיחה 04:23, 11 ביוני 2014 (IDT)

זה בהנחה שהמטרה שלך היא להרוויח כמה שיותר כסף. אם המטרה שלך היא רק "לנצח את הבנקאי", כלומר שאם תדחה את ההצעה בתיק שלך יהיה יותר כסף, אבל אם תקבל אותה יהיה בו פחות כסף, אז האסטרטגיה שלך צריכה להיות אחרת- לספור כמה מזוודות נשארו עם סכום גבוה מההצעה, כמה עם סכום נמוך מההצעה, וללכת לפי זה. אם תשחק ככה מספר רב של משחקים תצא מופסד מבחינת הכסף, אבל תנצח ביותר משחקים. יש לציין שבמקרה כזה לרוב יצא לך שעדיף לקבל את ההצעה, כי רוב המזוודות במשחק הזה הן עם סכום נמוך מהממוצע. בלנק - שיחה 16:35, 11 ביוני 2014 (IDT)

פרוק רגליים לא ידוע

פרוק הרגליים הלא ידוע

שלום!
ראינו אתמול פרוק רגליים (נראה לי שמדובר בחרק) שאנחנו לא יודעים לזהות ורוצים להעלות תמונה שלו לוויקישיתוף, אם אין עדיין תמונה שלו. תוכלו לעזור בזיהויו? נטע 10:44, 11 ביוני 2014 (IDT)

מעין חיפוש בינרי, שנון-פאנו

נתונים מספרים $p_{1},...,p_{n}$ שסכומם 1, מסודרים בשורה בסדר יורד חלש. מחלקים אותם לשני חלקים כך שסכום החלק הימני יהיה קרוב ככל האפשר לשמאלי. עושים את אותו דבר לכל אחד מהחלקים האלה, כך שמקבלים 4 חלקים. (שמים 3 'מחיצות'.)

יש להוכיח שכל ${\frac {1}{4}}\leq p_{i}\leq {\frac {1}{2}}$, מופיע בסוף שני השלבים במחיצה משלו. (ואת ההכללה המתבקשת לשאר החזקות של 2). הספר ציין את זה בלי לנמק, אבל לא הצלחתי להוכיח.--132.70.5.112 18:24, 11 ביוני 2014 (IDT)

צירוף קמור

השאלה פה. אני לא מבין מה הטענה אומרת. מה זה צירוף קמור? 79.180.184.161 21:17, 11 ביוני 2014 (IDT)

כתוב בשאלה מהו צירוף קמור. וקטור x הוא צירוף קמור של הוקטורים v_1,...,v_n אם אפשר להציג אותו כצירוף לינארי שלהם, עם מקדמים חיוביים שסכומם 1. עוזי ו. - שיחה 00:39, 12 ביוני 2014 (IDT)

רמקול

שלום,

איך ממברנה בגודל סופי יכולה לעשות תדרים (כמעט) רציפים ולא סט קבוע מראש של תדרים עצמיים של גלים היכולים להתפתח ביריאה סופית? 192.114.105.254 16:33, 17 ביוני 2014 (IDT)

שאלה בהסתברות(פיזיקה)

יש לי אנרגיית קשר שתלויה בטמפרטורה כמו: $E_{p}=const1*{\frac {(1-T^{2})^{2}}{1-T^{2}}}$

ואנרגיה תרמית תלויה לינארית בטמפרטורה: $E_{T}=const2*T$

החלקיק עוזב את החומר ברגע שאנרגיה תרמית עולה על אנרגיית הקשר. אני רוצה לצייר את ההסברות לעזיבה כפונקציה של טמפרטורה. איך עושים זאת? 192.114.105.254 12:51, 18 ביוני 2014 (IDT)

עד כדי שינוי הקבועים, ראה [2]. עוזי ו. - שיחה 21:50, 18 ביוני 2014 (IDT)

ניסוח שגוי של השאלה הטעה, לדעתי, את עוזי. אני חושש שהיבטוי "אנרגיה תרמית" בביטוי המתמטי ובהגדרת התנאי אינם זהים. משה פרידמן - שיחה 15:01, 19 ביוני 2014 (IDT)

יכול להיות שזאת שאלה טיפשית הנובעת מחוסר ידע או חוסר הבנה של השאלה, אבל- מה זאת אומרת "ההסתברות לעזיבה". איפה יש כאן אפקט אקראי? האם const1 וconst2 נבחרים באופן אקראי? כי "ההסתברות לעזיבה" כפונקצייה של t היא פשוט או 1 או או 0, ע"פ השוואה בין המשוואות. בלנק - שיחה 16:45, 19 ביוני 2014 (IDT)

כאשר מערכת נמצאת בשיווי משקל תרמי (וזהו תנאי לכך שהמושג "טמפרטורה" יהיה מוגדר), לכל הפחות באופן לוקאלי, האנרגיה של החלקיקים הבודדים איננה קבועה, ונקבעת לפי התפלגות בולצמן, שהיא עצמה פונקציה של הטמפרטורה. המשוואה השניה של השואל מתארת, להבנתי, משוואת מצב של חומר. משוואת מצב עוסקת באנרגיה של המערכת כולה, ולא של חלקיק בודד. אם השאלה היא אכן כפי שהוצגה, מדובר במערכת לא פיסיקלית, ובשאלה מאוד מוזרה. מכיוון שהדרישה בשאלה (קבלת ההסתברות לעזיבה כפונקציה של הטמפרטורה) היא בעיה סטנדרטית ונמצאת בשימוש נרחב בפועל, יש להניח שהשאלה לא מובנת כהלכה. משה פרידמן - שיחה 21:02, 19 ביוני 2014 (IDT)

הוצאתי את השאלה מההקשר כי לדעתי מטע מאוד אנשים מבינים פה בעל-מוליכות. השאלה המקורית פה. בסעיף א' קיבלתי אנרגיה שתלויה בT שנראית כמו הפונקציה הראשונה שכתבתי בשרשור הזה. 79.178.101.208 11:29, 20 ביוני 2014 (IDT)

אני אכן לא מבין בעל-מוליכות, אבל כפי שעוזי כתב, בשאלה כפי שהבאת אותה אין ממש עניין של הסתברות. יש לך כאן "פונקציית מדרגה" שקופצת ישר מהסתברות 0 להסתברות 1. בלנק - שיחה 17:39, 21 ביוני 2014 (IDT)

אני לא מכיר את התאוריה של השאלה הספציפית, ובכל זאת אני מניח שהתרגום שלך לוקה בחסר. אולי תוכל להסביר יותר את מה שעומד מאחורי השאלה, ונוכל לנסות לנבין יחד מה לעשות. אפשר להתחיל מזה שתסביר איך הגעת לתרגום של השאלה לשפה חלקיקית כפי שהבאת אותו. משה פרידמן - שיחה 21:51, 21 ביוני 2014 (IDT)

קוי שטף הם דיסקרטיים. וניסיתי לתרגם את השאלה לשפה שאני מבין- חלקיקים קשורים לאתרים. 79.178.101.208 22:23, 21 ביוני 2014 (IDT)

אם התרגום נכון, תצטרך להשתמש עבור האנרגיה של קווי השטף בפונקצית צפיפות הסתברות מתאימה לבעיה, קוונטית או קלאסית. כשתבין מהי הפונקציה הרלוונטית, תצטרך לסכום על כל רמות האנרגיה האפשריות (או לבצע אינטגרל, בהתאם לקירוב), מאנרגית הקשר לאינסוף. משה פרידמן - שיחה 23:09, 21 ביוני 2014 (IDT)

J2 של פלנטה - מה זה?

נתקלתי במונח הזה כבר כמה פעמים במסגרת קורס, ואין לי מושג מה זה אומר, אין כמעט מופעים בגוגל, אף לא באנגלית. יש למישהו מושג? תודה, אביעד‏ • שיחה 14:36, 18 ביוני 2014 (IDT)

ניחוש פרוע שזה תנע זוויתי. אתה יכול לתת מקום ספציפי שבו נתקלת בסימון זה? משפט או פסקה יעזרו. Corvus,(שיחה) 15:09, 18 ביוני 2014 (IDT)

נגיד כאן. אביעד‏ • שיחה 16:26, 18 ביוני 2014 (IDT)

הסתכלתי בספר הזה וזה באמת לא מוגדר בצורה ברורה. בעמוד 521 הסימון מופיע ולפי ההשק זה נראה כמו תיקון מסדר שני בתורת ההפרעות. לפי השרטוט זה נראה כמו משהו קליפות על פני ספירה... עם תואר ראשון בפיזיקה אני לא מצליח להבין את הסימון. Corvus,(שיחה) 20:09, 18 ביוני 2014 (IDT)

ולפי מה שזה נראה במבט שני בעמוד 521 זה שורש מפולינום לג'נדר השני. פונקציה מתמטית, שמתארת הפרעה במקרה זה. Corvus,(שיחה) 20:16, 18 ביוני 2014 (IDT)

התשובות מטעות. מדובר בביטוי שמדבר על פרטובציות המסלול מכיוון שהפלנטה אינה כדורית אלא פחוסה. פחיסות המסלול מוסיפה הפרעות לאלמנטי המסלול שצריך להתייחס אליהם. בפועל מדובר במטריצה כאשר J2 הוא המקדם של ההפרעה החזקה ביותר. בצורה פשוטה, לדוגמא, בהנתן מסלול "מעגלי", הרי שהחצי ציר גדול של המסלול היה צריך להיות קבוע, ובאופן ממוצע הוא קבוע. אולם באופן רגעי, הרי שהגובה של הלווין עולה ויורד סביב הערך הממוצע, הודות לפרטוברציות המסלול ובעיקר לJ2. באיזה קורס מדובר? הייתי ממליצה להסתכל בספרייה בספר של battin, של wertz או satellite orbits. והנה קישור לשיעור רלוונטי של MIT בברכה אמא של גולן - שיחה 10:46, 27 ביוני 2014 (IDT)

מקדם מתאם בהתפלגות פואסונית - עזרה

מכוניות נכנסות לצומת לפי תהליך פואסון עם תוחלת gamma=3 מכוניות לדקה.

נסמן ב-X את מספר המכוניות הנכנס לצומת בין 12:00 ל-12:02 וב-Y את מספר המכוניות הנכנס לצומת בין 12:00 ל-12:05. חשבו את מקדם המתאם בין X ל-Y. אני מתקשה עם זה בעיקר לאור העובדה שכדי לחשב את מקדם המתאם, יש לחשב את השונות המשותפת שדורשת $E(XY)$ - אותה אני לא מבין כיצד לחשב. תודה, אביעד‏ • שיחה 17:52, 21 ביוני 2014 (IDT)

ממה שאני זוכר במקרים כאלו יש להציג את Y כסכום של שני משתנים מקריים פואסוניים בלתי תלויים כדלקמן: מספר המכוניות בין 12:00 ל-12:02 ומספר המכוניות בין 12:02 ל-12:05. על פי תכונות מ"מ המוגדרים על מופעים של תהליך פואסון הם בלתי תלויים, השונות המשותפת מקיימת:

$Cov(X,Y)=Cov(X,X+Z)=Cov(X,X)+Cov(X,Z)=Var(X)+0=Var(X)$

ואת זה כבר אפשר לחשב. מקווה שעזרתי, ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ד בסיוון ה'תשע"ד • 22:28, 21 ביוני 2014 (IDT)

סימולטור אבולוציה, מתאים לערך?

יש מאות סימולטורים שנועדו לדמות אבולוצייה. חלקם נועדו למחשב האישי וחלקם פועלים על מחשבי על. לפני שאני יוצר ערך בנושא, רציתי לדעת עם זה נושא שמתאים לערך בויקיפדיה. תודה

מתאים ביותר. אני בעצמי חיפשתי מידע בנושא בוויקיפדיה ולצערי לא מצאתי. 212.179.46.22 13:08, 24 ביוני 2014 (IDT)

שאלה בהתפלגות פואסונית ובינומית - אין לי מושג

מכוניות נכנסות לצומת לפי תהליך פואסון בקצב ממוצע של 5 מכוניות לדקה. כל מכונית שנכנסת לצומת, באופן ב"ת במכוניות האחרות, פונה בסיכוי p ימינה (המשלים עבור שמאלה).

א. אם ידוע ש-n מכוניות נכנסו לצומת בדקה מסוימת, מהי התפלגות מספר המכוניות שפנה ימינה במשך הדקה הזו.

ב. היעזרו בסעיף א' והראו כי Y - מספר המכוניות הנכנס לצומת ופונה ימינה בדקה מתפלכ התפלגאות פואסונית עם פרמטר 5p.

את א' הצלחתי בקלות - מדובר פשוט בהתפלגות בינומית. את ב' פשוט לא הצלחתי לפצח. התחלתי כך:

$P(cars-that-come-in\cap cars-that-turn-right)=...=P(cars-that-turn-right|cars-that-come-in)\cdot P(cars-that-come-in)={\binom {n}{k}}p^{k}(1-p)^{n-k}]\cdot {\frac {e^{-5}\cdot 5^{k}}{k!}}$

אבל אין לי ממש מושג, מה להציב בתוך ה-n, ברור לי שזה איכשהו קשור בהתפלגות הפואסונית. אשמח לתשובה ברורה ומהירה.

תודה, 132.66.84.121 14:06, 23 ביוני 2014 (IDT)

יש תכונה של התפלגות פואסונית, והיא שאם מספר המופעים שמתרחשים במרווח-זמן נתון הוא משתנה מקרי פואסוני עם הפרמטר $\ \lambda$ (שקול לטענה שהמופעים מתרחשים בהתאם להנחות תהליך פואסון), ואם תכונה מסוימת מתקיימת בכל אחד מהמופעים המתרחשים בהסתברות, אז מספר המופעים שמתקיימת בהם התכונה במרווח-הזמן הנתון הוא משתנה מקרי פואסוני עם הפרמטר $\ \lambda p$, ובדומה עבור מספר המופעים שלא מתקיימת בהם התכונה. בקורס שלי (הפתוחה) זה היה "משפט" ואפשר היה להסתמך עליו בלי הוכחה, אפילו שהוא לא הוכח בחומר הלימוד. אני מתאר לעצמי שבוויקיפדיה האנגלית יש הוכחה לטענה הזו, לא בדקתי. אם לא בטוח אפשר למצוא באינטרנט (באנגלית). ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ה בסיוון ה'תשע"ד • 17:58, 23 ביוני 2014 (IDT)

רזולוציית מכ"ם

בנוגע לרזולוציית מכ"ם המתקבלת על ידי שידור בתדירות משתנה, איך מסבירים באופן אינטואיטיבי שהרזולוצייה (אבחנה בין מטרות קרובות) המתקבלת בצורת שידור זו טובה יותר מאשר שידור בתדירות קבועה (שם הרזולוציה נקבעת לפי אורך הפולס)? האם אפשר לקבל הסבר אינטואיטיבי ללא שימוש במונחים טכניים?94.159.134.67 21:08, 24 ביוני 2014 (IDT)

קיים יחס הפוך בין הרזולוציה לרוחב הסרט, כלומר ככל שטווח התדרים גדול יותר כך הרזולוציה טובה (קטנה) יותר. מה שקראת לו פולס בתדר קבוע הוא לא בדיוק תדר קבוע אלא טווח צר יותר של תדרים. ככל שהפולס קצר יותר, טווח התדרים שהוא מכיל רחב יותר, והרזולוציה טובה יותר. מכ"מ שסורק תדרים טווח התדרים שלו גדול יותר והרזולוציה טובה יותר. ‏Setreset • שיחה 10:34, 27 ביוני 2014 (IDT)

תודה על ההסבר קודם כל אבל עדיין יש לי אי הבנה. אם המכ"ם משדר חבילת גלים בטווח תדרים (התדרים השונים משודרים בו זמנית פחות או יותר) אז אני מבין למה יש יחס הפוך בין רוחב הסרט לרזולוציה. אבל "מכ"ם שסורק תדרים" זה נשמע לא כאילו הוא פולט חבילת גלים בטווח תדרים אלא נע בין תדרים - מתחיל מתדר מסוים (שהוא למעשה טווח צר של תדרים סביב אותו תדר) ומגיע לתדר אחר, לא כולם בו זמנית ואז זה כבר לא חבילת גלים. אז נא תבהיר את הנושא, ואגב אם אתה מבין את הנושא היטב אתה מוזמן לכתוב את הערך דחיסת פולס. 94.159.140.165 17:37, 3 ביולי 2014 (IDT)

לגבי השאלה, זה לא משנה אם התדרים השונים משודרים יחד בחבילה או פולס, או שמשודרים אחד אחד כאשר המשדר מתייצב למשך זמן על כל תדר. מבחינה מתמטית זה אותו דבר, ורק היישום בעולם האמיתי שונה. לגבי הערך דחיסת פולס, אני לא מכיר שיטות ספציפיות לדחיסת פולס, אז אני לא יכול לכתוב את הערך. ‏Setreset • שיחה 21:09, 9 ביולי 2014 (IDT)

יש לי עוד שאלה, הפעם בנושא אחר. למה למכ"ם מערך פאזה יש שדה ראייה (FOV) של 120 מעלות בלבד? אי אפשר פשוט להזיז את הפאזה בין שני אלמנטים קורנים עוקבים כך שהפרש הפאזה יהיה שווה ל-k כפול המרחק בין אלמנטי קרינה עוקבים? האם יש איזשהי מגבלה פרקטית על היחס בין אורך הגל המופק מהאלנטים למרחק ביניהם? 109.160.136.196 14:25, 10 ביולי 2014 (IDT)

בנושא הזה אני לא בטוח אז קח את התדברים בערבון מוגבל. קודם כל ברור שיש מגבלה אבסולוטית של 180 מעלות, כי יש משטח קורן שטוח. אני חושב שהמגבלה של 120 מעלות (שאני לא מכיר) היא לא אבסולוטית אלא פרקטית. אנטנות יכולות להיות קרובות עד כדי מרחק מסוים (נדמה לי רבע או חצי אורך גל), ומעבר לזה הסיגנל מתחיל לחפוף יותר מדי בין האנטנות. חוץ מזה לאנטנה מישורית יש עקום קרינה לא איזוטרופי (היא לא קורנת שווה לכל הכוונים) כך שלצדדים הקרינה מזערית. עוד בעייה היא כפילות, שאם ההפרש בפאזה בין האנטנות הוא גדול מדי, אז נוצר יותר מכוון אחד שבו יש התאבכות בונה. מגבלת הזווית של כפילות מחמירה (הזווית המקסימלית קטנה) ככל שהמרחק בין האנטנות גדול יותר. ‏Setreset • שיחה 22:39, 10 ביולי 2014 (IDT)

