הערבה האירואסייתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:45, 1 בנובמבר 2014

הערבה האירואסייתית (מכונה גם ה"סְטֶ‏פָּ‏ה" בעקבות המילה הרוסית степь), היא שם כולל לרצף של מישורים ורמות המשתרע בין הרי החינגן הגדולים (Greater Khingan) בגבול מונגוליה-מנצ'וריה במזרח, לבין חצי האי קרים במערב.

יש המרחיקים את גבולה המערבי של הערבה האירואסייתית עד לקצה מישור אלפלד (Alföld), שבהונגריה, קרי בין קו אורך 120 במזרח לקו אורך 28 עד 18 במערב. אזור נרחב זה מכליל בתוכו את כל הערבות הגדולות של מזרח אירופה ומרכז אסיה. כאשר משתמשים במונח "הערבה" לבדו מתכוונים לערבה האירואסייתית או לערבה האסייתית, אותו אזור גאוגרפי ללא הערבות של מערב רוסיה, אוקראינה והונגריה.

מאפיינים אקולוגיים

גאוגרפיה

בצפון תחומה הערבה האירואסייתית בטייגה (Taiga) הסיבירית, אזור יערות-עד של עצי-מחט, ובדרום היא גובלת בשורה של מדבריות, דוגמת גובי, קיזיל קום וקארה קום, ובמספר רצועות הרים. גבולותיה עוברים בין קו רוחב 50 עד 55 בצפון לקו רוחב 40 עד 35 בדרום. מספר רכסי הרים חוצים את הערבה האירואסייתית ומחלקים אותה לערבות משניות. רכסי ההרים של הטְייֵן שָׁאן ושל האלטאי (Altai), המאופיינים באקלים אלפיני, מפרידים בין הרמה המונגולית לערבה הקירגיזית-קזאחית, שבינה לבין הערבה הרוסית משתרעים הרי אוראל. מישור אלפולד, שיש המשייכים אותו לערבה האירואסייתית, מופרד מהערבה הרוסית על ידי הרי הקרפטים.

אקלים

הערבה האירואסייתית רחוקה מהאוקיינוסים, ורצועות ההרים התוחמים אותה ממזרח ומדרום מונעים מעבר לחות מהאוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי ולוכדים אוויר קר מהקוטב הצפוני בחורף. תנאים גאוגרפיים אלו מביאים לכך שהאקלים הטיפוסי לאזור זה הוא צחיח למחצה וקר (Semi Arid and Cold) או צחיח וקר (Arid and Cold). סוגי אקלים אלו מאופיינים בכך שכמות המשקעים הממוצעת בהם נמוכה מההתאיידות הפוטנציאלית (Potential Evapotranspiration). הקיץ בערבה חם מאוד והחורף קר מאוד. אקלים צחיח וקר יצר את מדבריות גובי, קיזיל קום וקארא קום ואילו אקלים צחיח למחצה וקר יצר את הביומה של ערבות העשב (Grassland) הנרחבות של הרמה המונגולית, הערבה הקירגיזית-קאזחית והערבה הרוסית.

עולם הצומח

האקלים הצחיח וקר גורם לכך שכמעט ואין צמחייה גבוהה בערבה, מלבד באזורים סמוכים למקורות מים כנהרות ואגמים. הצמחייה האופיינית לערבה היא עשבונית נמוכה.

עולם החי

ערבות העשב הנרחבות והאקלים הצחיח והקר תומכים בבעלי חיים אוכלי עשב. הערבה עשירה בכבשים, בקר, עזים, גמלים בקטריים ומכרסמים. בערבה חי המספר הרב ביותר של סוסים בעולם, ומרביתם מתקיימים מאכילת עשב ולא ממספוא. טורפים החיים בערבה הינם אלו אשר יכולים לעמוד בקור עז. הזאב הוא הטורף הדומיננטי ביותר בערבה.

היסטוריה

הערבה האירואסייתית הייתה אזור מחייתם של עמים רבים, שרובם החזיקו באורח חיים של נוודות. העמים הנוודים השפיעו רבות על הציוויליזציות הנושבות הנושקות לערבה, לעתים באמצעות מסחר אולם לרוב בשל הצטיינותם בלחימה.

