ברנדייס (שכונה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:47, 19 בנובמבר 2014

שכונת ברנדייס היא שכונה בעיר חדרה שהוקמה ככפר ברנדייס בשנת 1927 וצורפה לעיר חדרה לאחר קום המדינה.

כפר ברנדייס

הכפר הוקם בשנת תרפ"ז (1927) ונקרא על שמו של לואי דמביץ ברנדייס, שהיה שופט עליון בארצות הברית ומקים "החברה הכלכלית לארץ ישראל". החברה רכשה קרקעות מדרום למושבה חדרה באזור הנקרא "דיר אל ווסה" מהשבט הבדואי שהחזיק בהן, במטרה להקים עליהן יישוב עברי. האדמות חולקו ל-40 חלקות בנות 2.5 דונם, ועליהן נבנה בית קטן הכולל חדר של 14 מ"ר, מטבחון ומרפסת קטנה, כאשר השירותים והמקלחת נמצאו במבנה נפרד, ולצידו משק עזר, הכולל פרה ערבית ולול של 20 עופות.

לקראת סוף שנת 1928 עמדו 40 הבתים מוכנים לקלוט את המתיישבים, ונציגי החברה הכלכלית לארץ ישראל, ובראשם צבי בוטקובסקי, שיווקו אותם למתיישבים מקבוצות שונות ביישוב באמצעות תנאי רכישה נוחים. עם הזמן החלו משקי העזר להתפתח אך לא נמצאה עבודה לצורך הקיום היומיומי, ותושבי הכפר נאלצו לעבוד רק ימים ספורים בשבוע. ניסיון לגדל יסמין כחומר גלם לבית החרושת לבושם בבעלות הברון רוטשילד בבנימינה לא צלח, בין היתר לאור הריחוק מהמפעל והקושי בהובלת התוצרת.^[1]

במהלך מאורעות תרפ"ט נקראו המתיישבים להתפנות למרכז המושבה חדרה, אבל הגברים חזרו לשמור על המשקים כשלרשותם רובה ציד אחד בלבד ומספר כידונים. לאחר המאורעות עזבו תושבים רבים את בתיהם בשל הקושי הביטחוני והכלכלי מהם סבלו, אולם עם הקצאת קרקעות מאזור וואדי חווארית' (כיום עמק חפר) על ידי הקק"ל, קרקעות אשר נרכשו לפני כן על ידי יהושע חנקין, למתיישבי הכפר, השתפר מצבם הכלכלי של המתיישבים והיישוב שב והתמלא.^[1]

במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936 - 1939) סבלו המתיישבים מתקיפות הערבים, שגדעו חלק מהפרדסים ורצחו מספר מתושבי הכפר.

ב-1945 הוערך מספר תושבי הכפר בכ-150 תושבים.^[2]

בית הביטחון של הכפר, בקצהו המערבי של רחוב האתרוג, משמש כיום כבית כנסת.

שכונת ברנדייס

במהלך תקופת המנדט הבריטי היווה כפר ברנדייס חלק ממחוז טול כרם. ב-1948, עם הקמת המדינה, נקראו נציגים מכפר ברנדייס ובעלי קרקעות נוספים באזור חדרה (ובכללם ניסן רוטמן) לצד נציגי המושבה חדרה להעלות את טענותיהם בעניין סיפוח הכפר למושבה. על אף התנגדויותיהם של נציגי הכפר, והתעניינותו של נציג משרד הפנים ברעיון להקים רשות נפרדת מחדרה על כל שטחי דיר אל ווסה ובכללה כפר ברנדייס, הוחלט לספח את שטחי הכפר לחדרה,^[1] והוא סופח באופן רשמי ב-1951.^[3] עם זאת, בענייני מים המשיך הכפר לשמור על עצמאות לאורך שנים רבות לאחר מכן באמצעות "אגודת המים כפר ברנדיס". למרות עצמאותו, בתחומים רבים היה הכפר חלק אינטגרלי מחדרה מאז היווסדו, ויש שראו בו חלק מהמושבה עוד בטרם סופח אליה.^[4] גבולות היישוב המקורי הם הרחובות ער-אציל בצפון, האלון במערב וברנדייס בדרום.

עם העלייה ההמונית של שנות ה-50 הוסבו מבני המחנה הבריטי הסמוך לשכונה ל"מעברת ברנדייס", אשר לבסוף פורקה בראשית שנות ה-60 וחלק מתושביה הפכו לתושבי השכונה. בין השנים 1949 - 1950 בנתה חברת "נוה עובד" "שכונת פועלים חקלאית" בצמוד לכפר המקורי, שצורפה לשכונה.^[5]

עם השנים התפתחה השכונה, אך שמרה על אופייה הכפרי ועל בנייה צמודת-קרקע. ב-1987 הוקם בשכונה ביה"ס הדמוקרטי הראשון בישראל, בו לומדים תלמידים מכל האזור.