שאלה בהסתברות

שלום

במבחן בקורס מבוא להסתברות באונ הפתוחה (לא כלל תהליכי מרקוב או נושאים מתקדמים כאלה) נשאלה השאלה הבאה, אשמח לכיוון לתשובה שמשתמשת בכלים המתאימים לרמת הקורס. נמלה יוצאת מראשית הצירים ובכל צעד הולכת 3 צעדים ימינה בהסתברות 0.6 או 4 צעדים שמאלה בהסתברות 0.4. מה ההסתברות שהנמלה תהיה 9 צעדים מימין לראשית כעבור 10 צעדים? מה תוחלת ושונות מיקום הנמלה כעבור 10 צעדים? תודה מראש ! 31.186.228.30 20:41, 26 ביוני 2014 (IDT)

נסה/י להגדיר כ-$X$ את מספר הצעדים ימינה שהיא עשתה. בדוק מהי פונקציית ההסתברות שלו, ומכאן תוכל להמשיך. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד • 20:57, 26 ביוני 2014 (IDT)

תודה! 94.159.133.85 00:47, 27 ביוני 2014 (IDT)

בשמחה. אם זה עדיין לא הולך, אשמח להמשיך את ההסבר. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד • 09:57, 27 ביוני 2014 (IDT)

עיבוי בוז אינשטיין

מה אני רואה בתמונה? אין הסבר

שתי שאלות:

1. מה אני רואה בתמונה המצורפת שמופיעה בערך?
2. האם התופעה לא סותרת את עיקרון אי הוודאות? נניח הצלחנו לאכלס כמות גדולה מאוד של גז מונו-אטומי ללא אינטראקציות (דליל) לרמה אנרגטית נמוכה ביותר. האנרגיה היחידה שלהם היא קינטית והיא שווה 0 (הנמוכה ביותר שאפשרית). כלומר ישנו אזור סופי שבו יש חלקיקים עם תנע אפס. לא סתירה? Corvus,(שיחה) 22:02, 26 ביוני 2014 (IDT)

בערך האנגלי יש הסבר לתמונה. מדובר בהצגת ניסוי הרובידיום, שבוצע ב1995 על ידי קורנל ווימן. השלב הראשון הוא בצד שמאל, לפני הופעת העיבוי, השלב השני והשלישי הם בזמן העיבוי. הצבעים מייצגים את המהירות של החלקיקים. (כאשר לבן שואף ל-0 למיטב הבנתי). לגבי שאלתך השנייה, על פי תורת הקוונטים לא ניתן להגיע לאפס המוחלט, בדיוק בגלל שזה סותר את עיקרון אי הוודאות. ראה בערך- האפס המוחלט. בלנק - שיחה 23:37, 26 ביוני 2014 (IDT)

אולי לא הבנת את השאלה או את התופעה. עיבוי בוז-אישטיין הוא קריסה של כמות מאקרוסקופית של חלקיקים בעלי ספין שלם (בוזונים) לרמה אנרגטית נמוכה ביותר האפשרית לאותם חלקיקים (מכונה "אנרגיית מצב היסוד"). במקרה של בוזונים חסרי אינטראקציה (מהלך חופשי ממוצע גדול בהרבה מאורך גל פרמי) וללא דרגות חופש פנימיות (שאנרגיה תרמית קטנה בהרבה מאנרגיית עירור ראשונה) נקבל שאנרגיית מצב היסוד שקולה לאפס המוחלט (כי האנרגיה היחידה שנשארת זה קינטית). כלומר עיבוי בו-אינשטיין אמור להוביל לסתירה לעיקרון אי-הוודאות וליצור כמות מדידה של חלקיקים בעלי תנע 0 ממש ומיקום מוגדר עד כדי שגיאה. Corvus,(שיחה) 11:10, 27 ביוני 2014 (IDT)

ייתכן שבאמת לא הבנתי. איך שאני מבין את זה, התנע אינו 0, כי לא ניתן להגיע ממש לאפס המוחלט (כלומר למצב שלחלקיקים אין אנרגיה קינטית). ראה גם כאן שאלה דומה נשאלת. בלנק - שיחה 17:16, 27 ביוני 2014 (IDT)

ואז זה סותר את הרעיון של עיבוי. כי הרעיון הוא שכמות גדולה של חלקיקים יגיעו לרמה הכי נמוכה שהם יכולים להגיע אליה (רמת היסוד). אם יש רמה אנרגטית סופית מעל ה-0, אז מה היא? אנרגיה קינטית מינימלית שגדולה מ-0 לא תיתכן. אנרגיה קינטית אינה דיסקרטית ככה שתמיד אפשר לרדת לרמה נמוכה עוד יותר. לכן עיבוי כביכול אמור להיות בלתי אפשרי, אבל אנחנו יודעים שהוא כן מתרחש. Corvus,(שיחה) 18:32, 27 ביוני 2014 (IDT)

קצת סדר: ראשית, מהי רמת היסוד? ככה"ן זוהי רמת היסוד של הפוטנציאל אשר יוצרת המלכודת שמחזיקה את החלקיקים באזור מוגבל. שנית, חלקיק אחד ברמת היסוד של פוטנציאל כלשהו (למשל הרמוני) לא מפר את עיקרון האי ודאות. אי הוודאות בתנע ובמקום סופיות. שלישית, N בוזונים ברמה זו לא מפרים את עיקרון האי-וודאות. רביעית, להבנתי אין קשר בין עקרון האי-ודאות ובין החוק השלישי של התרמודינמיקה, אשר קובע כי לא ניתן להגיע אל האפס המוחלט. באפס המוחלט, כל החלקיקים יהיו ברמת היסוד, שבה כאמור האי-ודאויות סופיות. לא תהיה בכך סתירה לעקרון האי וודאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לקח לי קצת זמן להבין שהאלמוני שינה את הערך האפס המוחלט שעליו (בין השאר) התבססתי בתשובתי. אני מקווה שאתה עושה זאת על סמך ידע מספק. מעבר לזה אין לי הרבה מה להוסיף בלנק - שיחה 23:13, 27 ביוני 2014 (IDT)

התנע של החלקיקים באפס המוחלט לא מתאפס. קח בפשוט אטום מימן במצב היסוד. התנע של האלקטרון איננה אפס, וניתן לקבל אותו מעקרון אי הוודאות אם משתמשים ברדיוס בוהר בתור אי הוודאות במקום. משה פרידמן - שיחה 16:48, 3 ביולי 2014 (IDT)

בועות בנוזל

ניקח כוס עם מים קרים ונשים בחדר ממש חם (המגע עם החדר רק דרך השכבה העליונה של הכוס. היתר מבודד). פני השטח של הנוזל הופכים מייד ליותר חמים מהבפנים של הנוזל. האם במצב כזה הנוזל החם ירד למטה ויווצרו בועות שיורדות במקום לעלות? 79.177.174.156 12:19, 28 ביוני 2014 (IDT)

לא. . . קודם כל, הבועות שאתה רואה כשמרתיחים מים אינן בועות של מים נוזליים, אלא של אדי מים- מים מורתחים. אם יש רק תנועה של מים, לא תראה בועות בכל מקרה. שנית, הכלל הוא שדווקא מים חמים יותר עולים למעלה, וקרים יורדים למטה. לכן אם תחמם את הכוס מלמעלה המים החמים ישארו למעלה (עד שירתחו ויהפכו לאדים), ולא ירדו למטה. בלנק - שיחה 17:31, 28 ביוני 2014 (IDT)

כוח נורמלי בבגרות בפיזיקה

הנה קישור לבגרות במכניקה, אופטיקה וגלים שהתקיימה אתמול. מאז אתמול אני לא מצליח להפסיק לחשוב על שאלה 3. שואלים שם אילו כוחות פועלים על המערכת של (כיסא+ילד) בגלגל ענק. התחושה שלי היא שמדובר, כמובן, על כוח הכבידה, ושהכוח הנוסף שפועל הוא איזשהו כוח נורמלי בין גופים (איזה כוח מפעיל מוט שמחזיק משהו אחר?). בסעיף הבא שואלים מה כיוון הכוחות בנקודות A, B ו-C. אין לי מושג איך לענות על השאלה הזו. נקודה B היא, בעיניי, הברורה מבין השלוש - כי שם ברור שצריך להיות רכיב שמאזן את כוח הכבידה בציר המשיקי, ורכיב של הכוח בציר הרדיאלי, כלומר ה(נורמל) מופעל בזווית (זה אפשרי בכלל?). עם זאת, אין לי מושג מה קורה בנקודות A ו-C. אחת המורות לפיזיקה בבית הספר שלי אמרה שב-A הנורמל פועל למעלה, וב-C למטה. היא לא הצליחה לשכנע אותי שב-C הוא מכוון למטה. אבא שלי, לעומת זאת, טוען שגם ב-A וגם ב-C הוא מכוון כלפי מעלה.
בקיצור, אין לי מושג. אשמח אם מישהו יוכל להסביר. אגב, אציין שיואל גבע וקידום אינם תמימי דעים בנוגע לשאלה הזו. בקידום נכתב שהכוח הנוסף הוא "הכוח שהגלגל מפעיל על המערכת" והכיוונים שלו הם למעלה, בזווית ולמעלה, וביואל גבע החליטו שזהו דווקא כוח נורמלי, ושבנוסף לכך יש כוח חיכוך f, שמשום מה פועל רק בנקודה B, כנראה בשביל לאזן את כוח הכבידה. תודה מראש, ‏אופקאלף • שיחה‏ • ג' בתמוז ה'תשע"ד • 11:12, 1 ביולי 2014 (IDT)

אני מסכים עם מה שכתבו בקידום.

סה"כ הכוח הכולל הוא לכיוון מרכז המעגל, כלומר ב-A למעלה, ב-B ימינה, וב-C למטה. היה עדיף אם בשאלון היו מתחילים את הטבלה ממנו.

mg, הוא תמיד למטה. לכן חייב להיות כוח אדפטיבי, שנותן את ההפרש. הוא יכול להיות כוח אחד או שילוב של כוחות. אם אין חיכוך עם הציר אפשר לקרוא לו כוח נורמלי (שהציר שדרכו הכיסא מחובר מפעיל) אבל לא חייבים. בכל מקרה נסמן אותו ב N

בנקודה A הכוח הכולל הוא למעלה, לכן N צריך להיות למעלה וגדול מ mg.

בנקודה B הכוח הכולל הוא הצידה, לכן ל-N צריך להיות גם רכיב למעלה, וגם רכיב ימינה.

בנקודה C הכוח הכולל הוא למטה. לכן N חייב להיות אנכי, והוא יכול להיות גם למעלה וגם למטה, בהתאם לגודל התאוצה הרדיאלית. צריך לעשות חישוב (למרות שאני לא בטוח שהם התכוונו), אבל במהירות כזו קטנה, נראה לי שהוא עדיין יהיה למעלה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על התשובה. כן, נקודה A היא באמת לא בעייתית. אי אפשר לעשות חישוב בנקודה C, כי לא נתונה לנו המהירות (או נתון משלים אחר) אלא רק המסה, אז אני לא מבין מה רצו. להתחיל את התרגיל מהטבלה לא היה עוזר. דווקא יש היגיון בהתחלת התרגיל עם סעיף א, שמוודא שאתה מבין שאין כאן התמדה, ואחרת אתה לא תוכל לעשות את הטבלה. אבל אם כבר מדברים על סעיפים שהיו צריכים להיות הפוכים, בשאלה 2 לא הצלחתי את סעיף א ולכן ויתרתי על השאלה אפילו שאם הייתי קורא את סעיף ב (או שהוא היה לפני), אין לי ספק שהייתי מבין שמדובר בחיכוך. אגב, באותה שאלה אני לא ממש מבין את סעיף ג2. ב-ג1 מדברים על מצב שבו גלגלי המכונית נעצרים ואז המכונית מתחילה להאט. אבל בפועל אם הגלגלים ננעלים מדובר בכשל בטיחותי, וההאטה מתבצעת רק על ידי האטת סיבוב הגלגלים (והסתמכות על כוח החיכוך, כמובן). אז אני לא מבין איך אפשר לענות מה קורה במציאות בהסתמך על סעיף 1. (חוץ מסעיף א השאלה הזו קלה לגמרי, והייתי יכול לענות עליה במקום על 4 ולאבד כמה נקודות כי הצבתי מסה לא נכונה). ‏אופקאלף • שיחה‏ • ג' בתמוז ה'תשע"ד • 12:33, 1 ביולי 2014 (IDT)

עכשיו אני רואה שטעיתי ושזמן המחזור דווקא נתון אז אפשר לדעת את המהירות, וכך את התאוצה ואת גודלו של הכוח השקול ובהתאם את כיוונו של הנורמל. ובכל מקרה אם סעיף לאחר מכן ביקשו להוסיף שורה של כיוון הכוח השקול, מן הסתם לא ציפו שנחשב קודם את גודלו. אז מה כן רצו שנעשה? ‏אופקאלף • שיחה‏ • ג' בתמוז ה'תשע"ד • 13:21, 1 ביולי 2014 (IDT)

התכוונתי שבטבלה עצמה כן היה כדאי להתחיל מכיוון הכוח השקול. זה לא קשור לחישוב גודלו. אני לא יודע אם הם התכוונו לחשב את הגודל או לא. נפלאות דרכי משרד החינוך.

לגבי שאלה 2, אני גם שותף לביקורת. הבעיה שהיא שבבלימה אמיתית החיכוך הקינטי מתרחש בתוך הגלגל (הבלם), לא בינו לבין הכביש. אבל בשביל ללמוד על זה צריך ללמוד על דינמיקה של גוף קשיח, וזה לא בחומר. בכל מקרה לקח שאתה צריך לקחת מפה זה לעבור ברפרוף על כל סעיפי השאלה לפני שאתה מתחיל לפתור אותה (או מחליט שלא לפתור אותה).

אילו שאלות בסוף כן פתרת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צודק, בהחלט למדתי את הלקח (וחבל שלא יצא לי ללמוד אותו לפני הבגרות שהפעם הבאה שיש לי לשפר אותה היא בעוד שנה ביחד עם עוד שתיים באותו היום...)

בסוף פתרתי את 1, 4 ו-5. בסה"כ ב-1 בהתחלה לא ממש הבנתי איך רוצים שאמצא מהגרף את תאוצת הנפילה החופשית אבל בסוף הבנתי את זה. ירדו לי שם נקודות כי לא כתבתי בתיאור התנועה שבסוף הוא נע בתנועה שוות מהירות. לא זוכר למה לא עליתי על זה בזמן מבחן. בשאלה 4 בסעיף האחרון המשכתי בטעות להציב M=65kg במקום 100 מכיוון שבסעיפים הקודמים עושים שקול כוחות על גיל ולא על המזחלת. השאלה החמישית הייתה גם מאוד מעצבנת כי בסעיף האחרון לא היה ברור אילו כוחות פועלים על החללית, שרגע קודם לכן פעל עליה, בנוסף לכוח הכבידה, גם כוח נוסף F שאיזן אותו. כתבתי לבוחן מגילה על כך שאני לא מבין האם מניחים שהכוח הפסיק לפעול, ואם ההנחה הזו לא נכונה מה צריך לעשות. (אגב, למזלי מסת הכוכב מאדים הייתה בדף הנוסחאות וכך עליתי על הטעות שהצבתי את זמן המחזור בימים במקום בשניות.) החלק של אופטיקה וגלים, לעומת המכניקה, היה דווקא הוגן מאוד, פרט לעובדה שבשאלה 7 הזווית יצאה לי קצת שונה ממה שהם אמרו (56.1 ולא 57). לא הצלחתי להבין מה מקור הטעות, ושוב, גם על זה בזבזתי כמה זמן. מסיבה שממש לא ברורה לי, דילגתי בטעות על סעיף ב של שאלה 7 (אפילו שהוא היה די קל). עוד שלוש נקודות הלכו לאיבוד... ‏אופקאלף • שיחה‏ • ג' בתמוז ה'תשע"ד • 16:04, 1 ביולי 2014 (IDT)

אקסיומת הזהות של תורת הקבוצות

כידוע, אכסיומת הזהות של תורת הקבוצות האקסיומטית - טוענת:

"שתי קבוצות הן זהות אם (ורק אם) להן שייכות אותן קבוצות" (Two sets are equal iff they contain the same sets).

השאלה היא, האם מתוך תורת הקבוצות האקסיומטית מוכח אותו הפסוק - גם אם האות ל שבו - תעבור שתי מילים קדימה, כלומר האם ניתן להוכיח כי:

"שתי קבוצות הן זהות אם (ורק אם) הן שייכות לאותן קבוצות" (Two sets are equal iff they are contained in the same sets).

