מאיר מלובלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:35, 19 באוקטובר 2014

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין על שם ספרו) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

תולדותיו

רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת 1558, וכבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, והתחתן עם אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק כ"ץ. ב-1582 הלך לייסד ישיבה בלובלין, וחמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 נתמנה לראש ישיבה ולאב"ד בקראקא, במקום חותנו שנפטר. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, וכיהן שם עד שנת 1613. בעקבות הסכסוך על הגט מוינה נאלץ לעזוב את כס הרבנות שם, וחזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).

שיטת לימוד ופסיקה

המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שהיום נדפס בש"ס וילנא לצד המהרש"א והמהרש"ל, תחת השם "מהר"ם". פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.

בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השלחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.

הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.

הסכסוך על הגט מוינה

בשנת 1612 סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ "הסמ"ע", בווינה גט לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר את האשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א והסמ"ע התנגדו, אחד מבעלי הבתים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

תלמידים מפורסמים

השל"ה, רבי ישעיה הלוי הורביץ.
רבי מאיר כ"ץ, אביו של הש"ך.
רבי אפרים זלמן שור, בעל ה"תבואת שור".
הרב יהושע חריף, בעל שו"ת "פני יהושע".

קישורים חיצוניים

מאיר מלובלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
ד"ר יהודה רוזנטל, תולדות המהר"ם וקוים לאישיותו, באתר "דעת"
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ גדליה) מלובלין (מהר"ם)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1018-1016, באתר היברובוקס

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 המהר"ם היה [[פלפול|פלפלן]], ודן רבות בדברי [[רש"י]] וה[[תוספות]], דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שהיום נדפס ב[[ש"ס וילנא]] לצד ה[[מהרש"א]] וה[[מהרש"ל]], תחת השם "מהר"ם". פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי ה[[ראשונים]].
-בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לחילתנמנתיעטכטאלטויןחלךתץבכעהינחמלצךקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת ה[[שלחן ערוך]], והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי [[המחבר]] וה[[רמ"א]] (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.
+בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת ה[[שלחן ערוך]], והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי [[המחבר]] וה[[רמ"א]] (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.
 הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.