גאולה (שכונה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:50, 19 בנובמבר 2014

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים. כיום משמש שם זה ככינוי לגוש שכונות במרכז ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

מבנה השכונה

שכונה חרדית במרכז ירושלים בגובה כ- 780 מ' מעל פני הים. בגבול השכונה עובר רחוב מלכי ישראל, רחוב שהפך ברבות הימים להיות מרכז המסחר של שכונות כרם אברהם, זיכרון משה, בתי הורנשטיין, שכונת אחוה ויגיע כפיים. כיום מכונה לעתים כל גוש השכונות הזה בשם "גאולה", ומעטים זוכרים היכן נמצאת השכונה המקורית.

שכונת גאולה המקורית גובלת מדרום ברחוב מלכי ישראל (והמשכו ברחוב מאה שערים), ממזרח בשכונות שערי פינה ונחלת צבי, מצפון בשכונת הבוכרים, וממערב בכרם אברהם - שכונה קטנה ודומה שהוקמה במקביל. בשנת 1941 אוחדו שתי השכונות לשכונה אחת.

רחובותיה של שכונת כרם אברהם-גאולה קרויים על שמות הנביאים: נחמיה, עזרא, הושע, יואל, עמוס, מיכה, נחום, יונה, עובדיה, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.

היסטוריה

השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי אברהם חסידוף, יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים אהרון ומשה שלוש אדמות מבית היתומים הגרמני שנלר הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.

אחד מראשוני השכונה, שהיה לראש ועד השכונה בשנת 1930, זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד ספרדי ושניים אשכנזיים (לחסידים וליטאים). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.

במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדיים בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. חסידות גור קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה למחנה שנלר. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ושטיבלך בשכונה, כמו חסידות סאטמר, חסידות בויאן, חסידות באבוב, חסידות ראדזין, וחסידות אשלג. ישיבה ידועה בשכונה היא "ישיבת חברון-גאולה".

כיום

חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת נחלת צבי, מזוהה כיום עם שכונת מאה שערים. מרכזן של שכונות גאולה הוא רחוב מלכי ישראל בחלקו מכיכר השבת - המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים - ועד למחנה שנלר. התחבורה בשכונה פקוקה מאוד,ובפרט בערבי שבת וחג, אין מקומות חניה מסודרים כמעט, מרחוב יעקב מאיר הכביש הוא לתחבורה ציבורית בלבד, בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאד, עד שנהיה מרכז הסחר החרדי הגדול בירושלים, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה, ובשכונה מוקמים בתי עסק רבים, ישיבות ומוסדות ציבור.

גלריית תמונות

רחוב מלכי ישראל
כיכר השבת
מודעות אבל; מאפיין קירות
בונה השכונה; אברהם חסידוף

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי [[אברהם חסידוף]], יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים [[אהרון שלוש|אהרון]] ו[[משה שלוש]] אדמות מבית היתומים הגרמני [[מחנה שנלר|שנלר]] הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.
-אחד מראשוני השכונה, שהיה לראש ועד השכונה בשנת [[1930]], זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד [[יהודים ספרדים|ספרדי]] ושניים אשכנזיים (ל[[חסידים]] ול[[ליטאים]]). לפיכך פנה אל [[האחים שלוש]] בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.
+אחד מראשוני השכונה, שהיה לראש ועד השכונה בשנת [[1930]], זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד [[יהודים ספרדים|ספרדי]] ושניים אשכנזיים (ל[[חסידים]] ו[[ליטאים (זרם)|ליטאים]]). לפיכך פנה אל [[האחים שלוש]] בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.
 במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים ה[[יהדות חרדית|חרדיים]] בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. [[חסידות גור]] קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה ל[[מחנה שנלר]]. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ו[[שטיבל|שטיבלך]] בשכונה, כמו [[חסידות סאטמר]], [[חסידות בויאן]], [[חסידות באבוב]], [[חסידות ראדזין]], ו[[חסידות אשלג]]. ישיבה ידועה בשכונה היא "[[ישיבת חברון]]-גאולה".

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים