בית רוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotlink (שיחה | תרומות)
מ קישור שבור
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]]. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]].
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]]. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]].


ב-[[1902]] היה מעורב אחד מבניה של משפחת רוק, [[אלפרד רוק|אלפרד]], בתגרה שבמהלכה נרצח איכר מ[[ראשון לציון]] בשם יעקב אברמוביץ. כדי להיחלץ מ[[עונש מוות]], נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של [[פיצוי]] כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק, אך תושבי ה[[מושבה]] העדיפו להשקיעם ב[[קרן (תאגיד)|קרן]] לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרן בהקמת [[מרפאה]]. אלפרד רוק חזר מאוחר יותר ל[[ארץ ישראל]]. הוא היה למקורבו של ה[[מופתי]] [[אמין אל-חוסייני]], כיהן כסגן נשיא [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] וכחבר [[הוועד הערבי העליון]], והתנגד ל[[ציונות]] ולמכירת קרקעות ל[[יהודים]].
ב-[[1902]] היה מעורב אחד מבניה של משפחת רוק, [[אלפרד רוק|אלפרד]], בתגרה שבמהלכה נרצח איכר מ[[ראשון לציון]] בשם יעקב אברמוביץ. כדי להיחלץ מ[[עונש מוות]], נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של [[פיצוי]] כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק, אך תושבי ה[[מושבה]] העדיפו להשקיעם בקרן לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרן בהקמת מרפאה.


אלפרד רוק חזר מאוחר יותר ל[[ארץ ישראל]]. הוא היה למקורבו של ה[[מופתי]] [[אמין אל-חוסייני]], כיהן כסגן נשיא [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] וכחבר [[הוועד הערבי העליון]], התנגד ל[[ציונות]] ולמכירת קרקעות ל[[יהודים]]. ולמרות זאת, גם הוא וגם משפחתו מכרו קרקעות ליהודים.
חרף התנגדותו של אלפרד רוק למכירת קרקעות ליהודים, מכרה משפחתו את הפרדס ואת הבית למשפחות קליין ושפיר מ[[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] הסמוכה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים [[1927]], [[1929]] ו-[[1932]] נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד [[1948]].


רוק, עצמו, מכר 600 דונם של אדמת 'בוכריה' שלגדות [[הירקון]] בקרבת המושבה [[פתח תקווה]] לקבוצת רוכשים יהודים ובהם הפרדסנים [[שמעון רוקח]] ו[[פרץ פסקל]] עליהן ניטע ב-1905 [[פרדס בחר-יה]] ששנים רבות נחשב לפרדס הגדול בארץ{{הערה|[[יצחק רוקח]], פרדסים מספרים, [[הוצאת מסדה]], 1970, ע"מ 110-111}}. ומשפחת רוק, ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, מכרה את 'בית רוק' והפרדס סביבו למשפחות קליין ושפיר מ[[נווה שאנן (תל אביב)|שכונת נווה שאנן]] הסמוכה. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים [[1927]], [[1929]] ו-[[1932]] נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו.
בבית רוק עצמו, שהיה עתה בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם [[פרזול סוסים|מפרזל סוסים]], [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[ריתוך|רתך]], [[משתלה]] ומפעל ל[[מוזאיקה]]. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.

ב'בית רוק' עצמו, לימים בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם [[פרזול סוסים|מפרזל סוסים]], [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[ריתוך|רתך]], [[משתלה]] ומפעל ל[[מוזאיקה]]. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.


במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים, ונותרו בו רק בתי מלאכה ובתי עסק שונים. הוא סובל מהזנחה רבה, קירותיו נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.
במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים, ונותרו בו רק בתי מלאכה ובתי עסק שונים. הוא סובל מהזנחה רבה, קירותיו נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.

משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד [[1948]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־08:44, 7 בנובמבר 2014

חזיתו המערבית של בית רוק, 7/08
פרט פתח במפלס המגורים, 7/08

בית רוק
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית רוק
בית רוק

בית רוק הוא בית באר מהמאה ה-19, המצוי כיום ברחוב השומרון בשטח התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.

הבית הוקם במאה ה-19, בלב הפרדסים של משפחת רוק, משפחה ערבית-נוצרית אמידה שהגיעה ליפו מעין כרם. הבאר הופעלה בתחילה באמצעות אנטיליה, ומאוחר יותר באמצעות מנוע דיזל. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה בקמרונות צולבים. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת שיש, חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג רעפים.

ב-1902 היה מעורב אחד מבניה של משפחת רוק, אלפרד, בתגרה שבמהלכה נרצח איכר מראשון לציון בשם יעקב אברמוביץ. כדי להיחלץ מעונש מוות, נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של פיצוי כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק, אך תושבי המושבה העדיפו להשקיעם בקרן לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרן בהקמת מרפאה.

אלפרד רוק חזר מאוחר יותר לארץ ישראל. הוא היה למקורבו של המופתי אמין אל-חוסייני, כיהן כסגן נשיא המפלגה הערבית הפלסטינית וכחבר הוועד הערבי העליון, התנגד לציונות ולמכירת קרקעות ליהודים. ולמרות זאת, גם הוא וגם משפחתו מכרו קרקעות ליהודים.

רוק, עצמו, מכר 600 דונם של אדמת 'בוכריה' שלגדות הירקון בקרבת המושבה פתח תקווה לקבוצת רוכשים יהודים ובהם הפרדסנים שמעון רוקח ופרץ פסקל עליהן ניטע ב-1905 פרדס בחר-יה ששנים רבות נחשב לפרדס הגדול בארץ[1]. ומשפחת רוק, בשנות ה-20, ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, מכרה את 'בית רוק' והפרדס סביבו למשפחות קליין ושפיר משכונת נווה שאנן הסמוכה. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית מיסיונרים פרוטסטנטים, ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים 1927, 1929 ו-1932 נערך יריד המזרח על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-1937 תרמו המשפחות את הקרקע לעיריית תל אביב, לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו.

ב'בית רוק' עצמו, לימים בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות בדמי מפתח. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם מפרזל סוסים, פסל, רתך, משתלה ומפעל למוזאיקה. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.

במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים, ונותרו בו רק בתי מלאכה ובתי עסק שונים. הוא סובל מהזנחה רבה, קירותיו נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.

משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד 1948.

קישורים חיצוניים

  1. ^ יצחק רוקח, פרדסים מספרים, הוצאת מסדה, 1970, ע"מ 110-111