פרהיסטוריה

העת העתיקה

בספרי היסטוריה מהעת העתיקה מוזכרים עמים נומאדיים מהערבה האירואסייתית, לרוב בשל כישורי הלחימה שלהם. הרודוטוס מעניק תיאור אמין בחלקו של הסקיתים והסארמאטים. בתקופת האימפריה הרומית הועברו יחידות של פרשים סארמאטים לשרת במסגרת הצבא הרומי המוצב בבריטניה. הפלישות הברבריות (מוכרות יותר בעברית כ"נדידת העמים") לתוך אירופה התרחשו ככול הנראה מתנועה מערבה של שבטים הונים בתוך הערבה האירואסייתית.

ימי הביניים

בימי הביניים המשיכו לצאת פלישות מחזוריות מהערבה האירואסייתית לתוך הציוויליזציות הסובבות אותה. האווארים, המגיארים, הבולגארים והכוזרים פלשו למזרח אירופה. במאה ה-11 פלשו שבטי טורקמנים לתוך עולם האסלאם ותחת הנהגתה של השושלת הסלג'וקית התפשטו לכול המזרח התיכון ואף השתלטו על חלקים מאסיה הקטנה. במאה ה-13 יצאו המונגולים ממזרחה של הערבה האירואסייתית ופלשו לתוך סין, המזרח התיכון ומזרח אירופה.

העת החדשה

תחת הנהגתם של צארים מוכשרים החלה רוסיה במדיניות של התפשטות מזרחה לעומק הערבה האירואסייתית. שקיעתם של הח'אנויות הטורקיות והמונגוליות ועלייתו של הנשק החם, אשר הפך בהדרגה לנשק טוב יותר מהקשת המורכבת, הקלה על הרוסים את התפשטותם מזרחה לתוך מה שזכה לשם סיביר.

לינגוויסטיקה

השפות הנפוצות בערבה האירואסייתית הן ממשפחת השפות האלטאיות, ממשפחת השפות ההודו-אירופאיות וממשפחת השפות האוראליות.

