משגיח – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
שלא כמו תפקיד [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות [[יהדות ליטא|ליטא]] ב{{ה|מאה ה-19}}. עד אז פעלו הישיבות במסגרת [[קהילה|קהילתית]], ואנשי [[הקהילה היהודית|הקהילה]] פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. בנוסף לזאת, עלה הצורך במשרת המשגיח בשל הרוחות הזרות שחדרו לישיבות מן החברה הסובבת והשפיעו על התלמידים, בפרט רעיונות [[תנועת ההשכלה]]. תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד התורה כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל [[סנקציה|סנקציות]] כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות [[קנס]]ות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת [[חברותא|חברותות]], פיקוח על הגעה ל[[תפילת שחרית]], שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה. |
שלא כמו תפקיד [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות [[יהדות ליטא|ליטא]] ב{{ה|מאה ה-19}}. עד אז פעלו הישיבות במסגרת [[קהילה|קהילתית]], ואנשי [[הקהילה היהודית|הקהילה]] פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. בנוסף לזאת, עלה הצורך במשרת המשגיח בשל הרוחות הזרות שחדרו לישיבות מן החברה הסובבת והשפיעו על התלמידים, בפרט רעיונות [[תנועת ההשכלה]]. תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד התורה כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל [[סנקציה|סנקציות]] כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות [[קנס]]ות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת [[חברותא|חברותות]], פיקוח על הגעה ל[[תפילת שחרית]], שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה. |
||
בישיבות של [[תנועת המוסר]] בליטא ובעקבותיהן גם בשאר הישיבות התרחב תפקידו של המשגיח, והוא זה שעסק ב[[חינוך]] התלמידים ובעיצוב עולמם הרוחני. המשגיח נשא [[דרשנות|דרשות]] ושיחות אשר שעסקו בעיצוב הנפש ובעבודת ה[[תנועת המוסר|מוסר]] |
בישיבות של [[תנועת המוסר]] בליטא ובעקבותיהן גם בשאר הישיבות התרחב תפקידו של המשגיח, והוא זה שעסק ב[[חינוך]] התלמידים ובעיצוב עולמם הרוחני. המשגיח נשא [[דרשנות|דרשות]] ושיחות אשר שעסקו בעיצוב הנפש ובעבודת ה[[תנועת המוסר|מוסר]] ו[[תיקון המידות]], ואשר הייתה להן השפעה רבה על התלמידים. במקרים הקיצוניים היה מעמד שיחותיו החינוכיות של המשגיח קרוב לזה של שיעורי ראש הישיבה בתלמוד, והתלמידים היו חוזרים עליהן ומפרסמים אותן בכתב. |
||
גם כיום פועלים משגיחים רוחניים בישיבות החרדיות ובמקצת הישיבות ה[[דתיים לאומיים|ציוניות]]. רמת הדומיננטיות שלהם משתנה מישיבה לישיבה: בחלק מן הישיבות מצטמצם תפקידם למסירת שיחות מוסר בישיבה וייעוץ רוחני לבחורים, ובישיבות אחרות לעומת זאת הם תופסים מקום דומיננטי בהנהגת ובקביעת מדיניות הישיבה בנושאים שונים. ישנם גם משגיחים אשר פעילותם מצומצמת להשגחה על מילוי תקנות הישיבה; הללו מכונים בקרב הבחורים 'משגיחים קטנים' (או בכינוי ההיתולי: מק"ק) ובדרך כלל בפרסומי הישיבה הם מכונים "משגיחים" לעומת המשגיח הראשי שמכונה "מנהל רוחני". |
גם כיום פועלים משגיחים רוחניים בישיבות החרדיות ובמקצת הישיבות ה[[דתיים לאומיים|ציוניות]]. רמת הדומיננטיות שלהם משתנה מישיבה לישיבה: בחלק מן הישיבות מצטמצם תפקידם למסירת שיחות מוסר בישיבה וייעוץ רוחני לבחורים, ובישיבות אחרות לעומת זאת הם תופסים מקום דומיננטי בהנהגת ובקביעת מדיניות הישיבה בנושאים שונים. ישנם גם משגיחים אשר פעילותם מצומצמת להשגחה על מילוי תקנות הישיבה; הללו מכונים בקרב הבחורים 'משגיחים קטנים' (או בכינוי ההיתולי: מק"ק) ובדרך כלל בפרסומי הישיבה הם מכונים "משגיחים" לעומת המשגיח הראשי שמכונה "מנהל רוחני". |
||
גרסה מ־12:44, 13 בנובמבר 2014
בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים הקשורים לישיבה ותלמידיה. בישיבות רבות המשגיח הוא דמות כריזמטית והוא בעל השפעה רבה על עולמם הרוחני של התלמידים ועל דמותה של הישיבה.
תיאור
שלא כמו תפקיד ראש הישיבה, משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות ליטא במאה ה-19. עד אז פעלו הישיבות במסגרת קהילתית, ואנשי הקהילה פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. בנוסף לזאת, עלה הצורך במשרת המשגיח בשל הרוחות הזרות שחדרו לישיבות מן החברה הסובבת והשפיעו על התלמידים, בפרט רעיונות תנועת ההשכלה. תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד התורה כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל סנקציות כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות קנסות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת חברותות, פיקוח על הגעה לתפילת שחרית, שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה.
בישיבות של תנועת המוסר בליטא ובעקבותיהן גם בשאר הישיבות התרחב תפקידו של המשגיח, והוא זה שעסק בחינוך התלמידים ובעיצוב עולמם הרוחני. המשגיח נשא דרשות ושיחות אשר שעסקו בעיצוב הנפש ובעבודת המוסר ותיקון המידות, ואשר הייתה להן השפעה רבה על התלמידים. במקרים הקיצוניים היה מעמד שיחותיו החינוכיות של המשגיח קרוב לזה של שיעורי ראש הישיבה בתלמוד, והתלמידים היו חוזרים עליהן ומפרסמים אותן בכתב.
גם כיום פועלים משגיחים רוחניים בישיבות החרדיות ובמקצת הישיבות הציוניות. רמת הדומיננטיות שלהם משתנה מישיבה לישיבה: בחלק מן הישיבות מצטמצם תפקידם למסירת שיחות מוסר בישיבה וייעוץ רוחני לבחורים, ובישיבות אחרות לעומת זאת הם תופסים מקום דומיננטי בהנהגת ובקביעת מדיניות הישיבה בנושאים שונים. ישנם גם משגיחים אשר פעילותם מצומצמת להשגחה על מילוי תקנות הישיבה; הללו מכונים בקרב הבחורים 'משגיחים קטנים' (או בכינוי ההיתולי: מק"ק) ובדרך כלל בפרסומי הישיבה הם מכונים "משגיחים" לעומת המשגיח הראשי שמכונה "מנהל רוחני".
בישיבות חסידיות נקראים המשגיחים העוסקים בשיחות חיזוק בשם "משפיעים" והמשגיחים העוסקים באכיפת הכללים והסדרים מכונים "משגיחים".
משגיחים ידועים
בין המשגיחים המפורסמים: ר' נתן צבי פינקל ("הסבא מסלובודקה"), ר' ירוחם ליבוביץ מישיבת מיר, ר' יחזקאל לוינשטיין מישיבות מיר ופוניבז', ר' אליהו דסלר מישיבת פוניבז', ר' אליהו לאפיאן מישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, ר' מאיר חדש מישיבות חברון, אור אלחנן ועטרת ישראל, ור' שלמה וולבה מישיבות באר יעקב, בית המוסר וגבעת שאול.