אדוארד דה ויר, רוזן אוקספורד השבעה עשר – הבדלי גרסאות
שמואל בורג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מנהיג1| |
|||
{{מונרך |
|||
|שם=אדוארד דה ויר |
|שם=אדוארד דה ויר |
||
| ⚫ | |||
|תמונה=[[File:Edward-de-Vere-1575.jpg|200px]] |
|תמונה=[[File:Edward-de-Vere-1575.jpg|200px]] |
||
|כיתוב= |
|||
|שם בשפת המקור= |
|||
|שם מלא= |
|שם מלא= |
||
|מדינה= |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
|תאריך לידה=12 ב[[אפריל]], [[1550]] |
|תאריך לידה=12 ב[[אפריל]], [[1550]] |
||
|מקום לידה=[[טירת הדינגהם]], [[אסקס]] |
|מקום לידה=[[טירת הדינגהם]], [[אסקס]] |
||
|תאריך פטירה=24 ב[[יוני]], [[1604]] |
|תאריך פטירה=24 ב[[יוני]], [[1604]] |
||
|מקום פטירה=[[האקני]], [[אנגליה]] |
|מקום פטירה=[[האקני]], [[אנגליה]] |
||
|מפלגה= |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
|תאריך התחלה=[[1562]] |
|||
|בן-זוג= |
|||
|תאריך סיום=[[1604]] |
|||
|אתר אינטרנט= |
|||
|שושלת={{שושלת| |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
|יורש העצר= |
|||
}} |
|||
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג |
|||
|שם התפקיד=רוזן אוקספורד ה-17 |
|||
|למניין= |
|||
|התחלת כהונה=[[1562]] |
|||
|סיום כהונה=[[1604]] |
|||
|סגן= |
|||
|מנהיג דת בתקופה= |
|||
|מונרך בתקופה= |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
|תפקיד מעל= |
|||
|תחת תפקיד= |
|||
}} |
|||
|תפקיד2= |
|||
|תפקיד3= |
|||
}} |
}} |
||
גרסה מ־18:46, 23 באוקטובר 2014
אדוארד דה ויר, רוזן אוקספורד ה-17 (12 באפריל 1550 - 24 ביוני 1604) או בקיצור אוקספורד, היה אציל אנגלי ואחד מאנשי חצר המלוכה של העידן האליזבתני. אוקספורד היה יורש תואר הרוזנות השני בעתיקותו בממלכה, אחד המקורבים ביותר למלכה אליזבת לזמן מה ופטרון מבוקש של האמנויות. אוקספורד נחשב על ידי בני דורו כמשורר לירי ומחזאי, שמזגו הפזיז והתזזיתי מנע ממנו לקבל אחריות ממשלתית או תפקיד רשמי בחצר המלוכה ותרמו לפיזור של עזבונו.[1] מאז שנות ה-20 של המאה ה-20, הוא היה המועמד החלופי הפופולרי ביותר שהוצע לכתיבה של יצירותיו של שייקספיר.
אוקספורד היה בנם היחיד של ג'ון דה ויר, רוזן אוקספורד ה-16 ומרג'רי גולדינג. אחרי מותו של אביו בשנת 1562, אדוארד נעשה חסוי תחת האפוטרופסות של המלכה אליזבת ונשלח לגור באחוזתו של יועצה הראשי סר ויליאם ססיל. הוא נישא לבתו של ססיל, אן, איתה היו לו 5 ילדים. אוקספורד התנכר לאשתו במשך חמש שנים לאחר סירובו להכיר בבנה הראשון כשלו.
אוקספורד היה אלוף הפלה ברומח (ג'אוסטר) והשתתף בקביעות בתחרויות אבירים גם בצרפת ובאיטליה. הוא היה בין הראשונים שהלחין שירת אהבה בחצר האליזבתנית,[2] והוא זכה לשבחים כמחזאי, למרות שאף אחד ממחזותיו לא שרד. זרם של הקדשות שיבח את אוקספורד על חסותו הנדיבה ליצירות ספרותיות, דתיות, מוסיקליות ורפואיות.[1] הוא היה פטרונם של להקות שחקנים מבוגרים וילדים כאחד,[3] כמו גם של מוזיקאים, לוליינים, אקרובטים ומופעי בעלי חיים.[4]
הוא איבד את תמיכתה וחיבתה של המלכה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-16 והוגלה מחצר המלוכה לאחר שהכניס להריון אחת מנערות הלוייה של המלכה, אן וואוואסוור, מה שגרם לקטטת רחוב אלימה בין משרתיו של אוקספורד ודודיה של הנערה. אוקספורד התפייס עם המלכה ב - 1583, אבל כל אפשרויות קידומו אבדו. בשנת 1586 המלכה העניקה אוקספורד קצבה של £ 1000 כדי להקל על מצוקתו הכספית שנגרמה עקב פזרנותו ומכירת אדמותיו המניבות עבור כסף נזיל. לאחר מותה של אשתו הוא התחתן עם אליזבת טרנטהאם, עוד אחת מנערות הלוייה של המלכה, שילדה לו את יורשו, הנרי דה ויר. הוא מת בשנת 1604, לאחר שאיבד את כל האחוזות שהיו בירושתו.
התאוריה האוקספורדינית של המחבר האמיתי של מחזות שייקספיר
ערך מורחב – שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר
התאוריה האוקספורדינית של המחבר האמיתי של מחזות שייקספיר מציעה כי אדוארד דה ויר כתב את המחזות והשירים שיוחסו באופן מסורתי לויליאם שייקספיר מסטרטפורד-שעל-איבון . למרות ששיוך זה נדחה על ידי כמעט כל חוקרי שייקספיר האקדמאים,[5] העניין בתאוריה זו נמשך והפך לפופולרי,[6] ומועמדותו הוצגה בסרט ההוליוודי "אנונימי" (2011), בבימויו של רולנד אמריך, שבו דמותו גולמה על ידי ריס איפנס.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים
- ^ 1 2 May, Steven W., , The Poems of Edward DeVere, Seventeenth Earl of Oxford and of Robert Devereux, Second Earl of Essex, Studies in Philology, University of North Carolina Press 77, 1980, עמ' 5
- ^ May, Steven W., The Elizabethan courtier poets: the poems and their contexts, University of Missouri Press, 1991, ISBN 978-0-8262-0749-4
- ^ Chambers, E. K., The Elizabethan Stage, Volume 2, Oxford University Press, 1923, ISBN 978-0-1995-6749-2
- ^ Nelson, Alan H., Monstrous Adversary: the life of Edward de Vere,17th Earl of Oxford, Liverpool University Press, 2003, ISBN 978-0-8532-3678-8
- ^ Blakemore, Bill, "'Anonymous': Was Shakespeare A Fraud?, ABC News, אוקטובר 2011
- ^ Niederkorn, William S., "A Historic Whodunit: If Shakespeare Didn't, Who Did?", The New York Times, פברואר 2002