ראו גם

ביבליוגרפיה

Barthold, W., Turkestan Down to the Mongol Invasion, T. Minorsky, (tr.), New Delhi: Munshiram Manoharlal Publishers, 1992.
Fletcher, Joseph F., Studies on Chinese and Islamic Inner Asia, Beatrice Forbes Manz, (ed.), Aldershot, Hampshire: Variorum, 1995, IX.
Grousset, Rene, The Empire of the Steppes: a History of Central Asia, Naomi Walford, (tr.), New Brunswick, NJ: Rutgers University Press, 1970.
Krader, Lawrence, "Ecology of Central Asian Pastoralism," Southwestern Journal of Anthropology, Vol. 11, No. 4, (1955), pp. 301-326.
Lattimore, Owen, "The Geographical Factor in Mongol History," in Owen Lattimore, (ed.), Studies in Frontier History: Collected Papers 1928-1958, London: Oxford University Press, 1962, pp. 241-258.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''הערבה האירואסייתית''' (מכונה גם ה"'''סְטֶ‏פ{{דגש}}ָ‏ה'''" בעקבות המילה ה[[רוסית]] степь), היא שם כולל לרצף של [[מישור (גאוגרפיה)|מישורים]] ו[[רמה (גאוגרפיה)|רמות]] המשתרע בין [[הרי החינגן הגדולים]] (Greater Khingan) בגבול [[מונגוליה]]-[[מנצ'וריה]] ב[[מזרח]], לבין [[חצי האי קרים]] ב[[מערב]].
-[[תמונה:Steppe_of_western_Kazakhstan_in_the_early_spring.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הערבה במערב [[קזחסטן]]]]
+[[קובץ:Steppe_of_western_Kazakhstan_in_the_early_spring.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הערבה במערב [[קזחסטן]]]]
 יש המרחיקים את גבולה המערבי של הערבה האירואסייתית עד לקצה [[מישור אלפלד]] (Alföld), שב[[הונגריה]], קרי בין [[קו אורך]] 120 במזרח לקו אורך 28 עד 18 במערב. אזור נרחב זה מכליל בתוכו את כל ה[[ערבה (גאוגרפיה)|ערבות]] הגדולות של [[מזרח אירופה]] ו[[מרכז אסיה]]. כאשר משתמשים במונח '''"הערבה"''' לבדו מתכוונים לערבה האירואסייתית או ל[[הערבה האסייתית|ערבה האסייתית]], אותו אזור גאוגרפי ללא הערבות של מערב [[רוסיה]], [[אוקראינה]] ו[[הונגריה]].
 ==מאפיינים אקולוגיים==
 ===גאוגרפיה===
-ב[[צפון]] תחומה הערבה האירואסייתית ב[[טייגה]] (Taiga) ה[[סיביר|סיבירית]], אזור [[יער|יערות-עד]] של [[מחטניים|עצי-מחט]], וב[[דרום]] היא גובלת בשורה של [[מדבר|מדבריות]], דוגמת [[מדבר גובי|גובי]], [[קיזיל קום]] ו[[קארה קום]], ובמספר [[רכס הרים|רצועות הרים]]. גבולותיה עוברים בין [[קו רוחב]] 50 עד 55 בצפון לקו רוחב 40 עד 35 בדרום.  מספר רכסי הרים חוצים את הערבה האירואסייתית ומחלקים אותה לערבות משניות. רכסי ההרים של ה[[טיין שאן|טְייֵן שָׁאן]] ושל ה[[הרי אלטאי|אלטאי]] (Altai), המאופיינים באקלים אלפיני, מפרידים בין הרמה המונגולית לערבה הקירגיזית-קזאחית, שבינה לבין הערבה הרוסית משתרעים [[הרי אוראל]]. מישור אלפולד, שיש המשייכים אותו לערבה האירואסייתית, מופרד מהערבה הרוסית על ידי [[הרי הקרפטים]].
+ב[[צפון]] תחומה הערבה האירואסייתית ב[[טייגה]] (Taiga) ה[[סיביר]]ית, אזור [[יער|יערות-עד]] של [[מחטניים|עצי-מחט]], וב[[דרום]] היא גובלת בשורה של [[מדבר]]יות, דוגמת [[מדבר גובי|גובי]], [[קיזיל קום]] ו[[קארה קום]], ובמספר [[רכס הרים|רצועות הרים]]. גבולותיה עוברים בין [[קו רוחב]] 50 עד 55 בצפון לקו רוחב 40 עד 35 בדרום. מספר רכסי הרים חוצים את הערבה האירואסייתית ומחלקים אותה לערבות משניות. רכסי ההרים של ה[[טיין שאן|טְייֵן שָׁאן]] ושל ה[[הרי אלטאי|אלטאי]] (Altai), המאופיינים באקלים אלפיני, מפרידים בין הרמה המונגולית לערבה הקירגיזית-קזאחית, שבינה לבין הערבה הרוסית משתרעים [[הרי אוראל]]. מישור אלפולד, שיש המשייכים אותו לערבה האירואסייתית, מופרד מהערבה הרוסית על ידי [[הרי הקרפטים]].
