עשתרות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1הכ\2\3
שורה 5: שורה 5:


==תולדותיה==
==תולדותיה==
עשתרות קרנים נזכרת לראשונה במקרא [בראשית י"ד ה' ] כאחת מערי המפתח החזקות אותם היכו מלכי 'ברית הארבעה' בראשות כדרלעומר במסע העונשין שלהם. ניתנו מס' הצעות לצרוף 'קרנים' עם עשתרות. החל מהטענה שמדובר בעיר עשתורת ובמחוז קרנים והמשך בסברה שמדובר בעיר עצמאית אחרת. רש"י במסכת סוכה מציע הסבר לפיו התואר הנלווה קרנים בא מהמיקום הגאוגרפי ,קרי העיר מוקמה בתווך בין שני מצוקים תלולים ולכן יצרה דימוי [אסוסיציה] של ישוב עם קרניים.
עשתרות קרנים נזכרת לראשונה במקרא [בראשית י"ד ה' ] כאחת מערי המפתח החזקות אותם הכו מלכי 'ברית הארבעה' בראשות כדרלעומר במסע העונשין שלהם. ניתנו מס' הצעות לצרוף 'קרנים' עם עשתרות. החל מהטענה שמדובר בעיר עשתורת ובמחוז קרנים והמשך בסברה שמדובר בעיר עצמאית אחרת. רש"י במסכת סוכה מציע הסבר לפיו התואר הנלווה קרנים בא מהמיקום הגאוגרפי ,קרי העיר מוקמה בתווך בין שני מצוקים תלולים ולכן יצרה דימוי [אסוסיציה] של ישוב עם קרניים.


עשתרות הייתה עירו של [[עוג מלך הבשן]] ב[[תקופת ההתנחלות]] של [[שבטי ישראל]], הוזכרה בהקשרם של ה[[גבעונים]] ב[[ספר יהושע]]:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|ט|ג|י}}.}}
עשתרות הייתה עירו של [[עוג מלך הבשן]] ב[[תקופת ההתנחלות]] של [[שבטי ישראל]], הוזכרה בהקשרם של ה[[גבעונים]] ב[[ספר יהושע]]:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|ט|ג|י}}.}}

גרסה מ־05:35, 5 בנובמבר 2014

עַשְׁתָּרוֹת, או עַשְׁתָּרֹת, או עַשְׁתְרֹת קַרְנַיִם, הייתה עיר באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי, בשליטתם של הכנענים ושבטי ישראל, בתקופת המקרא.

השם עשתרות קשור לפולחן העשתורת, בת זוגו של בעל, באזור הסהר הפורה.

תולדותיה

עשתרות קרנים נזכרת לראשונה במקרא [בראשית י"ד ה' ] כאחת מערי המפתח החזקות אותם הכו מלכי 'ברית הארבעה' בראשות כדרלעומר במסע העונשין שלהם. ניתנו מס' הצעות לצרוף 'קרנים' עם עשתרות. החל מהטענה שמדובר בעיר עשתורת ובמחוז קרנים והמשך בסברה שמדובר בעיר עצמאית אחרת. רש"י במסכת סוכה מציע הסבר לפיו התואר הנלווה קרנים בא מהמיקום הגאוגרפי ,קרי העיר מוקמה בתווך בין שני מצוקים תלולים ולכן יצרה דימוי [אסוסיציה] של ישוב עם קרניים.

עשתרות הייתה עירו של עוג מלך הבשן בתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל, הוזכרה בהקשרם של הגבעונים בספר יהושע:[1]

”וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי: ... וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת.”

לאחר כיבושה נמסרה לבני מכיר בן מנשה משבט מנשה:[2] ”וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם כָּל הַבָּשָׁן כָּל מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְכָל חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר: וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַשְׁתָּרוֹת וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלְכוּת עוֹג בַּבָּשָׁן לִבְנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לַחֲצִי בְנֵי מָכִיר לְמִשְׁפְּחוֹתָם:”

פרשנים זיהו בינה לבין העיר עשתרה המוזכרת בספר דברי הימים, אשר ניתנה לנחלת שבט מנשה.[3]

”לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.”

עשתרות מוזכרת בכתבי המארות ובמכתבי אל-עמרנה.[4] במכתב אל עמרנה 197 מואשם ביריאווזה (Biryawaza) שליט דמשק שלקח מרכבות בעשתרות ומסרן לידי העפירו. במכתב זה מוזכרות גם הערים ינועם, בַּצְרוּנָה, חַלוּני, דמשק, וארץ תַּחְשׁ. עשתרות מופיעה גם במכתבים 256 ו-364. במאה ה-14 לפנה"ס, העיר עמדה בראש ברית של הערים שכללה את ינועם, בַּצְרוּנָה, חַלוּני ופחל.

במאה ה-20 הציעו לזהותה בתל עַשְתְּרֶה מצפון לנהר הירמוך.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט', פסוקים ג'י'.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים כ"טל"א.
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק נ"ו.
  4. ^ הערך: עַשְׁתָּרוֹת, עשתרת, עשתרות קרנים, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 719.