77.127.104.238 11:53, 4 ביולי 2014 (IDT)

a שייך לקבוצה {b} אם ורק אם a=b. עוזי ו. - שיחה 13:44, 4 ביולי 2014 (IDT)

תודה. 77.127.104.238 14:08, 4 ביולי 2014 (IDT)

ניסוי אליצור-ויידמן, קוונטים

1. כתוב שהניסוי מומש. מישהו יודע מה התוצאות? ברור שפצצה זה רק בשביל להוסיף דרמטיות. הכוונה למשכיר מדידה קלאסי.
2. האם הניסוי לא סותר את עיקרון הסיבתיות? נשלח פוטון דרך A. במראה עצמה הוא לא יודע מראש האם יש גלאי בדרך או לא. לפי הערך, אם הגלאי פועל (פצצה חיה), אז הפוטון בוחר להתנהג "קלאסית" ובוחר רק מסלול אחד. אם הגלאי לא פועל (נפל), אז הפוטון בוחר להיות קוונטי ולעבור דרך שני המסלולים זו זמנית. כלומר ברגע A הוא יודע על העתיד שלו להתגלות או לא בגלאי B. עתיד משפיע על הווה. Corvus,(שיחה) 14:25, 4 ביולי 2014 (IDT)

1. הסתכלתי במאמר עצמו, והוא מסיק שהניסוי אכן הצליח. לא התעמקתי מעבר לכך.
2. זה לא נראה לי שונה מכל קריסה של פונקצית גל. עד למדידה פונקצית הגל נמצאת בשני המסלולים, ולאחריה היא בוחרת, רטרואקטבית, מסלול אחד. אם זה לא מוצא חן בעיניך, אתה בחברה טובה: ראה פרדוקס EPR. משה פרידמן - שיחה 11:49, 8 ביולי 2014 (IDT)

תנועה מהירה

באמיצי חלקיקים מגיעים למהירויות סדרי גודל של מעל 99.9C. מה המהירות המרבית אליה האיצו גוף מאקרוסקופי? אני חושב על ניסוי של התקצרות האורך במעבדה. האם היה דבר כזה? 79.182.96.177 12:35, 5 ביולי 2014 (IDT)

מהירות ביחס למה? בכל מקרה, לא מדובר על מהירויות יחסותיות ביחס לגורם שמימי גדול בסביבה הקרובה אלינו. משה פרידמן - שיחה 02:00, 6 ביולי 2014 (IDT)

ניסיתי למצוא לזה תשובה, והדבר הכי מהיר שמצאתי זה חללית, שהגיעה למהירות 0.000234c. זה אמור להביא אותו ל0.999999972 מאורכו המקורי, וזה נראה לי בהחלט שינוי מדיד עבור גוף כל כך גדול, אבל כמובן, לא באמצע החלל. ייתכן שהיה גוף אחר, שהואץ יותר בתנאי מעבדה. בלנק - שיחה 23:01, 7 ביולי 2014 (IDT)

מהירות זו, ביחס למה היא? אני מניח שביחס לשמש, ואז יש לקחת בחשבון שכל אמצעי המדידה הרלוונטים נעים במהירות של כמחצית מזו שהזכרת ביחס לשמש, ולא ברורה לי האוריינטציה. בכל אופן, איך אתה מציע למדוד דבר כזה? מדובר על שינוי של פחות ממיקרומטר על גוף במרחק של בערך מליון קילומטר מכאן! משה פרידמן - שיחה 11:29, 8 ביולי 2014 (IDT)

כפי שכתבתי, "כמובן, לא באמצע החלל". לגבי "יחסית למה?" אין לי מושג. בלנק - שיחה 16:50, 8 ביולי 2014 (IDT)

ע"ע של מטריצה 2X2

יש איזו שיטה למצוא ערכים עצמיים לפי כל מיני שעקבה שווה לסכום ועוד משהו. אתם יכולים לפרט? 79.179.37.73 17:18, 7 ביולי 2014 (IDT)

הערכים העצמיים הם שורשים של הפולינום האופייני שהוא $\ x^{2}-\operatorname {tr} (A)x+\det(A)$. עוזי ו. - שיחה 17:26, 7 ביולי 2014 (IDT)

התפלגות "קטומה" בקצוות

נניח שאני דוגם משתנים אקראיים מהתפלגות נורמלית עם תוחלת M=0 ושונות s2 >0.
מה ניתן לומר על ההתפלגות המצומצמת 1- עד 1?
היינו, אני דוגם, ואם z מחוץ לתחום, אני משליך אותו, ודוגם דגימה נוספת.
אני שואל את זה בהקשר של שיטות מונטה קרלו ו-Importance Sampling.
בעיקרון אני מטנגרל פונקציה בין 1 ל 1-, תוך שאני משליך נקודות שאינן בטווח (שנדגמו מן ההתפלגות הנורמלית עם תוחלת 0).
קראתי המון (בחיי), ולא ברור לי מה קורה כאן.
לפי כל מה שאני מבין, אני צריך להשליך כל נקודה שאינה בתומך של f הפונק שאני מטנגרל.
עם זאת, לא ברור לי איך זה אומר "לדגום מההתפלגות הנורמלית". מה נורמלי בה אחרי העיוות שאני מכניס בה?
אודה על כל הכוונה, באמת שקראתי יותר מדי PDF-ים בנושא, ללא התקדמות. DoronWise - שיחה 14:23, 10 ביולי 2014 (IDT)

אתה דוגם מהתפלגות נורמלית קטומה. מה השאלה? עוזי ו. - שיחה 17:24, 10 ביולי 2014 (IDT)

אופרטור הצפיפות

לא בטוח, אבל אולי יש טעות בערך אופרטור הצפיפות. בכל אופן לא ברור איך מגיעים למספרים 0.9 ,0.1 ומינוס 0.1 במטריצה של הדוגמה. 109.66.164.242 16:00, 12 ביולי 2014 (IDT)

שימו לב שמדובר במצב למעלה לפי Sz ומצב למטה לפי Sx (ולא למטה לפי Sz). האם עדיין יש בעייה? ‏Setreset • שיחה 16:52, 12 ביולי 2014 (IDT)

למיטב הבנתי המטריצה ${\hat {\rho }}=0.8|\uparrow _{z}\rangle \langle \uparrow _{z}|+0.2|\downarrow _{x}\rangle \langle \downarrow _{x}|$ נכתבת כ:

$\rho ={\begin{pmatrix}0.8&0\\0&0.2\end{pmatrix}}$

ולא כמו שמופיע בערך:

$\rho ={\begin{pmatrix}0.9&-0.1\\-0.1&0.1\end{pmatrix}}$

ואומרים שם שעובדים בבסיס Z.

זה לא נכון. מה שכתבת הוא בבסיס Sz+ -Sx שהוא לא בסיס אורתונורמלי. צריך לכתוב את Sx- כסכום של Sz+ ו:Sz- , שהם המצבים העצמיים, ואז לכתוב מחדש את המטריצה. ‏Setreset • שיחה 17:37, 12 ביולי 2014 (IDT)

מה פירוש הסימן " כשזה מוצמד למספר?

לדוגמא, "רקטת "8 לטווח בינוני מתוצרת עצמית של חמאס". תודה.

אינץ' או צול. הכוונה לקוטר הרקטה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פירוק שמידט

נתון לי וקטור במצב $0.5(|00>+|01>+|10>-|11>)$. המספרים הרצופים הם מכפלה טנזורית כלומר $|00>=|0>\otimes |0>$. אני רוצה לכתוב אותו בצורה של $v=\sum _{i=1}^{m}\alpha _{i}|u_{i}>\otimes |v_{i}>.$.

איך טכנית (אשמח מאוד להדגמה!) אני עושה את הפירוק? תודה מראש לעוזרים. 109.66.164.242 16:39, 13 ביולי 2014 (IDT)

הוכחת קשר לוגי

שלום

במסגרת קורס מתמטיקה בדידה באו"פ למדתי מבוא קצר ללוגיקה (הצרנה, טבלת אמת וכו'). במסגרת הלימוד עלתה אצלי השאלה - איך מוכיחים שמתקיים קשר לוגי מסוים בין שני משפטים P ו-Q (לדוגמה, איך מוכיחים ש-P וגם Q, אם P אז Q וכו')? התשובה שחשבתי עליה היא להסתכל על טבלת האמת של הקשר הלוגי המדובר, לבדוק באילו מקרים הוא יכול לקבל ערך FALSE, ולהראות שמקרים אלה לא ייתכנו עבור ה-P וה-Q הנתונים. האם זה מדויק? האם לחילופין ניתן להסתכל על המקרים בהם הקשר הלוגי יכול לקבל ערך T, ולהראות שהם בהכרח מתקיימים - או שיש לבדוק את שני התנאים הללו? אשמח להסבר ופירוט ברמה בסיסית. תודה! 94.159.151.95 20:02, 14 ביולי 2014 (IDT)

שתי הדרכים שקולות, ודי באחת מהן. הסתייגות קלה לגבי הניסוח: כשרוצים לשלול אפשרויות, די "להסתכל" בהן (אחת אחת, ולהפריך את כולן). אני לא יודע ליצוק תוכן כזה ב"הסתכלות" של הגישה השניה. עוזי ו. - שיחה 22:14, 14 ביולי 2014 (IDT)

תודה. אפשר לקבל הסבר מדוע כל אחת מהדרכים, כשהיא לעצמה, מספיקה? 2.54.56.122 08:25, 15 ביולי 2014 (IDT)

טענה היא טאוטולוגיה אם כל הצבה של ערכי אמת באטומים שלה מביאה לתוצאת אמת. את השאלה האם ברשימה של סימני F ו-T כל הסימנים הם "T" אפשר לבדוק בשתי דרכים: אין סימני F, או כל סימן הוא T. עוזי ו. - שיחה 10:00, 15 ביולי 2014 (IDT)

ולהגיד, לדוגמה, ״מתקיים אם p אז q״ שווה ערך ללהגיד "׳אם p אז q׳ הוא טאוטולוגיה״? 31.186.228.92 10:06, 15 ביולי 2014 (IDT)

במקרה הראשון יתכן שהכוונה היא לערכי אמת מסויימים; בשני ברור שמתכוונים שהטענה נכונה לכל הצבה של ערכי אמת. עוזי ו. - שיחה 17:50, 18 ביולי 2014 (IDT)

מומנט מגנטי של אטום ברזל

מה המומנט המגנטי של אטום ברזל? חיפשתי ברשת ולא מצאתי. אני צריך את זה כדי לבדוק מודל שעשיתי על חישוב הטמפרטורה של אובדן המגנטיות של חומר (מודל שמופיע בערך מודל איזינג). עשו - שיחה 14:05, 17 ביולי 2014 (IDT)

יש פה טבלה. לא הצלחתי למצוא שם את הברזל, אבל אני די בטוח שהוא שם. בלנק - שיחה 17:00, 17 ביולי 2014 (IDT)

רבייה

היי, האם קיימים יצורים שמתרבים ע"י הורים מאותו מין, למשל אבא ואבא? האם קיימים יצורים שיש להם יותר מ-2 הורים? 46.19.85.63 14:50, 17 ביולי 2014 (IDT)

כדי להתרבות צריך תא זרע וביצית ולכן צריך זכר ונקבה. ישנם יצורים שלהם גם ביציות וגם תאי זרע (דו-זוויגי), בעיקר בעולם הצומח אך יש גם בעלי חיים כאלה, ואצלם זה אפשרי. אם כי קשה להניח שאפשר להתיחס אליהם כאל זני זכרים או שתי נקבות. אני לא חושב שיש "יותר משני הורים" לפחות לא ביולוגית. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 15:24, 17 ביולי 2014 (IDT)

תודה :) 46.19.85.63 17:23, 17 ביולי 2014 (IDT)

יש, כימרות או פסיפסים משתי הרבעות שונות. נדיר אבל קורה.-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 19:36, 20 ביולי 2014 (IDT)

תלות בין מאורעות ומשתנים מקריים

היי,

• 1. בהינתן שמאורע A אינו תלוי במאורע B, האם גם המאורע B אינו תלוי במאורע A? בהינתן ש-A תלוי ב-B, האם גם B תלוי ב-A?
• 2. בהינתן שהמשתנה המקרי X אינו תלוי ב-Y האם נובע גם ש-Y לא תלוי ב-X? בהינתן ש-X תלוי ב-Y, האם גם Y תלוי ב-A?
• 3. בהינתן שמשתנה מקרי X אינו תלוי במאורע X האם זה אומר שהמשתנים אינם מתואמים, או שצריך שגם ש-Y לא יהיה תלוי ב-X?

תודה רבה :) 46.19.85.165 17:07, 18 ביולי 2014 (IDT)

• $P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B)$. אין כל משמעות לסדר.
• דומה (על פי הגדרת אי תלות של משתנים מקריים).
• מה הכוונה משתנה מקרי שאינו תלוי במאורע? אני לא מכיר הגדרה כזו. ‏אופקאלף • שיחה‏ • כ' בתמוז ה'תשע"ד • 17:22, 18 ביולי 2014 (IDT)

תודה רבה :)

לגבי השאלה ה-3 התכוונתי: בהנחה והתשובה לשאלה הקודמת היא שמשתנה מקרי X יכול להיות לא תלוי ב-Y, אך Y תלוי בו - אם המשתנה המקרי X אינו תלוי במשתנה המקרי Y, האם זה אומר שהם בלתי מתואמים, או שצריך שגם Y לא יהיה תלוי ב-X? אבל היות וכתבת שהתשובה לשאלה 2 היא שזה לא יכול לקרות, אז ענית לי גם על השאלה הזאת. 46.19.85.83 09:11, 19 ביולי 2014 (IDT)

עזרה בפתרון משוואות דיפרניציאליות

שלום, אני צריך עזרה בפתרון המשוואות הדיפרנציאליות הבאות:

X₁"(t) = (L - X₁(t))k/m + (X₂(t) - X₁(t) - L)k/m

X₂"(t) = - (X₂(t) - X₁(t) - L)k/m

עשו - שיחה 09:22, 28 ביולי 2014 (IDT)

אולי תיאור המקור של המשוואות עשוי לעזור. המקור הפיזיקלי של המשוואות הוא מערכת של שני קפיצים ושני מסות שפוגעת ברצפה במהירות v כמומחש באיור. מסת כל גוף m,קבוע הקפיץ k ואורכו הרפוי של כל קפיץ L. משקל הגופים מוזנח בבעיה. המשוואות הדיפרנציאליות מתארות את המיקום של המסות בזמן כאשר כיוון למעלה מוגדר כחיובי. עשו - שיחה 21:01, 28 ביולי 2014 (IDT)

כפי שניתן לראות בערך מקדם תקומה שהתחלתי לעבוד עליו, פתרון של המשוואות הדיפרנציאליות והכללה ופתרון הבעיה ל-N מסות וקפיצים מאפשר למצוא את מקדם התקומה של חומר. אני הצלחתי להגיע עם המשוואות הדיפרנציאליות למשוואה ריבועית מסוימת ויצא לי שהתדירות הזוויתית של תנועת המסה הראשונה היא שורש (( 3 פחות שורש 5)חלקי 2) כפול (שורש (k/m) ומכאן נתקעתי. אשמח לתגובות שיעזרו לי בהמשך פתרון המשוואות. עשו - שיחה 13:33, 29 ביולי 2014 (IDT)

הסתדרתי בסוף עם המשוואות הדיפרנציאליות. ייתכנו שאלות נוספות בהמשך. עשו - שיחה 09:21, 31 ביולי 2014 (IDT)

מתי כפל רציונלי בשלם יתן מספר שלם

שלום ותודה מראש לעוזרים!

אני מחפש בהינתן מספר רציונלי כל שהוא, למצוא קשר בין המספרים השלמים שכאשר כופלים בהם את המספר מקבלים מספר שלם.

לדוגמה: עבור 1.15 במבט ראשון (כלמר פשוט ניסיתי הרבה מספרים וזה יצא נכון) נראה שאם נכפול אותו בכפולות של 20 נקבל מספר שלם, ובכל מספר שלם שאינו כפולה של 20 נקבל מספר לא שלם, אך אני לא יודע אם הטענה בכלל נכונה או לא, וכמובן שאני לא יכול להוכיח אותה או להכליל אותה למקרה כללי.

רק הסבר קצר ל"מוטיבציה" בשאלה, במסגרת אחד הקורסים שאני לומד, אני זקוק לחילוצי מע"מ תכופים, הבוחן דואג לנסח את המבחן כך שגם הסכום ללא מע"מ וגם הסכום כולל מע"מ הם מספרים שלמים. שמתי לב שבכל התרגילים בהם המע"מ הוא 15% הסכום ללא מע"מ מתחלק ל20 ללא שארית, וחשבתי להשתמש בנתון הזה על מנת לחלץ את המע"מ ללא שימוש במחשבון (לחסוך זמן) לדוגמה 69 ש"ח כולל מע"מ, המע"מ הוא 9.

אשמח לקבל איזה נוסחה כללית לשאלה, כך שאוכל לבדוק באמת האם המסקנה שהגעתי אליה נכונה, וכן לנסות לנסח "טריקים" עבור מקרים בהם המע"מ בשיעור שונה מ15%.

אל תסתבך. כל מספר רציונלי ניתן לכתוב כמונה חלק מכנה. כלומר כל מספר רציונלי מקיים $x={\frac {a}{b}}$, כאשר a,b שלמים. אם אתה כופל את x במכנה (b) אתה בוודאות מקבל מספר שלם a. ‏Corvus,(שיחה) 19:01, 28 ביולי 2014 (IDT)

כל מספר רציונלי אפשר להציג כשבר מצומצם, שבו המונה והמכנה זרים. במקרה כזה, כפולת השבר ב-n תהיה שלמה אם ורק אם n הוא כפולה של המכנה. עוזי ו. - שיחה 02:51, 29 ביולי 2014 (IDT)

מקדם תקומה - בעיות במודל

כפי שניתן לראות בערך מקדם תקומה שאני עובד עליו, יש מספר בעיות במודל.

• התוצאה הסופית יוצאת לא תלויה ב-k/m בעוד נראה לי הגיוני פיזיקלית שעבור k=∞ צריך להתקבל 1 = C_OR .
• גם אילו הייתה תלות ב- k/m = Y/ρL^2 ,k/m , ולא ברור איזה L צריך לבחור , במציאות יש אינסוף מסות וקפיצים (מספר גדול מאוד). כולם מוזמנים לקרוא מה שכתבתי בערך מקדם תקומה ולהוסיך הערות והארות משלהם, לדעתי זו בעיה פיזיקלית מעניינת מאוד עם הרבה השלכות. עשו - שיחה 11:33, 31 ביולי 2014 (IDT)

שאלה בכימיה/פיזיקה

נניח תהליך שבו מפרק ברזל על ידי פוטון: $Fe+\gamma \to 13He+4n$

מה האנרגיה המינימלית הדרושה על מנת לפרק את הברזל (אנרגיית פוטון). אני צריך בשביל זה אנרגיית שקר פנימית של ברזל ושל הליום ואני לא יודע מה הם (אפשר ערכים ספרותיים מקורבים אם יש לכם). תודה מראש! 192.114.105.254 12:23, 5 באוגוסט 2014 (IDT)

יש לך ערך מקיף בנושא אנרגיית קשר גרעינית בויקיאנגלית כאן. יש שם גרף שמציג אנרגיית קשר ממוצעת לנוקלאון, וגם הברזל (fe) וגם ההליום (he) מופיעים עליו. אתה מכפיל את אנרגיית הקשר הממוצעת לנוקלאון במספר הנוקלאונים שיש בגרעיון. אם אתה רוצה משהו יותר מדוייק מהגרך, יש לך שם נוסחא מפורשת לחישוב אנרגיית הקשר הממוצעת לנוקלאוןן. בלנק - שיחה 15:48, 5 באוגוסט 2014 (IDT)

בפשטות, ראה זאת כמשוואה על מסות, כשאנרגית הפוטון היא נעלם. מסת הברזל ידועה, ומצד ימין יש לך 13 מסות הליום ו4 מסות נויטרון. אין צורך באנרגית קשר, הפתרון ניתן במערכת מרכז המסה. משה פרידמן - שיחה 10:36, 12 באוגוסט 2014 (IDT)

אמפליטודה בתחום האינטגרל?

