פסק דין זיבוטפסקי נגד קלינטון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''זיבוטפסקי נגד קלינטון''' הוא החלטת [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] שבו קבע בית המשפט כי מחלוקת על תקנות בדבר דרכונים אינה שאלה פוליטית ולפיכך על שאלה זו להיפתר בין כותלי בתי המשפט. באופן ספציפי, הוריו של הנער האמריקאי מנחם בנימין זיבוטפסקי ביקשו שבדרכונו יהיה כתוב:"[[ישראל]]", ולא "[[ירושלים]]", כמקום הולדתו. [[מחלקת המדינה]] דחתה בקשה זו עקב מדיניות ארוכת שנים של אי נקיטת עמדה בדבר [[מעמדה החוקי של ירושלים|מעמדה המדיני של ירושלים]]. בית המשפט |
'''זיבוטפסקי נגד קלינטון''' הוא החלטת [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] שבו קבע בית המשפט כי מחלוקת על תקנות בדבר דרכונים אינה שאלה פוליטית ולפיכך על שאלה זו להיפתר בין כותלי בתי המשפט. באופן ספציפי, הוריו של הנער האמריקאי מנחם בנימין זיבוטפסקי ביקשו שבדרכונו יהיה כתוב:"[[ישראל]]", ולא "[[ירושלים]]", כמקום הולדתו. [[מחלקת המדינה]] דחתה בקשה זו עקב מדיניות ארוכת שנים של אי נקיטת עמדה בדבר [[מעמדה החוקי של ירושלים|מעמדה המדיני של ירושלים]]. בית המשפט קבע כי זיבוטפסקי יוכל לשים למבחן את חוקיותו של חוק הקונגרס שהורה למזכירת המדינה לרשום אנשים שנולדו בירושלים ככאלה שנולדו בישראל. צעד משפטי זה ננקט אל מול התנגדותה של מחלקת המדינה שטענה כי עניינים של [[מדיניות חוץ]] הם בעלי אופי פוליטי ובכך אינם שפיטים בבתי המשפט. |
||
ביולי 2013, בית המשפט לערעורים קבע כי החוק היה פגיעה בלתי חוקתית בסמכויות [[הכרה דיפלומטית|ההכרה הדיפלומטית]] של הנשיא (להכיר או לא להכיר בירושלים כחלק מישראל). <ref>United States Court of Appeals |
ביולי 2013, בית המשפט לערעורים קבע כי החוק היה פגיעה בלתי חוקתית בסמכויות [[הכרה דיפלומטית|ההכרה הדיפלומטית]] של הנשיא (להכיר או לא להכיר בירושלים כחלק מישראל). <ref>United States Court of Appeals |
גרסה מ־18:33, 3 בנובמבר 2014
זיבוטפסקי נגד קלינטון הוא החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית שבו קבע בית המשפט כי מחלוקת על תקנות בדבר דרכונים אינה שאלה פוליטית ולפיכך על שאלה זו להיפתר בין כותלי בתי המשפט. באופן ספציפי, הוריו של הנער האמריקאי מנחם בנימין זיבוטפסקי ביקשו שבדרכונו יהיה כתוב:"ישראל", ולא "ירושלים", כמקום הולדתו. מחלקת המדינה דחתה בקשה זו עקב מדיניות ארוכת שנים של אי נקיטת עמדה בדבר מעמדה המדיני של ירושלים. בית המשפט קבע כי זיבוטפסקי יוכל לשים למבחן את חוקיותו של חוק הקונגרס שהורה למזכירת המדינה לרשום אנשים שנולדו בירושלים ככאלה שנולדו בישראל. צעד משפטי זה ננקט אל מול התנגדותה של מחלקת המדינה שטענה כי עניינים של מדיניות חוץ הם בעלי אופי פוליטי ובכך אינם שפיטים בבתי המשפט.
ביולי 2013, בית המשפט לערעורים קבע כי החוק היה פגיעה בלתי חוקתית בסמכויות ההכרה הדיפלומטית של הנשיא (להכיר או לא להכיר בירושלים כחלק מישראל). [1]
ב-21 באפריל 2014, בית המשפט העליון העניק לעתירה של זיבוטפסקי צו עיון מחדש (כלומר הוא מקבל את התיק לעיון ושפיטה), כשהתיק עתה נקרא "זיבוטפסקי נגד קרי". [2]
הערות שוליים
- ^ United States Court of Appeals for the District of Columbia Circuit No. 07-5347, Zivotofsky v. Secretary of State, http://www.cadc.uscourts.gov/internet/opinions.nsf/C8DC59BCC7D10E6D85257BB10051786D/$file/07-5347-1447974.pdf
- ^ [1]