הלבנון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:25, 19 בנובמבר 2014

ערך זה עוסק בעיתון העברי הראשון בארץ ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לבנון (פירושונים).

בול "הלבנון", 1963, עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ". הבול מציג סדר יד בעבודתו

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863–1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.

ייסדו את "הלבנון" יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון בירושלים בתרכ"ג. העיתון הראשון יצא לאור בח' באדר תרכ"ג. יחיאל ברי"ל היה העורך הראשי, וגם הרבה לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושית (המתנגדים) בירושלים, התנגד לרעיון של יישוב ארץ ישראל (ויחד עם זאת תמך בייסוד המושבה מוצא), והיה עוין לעמדת "חבצלת" (כתב עת של ישראל ב"ק שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת הספרדים והחסידים שתמכו ברעיון של יישוב ארץ ישראל). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר השלטון העות'מאני את שני כתבי העת, בעקבות הלשנה.

לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם יצא לאור בשנים 1865–1870 , תחילה כדו שבועון ומ-1868 כשבועון, עד שהמצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים 1871–1882 כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי בגרמנית "דער איזראליט". בשנים 1871–1881 השתתף בעריכה ד"ר מאיר להמן. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-1881 התחיל "הלבנון" לתמוך בחיבת ציון.

בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק "הלבנון" לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעילותו של יחיאל ברי"ל בענייני העלאת איכרים יהודים מרוסיה לארץ ישראל (הם שייסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים מזכרת בתיה), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גיליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם די חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל"הלבנון" המשך.

ראו גם

היסטוריה של העיתונות בארץ ישראל

לקריאה נוספת

גדעון קוץ, "מעריכים ומכתבי עתים, עיונים בתולדות העיתונות העברית והיהודית", ירון גולן - ברית עברית עולמית, 1999, עמ' 9–38, 128–132.
גדעון קוץ, "נדודי הלבנון: הקשר הארץ-ישראלי והמזרחי", קשר 45, אוניברסיטת תל אביב, סתיו 2013, עמ' 11–17.
גדעון קוץ, "חדשות וקורות הימים, מחקרים בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית", הספרייה הציונית-אוניברסיטת תל אביב, 2013 (ראו במפתח).
גדעון קוץ,"תיק הלבנון" במשרד הפנים הצרפתי, קשר 1, אוניברסיטת תל- אביב, מאי 1987,עמ' 83–86.
גדעון קוץ, "הערות על המצאת חדשות החוץ בעיתונות העברית", קשר 36, אוניברסיטת תל אביב, סתיו 2007, עמ' 6–17.
רוני באר-מרקס, בין הסתגרות להסתגלות : כתב העת "הלבנון" והתמודדותה של החברה האורתודוקסית במזרח אירופה עם אתגרי המודרנה, עבודת דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2011.
גצל קרסל, יחיאל בריל, מבוא ל"יסוד המעלה", מהדורה חדשה מצולמת, ירושלים: יד יצחק בן-צבי תשל"ח-1978.
שושנה הלוי, מפתח הלבנון, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, תשל"ד-1974.
אליעזר רפאל מלאכי, "לתולדות "הלבנון", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשס"א 2001, עמ' 97-17.

קישורים חיצוניים

הלבנון באתר הספרייה הלאומית
הלבנון באתר עתונות יהודית היסטורית - גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון
ישראל ברטל, ‏'מבשר ומודיע לאיש יהודי': העיתונות היהודית כאפיק של חידוש, קתדרה 71 (תשנ"ד), עמ' 164-156
מנוחה גלבוע, הלבנון, בלקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, ירושלים: מוסד ביאליק 1993
רוני באר מרקס, התגבשותו של "הלבנון" ככלי פוליטי של האורתודוקסיה היהודית בליטא
עופר אדרת, הלבנון, מהדורת הדיגיטל, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013
יחיאל ברי"ל – חייו ופועלו, באתר "מזכרת"

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 "'''הַלְּבָנוֹן'''" היה ה[[עיתון]] ה[[עברית|עברי]] הראשון ב[[ארץ ישראל]]. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים [[1863]]–[[1886]] (20 כרכים שנתיים), ב[[ירושלים]], ב[[פריז]], ב[[מיינץ]] וב[[לונדון]]. עורכו הראשי במשך כל השנים היה [[יחיאל ברי"ל]].
-ייסדו את "הלבנון" [[יחיאל ברי"ל]], [[מיכל הכהן]] ו[[יואל משה סלומון]] בירושלים ב[[תרכ"ג]]. העיתון הראשון יצא לאור ב[[ח' באדר]] תרכ"ג. יחיאל ברי"ל היה העורך הראשי, וגם הרבה לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושית (ה[[ליטאים|מתנגדים]]) בירושלים, התנגד לרעיון של [[יישוב ארץ ישראל]] (ויחד עם זאת תמך בייסוד ה[[מושבה]] [[מוצא]]), והיה עוין לעמדת "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]" ([[כתב עת]] של [[ישראל ב"ק]] שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] וה[[חסידים]] שתמכו ברעיון של [[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]]). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] את שני כתבי העת, בעקבות [[הלשנה]].
+ייסדו את "הלבנון" [[יחיאל ברי"ל]], [[מיכל הכהן]] ו[[יואל משה סלומון]] בירושלים ב[[תרכ"ג]]. העיתון הראשון יצא לאור ב[[ח' באדר]] תרכ"ג. יחיאל ברי"ל היה העורך הראשי, וגם הרבה לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה [[פרושים (היישוב הישן)|האשכנזית-פרושית]] (ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]) בירושלים, התנגד לרעיון של [[יישוב ארץ ישראל]] (ויחד עם זאת תמך בייסוד ה[[מושבה]] [[מוצא]]), והיה עוין לעמדת "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]" ([[כתב עת]] של [[ישראל ב"ק]] שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת ה[[יהדות ספרד|ספרדים]] וה[[חסידים]] שתמכו ברעיון של [[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]]). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] את שני כתבי העת, בעקבות [[הלשנה]].
 לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" ב[[פריז]], שם יצא לאור בשנים [[1865]]–[[1870]] , תחילה כדו שבועון ומ-1868 כשבועון, עד שהמצור על פריז ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים [[1871]]–[[1882]] כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי ב[[גרמנית]] "[[דער איזראליט]]". בשנים 1871–1881 השתתף בעריכה ד"ר [[מאיר להמן]]. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-[[1881]] התחיל "הלבנון" לתמוך ב[[חובבי ציון|חיבת ציון]].