רואה את החחץ עם המספר 1? הוא מצוייר "מבחוץ לפונקציה"

האם אני יכול לומר באופן כללי או מכליל שאמפליטודה (משרעת) מוגבלת בתחום האינטגרל? (לדוגמה בגל סינוס שציר X חוצה את אמצעו, האמפליטודה העליונה תהיה מציר הx ועד קצה / קדקוד הפונקציה, כלומר בתחום האינטגרל) 194.114.146.227 19:11, 9 באוגוסט 2014 (IDT)

הניסוח בעייתי. אמפליטודה היא מספר- ומספר לא נמצא בשום מקום. מה עוד, משרעת היא למעשה גובה הגל, ומן הסתם שהיא שווה לגובה של הגל, כלומר מוגבלת על ידי המקסימום שהגל יכול להגיע עליו... לגבי "תחום האינטרגל"- מאיפה מצאת את המנוח הזה? יש "תחום אינטגרציה" שזה החלק מציק הX מa לb כאשר אתה עושה $\int _{a}^{b}$ וברור שהמשרעת לא נמצאת בתוך תחום זה. Corvus,(שיחה) 19:31, 9 באוגוסט 2014 (IDT)

הרי גם אתה מסכים שהמשרעת היא גובה הגל מציר ה-x, א"כ לא ברור לי מדוע אתה אומר גם כן שהמשרעת לא נמצאת בתוך תחום האינטגרציה. לכאורה, זה ברור שכן. אני מקווה שתבין אותי אם תסתכל באיורים שבערך משרעת. 194.114.146.227 20:42, 9 באוגוסט 2014 (IDT)

אהה, אני מתחיל להבין מה בלבל אותך- החץ שאיתו מסמנים משרעת. הבט על תמונה משמאלנו. כמו שאתה יכול לראות אמפליטודה (או "משרעת", כמו שיותר קצר לכתוב) היא המרחק בין ציר הX לנקודת שיא הגובה. מרחק זה, שלפעמים לצורך נוחות מסמנים ב"חץ" יכול להיות מצויר בקלות גם מחוץ לפונקציה. אתה רואה בציור את הקו המקביל לציר הX (זה שחצים 1 ו2 פוגעים בו)? אז משרעת היא המרחק בין קווים מקבילים וכמו שאני בטוח שאתה יודע, מרחק בין קווים מקבילים הוא גדול קבוע, ולא חושב באיזו נקודה אתה מודד אותו.

בנוסף, אתה כנראה חושב שתחום אינטגרציה זה מושג שקול ל"שטח מתחת לגרף". אז לא- תחום אינטגרציה זה משהו שהוא תלוי בתרגיל. אתה יכול לקחת בהחלט אינטרגל על כל תחום בו הפונקציה שלך קיימת (שנייה. עוד רגע בא מתמטיקאים לצעוק עלי, אז אני אגיד בסוגריים שהטענה מתייחסת לתחום בו אינטגרל מוגדר). בנוסף אציין ששטח מתחת לגרף הוא שטח (מטר בריבוע) ותחום אינטגרציה הוא אורך (מטר). Corvus,(שיחה) 22:02, 9 באוגוסט 2014 (IDT)

הבנתי, תודה על ההסברים. 91.199.69.254 08:59, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

גלי ים

מדוע פרודות המים נעות בתנועה מעגלית כשגל ים חולף על פניהם? מדוע תבנית התנועה דווקא מעגלית? עשו - שיחה 18:30, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

על איזו תנועה מעגלית אתה מדבר? הפרודות נעות במהלך שיכור. 79.181.24.33 15:33, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

ראה ערך גלי ים. הפרודות נעות במהלך שיכור כי פני הים הם סופרפוזיציה של גלים בכל מיני כיוונים ואורכי גל. אולם עבור גל מישורי סינוסי טהור במים עמוקים הפרודות נעות בתנועה מעגלית. השאלה שלי היא איך מסבירים את זה. עשו - שיחה 15:52, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

המשפט האחרון של פרמה

האם ישנו הסבר למה המשפט האחרון של פרמה נכון? לא הוכחה, אלא הבנה מדוע זה כך? הרי מספרים שלמים המועלים בחזקה נשארים שלמים, מדוע לא יכול לקרות שכמה מהם יתאימו לתבנית של המשפט?

ההסבר האינטואיטיבי הוא שחזקות הן נדירות (שעור המספרים שהם חזקה שלישית למשל הולך ודועך במהירות), ולכן לא סביר שסכום של שתי חזקות יהיה חזקה שלישית. מאידך גם שעור הריבועים הולך ודועך, ובכל זאת כידוע יש אינסוף שלשות פיתגוריות. אפשר לתרץ זאת בחישוב קצת יותר מדויק: אם נתבונן במספרים עד N, רק $\ N^{1/3}$ מהם הם חזקות שלישיות, ולכן רק $\ N^{2/3}$ בערך הם מהצורה $\ x^{3}+y^{3}$; ומספר הפתרונות למשוואה כמו $\ x^{3}+y^{3}=z^{3}$ צריך להיות בערך 1 (זה מספר ההתנגשויות הצפוי בין קבוצות משני הגדלים האלה). כמובן שאם נחליף את החזקה 3 ב-4 או יותר מספר ההתנגשויות יהיה קטן יותר. מאידך אם נתבונן בריבועים במקום חזקות שלישיות, מספר ההתנגשויות הצפוי ישאף לאינסוף. יש משפטים עמוקים וקשים באריתמטיקה שמאשרים את האינטואיציה הזו -- ע"ע השערת מורדל. עוזי ו. - שיחה 22:46, 16 באוגוסט 2014 (IDT)

שאלה אחרת: כתבת שיש אינסוף שלשות פיתגוריות. האם הוכח שיש אינסוף שלשות פיתגוריות חדשות, שאינן כפולה של שלשה אחרת? מה השלשה החדשה הגדולה ביותר שמצאו? (בטבעיים כמובן) בלנק - שיחה 07:34, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

תשובה לשאלתך הראשונה מופיעה בערך שלשה פיתגורית. דוד שי - שיחה 07:44, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

הגדרת המושג "קמור"

היי, למושג קמור יש 2 הגדרות: אוסף הזוגות הקמורים של קבוצה נתונה, והקבוצה הקמורה המינימלית ביחס להכלה המכילה את הקבוצה הנתונה. יש משפט שקובע שהגדרות אלה הן שקולות, אבל זה לא מסתדר לי: ניקח 3 נקודות במרחב $R^{2}$ כך שהן יוצרות משולש. כידוע, זוגות קמורים ב-$R^{2}$ משמעותם קטע המחבר בין הנקודות. כלומר, לפי ההגדרה של הזוגות הקמורים, הקמור הוא 3 הצלעות המחברות את 3 הנקודות. כלומר, ההיקף של המשולש. לעומת זאת, לפי ההגדרה של הקבוצה הקמורה המינימלית המכילה את 3 הנקודות, אז הקבוצה צריכה להכיל גם את כל הנקודות שבתוך המשולש (=את כל ה"שטח", ה"פנים" שלו), כי הרי אחרת היא לא תהיה קבוצה קמורה. איך זה מתיישב? תודה רבה רבה מראש :) 46.19.85.89 19:31, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

ההגדרה לפי "זוגות קמורים" (?) אינה נכונה. אפשר להחליף אותה באוסף כל הצירופים הקמורים של נקודות מהקבוצה. עוזי ו. - שיחה 19:39, 17 באוגוסט 2014 (IDT)

אבל למדנו משפט שקובע שקבוצה היא קמורה אם"ם היא מכילה כל זוג קמור של האברים שלה (כלומר, $\lambda *x+(1-\lambda )*y$), ומכאן עולה (נראה לי) שצירוף קמור "כללי" (לאו דווקא זוג) וזוג קמור הם בעצם שקולים (כלומר, אפשר להביע כל צירוף קמור כזוג קמור), כי הרי ההגדרה הרגילה לקבוצה קמורה היא באמצעות צירופים קמורים שהם לאו דווקא זוגות. לא? 46.19.85.167 22:42, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

המשפט הזה נכון. נגדיר את "סגור הקטעים" של קבוצה להיות אוסף הצירופים הקמורים של זוגות של אברים ממנה. אז קבוצה היא קמורה אם ורק אם היא שווה לסגור הקטעים של עצמה. עם זאת, סגור הקטעים של קבוצה אינו בהכרח קמור: יתכן שתצטרך לקחת את סגור הקטעים שלו, ואז את סגור הקטעים שלו, וכן הלאה, עד שהשרשרת מתייצבת. נדמה לי שבקבוצה n ממדית זה יקח n-1 (ולא $\ \log n$) צעדים. עוזי ו. - שיחה 12:20, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

הבנתי. תודה! 46.19.85.65 13:46, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

קואורדינטות פולריות

היי, אני יודע איך עוברים ממערכת צירים קרטזית דו ממדית (כלומר, $R^{2}$) לקואורדינטות פולריות, ולהיפך. האם וכיצד ניתן לעבור מוקטור כללי n-ממדי בייצוג קרטזי לייצוג פולרי ולהיפך? 46.19.85.65 10:09, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

אפשר להכליל את הנוסחאות לקואורדינטות כדוריות. עוזי ו. - שיחה 12:07, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה :) 46.19.85.65 13:41, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

סופרמום לעומת מקסימום (לגבי נורמה אופרטורית)

היי, למדנו שלנורמה אופרטורית יש 2 הגדרות שקולות: $||A||=sup({(||Ax||/||x||)forx\in R^{n}-{0}})=max({||Ax||forx\in S^{n-1})}$. (מצטער שלא הצלחתי לעשות את הקוד ויקי ברור יותר - שיחקתי איתו הרבה וזה כל מה שהצלחתי...) למה העובדה שהמקס' מתקבל באגף הימני (בגלל שיש פה פונקציה רציפה על קבוצה קומפקטית) לא גורר את זה שהוא מתקבל גם באגף השמאלי? הרי אם נניח שהמקס' מתקבל עבור הוקטור $v\in s^{n-1}$, אז היות והוא נמצא גם ב-$R^{n}-{0}$ ומתקיים ש- $||Av||/||v||=||Av||/1=||Av||$ ומכאן שהוא מתקבל גם באגף השמאלי. איפה הטעות שלי? ובכלל - איך זה הגיוני שיהיה שוויון בין 2 הקבוצות לכל $v\in R^{n}-{0}$ ולמרות זאת - באחת יתקבל המקס' ובשנייה לא? תודה רבה מראש :) 46.19.85.159 19:52, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

מכיוון שהמקסימום מתקבל באגף ימין, הוא מתקבל גם באגף שמאל, ולכן אפשר היה לכתוב שם max. א-פריורי פחות ברור שהמקסימום מתקבל באגף שמאל, ולכן לא רצוי לכתוב שם sup. למען האמת אפילו באגף ימין לא רצוי לכתוב max אלא sup, מסיבות חינוכיות: אפשר (ורוצים) להשתמש באותה הגדרה גם עבור אופרטורים המוגדרים על מרחב שבו שכדור היחידה אינו קומפקטי. עוזי ו. - שיחה 20:35, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה! 46.19.85.122 07:46, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

תת כפליות הנורמה

האם כל נורמה היא תת כפלית? כלומר, $||AB||<=||A||*||B||$ בפרט, האם הנורמה הסטנדרטית ב-$R^{n}$ (כלומר, זו המושרית מהמכפלה הפנימית הסטנדרטית) והנורמה האופרטורית הן תת כפליות? אם לא כל נורמה היא תת כפלית - האם זה אומר שבמשפטים שבהם משתמשים בתת כפליות הנורמה מגבילים את הכלליות? תודה רבה רבה מראש, זה באמת עוזר לי :) 46.19.85.236 12:26, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

ב-$R^{n}$ אין פעולת כפל. (אם כוונתך למכפלה סקלרית, אז נורמה המושרית ממכפלה פנימית מקיימת את אי-שוויון קושי-שוורץ). הנורמה האופרטורית היא תת-כפלית. אם מכפילים נורמה בקבוע מתקבלת נורמה חדשה, וגם אם הראשונה כפלית, השניה לא בהכרח תהיה כזו. עוזי ו. - שיחה 12:54, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

תודה רבה! 46.19.85.236 14:10, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

המשפט היסודי של האלגברה

למה ניסחו אותו "לכל פולינום ממעלה n יש n שורשים", ולא "יש לכל היותר n שורשים" הרי לפולינום "x²-2x+1" יש שני שורשים שהם בעצם אותו שורש- x=1. מה המשמעות של הגדרתם כ"שורשים שונים"? ושאלה נוספת, שאולי עונה לי קצת על השאלה הקודמת- האם כל פולינום עם שורשים z1, z2,. . . . zn ניתן להציג כ-" (x-zn)*. . .(x-z2)*(x-z1)"? בלנק - שיחה 22:25, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

לכל שורש יש ריבוי אלגברי שסופר כמה פעמים הוא חוזר על עצמו בפולינום. במובן מסוים, ככל ששורש חוזר על עצמו יותר פעמים (למשל $(x-a)^{m}$ כך הפולינום מתאפס "חזק ומהר" יותר בנקודה $x=a$. לכן יש חשיבות לספור כמה פעמים כל שורש חוזר על עצמו בפולינום. המשפט היסודי של האלגברה אומר שמעל שדה סגור אלגברית לכל פולינום לא קבוע ממעלה n יש בדיוק n שורשים כולל חזרות. כלומר: אם $f(x)$ הוא פולינום ממעלה n ושורשיו השונים הם $a_{1},...,a_{r}$ (כאשר $1\leq r\leq n$) אזי $f(x)=c\cdot (x-a_{1})^{m_{1}}\cdot ...\cdot (x-a_{r})^{m_{r}}$ ו-$m_{1}+...+m_{r}=n$. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:32, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

אם מפריע לך עניין הריבוי אפשר לנסח את המשפט היסודי של האלגברה גם כ"לכל פולינום מעל המרוכבים יש שורש אחד לפחות". בכל מקרה הנוסח שהצאת "לכל פולינום מעל המרוכבים יש n שורשים לכל היותר" אמנם נכון, אך הוא אינו שקול למשפט היסודי וגם לא קשור למספרים מרוכבים. הוא נכון בכל שדה. דניאל • תרמו ערך 23:59, 21 באוגוסט 2014 (IDT)

בניית המספרים הטבעיים

היי, קראתי על הבנייה של ג'ון פון נוימן למספרים הטבעיים. האם יש איזושהי בעיה עם הבניה הבאה (שהיא קלה יותר כשכותבים את הקבוצות בצורה מפורשת): המספר n שווה לאיחוד של n+1 קבוצות שהראשונה היא סוגריים ובפנים כלום (=הקבוצה הריקה), השנייה היא 2 סוגריים ובפנים כלום: {{}}, השלישית: {{{}}}, וכו'. למשל, 2={{},{{}},{{{}}}}. האם היא לא נכונה מאיזושהי סיבה? 46.19.85.243 08:16, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

אין בעיה בבנייה שלך מלבד העובדה שהיא מסובכת יותר. היופי בבנייה של פון נוימן הוא בקלות של הגדרת המבנה של הטבעיים עליה (ראה אקסיומות פאנו). נסה להגדיר את הבנייה שלך באופן רקורסיבי (כרגע ההגדרה שלך לא חוקית כי היא משתמשת ב-n+1 כדי להגדיר את n) ותראה שזה מאוד מסובך. לעומת זאת אצל פון נוימן מתקיים: $n+1=n\cup \{n\}$, פשוט מאין כמוהו. עוד דוגמה: אצל פון נוימן היחס "גדול מ-" בין טבעיים הוא פשוט יחס ההכלה. דניאל • תרמו ערך 15:16, 26 באוגוסט 2014 (IDT)

לא הבחנתי במעגליות של ההגדרה שלי (שלא נראה שאפשר לתקן אותה, כי גם אם אחליף את n+1 ב- n, זה יישאר מעגלי). תודה על ההסבר :) 46.19.85.18 13:30, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

כפל אורדינלים

היי, כשמחשבים כמה זה $\omega *2$ בהתאם לנוסחה $\omega *2=sup({\omega *\beta for\beta <2})$ מקבלים לדעתי שזה שווה ל-$\omega$ כי סופרמום מתקבל כאשר $\beta =1$ , כי כאשר $\beta =2$ אז כבר לא מתקיים $\beta <2$ כי האי-שוויון הוא שוויון חזק. אבל מהנוסחה $\alpha *S(\beta )=\alpha *\beta +\alpha$ מתקבל שזה שווה ל $\omega +\omega$. איפה הטעות שלי? תודה רבה :) 46.19.85.18

הנוסחה הראשונה מתאימה כשהסודר מימין גבולי. עוזי ו. - שיחה 14:53, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

אם כך, אז כפל בסודר גבולי לא מכליל כפל בסודר עוקב, אלא מהווה אובייקט שונה לחלוטין. אני צודק? 46.19.85.18

הכפל מוגדר באינדוקציה טרנספיניטית, ולנוסחה יש שני חלקים - בהתאם לסוג הסודר. עוזי ו. - שיחה 03:04, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

היטל של משטח

בחדו"א ב, אני לומד שאפשר לחשב אינטגרל משולש בתחום G על ידי חישוב אינטגרל פנימי על משתנה כלשהו, ואז חישוב אינטגרל כפול על התוצאה, בתחום שהוא ההיטל של הגוף על המישור הנותר (xy, אם בחרנו קודם את z, לדוגמה). מה שלא הצלחתי למצוא זו הגדרה למושג "היטל" של גוף על מישור. האם יש אחת מדויקת כזו? תודה. ‏אופקאלף • שיחה‏ • א' באלול ה'תשע"ד • 16:21, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

במרחב וקטורי ההיטל של וקטור על תת-מרחב מתקבל על ידי השלמת בסיס של התת-מרחב לבסיס של המרחב כולו, ביטוי הווקטור כצירוף לינארי של איברי הבסיס, והפיכה ל-0 את כל המקדמים בצירוף שכופלים את איברי הבסיס שאינם בתת-מרחב. ההיטל של קבוצה הוא קבוצת ההיטלים של הווקטורים בקבוצה.

