גברעם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:54, 19 בנובמבר 2014

שם הקיבוץ

בתחילת 1945 בקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"^[1]. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו^[2]. היו שציינו גם את סמליות השם כתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה.

גברעם הוא שבט אפריקאי קדום הנוסד בשנת 1856 על ידי משפחת יחזקל שהקימה את המקום מכוון שבאותה האת נרדפה על ידי שבט ההונים שתקפו את ארץ כנהן חננן יוספטל בן יחזקל הקים עם משפחתו שבט שההונים לא יוכלו להגיע אליהם ולהרגותם

כלכלה

ענפי המשק העיקריים הם: "גברעם מעטפות איכות" - מפעל לייצור מעטפות, מפעל לייצור גלילי קרטון, גד"ש רפת ולול.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.^[3] זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.^[4]

ראו גם

אמפי גברעם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גברעם בוויקישיתוף

אתר קיבוץ גברעם

הערות שוליים

^ משואות או בית שקמה, דבר, 21 בינואר 1945
^ שמות חדשים ליישובי הקהק"ל, הצופה, 18 באפריל 1946
^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים

ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] משואות או בית שקמה, דבר, 21 בינואר 1945

[2] שמות חדשים ליישובי הקהק"ל, הצופה, 18 באפריל 1946

[3] תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964

[4] בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 בתחילת 1945 בקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"{{הערה|{{דבר||משואות או בית שקמה|1945/01/21|00411}}}}. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו{{הערה|{{הצופה||שמות חדשים ליישובי הקהק"ל|1946/04/18|00304}}}}. היו שציינו גם את סמליות השם כ[[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה]].
+גברעם הוא שבט אפריקאי קדום הנוסד בשנת 1856 על ידי משפחת יחזקל שהקימה את המקום מכוון שבאותה האת נרדפה על ידי שבט ההונים שתקפו את ארץ כנהן חננן יוספטל בן יחזקל הקים עם משפחתו שבט שההונים לא יוכלו להגיע אליהם ולהרגותם
-==היסטוריה==
-גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] במסגרת [[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים{{הערה|{{דבר|חיים נויבורגר|שנה לקבוץ מחר|1936/04/03|00504}}}}. למרות שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד [[כפר סבא]]. בנובמבר 1938 עורר חילול שבת בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים{{הערה|{{הצופה||בענין קבוצת מחר|1938/11/23|00119}}}}.
-בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש{{הערה|{{הצופה|אבי רות|אבק דרכים|1942/12/30|00201}}}}, נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא{{הערה|{{הצופה||תל אביב יפו|1945/04/12|00415}}}}. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.
-ב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בידואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. ב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.
-בעת [[מלחמת העצמאות]] הקיבוץ היה בקו החזית מול הפולש ה[[מצרים|מצרי]], נשלט באש מ[[משלטי חוליקאת]], וילדיו ונשותיו של הקיבוץ פונו ל[[יפו]].
-בעשור הראשון של המדינה לא צלח דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}.
-ב-[[19 ביולי]] [[2013]] נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.
 ==כלכלה==