סיפוח חצי האי קרים (2014) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Location UK-Crimea-RU.PNG|ממוזער|250px|שמאל|{{מקרא|green|[[חצי האי קרים]] ו[[סבסטופול]]}}{{מקרא|#22b14c|שאר [[אוקראינה]]}}{{מקרא|#d78776|[[רוסיה]]}}]]
[[קובץ:Location UK-Crimea-RU.PNG|ממוזער|250px|שמאל|{{מקרא|green|[[חצי האי קרים]] ו[[סבסטופול]]}}{{מקרא|#22b14c|שאר [[אוקראינה]]}}{{מקרא|#d78776|[[רוסיה]]}}]]
'''המשבר ב[[חצי האי קרים]]''' (או '''משבר קרים''') התחילה ב-[[21 בפברואר]] [[2014]], בעקבות אירועי [[יברומאידאן]] ב[[אוקראינה]] שהעלו לשלטון את ראשי ארגוני האופוזיציה הפרו-מערביים. האירועים התבטאו תחילה ב[[הפגנה|הפגנות]] המוניות של תושביה הפרו-רוסיים של [[הרפובליקה האוטונומית של קרים]] שב[[חצי האי קרים]] נגד השלטון החדש, לאחר ש[[נשיא אוקראינה]] [[ויקטור ינוקוביץ']] הודח בהצבעת אי אמון ב{{ה|ראדה העליונה}}. המפגינים, שהתקבצו מול בניין המועצה העליונה של הרפובליקה האוטונומית של קרים (הפרלמנט המקומי) דרשו להתנתק מ[[אוקראינה]]. בהמשך השתלטה רוסיה על חצי האי קרים.
'''המשבר ב[[חצי האי קרים]]''' (או '''משבר קרים''') התחילה ב-[[21 בפברואר]] [[2014]], בעקבות אירועי [[יברומאידאן]] ב[[אוקראינה]] שהעלו לשלטון את ראשי ארגוני האופוזיציה הפרו-מערביים. האירועים התבטאו תחילה ב[[הפגנה|הפגנות]] המוניות של תושביה הפרו-רוסיים של [[הרפובליקה האוטונומית של קרים]] שב[[חצי האי קרים]] נגד השלטון החדש, לאחר ש[[נשיא אוקראינה]] [[ויקטור ינוקוביץ']] הודח בהצבעת אי אמון ב{{ה|ראדה העליונה}}. המפגינים, שהתקבצו מול בניין המועצה העליונה של הרפובליקה האוטונומית של קרים (הפרלמנט המקומי) דרשו להתנתק מ[[אוקראינה]].

בהמשך השתלטה רוסיה על חצי האי קרים באופן חד צדדי ללא הסכמת הממשלה האוקראינית ובניגוד לכללי המשפט הבינלאומי. כתוצאה מכך הטילו מדינות המערב סנקציות כלכליות על [[רוסיה]].


==רקע היסטורי==
==רקע היסטורי==

גרסה מ־13:41, 21 באוקטובר 2014

  שאר אוקראינה

המשבר בחצי האי קרים (או משבר קרים) התחילה ב-21 בפברואר 2014, בעקבות אירועי יברומאידאן באוקראינה שהעלו לשלטון את ראשי ארגוני האופוזיציה הפרו-מערביים. האירועים התבטאו תחילה בהפגנות המוניות של תושביה הפרו-רוסיים של הרפובליקה האוטונומית של קרים שבחצי האי קרים נגד השלטון החדש, לאחר שנשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' הודח בהצבעת אי אמון בראדה העליונה. המפגינים, שהתקבצו מול בניין המועצה העליונה של הרפובליקה האוטונומית של קרים (הפרלמנט המקומי) דרשו להתנתק מאוקראינה.

בהמשך השתלטה רוסיה על חצי האי קרים באופן חד צדדי ללא הסכמת הממשלה האוקראינית ובניגוד לכללי המשפט הבינלאומי. כתוצאה מכך הטילו מדינות המערב סנקציות כלכליות על רוסיה.

רקע היסטורי

מאז סוף המאה ה-18 היה חצי האי קרים חלק מהאימפריה הרוסית ובו התגוררו במשך מאות שנים הטטרים, מוסלמים ממוצא טורקי. במהלך מלחמת העולם השנייה גרשו הכוחות הסובייטיים, במאי 1944, את הטטרים של קרים כענישה קולקטיבית על כך ששיתפו פעולה עם הכובשים הנאצים. תוך ארבעה ימים גורשו מחצי האי כל התושבים הטטרים, ו-46% מתוכם מתו מרעב ומחלות. הם זוכו רק בשנת 1967 אך נאסר עליהם לשוב לקרים, איסור שבוטל רק לאחר התפרקות ברית המועצות.

חצי האי הפך בשנת 1945 מרפובליקה אוטונומית למחוז מן השורה, כחלק מהרפובליקה הרוסית. בשנת 1954, תחת שלטונו של ניקיטה חרושצ'וב האוקראיני, הועבר חצי האי משליטתה של הרפובליקה הרוסית לרפובליקה האוקראינית כמחווה של רצון טוב לציון 300 שנה לאיחודה של אוקראינה עם רוסיה. כך אירע שלאחר נפילת ברית המועצות, הפכה הרפובליקה האוטונומית של קרים שבחצי האי לחלק מאוקראינה ולא מרוסיה, למורת רוחה של האוכלוסייה המקומית, שהפכה לרוסית ברובה. הדבר גרם למתיחות בין רוסיה לאוקראינה, שהוחמרה נוכח העובדה, שסבסטופול הייתה לבסיס צי הים השחור הרוסי. בסופו של דבר, המתיחויות נפתרו במהלך שנות ה-90 וקרים הוכרזה על ידי אוקראינה כרפובליקה אוטונומית.

על פי מרשם אוכלוסין משנת 2001 רוסיים אתניים היוו כ-58% מכלל תושבי חצי האי, כאשר 70% מתושבי העיר סבסטופול הם רוסים. בתקופת נשיאותו של ויקטור יושצ'נקו (2005 - 2010) יחסי רוסיה-אוקראינה ידעו מורדות רבות, דבר שאפשר לפס"ב ולגר"ו הרוסי להעניק תמיכה לארגונים פרו-רוסיים בחצי האי כדוגמת מפלגת "האיחוד הרוסי" הפרו-רוסית.

הפרישה מאוקראינה


שגיאות פרמטריות בתבנית:אקטואלי

פרמטרים [ פסקה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ב-17 במרץ 2014, בעקבות משאל עם שתוצאותיו הראו מובהקות שכ-95% מתושבי חצי האי קרים רוצים להסתפח לשלטון הפדרציה הרוסית, הכריז הפרלמנט של חצי האי על עצמאותו, ומיד ביקש להסתפח אל השלטון הרוסי[1].הוחלט על שני שטחים בחצי-האי שהם כעת שייכים דה-פאקטו לשלטון רוסיה - והם הרפובליקה המקומית והעיר סבסטופול. בהשתלטות רוסיה על חצי האי קרים היא השיגה שליטה גם במים הכלכליים של חצי האי בים השחור ובים אזוב, שבה יש רזרבות גדולות של נפט וגז טבעי.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רויטרס, קרים הכריזה עצמאות, קייב גייסה רבבות, באתר ynet, 17 במרץ 2014
  2. ^ אתר למנויים בלבד ויליאם ג' ברוד, ניו יורק טיימס, הכסף הגדול מאחורי סיפוח קרים נמצא בכלל בים השחור, באתר הארץ, 19 במאי 2014