ספיציפית במקרה שהמרחב הוא המרחב התלת-ממדי האוקלידי והתת-מרחב הוא המישור xy: קח את כל הנקודות בגוף ומחק את קואורדינאטת ה-z שלהם. זהו ההיטל של הגוף על המישור. דניאל • תרמו ערך 21:06, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

אם ניקח את ההגדרה שלך, יש לי גוף שהוא החיתוך של הפרבולואיד $y^{2}+z^{2}=x$, והמישורים $x=y,z=0$. אם אני רוצה למצוא את ההיטל של הגוף על המישור-yz, יש איזושהי פעולה אלגברית שהיא כמו "להוציא" את x מהמשוואות? כי אחרת אני לא ממש מצליח להבין איך למצוא את ההיטל. תודה.‏ ‏אופקאלף • שיחה‏ • ב' באלול ה'תשע"ד • 21:24, 27 באוגוסט 2014 (IDT)

הגוף שאתה מתאר כאן הוא זוג נקודות. באופן כללי ההיטל של גוף $\ S\subseteq \mathbb {R} ^{3}$ על (לדוגמא) המישור $\ z=0$ הוא קבוצת הזוגות $\ (y,z)$ שעבורן קיים x כך ש-$\ (x,y,z)\in S$. עוזי ו. - שיחה 03:09, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

עוזי ו., תודה, התבלבלתי בניסוח - הכוונה לגוף החסום על ידי שני המישורים ועל ידי הפרבולואיד. ‏אופקאלף • שיחה‏ • ב' באלול ה'תשע"ד • 10:36, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

אגב, זה לא אמור להיות קבוצת הנקודות (x,y) שעבורן קיים z...? ‏אופקאלף • שיחה‏ • ג' באלול ה'תשע"ד • 19:40, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

תיקון: ההיטל על המישור $\ z=0$ הוא קבוצת השלשות $\ (x,y,0)$ כך שקיים z שעבורו $\ (x,y,z)\in S$. עוזי ו. - שיחה 03:09, 28 באוגוסט 2014 (IDT)

בוזונים ופרמיונים

האם ניתן להגיד על אטום שלם שהוא בוזון או פרמיון? האם הסיווג הזה פועל גם על מולקולות?

למיטב הבנתי, התשובה לשתי השאלות חיובית, לפחות ברמת העקרון. משה פרידמן - שיחה 22:01, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

באטומים ניתן גם להבחין בהתנהגות הפרמיונית/ בוזונית שלהם. לדוגמא הליום 4 שהוא בוזון יכול להפוך לעל נוזל בשונה מהליום 3 שהוא פרמיון. --Eitan110 - שיחה 11:56, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

כוחות יסודיים

יודעים על 4 כוחות יסודיים בטבע (שהאלקטרומגנטי והחלש מואחדים, אז אפשר להגיד ש-3). האם יודעים שאין עוד כוחות נוספים שעדיין לא נמדדו? בבקשה לא לענות ב"נדמה לי": זאת שאלה מאוד מקצועית, המכוונת בעיקר לאנשי חלקיקים (משה פרידמן?). 79.181.118.66 12:43, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

הערך הזה בויקיאנגלית מדבר על הנושא. בלנק - שיחה 16:26, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

התשובה שלילית. אין שום אינדיקציה ברורה לכוח כזה, אבל בפירוש לא ניתן לקבוע היום שהוא לא קיים. משה פרידמן - שיחה 19:13, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

אקראיות-שתי שאלות

שאלות כמעט חסרות קשר:

1) יש מדד ל"רמת אקראיות" של מערכת? נניח יש לי מטבע שב95% ומהמקרים נותן "0" וביתר "1" אז הוא אקראי, אבל מעט (במובן שאני יודע לחזות לא רע את התוצאה הבאה), ויש מטבע שנותן ב52% מהמקרים "0" (ואז אני לא יודע לחזות מראש את התוצאה הבאה אלא סתם מנחש).

2) אם בניתי מכונה שמוכללת מספרים פסיידו אקראיים, האם בעזרת שימוש במוכנה זו (נניח הפעלה שלה פעמיים בשביל כל מספר וכדו') וכל מיני פעולות מתמטיות על התוצאה (נניח לקחת לוג של המספר שיצא) ניתן להפוך את המספרים ליותר אקראיים? אני יודע שיש פה בעיית ניסוח קלה, אבל זאת גם שאלה פרקטית. נניח איזושהי סימולציה של תהליך שבו שימוש בפונקציה RANDOM בתוכנה נותן בכל זאת מחזויות שלא רצויה. 79.178.14.86 16:23, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

1) המינוח שהגדרת דומה פחות או יותר למונח האנטרופיה בסטטיסטיקה.

2) זה תלוי אם הפעולות המתמטיות שהגדרת יכולות לכלול בתוכם מידה של אקראיות. למשל- נניח שהפעולה היא הוצאת שורש. לכל מספר חיובי יש שני שורשים, האם מותר לי להחליט שהשורש שיוצג בפלט ייבחר באקראי? אם כן, אז אתה יכול להגדיל את האנתרופיה שלך בצורה כזאת. אם לא (נניח, אם הפלט תמיד יציג את השורש החיובי. או- הפלט תמיד יציג רשימה של כל השורשים) אז לכל מספר בפלט הראשוני מתאים בדיוק מספר אחד, ולכן אין לך דרך להגדיל את האנתרופיה. לעומת זאת, אתה יכול להקטין אותה בקלות- נניח, אם הפעולה המתמטית שלך היא הכפלה ב0, ואז הפלט הסופי תמיד ייצא 0. בלנק - שיחה 16:56, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

אגב, בויקיפדיה האנגלית יש ערך שמדבר על הנושא הזה בהרחבה. בלנק - שיחה 16:59, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

התשובה לשאלה השניה היא חיובית -- כשדוחסים מידע מגדילים בדרך כלל את האנטרופיה. לדוגמא, אם המקור האקראי מייצר סיביות מוטות, ואתה מחליף את הזוג X,Y בזוג X+Y (מודולו 2 כמובן), תקבל סיביות בעלות הטיה חלשה יותר (ולכן בעלת אנטרופיה גבוהה יותר לכל סיבית). מאידך, פעולות הפיכות (כמו "לקחת לוג") אינן משנות את האנטרופיה בכלל. עוזי ו. - שיחה 19:32, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

עוזי, ניסיתי ולא הצלחתי למצוא בויקיפדיה או בגוגל הסבר למשמעות של "סיביות מוטות". האם הכוונה שהמקור מייצר סיביות, בעלות הסתברות גבוהה יותר לצאת 1 מאשר 0, למשל? בלנק - שיחה 21:03, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

בדיוק. למשל, אם מטילים שוב ושוב מטבע "מזויף" (עם נטיה להעדיף צד אחד על פני רעהו). עוזי ו. - שיחה 21:21, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

לשואל: אם מדובר בבעיה פרקטית, עדיף לחפש באינטרנט מחולל מספרים אקראיים איכותי. אישית, אני משתמש ב , TRandom3 של cern. הוא נכתב כחלק מחבילה רחבה יותר (ומאוד מומלצת), אבל מדובר בקוד פתוח אז אתה יכול לשכתב בנפרד. בכל אופן, יש המון כאלו באינטרנט. משה פרידמן - שיחה 02:01, 2 בספטמבר 2014 (IDT)

ההגדרה של המושגים "מסה" ו"כוח" במכניקה הניוטונית

שלום, יש לי כמה דברים בסיסיים שלא ברורים לי במכניקה הניוטונית: מה ההגדרה של מסה? מה ההגדרה של כוח? מחיפוש בויקיפדיה (בערכים "מסה" ו"כוח") נראה כאילו 2 מושגים אלה מוגדרים באמצעות החוקים של ניוטון. אם זה נכון - אז זאת אומרת שבשני החוקים האחרונים של ניוטון (וממילא גם בחוק הראשון - המהווה מקרה פרטי של החוק השני), ניוטון לא ממש גילה "חוק" אלא הגדיר "הגדרה"? יתר על כן, אפילו אם זו ההגדרה של המושגים הללו הרי שזו הגדרה שאינה מגדירה אותם היטב כי עבור כל נקודת זמן, t, המשוואות הללו מגדירות את הכוח שמפעיל גוף א' על ב', את הכוח שמפעיל גוף ב' על גוף א', ואת המסות של שני הגופים. כלומר, יש לנו 4 נעלמים (לכל t מדובר ב-4 נעלמים שהם "מספרים", כלומר סקלרים). מאידך יש לנו רק 3 משוואות: החוק השני על הכוח מגוף א' לב', החוק השני על הכוח מגוף ב' לא', והחוק השלישי הקובע שהביטויים בשתי המשוואות האחרונות שווים. למערכת של 4 משוואות עם 3 נעלמים לעולם לא יהיה פתרון יחיד, כך שאם זו הייתה ההגדרה של שני מושגים אלה אז הם לא היו מוגדרים היטב! אז מה כן ההגדרה שלהם? אני מקווה שניסחתי את השאלות שלי בצורה ברורה... תודה רבה מראש :) תרומות/46.19.85.4 19:08, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

קודם כל, אתה צודק- החוק השני של ניוטון הוא הגדרה. זה לא אומר שזה לא חוק- החוק השני אומר שיש יחס הפוך בין תאוצה לבין כמות החומר (שני מונחים שהיו מוגדרים גם לפני, וממילא הם מובנים מאליהם). אחרי זה מסדרים את זה מחדש בצורת מכפלה ומגדירים מונח חדש "כוח". את היחידות אפשר להגדיר איך שבא לך, ניוטון בחר להגדיר כפי שהגדיר. החוק השלישי, לעומת זאת, אינו נובע באופן ישיר מהחוק השני או מההגדרה של "כוח", ולכן הוא גם אינו הגדרה. לגבי עניין המשוואות, לא הבנתי את כוונתך. המערכת שתיארת היא בעצם משוואה אחת בארבעה נעלמים. (המשוואה שלישית משווה בין המשוואה הראשונה לשנייה.), או שלוש משוואות בשישה נעלמים, אם אתה רוצה להתייחס לf1,f2 בתור נעלמים. אף אחד לא טען שבאמצעות חוקי התנועה אפשר לגלות את התאוצה, המסה, והכוח המופעל על שני גופים בכל מצב, וממילא הדבר תלוי בערכים ידועים כלשהם- או מסה או תאוצה או כוח. כלומר, לפני שאתה ניגש למשוואות אתה חייב להגדיר (במערכת תיאורטית) או למדוד (במערכת ניסיונית) חלק מהגדלים.היופי בחוקי התנועה של ניוטון הוא ששניים מבין שלושת המשתנים שנמצאים בהם (מסה, תאוצה) ניתנים למדידה בקלות רבה, וזה מאפשר לסדר את עולם המכניקה באלגנטיות ובפשטות. בלנק - שיחה 21:51, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

נראה לי שהחוק השני הוא לא הגדרה, אלא חוק. הוא מניח את המושג כוח, וקובע כי התאוצה של הגוף תהיה ביחס ישר (לינארי) לכוח הפועל עליו. קבוע הפרופורציה הוא ההופכי למסה (האינרציאלית). המסה במשוואת ניוטון איננה שום דבר מעבר לתכונת התמד של הגוף, שנלמדת מהנסיון (מדובר בפיסיקה). שים לב, שלא מדובר כאן בהגדרה בלבד, משום שאין שום סיבה להניח (וזה אכן לא נכון) שהקשר בין הכוח לתאוצה יהיה לינארי. מבחינת הגדרת המושג כח, אני מניח שמבחינת ניוטון מדובר היה במושג בסיסי,שאין צורך להגדירו. איינשטיין דן במושג הזה ומייתר אותו לחלוטין. כך נראה לי, לא משוכנע שכל הנ"ל נכון. משה פרידמן - שיחה 22:24, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה רבה על התשובות, אבל עדיין יש כמה דברים שלא ברורים לי:

• קודם כל, בתשובות הגדרת מושגים באמצעות הדרך בה מודדים אותם, נתפסת כקבילה (אצל בלנק זה הופיע רק לגבי המושג "מסה" ואצל משה פרידמן זה גם לגבי המושג "כוח"), אבל השאלה שלי היא: מה ההגדרות המתמטיות של המושגים האלה? בהגדרות מתמטיות, העובדה שניתן למדוד את זה אינה הגדרה טובה. למען ההשוואה, את המושג "מיקום" קל כמובן להגדיר מתמטית. גם ההגדרה של "גוף" כקבוצת נקודות במרחב זה קל. לעומת זאת, אני לא יודע מה ההגדרות המתמטיות של "כוח" ו"מסה". אני הנחתי בשאלה שההגדרה המתמטית של שניהם זה: המספרים הפותרים את מערכת המשוואות הזאת (=את שלושת החוקים של ניוטון). הבעיה הגדולה עם ההגדרה שלי היא: שהמספרים הללו אינם יחידים. יש אינסוף פתרונות למערכת, ולכן ההגדרה הזאת לא מגדירה את המושגים הללו היטב.
• שנית, מדובר לדעתי במערכת של 3 משוואות ב-4 נעלמים. לגבי מה שבלנק כתב לי שמדובר במשוואה אחת - זה נכון, אבל היא משוואה אחת עם 4 אגפים (המשוואה היא: $F(t)=m(t)*a(t)=-m'(t)*a'(t)=-F'(t)$ כאשר סימון ה"תג" (="פריים") מציין את הכוח בכיוון ההפוך, ואת המסה של הגוף השני, ואת התאוצה של הגוף השני, והנעלמים הם: $F(t),F'(t),m(t),m'(t)$), שזה שווה שקול בדיוק למערכת של 3 משוואות "רגילות" (כלומר, שכל אחת בעלת 2 אגפים): 2 המשוואות הראשונות + משוואה שלישית הלוקחת את אגף ימין (למשל) מהמשוואה הראשונה ומהמשוואה השנייה ומשווה ביניהם. אגב, ברור שהעובדה שיש גם את החוק הראשון וגם את החוק השני לא מוסיפה לנו משוואה שכן החוק הראשון נובע מהחוק השני.
• שלישית, לגבי מה שמשה פרידמן כתב, שהעובדה שהיחס בין תאוצה לכוח הוא יחס לינארי זה החוק, כי זה לא מובן מאליו - אני לא מבין: הרי אם נבחר t ספציפי נקבל בעצם שהחוק הזה קובע שיש קשר לינארי בין 2 מספרים, וזה כמובן קורה תמיד. היות ולכל t החוק הזה לא מחדש דבר, הרי שהחוק הזה לא מחדש דבר.

אשמח להסברים נוספים. שוב תודה רבה מראש :) תרומות/46.19.85.68 12:24, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

לנקודה השלישית, העובדה שהיחס בין שתי פונקציות הוא קבוע לא אומרת ש"בכל זמן יש יחס קבוע", אלא ש"קיים קבוע השווה ליחס בין הפונקציות בכל זמן". זה אותו יחס, וזה בוודאי חידוש. עוזי ו. - שיחה 13:24, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

אבל גם המסה עשויה להשתנות עם הזמן. כלומר, המסה היא פונקציה לא בהכרח מנוונת של t. כלומר, לא בהכרח קיים קבוע השווה ליחס בין הפונקציות, אלא קיימת פונקציה השווה ליחס בין 2 הפונקציות. איפה אני טועה? תרומות/46.19.85.68 13:38, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

בניסוח הזה, הטענה היא שהמסה של מערכת סגורה היא קבועה. עוזי ו. - שיחה 13:49, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

בניסוח עדין , שנראה כנראה ככופר כי זה הדבר היחידי שבגללו אני נחסם כל פעם מחדש , זהו פתח מתמטי לעומות מקבילים בעולם ה"קלאסי" . בכבוד מים נושפים

עוד לא פגשתי תופעה פיזיקלית שאינך מסביר ב"עולמות מקבילים". עוזי ו. - שיחה 15:02, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

בוודאי שמסה לא צריכה להיות קבועה בזמן, אם אני זורק מהאוטו שלי משקולת המסה של ה'אוטו' (כגוף שלם) קטנה (או חלקיקים שמתפרקים ופולטים קרינה או חלקיקים (קרינה חלקיקית)), לעומת זאת סך כל המסה קבועה (כולל אנרגיה) ואת זה ניתן להוכיח במפורש לדוגמה מסימטריה, בברכה, Nurick - שיחה 15:56, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

לשואל: אתה מנסה לגבש הגדרות מתמטיות למונחים במציאות. ומתגלים קשיים. זו לא הייתה המטרה של ניוטון, וזאת לא המטרה של הפיזיקה באופן כללי. הפיזיקה היא הניסיון למצוא חוקיויות לגבי התנהלותם של דברים בעולם הזה. חוקי התנועה של ניוטון, וחוקים אחרים הנובעים מהם, מאפשרים לתאר את עולם המכניקה באופן מתמטי, וכך לחשב חישובים. זו היא מטרתם, ובכך הם מצטיינים. אתה יכול להגדיר מסה, למשל, כ"כמות המולקולות של החומר" (בהנחה שמדובר בשני עצמים שעשויים מאותו חומר), ואז נשאלת השאלה "איך תגדיר מולקולה בצורה מתמטית". אבל זה בכלל לא רלוונטי, כי המטרה היא לא להגדיר כל מונח על מערכת הצירים שלנו, אלא להשתמש במערכת הצירים על מנת להבין יותר טוב את העולם. ולגבי המשוואות, לא ברור למה בחרת לא להתייחס לתאוצה כנעלם. כמו שאמרתי, אפשר להציג את המשוואה של החוק השלישי גם כשלוש משוואות בשישה נעלמים, אבל זה טיפשי, כי שתי המשוואות הראשונות מתאחדות לאחת באמצעות השלישית, וכך חסכת שני נעלמים. בלנק - שיחה 18:23, 5 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלות בחלקיקים

1) למה התהליך $\tau ^{-}\to e^{-}\gamma$ לא אפשרי, אלא בתוצרים יש גם ניוטרינו+ אנטי-ניוטרינו? המספר הבריוני =0 הלפטוני נשאר 1 לפני ואחרי, המטען החשמלי בסדר גמור. מה לא טוב בתהליך? 79.176.185.156 17:35, 7 בספטמבר 2014 (IDT)

2) אם לוקחים קווארק טופ, האם הוא ידעך לבוטום או לצ'ארם? ולמה? 79.176.185.156 18:24, 7 בספטמבר 2014 (IDT)

אני בטוח שמשתמש:משה פרידמן הוא המומחה לעניין. Corvus,(שיחה) 18:06, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

1. שימור תנע. במערכת של החלקיק $\tau$ אין תזוזה כלל. לקרינת גמא אין מסה ולכן תנע, משמע האלקטרון אמור לעמוד ולא יכול להיות מצב כזה. הניוטרינים פותרים את הביה הזו.
2. הוא לא ידעך לצ'ארם כי אין דעיכה כזו, תהליך הדעיכה מחייב פליטת מטען ולכן גם שינוי סוג הקווארק (מ-UCT ל-DSB ולהיפך) יש לך לשם היחסים את מטריצת ההסתברויות. שים לב שאין מניעה לכל 9 המעברים האפשריים אבל אין ספק שהמעברים בין הזוגות (UD CS BT) חזקים משמעותית מהמעברים המשולבים. לקח לי קצת זמן לגרד את זה מהזיכרון, מקווה שעזרתי, Nurick - שיחה 19:04, 9 בספטמבר 2014 (IDT)

בתושבתך הראשונה אתה בפירוש טועה. לפוטון אין מסה, אבל יש לו תנע. תנע אלקטרון הוא $p=\hbar k$. 79.180.18.50 09:15, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

ראשית, לצערי ולבושתי, אני ממש לא מומחה לתחום. (תתפלאו עד כמה מצומצם נסיונאי עשוי להיות לפעמים). בכל זאת, להבנתי:

1) אני יכול לחשוב על שתי סיבות: א. התהליך לא משמר ספין. לפוטון ספין שלם. ב. מדובר בהתפרקות חלשה, שמשמרת גם את המספר הלפטוני של כל משפחה בנפרד.

