עקיבא (תנועת נוער) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ הסרת תבנית "אין בינוויקי"
שורה 17: שורה 17:
[[קטגוריה:שואת יהודי פולין]]
[[קטגוריה:שואת יהודי פולין]]
[[קטגוריה:ציונות דתית: תנועות]]
[[קטגוריה:ציונות דתית: תנועות]]

{{אין בינוויקי|15:03, 31 בינואר 2010 (IST)}}

גרסה מ־21:29, 16 בנובמבר 2014

תנועת עקיבא הייתה תנועת נוער ציונית בעלת גוון מסורתי, אשר פעלה במערב גליציה שבפולין. התנועה נוסדה בשנת 1924 בקרקוב, ששימשה גם כמרכז הפעילות. חברי התנועה היו פעילים בייסודו של הארגון היהודי הלוחם.

תנועת עקיבא נוסדה בדצמבר 1924 והייתה לגדולה בתנועות הנוער של פולין בטרם הכיבוש הנאצי. בספטמבר אותה שנה התאחדו חמש תנועות נוער פעילות מקרקוב - עקיבא, התקוה, חשמונאים, הרצליה ויהודה. בקרקוב היה המרכז הגדול ביותר של התנועה, אף כי מזכירות התנועה הייתה בוורשה. השם "עקיבא" נבחר על מנת לסמל את אהבת ישראל ואת הרצון לטפח את המורשת הרוחנית-ציונית. אחת המטרות העיקריות שהתנועה שמה לעצמה הייתה לימוד השפה העברית, וקיומם של דיונים בנושאים יהודים-ציוניים, אקטואליים בקרב חניכי ויהודי פולין. בעקבות הפעילות השוטפת, והמוטיבציה של חברי התנועה להשריש ערכים ותרבות ציוניים בצעירי קרקוב היהודים, השתנתה החשיבה בקרב בני הנוער היהודים בעיר. בקרבם הייתה נפוצה החשיבה של התבוללות והתערבבות בתרבות הנוצרית מכיוון שהם לא ראו חשיבות רבה ברוח הציוניות ובכלל בזהותם כיהודים.

בנוסף לכך ניסתה התנועה להגיש סיוע כספי, וצרכים בסיסיים לנצרכים ביותר בגטאות. התנועה אף העבירה יהודים לעבודות חקלאות ומקצועות מבוקשים בארץ ישראל, על מנת שעם עלייתם לארץ ישראל יוכלו לתרום ולפתח את המדינה בדרך זו. בשנת 1930 הצליחו חברי התנועה להגשים את חלומם הציוני, כאשר שלחו פלוגות הכשרה שעשו את תקופת לימודן בפתח תקווה (שכונת עקיבא בתוך שכונת אחדות היום), וב-1938 הקימו שני קיבוצים בארץ ישראל, "נווה איתן" ו"בית יהושע".

בין המפעלים הראשונים של "תנועת עקיבא", הייתה חוות הכשרה "בגיטבולטוב", אשר שימשה כמקום להכשרת עובדים לחקלאות ומקצועות נוספים הרצויים בארץ ישראל, החווה שימשה גם מקום מפגש ודיונים לגבי מהות התנועה, דרכי פעולה ועוד. חווה נוספת שהוקמה על ידי התנועה היא החווה בכפר "קופאליני", שהייתה מרכז חשוב מאוד לתנועה, בחווה זו במשך הזמן, התגבש רעיון המלחמה אשר לא בא על מנת להציל את חברי התנועה, אלא לצורך נקמה והגנה על כבודו של העם היהודי. כפי שביטא זאת ליבסקינד, אחד מחברי התנועה העיקריים בקרקוב: "אנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה".

קישורים חיצוניים