 ===אקלים===
-הערבה האירואסייתית רחוקה מה[[אוקיינוס|אוקיינוסים]], ורצועות ההרים התוחמים אותה ממזרח ומדרום מונעים מעבר [[לחות]] מ[[האוקיינוס השקט]] ו[[האוקיינוס ההודי]] ולוכדים אוויר קר מ[[הקוטב הצפוני]] בחורף. תנאים גאוגרפיים אלו מביאים לכך שה[[אקלים]] הטיפוסי לאזור זה הינו צחיח למחצה וקר (Semi Arid and Cold) או [[אקלים צחיח|צחיח]] וקר (Arid and Cold). סוגי אקלים אלו מאופיינים בכך שכמות ה[[משקעים]] הממוצעת בהם נמוכה מה[[התאיידות]] הפוטנציאלית (Potential Evapotranspiration). ה[[קיץ]] בערבה חם מאוד וה[[חורף]] קר מאוד. אקלים צחיח וקר יצר את מדבריות גובי, קיזיל קום וקארא קום ואילו אקלים צחיח למחצה וקר יצר את ה[[ביומה]] של ערבות העשב (Grassland) הנרחבות של הרמה המונגולית, הערבה הקירגיזית-קאזחית והערבה הרוסית.
+הערבה האירואסייתית רחוקה מה[[אוקיינוס]]ים, ורצועות ההרים התוחמים אותה ממזרח ומדרום מונעים מעבר [[לחות]] מ[[האוקיינוס השקט]] ו[[האוקיינוס ההודי]] ולוכדים אוויר קר מ[[הקוטב הצפוני]] בחורף. תנאים גאוגרפיים אלו מביאים לכך שה[[אקלים]] הטיפוסי לאזור זה הוא צחיח למחצה וקר (Semi Arid and Cold) או [[אקלים צחיח|צחיח]] וקר (Arid and Cold). סוגי אקלים אלו מאופיינים בכך שכמות ה[[משקעים]] הממוצעת בהם נמוכה מה[[התאיידות]] הפוטנציאלית (Potential Evapotranspiration). ה[[קיץ]] בערבה חם מאוד וה[[חורף]] קר מאוד. אקלים צחיח וקר יצר את מדבריות גובי, קיזיל קום וקארא קום ואילו אקלים צחיח למחצה וקר יצר את ה[[ביומה]] של ערבות העשב (Grassland) הנרחבות של הרמה המונגולית, הערבה הקירגיזית-קאזחית והערבה הרוסית.
 ===עולם הצומח===
-האקלים הצחיח וקר גורם לכך שכמעט ואין צמחייה גבוהה בערבה, מלבד באזורים סמוכים למקורות מים כ[[נהר|נהרות]] ו[[אגם|אגמים]]. הצמחייה האופיינית לערבה היא [[עשב|עשבונית]] נמוכה.
+האקלים הצחיח וקר גורם לכך שכמעט ואין צמחייה גבוהה בערבה, מלבד באזורים סמוכים למקורות מים כ[[נהר]]ות ו[[אגם|אגמים]]. הצמחייה האופיינית לערבה היא [[עשב]]ונית נמוכה.
 ===עולם החי===
-ערבות העשב הנרחבות והאקלים הצחיח והקר תומכים בבעלי חיים אוכלי עשב. הערבה עשירה ב[[כבש|כבשים]], [[בקר]], [[עז הבר|עזים]], [[גמל דו-דבשתי|גמלים בקטריים]] ו[[מכרסמים]]. בערבה חי המספר הרב ביותר של [[סוס|סוסים]] בעולם, ומרביתם מתקיימים מאכילת עשב ולא מ[[מספוא]]. [[טורפים (סדרת יונקים)|טורפים]] החיים בערבה הינם אלו אשר יכולים לעמוד בקור עז. ה[[זאב]] הוא הטורף הדומיננטי ביותר בערבה.
+ערבות העשב הנרחבות והאקלים הצחיח והקר תומכים בבעלי חיים אוכלי עשב. הערבה עשירה ב[[כבש]]ים, [[בקר]], [[עז הבר|עזים]], [[גמל דו-דבשתי|גמלים בקטריים]] ו[[מכרסמים]]. בערבה חי המספר הרב ביותר של [[סוס]]ים בעולם, ומרביתם מתקיימים מאכילת עשב ולא מ[[מספוא]]. [[טורפים (סדרת יונקים)|טורפים]] החיים בערבה הינם אלו אשר יכולים לעמוד בקור עז. ה[[זאב]] הוא הטורף הדומיננטי ביותר בערבה.
 ==היסטוריה==
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 ===פרהיסטוריה===
 ===העת העתיקה===
 בספרי היסטוריה מהעת העתיקה מוזכרים עמים נומאדיים מהערבה האירואסייתית, לרוב בשל כישורי הלחימה שלהם. [[הרודוטוס]] מעניק תיאור אמין בחלקו של ה[[סקיתים]] וה[[סארמאטים]]. בתקופת [[האימפריה הרומית]] הועברו יחידות של פרשים סארמאטים לשרת במסגרת [[הצבא הרומי]] המוצב ב[[בריטניה]]. הפלישות הברבריות (מוכרות יותר בעברית כ"[[נדידת העמים]]") לתוך אירופה התרחשו ככול הנראה מתנועה מערבה של שבטים [[הונים]] בתוך הערבה האירואסייתית.