2) הוא ידעך לדאון, סטריינג' או בוטום. זאת משום שהוא חייב לשנות איזוספין כדי לעבור דרך אינטראקציה חלשה. ייתכן שתיקונים מסדר גבוה יאפשרו דברים נוספים. משה פרידמן - שיחה 14:35, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

העולם החדש

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#האם היו הוגי דעות שהתנגדו ליישוב העולם החדש

חשבון מודולרי הכולל חזקות

שלום ותודה מראש לעוזרים!

האם בחשבון מודולרי יש אפשרות לפשט את מעריך החזקה ולא רק את הבסיס?

לדוגמה: נניח ואנו דנים על חשבון מודולו 7 (ספציפית זה החשבון שאני צריך, שכן אני מחשב יום בשבוע), ידוע לי כי ניתן לפשט את הביטוי: $19^{25}$ ל $5^{25}$ אבל זה עדיין לא ביטוי כל כך קל לחישוב.

ראיתי בעצמי שאני לא יכול להחליף את מעריך החזקה באיבר השקול לו מודולו 7 (שכן לדוגמה $2^{1}\equiv _{7}2$, אבל $2^{8}\equiv _{7}4$), האם יש שיטה אחרת ל"פשט" את הביטוי, כך שאוכל לחשב את השארית במהירות?

בתודה מראש, אליהו52ק • שיחה 18:55, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

משפט אוילר: אם $\ a\equiv b{\pmod {\phi (n)}}$ אז $\ x^{a}\equiv x^{b}{\pmod {n}}$ (בהנחה ש-x זר ל-n). עוזי ו. - שיחה 22:50, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה! משפט ממש חזק, פתר לי את רוב הבעיה. דרך אגב, האם ישנה איזה דרך למצוא במהירות את פונקציית הערך השלם (רצפה) של הביטוי מבלי לחשב אותו ישירות (ניסיתי על ידי חישוב חוזר של שאריות חלוקה ב10, אבל זה הופך להיות מייגע באיזה שהוא שלב)? אליהו52ק • שיחה 08:13, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

הערך השלם של איזה ביטוי? עוזי ו. - שיחה 10:41, 15 בספטמבר 2014 (IDT)

הוכחת פתרון יחיד למשוואה $x^{y}=y^{x}$

קראתי שלמשוואה $x^{y}=y^{x}$ עבור $x,y\in \mathbb {Z}$ יש רק פתרון יחיד x=2,y=4 (או להיפך כמובן).

האם זה נכון? אם כן, מה ההוכחה לכך (ניסיתי ולא הצלחתי להבין איך לגשת לבעיה הזו)? וכמובן האם זה נכון גם אם $x,y\in \mathbb {Q}$ או $\mathbb {R}$ (היות ואני לא רואה את דרך ההוכחה, כמובן שאינני יכול לבדוק את הטענה לשדות אחרים)?

בתודה מראש, אליהו52ק • שיחה 19:12, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

שאלה מעניינת. קודם כל, הערה קטנה- שכחת לציין שx וy חייבים להיות שונים זה מזה. לעצם השאלה- אם משחקים עם המשוואה קצת , אפשר לראות שהיא שקולה למשוואה (x^(1/x)=y^(1/y או במילים- השורש הxי של x שווה לשורש הyי של y. ננסה לפתור את המשוואה הזאת באמצעות משחקי פונקציות. אם נתבונן בפונקציה (f(x)=x^(1/x, נראה שהיא מתחילה מהנקודה 0,0, עולה עד לנקודה (e,1.44466), ואז יורדת ושואפת לאחד. כלומר, אם נציב מספר ממש ממש ממש גבוה בתור הx, ה(f(x יצא מאוד מאוד קרוב ל1. (אבל לעולם לא יצא 1). אני ממליץ לך לצייר את הגרף הזה, כדי להבין את המשך ההסבר. עכשיו נשאלת השאלה- לאיזה שערכים של x אפשר להתאים ערך אחר, x2 שעבורו (f(x)=f(x2 קל לראות שלכל ערך בין 1 לe ניתן להתאים ערך אחר, בין e לאינסוף. למשל, ל2.5 אפשר להתאים את 2.97 בערך. (וזה אכן פיתרון של המשוואה שלך). ל1 בעצמו אי אפשר כמובן להתאים ערך, כי כמו שאמרנו- בכיוון ימין הפונקציה רק שואפת ל1. המספר השלם היחיד שיש בין 1 לe הוא 2, ולכן הוא המספר השלם היחיד שניתן להתאים לו מספר אחר. לעומת זאת, כמו שהראנו קודם, יש הרבה פתרונות לא שלמים. (לדוגמא- 2.5 ומספר שקרוב מאוד ל2.97. או דוגמא אחרת- 1.1 ומספר שקרוב מאוד ל43.56). בלנק - שיחה 22:46, 14 בספטמבר 2014 (IDT)

עבור מספרים רציונליים, יש פתרונות מהצורה $x=\left({\frac {k+1}{k}}\right)^{k},y=\left({\frac {k+1}{k}}\right)^{k+1}$ עבור $k$ טבעי, ואני חושב שאלו כולם --77.125.140.80 14:55, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

תורת הגראפים

האם יש שם מיוחד, או ביטוי/תיאור קצר מוכּר, לאיפיון הגראף המכוון G הבא?

לכל שלושה צמתים בעלי קשת ב-G מהראשון לשני ובעלי קשת ב-G מהשני לשלישי, יש צומת שאליו יש ב-G הן קשת מהשני והן קשת מהראשון, ויש צומת שממנו יש ב-G הן קשת לשני והן קשת לשלישי.

84.228.146.83 11:30, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

באיזה הקשר הגעת לגראף הזה? 80.230.73.249 18:19, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

תורת היחסים

האם יש שם מיוחד, או ביטוי/תיאור קצר מוכּר, לאיפיון היחס R הבא?

לכל v - בעל b המקיים bRv - ובעל c המקיים vRc, מתקיימים שני התנאים הבאים:

1. לכל u יש w, כך שאם uRv אז הן vRw והן uRw.
2. לכל w יש u, כך שאם vRw אז הן uRv והן uRw.

84.228.146.83 11:41, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

הייתי משתמש במונחים מקבוצות סדורות (אפילו אם R אינו יחס סדר). התנאי הראשון אומר שיש איבר מקסימלי בקרן של כל האברים הגדולים מ-u. עוזי ו. - שיחה 14:35, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

דבריך טעונים ליטוש רציני - אשר תמהני האם הוא בכלל אפשרי, כי אני שאלתי האם אפשר לאפיין את R - לא האם אפשר לאפיין את u; מה עוד ש"התנאי הראשון" שאותו הזכרת (שאגב הוא תנאי אחד מתוך שניים הכרחיים) מתייחס - לא רק לכל u - אלא גם לכל v (אשר אליו אתה משום מה לא התייחסת). 84.228.146.83 16:52, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

עוזי מדייק וההתייחסות לכל האיברים מובלעת בדבריו. שני התנאים יחדיו שקולים למשפט "לכל קרן יש מקסימום ומינימום". דניאל • תרמו ערך 16:38, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

לא טענתי חלילה שהוא לא דייק, אלא שלא ליטש את דבריו, ואתה הוכחת שאפשר היה ללטש. 84.228.146.83 16:52, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

על כל פנים, הבה ניקח למשל את היחס הבא: ( (3,4) ,(0,4) ,(3,0) ,(1,2) ,(0,2) ,(1,0) ). כמובן היחס הזה עומד בדרישה שהיצבתי (בתחילת הפיסקה), אבל הוא לא מקיים את הדרישה של עוזי (דהיינו הדרישה שלכל קרן יהיה איבר מקסימלי ויהיה איבר מינימלי), ואם כן היחס הזה מוכיח שהדרישה שלי אינה שקולה לדרישה של עוזי, ואם כן חוזרת השאלה ששאלתי: האם ניתן להמיר את הדרישה שלי בדרישה שקולה שמנוסחת באופן יותר פשוט. 84.228.146.83 22:22, 16 בספטמבר 2014 (IDT)

שינית את השאלה.

התשובה לשאלה הנוכחית היא שזהו יחס שבו יש שני סוגי זוגות x<y: זוגות שבהם אחד האברים מקסימלי או מינימלי; וזוגות שיש להם חסם עליון וחסם תחתון. בפרט (בהנחה שהמרחב סופי), כל שרשרת אפשר להמשיך לשרשרת שנעצרת באיבר מינימלי או מקסימלי. (זה טריוויאלי לכל יחס סדר, כמובן, אבל R אינו בהכרח כזה). עוזי ו. - שיחה 00:27, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

קודם כל, תודה רבה!

שנית, לדעתי השאלה הנוכחית היא בדיוק השאלה הקודמת, עם הבדל קוסמטי בניסוח בלבד: בסך הכל, ביטויים מטיפוס R(a,b) שהופיעו בנוסח הקודם הוחלפו כעת בביטויים שקולים מטיפוס aRb, בעוד שאי-אילו אותיות של משתנים מכומתים שהופיעו בנוסח הקודם הוחלפו כעת באותיות ברורות יותר (b,c במקום u,w כדי למנוע בלבול עם המשך השאלה שבו נקטתי באותיות u,w המכומתות מחדש).

שלישית, לגופו של עניין, נותרו לי שתי שאלות הבהרה: א. בהנחה שהמרחב סופי (כך אגב הינחתי לאורך כל הדרך למרות שהתרשלתי מלציין זאת), האם ניתן לצמצם עוד יותר את נוסחו של האיפיון שלך? (אני שואל זאת כי אני מניח שכשכתבת "בפרט" לא התכוונת להציג נוסח שקול לקודם). ב. האיפיון שנתת לא מסתדר לי עם כמה דוגמאות, למשל נסתכל על היחס ( (2,0) ,(1,2) ,(0,1) ): אף זוג שבו אינו מקיים x>y, ולכן יוצא שהדרישה שלך מתקיימת לגביו, אבל הדרישה שלי אינה מתקיימת לגביו! אם כן דרישתך אינה שקולה לשלי! אלא אם כן במקום x>y התכוונת אל xRy, אבל אם כך, אז נסתכל על היחס ( (1,1) ,(1,0) ,(0,1) ,(0,0) ): הוא לא ממלא את הדרישה שלך, אבל כן ממלא את הדרישה שלי! אם כן שוב יוצא שדרישתך אינה שקולה לשלי! 84.228.146.83 02:30, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

לא חסם עליון; התכוונתי לכתוב חסם משותף. התנאי על שרשראות ("כל שרשרת מוכלת בשרשרת שבה אחד הקצוות מינימלי או מקסימלי") שקול לתנאי על זוגות ("ביחס יש שני סוגי זוגות x<y: זוגות שבהם אחד האברים מקסימלי או מינימלי; וזוגות שיש להם חסם מלעיל וחסם מלרע"), וזה שקול לתאור שלך. הגדרת השרשרת טבעית: זו סדרה v1,v2,v3,...,vn כך שלכל i<j, הזוג (vi,vj) נמצא ביחס. עוזי ו. - שיחה 12:24, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

שוב תודה. אבל כמו שהיצעתי מקודם: נסתכל על היחס ( (1,1) ,(1,0) ,(0,1) ,(0,0) ): הוא ממלא את הדרישה שלי, אבל אינו ממלא את הדרישה שלך: לשם הפשטות ניקח את דרישת השרשרת: אז למשל בשרשרת המירבית האפשרית, הלא היא הסידרה (0,1), אין שום איבר מינימלי/מקסימלי)! אם כן שוב יוצא שדרישתך אינה שקולה לשלי! 84.228.146.83 14:21, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

השוואה לקבוצות סדורות נחוצה, אבל מאד מבלבלת. צריך לתקן את השרשראות ולהרשות בכל צד או איבר קיצוני או מעגל. עוזי ו. - שיחה 15:09, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

שדה מגנטי

מהי הסיבה לכך שהשדה המגנטי מחוץ לסליל אינסופי הוא 0? (מילולית ללא חישובים). הצלחתי להראות זאת באמצעות לולאת אמפר אולם כעת אני צריך להראות זאת ללא חישובים ואני די מסתבך עם זה. אפשר הכוונה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קווי שדה מגנטיים קיימים רק כלולאות, הם לא יכולים לסטות או להתכנס לנקודה כמו קווי שדה חשמלי. קווי השדה המגנטי הולכים לאורך של הסליל בתוכו, ולכן הם חייבים ללכת בכיוונים ההפוכים מחוץ לסליל כך שהקווים יכולים ליצור לולאה. עם זאת, הנפח מחוץ לסולנואיד הוא הרבה יותר גדול מאשר הנפח בפנים, כך הצפיפות של קווי שדה מגנטיים מחוץ מופחתת במידה ניכרת. עכשיו ניזכר שהשדה מחוץ לסליל הוא קבוע. על מנת שהמספר הכולל של קווי שדה ישמר, השדה מחוץ חייב ללכת לאפס כי הסליל אינסופי. (תודה ל(Solenoid) ולגוגל טרנסלייט). Corvus,(שיחה) 11:27, 19 בספטמבר 2014 (IDT)

יש בעיה עם טיעון כזה כיוון שהוא מעלה את השאלה המתבקשת של להסביר מדוע השדה המגנטי מחוץ לסליל הוא קבוע. הטיעון לגבי צפיפות הקווים ברור לגמרי... לא הבנתי את הקשר בין הטיעון הזה לבין שמירה על המספר הכולל של הקווים מבחוץ ולגבי "חייב ללכת לאפס כי הסליל אינסופי".

לזכרוני, זוכה פרס נובל אדוארד מילס פרסל מתייחס לשאלה הזו בספר הלימוד בחשמל. הוא מציין בהערת שוליים שאין לו הסבר טוב לכך, ושהוא ישמח שיציגו בפניו כזה. אם אינני טועה, הוא מציין את האנרגיה האינסופית במרחב האינסופי מחוץ לסליל כדבר לא "הגיוני". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדוע לאור אין מהירות יחסית?

למה המהירות הזו קבועה ביחס לכל דבר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהירות האור היא גדול קבוע ביחס לכל דבר בייקום. אפשר לקבל את זה כאקסיומה, למרות שכמו ששמת לב, זה מאוד לא ברור. באופן כללי, פיזיקה די מתקשה עם שאלות של "למה זה" ומתמקדת בעיקר בשאלות "איך זה". אנחנו לא באמת יודעים להסביר מדוע שתי מסות נמשכות זה לזה ומטענים חשמליים זהים דוחים זה את זה. אבל אנחנו יכולים לתאר היטב איך התופעות האלא מתרחשות.

אני יכול לציין בין היתר שהתופעה שמהירות האור היא קבועה נובע מזה שלחלקיקי האור (פוטונים) אין מסת מנוחה. דבר נוסף שקשור לכך הוא עיקרון הסיבתיות.

איני יודע מה הרקע שלך בפיזיקה ולכן לא יודע עד לאיזה עומק אפשר לחפור, אבל מבטיח שבסופו של דבר נגיע ל"כי ככה זה ביקום שלנו" (כמו שאיינשטיין עשה ב1905).Corvus,(שיחה) 13:09, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

כאשר "חופרים" בשאלה פיזיקלית, בסוף מגיעים לאחת משתי תשובות:

• לא ידוע.
• ככה זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשלא מבינים מהו תפקידה של הפיזיקה (ושל מדע בכלל) ומערבים מין בשאינו מינו, בסוף מדברים שטויות. לדאבוני, הרבה פעמים השלב הבא הוא להשתמש בשטויות הללו כבסיס לדיונים פילוסופיים ותיאולוגיים. משה פרידמן - שיחה 12:52, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

הוכחת אי-קיום פתרון אנליטי

איך מוכיחים שלמשוואה לא קיים פתרון אנליטי ? Dniel666 - שיחה 14:02, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

לא מכיר את התחום לחלוטין, אבל אני מכיר כמה דוגמאות שמוכחות באמצעות תורת גלואה הדיפרנציאלית (אנלוגית לתורת גלואה הרגילה, רק מעל שדה דיפרנציאלי). משפט מרכזי בתחום הוא משפט ליוביל (למרות שאין באמת צורך בתורת גלואה כדי להוכיחו), שמאפשר למשל להוכיח שפונקציית השגיאה אינה אלמנטרית. דניאל • תרמו ערך 20:55, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה, אברר על נושאים אלו. Dniel666 - שיחה 21:24, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

פשר הגדרתן של הפונקציות האלמנטריות

מדוע הגדירו את הפונקציות האלמנטריות כפי שהגדירו, למרות שאין באפשרות פונקציות אלו לפתור כל משוואה שנוצרה מהן בצורה אנליטית ? Dniel666 - שיחה 14:57, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

אני לא רואה את הקשר בין שני חלקי המשפט. עוזי ו. - שיחה 18:18, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

הפונקציות האלמנטריות במחשבתי אמורות להכיל את הפתרונות למשוואות שבאפשרותן ליצור, כך שכל המשוואות הנוצרות על ידן יכולות להיפתר על ידן. Dniel666 - שיחה 18:30, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

למשפחה שכוללת את כל הפתרונות למשוואות *אלגבריות* (במקדמים אלמנטריים) קוראים "פונקציות אלגבריות". אם תרצה משוואות מסובכות יותר, כמו y*exp(y)=x, תצטרך משפחה גדולה עוד יותר. עוזי ו. - שיחה 20:39, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

אז משום מה הגדירו את הפונקציות האלמנטריות כך? Dniel666 - שיחה 21:18, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

כי הן יותר אלמנטריות... אני מניח ששדה הפונקציות האלמנטריות הוא השדה הדיפרנציאלי הקטן ביותר המכיל את שדה הפונקציות הרציונליות במשתנה אחד מעל המרוכבים וסגור לפעולות של אקספוננט ולוגריתם; כך שהפונקציות האלה (ודווקא הן) משתלבות יחד במבנה טבעי. עוזי ו. - שיחה 13:52, 24 בספטמבר 2014 (IDT)

סוגריים בנוסחאות מבנה

שמתי כאן תרשים דו-מימדי של ויטמין K. בצד שמאל של התרשים, ישנם 2 סוגריים מרובעים ארוכים. לעתים רחוקות אני נתקל בתרשימי מולקולות שכוללים סוגריים כאלה (ואת האות n הקטנה או איזה שהוא מספר מצד ימין למטה שלהן). מה פירוש הסוגריים והכיתוב הנלווה מצד ימין למטה?, בתודה, בן. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 08:49, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

מספר חזרות ("כפל"), במקרה קיימת בוויקישיתוף תמונה זהה של ויטמין K שתבהיר זאת:

ערן - שיחה 12:07, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

תודה לך ערן! אם אני מבין נכון אם כתוב 3 זה אומר שבסה"כ יש עוד 2 מקטעים (בנוסף לקטע הקיים שנמצא בסוגריים). רק תרשה לי גם לשאול מה זה אומר אם פשוט מופיעה שם האות n הקטנה? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 04:48, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

n מציין מספר טבעי כלשהו - זה יבוא בנוסחאות של משפחות של חומרים דומים, כשכל הצבה של n אחר הוא חומר מעט שונה אבל שייך לאותה משפחה. ערן - שיחה 08:14, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

גרף אחד בסטטיסטיקה

יש איזה מערך של תוצאות שאני צריך לעשות לו גרף. עשיתי היסטוגרמה, אבל המנחה שלי אומר שצריך להיות גרף אחר שבו יש איזה גרף עולה שמתחיל מ0 ומגיע ל1 שמסכם על כל התוצאות. מישהו מזהה פחות או יותר על מה אני מדבר? ואם כן, איך בונים את זה? 79.176.159.91 15:39, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

השיטה הטובה ביותר היא לפנות למקור שבגללו "צריך" שיהיה גרף, ולברר בדיוק מה אמור הגרף להראות. אתה מתכוון מן הסתם לגרף שכיחות מצטברת. עוזי ו. - שיחה 18:42, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

כן, זה זה! איך אני בונה את זה בפעול? סביבת העבודה שלי זה מטאלב. יש לי שורה ארוכה של מספרים שנכון לעכשיו אני יכול לעשות להם היסטוגרמה. 79.177.6.173 14:18, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

אם ההיסטוגרמה היא a_1,...,a_n, הגדר b_i =a_1+...+a_i; זו ההיסטוגרמה המצטברת. עוזי ו. - שיחה 15:23, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

האם כוח העילוי הוא הפכו של כוח הכבידה?

בהנחה שכן, מי מהם נחשב לחזק יותר? 213.57.96.112 04:00, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

השאלה שלך לוקה בחוסרים רבים. קודם כל, אין דבר כזה "הפכו של..." שמדברים על כוחות. באופן כללי, נדיר למצוא דברים שיש להם "הפוך". הניסוח הנכון הוא שבכדור הארץ (או כוכב, או כוכב לכת) כוח העילוי פועל בכיוון ההפוך מכוח הכבידה.

שנית אין דבר כזה "נחשב חזק יותר". גדול כוח זה דבר מדיד ופיזי ולא תוצאה של הסכמה ולכן אין משמעות למילה "נחשב". עבור גופים מסוימים, כדוגמת בלון הליום כוח העילוי חזק מכוח הכבידה. עבור גופים מסוימים כדוגמת אבן, כוח הכבידה חזק מכוח העילוי. Corvus,(שיחה) 11:36, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

יש כאן בילבול בתשובה בין ציפה לכוח עילוי. כפי שקורבוס כתב, ציפה אשר קיימת רק בשדה כבידה הפוכה לכיוון כוח הכבידה ותלויה בצפיפות הגוף וצפיפות הזורם בו הוא נמצא (מים, אוויר וכו'). אם הצפיפות של הגוף קטנה יותר מהזורם (למשל בלון הליום באוויר) אז יהיה כוח ציפה על הגוף בכיוון הפוך לכבידה, אם הגוף צפוץ יותר מהזורם (למשל אבן במים) כיוון כוח הציפה יהיה ככיוון כוח הכבידה. גודל הכוח פרופורציונלי לתאוצת הכובד.

כוח עילוי לעומת זאת אינו תלוי בכבידה כי אם בכיוון הזרם של הזורם, כוח העילוי ניצב לכיוון הזרם. הוא יכול להיות בכיוון הכבידה, אך גם בכיוון אחר אם כך כיוון הזורם. אם הסכום הווקטורי של כוח העילוי כוח הגרר של הרכיב ההופכי לכיוון הכבידה גדול מכוח הכבידה הגוף יעלה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 12:26, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

מתקן מים

שלום

שמתי לב שפתח היציאה של המים הקרים והרותחים במתקן-מים ביתי שברשותי עשוי חומר שנראה כמו סוג של פלסטיק לבן. בהנחה שאכן זהו פלסטיק, האם אין חשש להמסת מרכיבי הפלסטיק במים במגע עם המים הרותחים? האם קיימים סוגי פלסטיק שנחשבים בטוחים לצורך זה, במגע עם מים בטמפרטורות כאלה? תודה. 94.159.194.26 07:20, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

ישנם סוגי פלסטיק שעמידים בפני טמפרטורות גבוהות, ראה כאן למשל. אבל במקרה הזה אין בכך צורך אני חושב. הצעה לניסוי בשבילך: נסה לשפוך מים רותחים לתוך כוס חד פעמית מפלסטיק. בלנק - שיחה 16:15, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה על ההתייחסות. לגבי הניסוי שהצעת: אולי לא הבהרתי את עצמי...החשש שלי הוא מחלקיקים שייפלטו למים בהשפעת החום, ולאו דווקא מהתכה של הפלסטיק כולו. לדוגמה, קראתי שלא מומלץ לשתות משקאות חמים מכווסת פלסטיק פשוטות, מסיבה זו בדיוק. 94.159.194.26 19:19, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

ישנו קשר ישיר בין טמפ' ההיתוך של חומר לכמות החלקיקים שהוא יפלוט בטמפ' נתונה, עם זאת ישנם גורמים נוספים- שכיחותם וזהותם של חומרים אחרים, מבנה גבישי ומן הסתם עוד שפספסתי כרגע.

השורה התחתונה לדעתי היא שישנן בדיקות שבוחנות דברים אלו, וישנו אישור ספציפי לסוג חומר נתון כמותר לשימוש עם מזון חם. כמובן שייתכנו טעויות או אפילו רמאויות בזדון, אבל קח לתשומת לבך שטעויות שכאלה יתכנו גם בחומרים שאינם פלסטיק (למשל נוכחות יוני ארסן בתוך ברונזה). לדעתי אין סיבה לחשוש באופן מיוחד מאותה פיית פלסטיק. ישנם סוגי פלסטיק (למשל PFA) שנחשבים לבטוחים יותר מכל חומר אחר בשימושים רפואיים. Zarnivop - שיחה 10:42, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

מהי הטכניקה או המנגנון לפיה שמיכת הישרדות עובדת?

אשמח לקבל קצת אינפורמציה עד שיהיה ערך על כך בויקיפדיה העברית.5.28.188.65 03:40, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

תזכורת- חום עובר ע"י הסעה, קרינה והעברה. שמיכת המלטות מונעת הסעה (היא מוצק) ומצופה שכבה מחזירת אינפרא אדום- קרינת חום. אינני חושב שהיא מונעת העברה. Zarnivop - שיחה 12:26, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

מה זה העברה? האם אתה מתכוון אולי להולכה? (ראה כאן). בכל אופן אני מודה לך על שבזכותך הכרתי מושגים חדשים ושימושיים בפיזיקה שלא הכרתי קודם לכן (אני מקווה ששאר המשיבים ילמדו מכך למה חשוב לתת תזכורת למושגים ומונחים בסיסיים שהרבה פעמים הם מניחים בטעות שיש לשואל). באמת מעניין אם היא מונעת גם כן הולכה, כי ידוע לי שהיא עשויה מחומר מיוחד שפותח על ידי NASA. 5.28.188.65 16:37, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

לא ניתן למנוע הולכה (חוץ מבריק), ניתן להקטין את מקדם הולכת החום. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:19, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

ואם כבר אציין שהערכים בנושאי מעבר חום בוויקיפדיה העברית לוקים בחסר קשה ומלאים באי דיוקים ולא הייתי נעזר בהם כדי להבין את הנושא. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:20, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

מה זאת אומרת ש"שמיכת המלטות מונעת הסעה (היא מוצק) ומצופה שכבה מחזירת אינפרא אדום- קרינת חום."? אני שואל שאלה מתוך רצון לדעת ולהבין: מה הקשר בין אינפרא אדום לקרינת חום לגוף האדם? 5.28.188.65 22:10, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

ראה קרינת גוף שחור. האינפרא האדום היא פשוט קרינה אלקטרומגנטית (כמו אור נראה, גלי רדיו, גלי מיקרו, גלי רנטגן וכו') שנפלטת בטמפרטורות נמוכות יותר. בלנק - שיחה 23:16, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

כל גוף שהטמפרטורה שלו היא מעל האפס המוחלט (-273 מעלות) פולט קרינת אינפרא אדום. מנצלים את זה במכשירי ראיית ליילה לשימוש צבאי. Zarnivop - שיחה 09:29, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

האם ישנם גופים שטמפרטורתם אינה מעל האפס המוחלט או שזה מחויב המציאות שכל גוף בעולם מכיל טמפרטורה מעל האפס המוחלט? 5.28.154.216 16:34, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

קרא את הערך האפס המוחלט: ”לפי החוק השלישי של התרמודינמיקה, לא ניתן להביא חומר אל האפס המוחלט, אך ניתן לשאוף אליו”. ביקורת - שיחה 18:19, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מבין שאתה אומר במילים אחרות כי אין חומרים טבעיים בטבע (או אפילו מלאכותיים) שטמפרטורתם מעל האפס המוחלט. ומכאן ניתן להסיק שכל הגופים בעולם פולטים קרינת אינפרא אדום במידה כזו או אחרת. 194.114.146.227 04:19, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

זרניבופ, בתשובתך לשאלה המקורית כתבת כי "שמיכת המלטות מונעת הסעה (היא מוצק) ומצופה שכבה מחזירת אינפרא אדום- קרינת חום.". אשמח אם תסביר לי באיזה חומר היא מצופה, ומה זאת אומרת 'להחזיר' קרינה. האם זה אומר שכשאני מכסה את הגוף באותה שמיכה, הגוף פולט חום מוקרן והשמיכה הזאת פשוט מחזירה אותו לגוף בחזרה?

בנוסף לכך כתבת ש"שמיכת המלטות מונעת הסעה (היא מוצק)", וקשה לי, הרי אתה כתבת כביכול שהסעה זה מנוזל לנוזל והלא השמיכה היא מוצק! ומה לגבי הולכה, גם את זה השמיכה מונעת? תודה על כל הסבלנות וההסברים. 194.114.146.227 06:13, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

אינני יודע מהו החומר, אך נאמר לי שהוא פותח במיוחד לצורך זה. אם תצליח לברר ספר לי, כי זה משהו שהייתי רוצה לדעת.

הסעה היא גורם משמעותי. גוף האדם מחמם את שכבת האוויר שמקיפה אותו, ואם האוויר הזה לכוד (כמו בשמיכה) אבדן החום קטן מאד.

נשארת הולכה, שקשה מאד למנוע אותה. החדשות הטובות הן שמאחר ומדובר בצורת מעבר חום אחת מתוך שלוש, החום אובד לאט יחסית. מנסיון עם שמיכת המלטות תוך 5 דקות הזעתי כמו בסאונה... Zarnivop - שיחה 07:04, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

בבקשה, החומר מתואר כאן (Space blanket)

לא תיארת לי איך זה מונע קרינה :) ומאוד הייתי שמח להבין את זה.

בהמשך לשיחתנו בנושא הגדרות דרכי העברת חום, מדבריך כאן אני מבין שהסעה היא סוג של דיפוזיה בין החום שיש בגוף לחום בסביבה החיצונית. הטבע מנסה להשוות בין חום הגוף לחום בסביבה החיצונית. בכל אופן, מה מיוחד בשמיכה זו שהיא מונעת הסעה? יש שמיכות רגילות וגם הן מונעות הסעה.

מדוע קשה למנוע הולכה?5.28.154.216 10:19, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

שבירה

שמיכת הימלטות מחזירה אינפרא אדום, כמו שראי מחזיר אור נראה. התוצאה היא שהקרינה מוחזרת ומחממת את העור ממנו נפלטה. שמיכות רגילות אינן אטומות, מסיבות טובות למדי, אבל בהתאם יכולת עצירת ההסעה שלהן קטנה יותר. קשה למנוע הולכה מפני שהיא מתרחשת בחלל קטן מאד, ברווח שבין מולקולות - מולקולה (או אטום) מתנגשת באחרת ומעבירה אליה אנרגיה קינטית. שמיכת ההימלטות עשוייה מולקולות ומצייתת לתהליך הזה כמו כל חומר אחר. על מנת לעצור זאת צריך לשים מחסום שלא יעביר אנרגיה בין מולקולות - חוץ מואקום, אין לנו משהו כזה. בעוד מאתיים שנה כשיהיו חומרים אקזוטיים עשויים מטטרקוורקים או משהו ביזארי אחר אולי נגלה דרך אחרת. Zarnivop - שיחה 21:10, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

זיהוי עץ

יודעים מה זה [3]? חן חן «kotz» «שיחה» 18:57, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

שסק. בתאבון! Zarnivop - שיחה 22:00, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

דרכי העברת חום

קראתי כאן על דרכי העברת החום אבל בעוד שהבנתי מהי הולכת חום (כשמוצק נוגע במוצע, לדוגמה תפוח אדמה אחד רותח נוגע בתפוח אדמה אחר קר, הוא יעביר לו ב'הולכה' את החום). אבל לא הבנתי את שתי הדרכים האחרות מהן (הסעת חום, הקרנת חום) אשמח לקבל הסבר עם המחשה / דוגמה שתעזור לי להבין. תודה. 5.28.188.65 02:08, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

דוגמה ראשונה- קרינת חום. שים את ידך ליד נורה דולקת - אתה תחוש בחום הנפלט ממנה למרות שאינך נוגע בה. כעת שים מחסום אטוּם בין היד לנורה - אתה לא חש יותר בחום.

קרינת חום היא קרינה אלקטרומגנטית, כמו אור, רנטגן וגלי רדיו. היא פחות אנרגטית מאור (ולכן מכונה אינפרא-אדום - פחות מאדום) אבל יותר אנרגטית ממיקרוגל ורדיו. Zarnivop - שיחה 09:33, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

הסעה היא פשוט מעבר של חומר חם לתוך חומר קר. בסיר מים שמונח על האש אפשר לראות את זה קורה - המים החמים בתחתית הסיר עולים למעלה ומתערבבים במים הקרים. כך גדל מאד שטח המגע בין מים חמים לקרים, והמים הקרים, בהתאם, מתחממים מהר יותר. אם שמים חוצץ מוצק בסיר שמפריד בין המים החמים למטה לשאר, תהליך החימום מוּאט מאד. Zarnivop - שיחה

תיקון קל לגבי הסעת חום. הסעה למעשה שילוב של דיפוזיה של חום (הולכה) בין משטח לבין זורם, ואדבקציה (מעבר מסה) שהיא תנועה של החום בתוך הזורם (מה ש-Zarnivop תיאר כהסעה). באופן כללי הסעה היא מעבר חום באמצעות זורמים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 15:46, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

לצערי אני עדיין לא בטוח שאני מבין מה היא 'הסעה'? האם הכוונה לדוגמה לסיר מים שנמצא על הגז? הסיר בעצם הוא המשטח והמים הם הנוזל. או שבסך הכל מדובר בהסעה של חום מאותו נוזל לאותו נוזל, כלומר מריכוז גבוה של החום לריכוז נמוך של החום (אגב, כשכתבת שקרינה אלקטרומגנטית פחות אנרגטית מאור -כלומר חלשה יותר מאור- למה התכוונת?) 5.28.188.65 12:55, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

מאותו נוזל לאותו נוזל. הסעה מתרחשת בעיקר בפלזמה, גז ונוזל, אבל בכמויות קטנות גם במוצקים. בקשר ל"מה התכוונת" זו שאלה די גדולה ותצטרך לפתוח על זה שאלה נפרדת Zarnivop - שיחה 17:03, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

זרניוופ, האם גיל מסביר את אותו הדבר כמוך? גיל כתב שהסעה שילוב דיפוזי בין משטח וזורם + בין זורם לזורם. ואם אני מבין נכון מדבריו, כדי שתהיה הסעה מוכרח שיהיה משטח / מוצק כלשהוא שמעביר את החום לנוזל.

לא בהכרח, גם קרינה יכולה להעביר חום לגז/נוזל. למשל בשמש ליבת השמש קורנת ומחממת את שכבות הגז משעליה. זה כאב ראש לא קטן להבין באילו חלקים של השמש שולטת הסעה ובאילו - קרינה. Zarnivop - שיחה 11:11, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

האם אתה רציני לגבי פתיחה של שאלה חדשה בנוגע ל"מה התכוונת"? הקריצה בסוף לא הבהירה לי את רצינות כוונתך... כי אם כן, אעשה זאת בשמחה. 5.28.187.135 08:58, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

רציני, בודאי שרציני. Zarnivop - שיחה 11:16, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

אז לסיכום, האם אני יכול לומר שדרכי העברת חום - כדלהלן: א. הולכה - מעבר חום ממוצק למוצק, דוגמה: מתיכים ברזל מצד אחד והברזל מוליך את החום עד לצד השני. ב. קרינה - קרינה שנוצרת מתוך אנרגיה פנימית שיש בתוך החומר. דוגמה: אור השמש שמחממת למרות שהשמש עצמה לא נוגעת בנו. ג. הסעה - מתרחשת אך ורק בזורמים (נוזל וגז). דוגמה: כשמחממים מים בצד אחד שלהם, מה שקורה זה שבאותו צד החלקיקים מתרחקים אחד מהשני, וכיון שהצפיפות נמוכה הם הופכים להיות קלים יותר ועולים למעלה, ובעצם בכך הם 'מסיעים' את החום למקום שהוא לא נמצא בו. (נעזרתי במצגת 'דרכי העברת חום' של ארקדי פלדמן שנמצאת בגוגל. מצגת שהועילה לי מאוד בהבנה אני מוכרח לציין). זרניבופ, האם הגדרתי נכונה את הדברים או שיש מקום לתיקון או שיפור? 5.28.154.216 00:01, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

הגדרה מצויינת. Zarnivop - שיחה 07:11, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

ישנם כמה אי דיוקים בהגדרה, אני אנסה להגדיר את זה באופן ברור:

• הולכה - מעבר חום (חום הוא כמובן סוג של אנרגיה) בחומר כתוצאה מדיפוזיה של החום. כלומר נובעת מהתנגשויות של חלקיקים מיקרוסקופיים בחומר. הולכה מתרחשת בכל מצב צבירה, אבל במוצקים היא המנגנון העיקרי. הולכה יכולה להתבצע בתוך גוף החומר או במגע בין שני גופים.
• קרינה - ההגדרה שלך די טובה.
• הסעה - יש המתייחסים להסעה כמנגון מעבר החום הנובע רק מתנועה של הזורם והעברת החום ממקום למקום, הדבר נכון חלקית כי מדובר רק באחד משני המנגנונים שפועלים בהסעה ומכונה אדבקציה (שהוא מנגון של העברה באופן כללי של דברים כתנועה בזורם, כולל חלקיקים זרים). ההסעה במשמעותה המלאה כוללת גם הולכה, העברת החום מחומר אחר לזורם ולאחר מכן העברתו למקום אחר (אדבקציה), כמו כן גם בתוך הזורם מתמשכת אותה דיפוזיה בכדי להשוות את כמות האנרגיה בכל חלקיק. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 10:17, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

אז לדעתך הולכה היא חלק מהסעה (בדומה לכך שאוסמוסזה נכללת בדיפוזיה, היא רק מקרה פרטי), אלא שהולכה היא מקרה פרטי של הסעה. בכל זאת, עדיין לא הבנתי את ההבדל בין הסעה להולכה לפי דבריך. אשמח אם תסביר לי את זה שוב, תודה. 5.28.154.216 08:47, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

מהי המשמעות של קרינה אלקטרומגנטית פחות אנרגטית מאור?

5.28.154.216 15:41, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

מה המשמעות של תופעה פיזיקלית זאת שאלה כבדה מאוד מבחינה פילוסופית. מה המשמעות של השמש?

אם כוונת השאלה היתה מה זה אומר "פחות אנרגטי מאור נראה", אז: הכוונה היא שכל פוטון של קרינה זו נושא פחות אנרגיה. תווך אנרגטי של אדום עד סגול זה "אור נראה", שבו פוטון הפוגע בעין מעורר תגובה שאנחנו מפרשים כצבע. אם פוטון יותר אנרגטי מסגול או פחות אנרגטי מאדום, אז העין שלנו לא תיצור את התגובה ולכן לא נראה אור כזה. Corvus,(שיחה) 15:56, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

נדנד את ידך בקצב של תנודה אחת לשתי שניות. עשה זאת למשך כעשר שניות. עכשיו נדנד את ידך - אותו מרחק נדנוד כמו מקודם - בקצב של שתי תנודות לשניה, גם כן למשך עשר שניות. מה עייף אותך יותר? Zarnivop - שיחה 19:33, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

ההשערה שלי (שאני מאמין שהיא השערת כל אדם בוגר...) שהנדנוד בקצב של שתי תנודות לשניה יעייף יותר, כי השקעתי יותר אנרגיה. 194.114.146.227 00:50, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

אמת. אז אם אוכיח לך שלאור יש תדירות (=קצב נדנוד) גבוה יותר לאינפרה-אדום, בעצם עניתי על שאלתך, נכון? Zarnivop - שיחה 20:03, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

כן :) יפה מאוד, הבנתי מה אתה מתכוון לומר. כזכור, השאלה הייתה "מה זאת אומרת שקרינה אלקטרומגנטית פחות אנרגטית מאור?" ובעצם הסברת לי עכשיו שקרינת אינפרא אדום היא בתדר נמוך יותר מהטווח של האור הנראה (וכפי שרואים בספקטרום המצורף למטה), ולכן זה מבטא את האנרגטיות שיש לכל אחד מהם. ועכשיו אני מתלבט אם האור הוא גם סוג של קרינה אלקטרומגנטית, או שהמונח 'קרינה' מיוחד אך ורק למה שלא נראה בעיניים? (כי כתבת שקרינה אלקטרומגנטית היא פחות אנרגטית מאור) 5.28.154.216 23:35, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

לכבו הוא לי. אור גם הוא קרינה אלקטרומגנטית. יש סדרה של ניסויים שניתן לעשות במעבדת פיזיקה תיכונית שמוכיחה את זה, אבל לצערי לא בבית. כל הבאים הם קרינה אלקטרומגנטית, כשההבדל הוא בתדירות- מהנמוכה לגבוהה: רדיו, מיקרוגל, אינפרא-אדום, אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, סגול, אולטרא-סגול, רנטגן, קרני גמא. Zarnivop - שיחה 22:49, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

מעולה, הבנתי את הנושא די על בוריו. תודה על הסבלנות ועל ההסברים, ועל כך שלא התייאשת :) אגב, זה לא מסתכם בזה שהסברת לי, אני ממשיך להסביר לאחרים... שוב, תודה 5.28.154.216 08:41, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

כמו שאמרתי, לכבוד הוא לי... אבל אל תאמר "על בוריו", אם יש דבר שאני משוכנע בו לגמרי, זה שאף אדם לא מבין על בוריו שום נושא במדע. Zarnivop - שיחה 19:32, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

קרינה אלקטרומגנטית

האור הנראה בטווח מסוים בספקטרום האלקטרומגנטי

לפי האיור בערך קרינה אלקטרומגנטית גם האור הנראה בעין בלתי מזוינת, הוא חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי. מה הקשר בין האור לבין קרינה אלקטרומגנטית? האם זה אומר שכל אור שקיים בעולם הוא חלק מספקטרום שנקרא "אלקטרומגנטי" בדומה לכל קול שקיים בעולם שהוא חלק מספקטרום כלשהו?

כן. Zarnivop - שיחה 09:46, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

קראתי גם את הערך אלקטרומגנטיות "היא הענף בפיזיקה העוסק בתופעות שקשורות למטען חשמלי." לפי זה הראיה והשמיעה שלנו קשורה למטען חשמלי? כיצד? 5.28.188.65 04:38, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

כשלוקחים גוף טעון במטען חשמלי (נגיד נעל קרוקס שהלכת איתה על רצפת לינולאום) ומטלטלים אותו יוצרים את מה שנקרא גל אלקטרומגנטי - שזו לשון אחרת לציין שכשאתה מזיז את המטען, אתה משפיע על כל גוף טעון אחר שנמצא בסביבה. למעשה ההשפעה הזו מתפשטת במהירות האור ומגיע למרחקים עצומים, אבל ככל שהיא מתרחקת מהמקור היא נחלשת, ונעשה קשה ואף בלתי אפשרי למדוד אותה. אנא אמור אם זה ברור מספיק, כי בלי הבנה זו יהיה קשה להמשיך. Zarnivop - שיחה 09:46, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

"ראיה" היא קליטה של טווח מסויים של קרינה אלקטרומגנטית. שמיעה קשורה לתנודות באוויר, והיא לא שייכת לכאן. עוזי ו. - שיחה 12:07, 10 באוקטובר 2014 (IDT)

אני שמח שאתה בודק אם אני מבין, כי אני לא כל כך... בוא נתחיל עם המונח הראשוני שנתקלתי בדבריך ולא הבנתי: כשאתה כותב גוף טעון במטען חשמלי למה כוונתך? (ראיתי את הדוגמה אבל לא הבנתי). אגב, ניסיתי לקרוא את הערכים אלקטרומגנטיות ושדה חשמלי, אלא שכנראה בלי הסבר מקדים קצרצר לא אבין את הכתוב שם.5.28.188.65 13:01, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

כמו כן, לאיזה סספקטרום שייך הקול? (ידוע לי שיש קול שנשמע לאדם ויש קולות סונאר שלא נשמעים לאדם) 5.28.188.65 13:04, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

כפי שנאמר גלי קול וגלים אלקטרומגנטיים הם שני דברים שונים. ספקטרום, במשמעות הפיזיקלית שלו, הוא טווח תדרים. קרינה אלקטרומגנטית היא גל ושטף של פוטונים שנפלטים מגופים בעלי מטען חשמלי בתדירות מסויימת, האור הנראה הוא חלק מהספקטרום האלקטרומגנטי. הקול לעומת זאת היא הפרעה שנעה בתווך מסויים גם לקול כמובן יש ספקטרום משלו. לכל בעל חיים יש אברי חישה של קול, האוזן האנושית יודעת לזהות קול בטווח 20 עד 20,000 הרץ, ציפורים למשל שומעות בטווח של 1,000 עד 4,000 ויונקים מימיים שומעים בטווח של 2,000 עד 110,000 הרץ. סונאר הוא לא טווח תדרים אלא שיטת ניווט המתבססת על השמעת קולות וקליטת הגל החוזר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:29, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

גיל, אינני רוצה להעליב, אבל אתה מפריע לנסיון לבנות הבנה. Zarnivop - שיחה 17:08, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

בשלב הזה, בוא נניח (זה לא לגמרי רחוק מהאמת) שאנחנו לא יודעים מהו מטען חשמלי, למעט התופעה של חשמל סטטי- אם משפשפים מוצקים מסויימים (לא מתכות) בתנאים של אוויר יבש הם מתחילים להמשך, או להדחות, אחד מהשני. עד כאן הכל בסדר? Zarnivop - שיחה 17:08, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

איך אני יכול להבין משהו שניסיתי ולא עבד? דקותיים לפני שהתחלתי לכתוב את התשובה לקחתי שני דפים ושפשפתי אותם זה בזה ולא ראיתי תגובת דחייה או הימשכות. אגב, מהיכן מגיעה המילה סטטי (סטטי זה 'קבוע'- ההפך מדינמי, אבל מה השייכות של זה לחשמל...?) 5.28.187.135 08:51, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

בחומרים מסויימים זה עובד טוב יותר מבאחרים - ובכל מקרה אוויר יבש רצוי מאד. נסה לשפשף פלקסיגלס (זה מין פלסטיק שקוף, למשל בסרגל) בסוודר, ולבדוק מה קורה כשאתה מקרב אותו לכדורית קל-קר.

הסיבה לשימוש במילה "סטטי" היא שמדובר במטען חשמלי שאינו זז. בוואקום גוף טעון ישמור על המטען החשמלי שלו, אולי לנצח. באוויר יבש מאד המטען יישמר לשבועות. Zarnivop - שיחה 11:15, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

Zarnivop אתה לא תצליך ללמד אותו ביום את כל החומר באלקטרודינמיקה וכדי להגיע לקרינה אלקטרומגנטית הוא יצטרך להבין גם את תורת היחסות הפרטית... זה חומר של 3 קורסים באוניברסיטה. עדיף להפנות אותו לספר לימוד טוב.--79.179.137.9 13:36, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

זרניוופ, ניסיתי גם שפשוף של ניילון קשיח בניילון אחר וגם כן לא צפיתי בדחייה או משיכה... האם יכול להיות שהחוק הזה נכון רק לגבי חלק מהחומרים ולגבי חלק אחר לא? או שפשוט הדחייה או המשיכה בחומרים אלה היא זניחה באופן שהיא לא נראית? הסברת לי מהו מטען סטטי בכך שמדובר ב"מטען חשמלי שאינו זז", למה הכוונה? הרי אתה אומר שהוא כן זז או מזיז גופים אחרים (בהתאם למשיכה או לדחייה). 5.28.154.216 15:39, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

אתה צריך לשפשף שני חומרים שונים. לא בכל החומרים האפקט יתקיים. תנסה לשפשף בלון על השיער שלך ותוכל להרגיש את האפקט. הכוונה בחשמל סטטי היא שהמטען אינו בתנועה ורק כוח קולון משפיע עליו. ברגע שמטען בתנועה הוא יוצר שדה מגנטי ואז נכנסים לתחום יותר מסובך שנקרא אלקטרו דינמיקה.--79.179.137.9 16:19, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

לקחתי כפפת בדיקה (עשוי מגומי כמו בלון), שפשפתי אותה על שערות, ואכן ראיתי שפועלים כאן כוחות משיכה בין השניים. יש לי שלוש שאלות על הניסוי הזה: א. האם הגל האלקטרומגנטי נוצר בשפשפוף של שני דברים שונים בלבד או שיתכן לפעמים גם בין שני דברים זהים? ב. מדוע אנו רואים את קיומם של הגלים האלקטרומגנטיים רק כשמשפשפים שני דברים זה בזה? ג. האם בשלב זה שבו אני מקרב את שני הדברים, עדיין מדובר בחשמל סטטי? 194.114.146.227 02:57, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

מה שיצרת לא היה גל אלקטרו מגנטי אלה גופים טעונים במטען חשמלי. גופים שטעונים במטענים מנוגדים מושכים אחד את השני. השפשוף של שני חומרים שונים אמור להעביר מטען מגוף אחד לאחר ואם היית משתמש באותו חומר לא היית למטען סיבה להעדיף את אחד הגופים. כדי ליצור גל אלקטרו מגנטי יש להוזיז את אחד הגופים הטעונים שלך. בעצם יצרת העקיפין גל אלקטרו מגנטי בתדירות מאוד נמוכה שאין לך אפשרות שום אפשרות להבחין בו.--Eitan110 - שיחה 09:51, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

איתן, זה לא נכון. שים לב לכתוב למעלה את התשובות יש לתת מתוך ידע. Zarnivop - שיחה 15:48, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

מה לא נכון? כאשר מאיצים גוף טעון נוצרת קרינה אלקטרומגנטית.--

שלא ניתן למדוד אותו. ראה שאלתי למטה. כל סדרת הניסויים הזו מטרתה להראות איך מייצרים גל אלקטרומגנטי באופן המובן ביותר (תנודה של מטען) ולהראות שהוא מתפשט במרחב. Zarnivop - שיחה 20:06, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

Eitan110 - שיחה 17:50, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

לשואל- אני שמח שהצלחת להפיק גופים טעונים. אם תתמיד בניסויים, תגלה שניתן לסדר את הגופים הטעונים בשתי משפחות - כשבני כל משפחה נדחים אחד מהשני, אבל נמשכים לכל בני המשפחה השניה.

אבל מה שחשוב הוא שההשפעה מתקיימת, כמו במגנט, ממרחק. תאר לעצמך כדוריות קל-קר טעונות התלויות על חוטים, ואתה מנדנד גוף טעון במרחק קטן מהן. מה יקרה להן לדעתך? Zarnivop - שיחה 15:52, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

זו השערתי (הלא מבוססת): אם כדוריות הקל-קר טעונות במטען חיובי והגוף השני טעון במטען חיובי הם יידחו אחד מהשני, ואם אחד מהם טעון במטען שלילי תהיה ביניהם משיכה. בקיצור: כיוונים מנוגדים משיכה, כיוונים זהים - דחייה. 5.28.154.216 23:27, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

ןלכך שאתה מנדנד את הגוף הטעון, ולא מחזיק אותו במקום, יש השפעה? Zarnivop - שיחה 22:45, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

בוודאי שיש השפעה. (אחרת מדוע רק כשכדורי הקלקר זזים רק כשאני מנדנד את הגוף הטעון). בעצם אני מבין שבכך התכוונת להוכיח לי את קיומו של השדה האלקטרו-מגנטי. אז כרגע, מבחינת ההבנה שלי הצלחת להוכיח לי שיש "שדה" (מקום שבו יש השפעה של חומר אחד על חומר אחר {הגדרה נכונה?}), אבל מנין אדע שמדובר בשדה אלקטרומגנטי? (אני מבין שיש מספר סוגים של שדות) 5.28.154.216 08:57, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

שבירה

סדר הדברים הפוך - קודם נתקלו בתופעות וחקרו אותן, ובהמשך ניתנו שמות והגדרות. מה שאתה עשית שקול לצעדים הראשונים שנעשו בחקירת העולם האלקטרומגנטי, עוד לפני שהמונח היה קיים. כרגע גילית שיש משהו שמתפשט במרחב, ללא מגע פיזי. איזשהו מעבר של כוח ואנרגיה- אתה משקיע אנרגיה בתנודה של מטען חשמלי (גוף טעון) וישנה השפעה שמתפשטת משם על כל גוף טעון אחר. אז לשדה שבו מתפשטות תופעות אלו קראו שדה חשמלי (אלקטרי). בהמשך באו תגליות נוספות - שתמיד ישנה תנודה בשדה המגנטי כשיש תנודה בשדה החשמלי (ואז התחילו לדבר על גל אלקטרומגנטי) כמו גם הגילוי שהאור הוא גל, ושמהירות האור ומהירות הגל האלקטרומגנטי זהות. כשמצרפים את כל אלה יחד מתקבל הרעיון הקלאסי, המאקסוולי, של גל אלקטרומגנטי. האם ההסבר הזה מובן? Zarnivop - שיחה 11:26, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

כן הוא מובן. אם הצלחתי להבין את דבריך, אז הסקתי שכל שדה הוא שדה אלקטרומגנטי. כי שיש תזוזה אלקטרית יש גם תזוזה מגנטית. נכון הבנתי? 5.28.154.216 13:41, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

יש כוחות אחרים. כבידה היא שדה נפרד, למשל. Zarnivop - שיחה 17:07, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

התכוונתי לומר שהבנתי שבעבר חשבו שיש שדה מגנטי בנפרד ושדה חשמלי בנפרד ובסוף הבינו ששני השדות קשורים אחד לשני ובעצם אין שדה מגנטי בלבד או שדה אלקטרי בלבד. 5.28.154.216 17:31, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

זה נכון. Zarnivop - שיחה 19:30, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

ויקיפדיה בפורמט האנציקלופדיה העברית

שלום, כמה כרכים בפורמט של האנציקלופדיה העברית יכילו את כל מרחב הערכים של ויקיפדיה העברית, ללא תמונות, ללא דפי פרושונים וללא דפי הפניה? חזרתי • ∞ • שיחה 23:45, 15 באוקטובר 2014 (IDT)