קישורים חיצוניים

ביה"ס הדמוקרטי בחדרה

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ מאיר צאן, כפר ברנדיס - תולדותיו ולבטיו של ישוב לא נודע, 1978
^ סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [www.cbs.gov.il/ishuvim/ishuv2013/changes1948_2013.xls ]
^ למצב שכונת ברנדיס בחדרה, דבר, 9.6.1931
^ חג העבודה - בסימן מפעלי בנין, דבר, 2.5.1949

[:0-1] ¹ ² ³ מאיר צאן, כפר ברנדיס - תולדותיו ולבטיו של ישוב לא נודע, 1978

[2] סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [www.cbs.gov.il/ishuvim/ishuv2013/changes1948_2013.xls ]

[4] למצב שכונת ברנדיס בחדרה, דבר, 9.6.1931

[5] חג העבודה - בסימן מפעלי בנין, דבר, 2.5.1949

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ==שכונת ברנדייס==
-במהלך תקופת המנדט הבריטי היווה כפר ברנדייס חלק ממחוז [[טול כרם]]. ב-1948, עם הקמת המדינה, נקראו נציגים מכפר ברנדייס ובעלי קרקעות נוספים באזור חדרה (ובכללם [[ניסן רוטמן]]) לצד נציגי המושבה חדרה להעלות את טענותיהם בעניין סיפוח הכפר למושבה. על אף התנגדויותיהם של נציגי הכפר, והתעניינותו של נציג משרד הפנים ברעיון להקים רשות נפרדת מחדרה על כל שטחי דיר אל ווסה ובכללה כפר ברנדייס, הוחלט לספח את שטחי הכפר לחדרה,<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר = מאיר צאן|שם = כפר ברנדיס - תולדותיו ולבטיו של ישוב לא נודע|מו"ל = |שנת הוצאה = 1978}}</ref> והוא סופח באופן רשמי ב-[[1951]]. עם זאת, בענייני מים המשיך הכפר לשמור על עצמאות לאורך שנים רבות לאחר מכן באמצעות "אגודת המים כפר ברנדיס". למרות עצמאותו, בתחומים רבים היה הכפר חלק אינטגרלי מחדרה מאז היווסדו, ויש שראו בו חלק מהמושבה עוד בטרם סופח אליה.<ref>[http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=s%2BzflADQ6r7%2FeTu8sHjyGAvqSLonUpXxVoP8YXB6r5MxBwRdCeGpBfXCYwfxGaVIYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2F1931%2F06%2F09&page=3&rtl=true למצב שכונת ברנדיס בחדרה], דבר, 9.6.1931</ref> גבולות היישוב המקורי הם הרחובות ער-אציל בצפון, האלון במערב וברנדייס בדרום.
+במהלך תקופת המנדט הבריטי היווה כפר ברנדייס חלק ממחוז [[טול כרם]]. ב-1948, עם הקמת המדינה, נקראו נציגים מכפר ברנדייס ובעלי קרקעות נוספים באזור חדרה (ובכללם [[ניסן רוטמן]]) לצד נציגי המושבה חדרה להעלות את טענותיהם בעניין סיפוח הכפר למושבה. על אף התנגדויותיהם של נציגי הכפר, והתעניינותו של נציג משרד הפנים ברעיון להקים רשות נפרדת מחדרה על כל שטחי דיר אל ווסה ובכללה כפר ברנדייס, הוחלט לספח את שטחי הכפר לחדרה,<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר = מאיר צאן|שם = כפר ברנדיס - תולדותיו ולבטיו של ישוב לא נודע|מו"ל = |שנת הוצאה = 1978}}</ref> והוא סופח באופן רשמי ב-[[1951]].<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = www.cbs.gov.il/ishuvim/ishuv2013/changes1948_2013.xls|כותרת = }}</ref> עם זאת, בענייני מים המשיך הכפר לשמור על עצמאות לאורך שנים רבות לאחר מכן באמצעות "אגודת המים כפר ברנדיס". למרות עצמאותו, בתחומים רבים היה הכפר חלק אינטגרלי מחדרה מאז היווסדו, ויש שראו בו חלק מהמושבה עוד בטרם סופח אליה.<ref>[http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=s%2BzflADQ6r7%2FeTu8sHjyGAvqSLonUpXxVoP8YXB6r5MxBwRdCeGpBfXCYwfxGaVIYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2F1931%2F06%2F09&page=3&rtl=true למצב שכונת ברנדיס בחדרה], דבר, 9.6.1931</ref> גבולות היישוב המקורי הם הרחובות ער-אציל בצפון, האלון במערב וברנדייס בדרום.
 עם העלייה ההמונית של שנות ה-50 הוסבו מבני המחנה הבריטי הסמוך לשכונה ל"מעברת ברנדייס", אשר לבסוף פורקה בראשית שנות ה-60 וחלק מתושביה הפכו לתושבי השכונה. בין השנים [[1949]] - [[1950]] בנתה חברת "[[נוה עובד]]" "שכונת פועלים חקלאית" בצמוד לכפר המקורי, שצורפה לשכונה.<ref>[http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=CzRg1ZXxmnsNeV487qhwru60Ta4Z7obwcmzMh1x4mVAFHjbIeB8cQXiCc5uImifbYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2F1949%2F05%2F02&page=1&rtl=true חג העבודה - בסימן מפעלי בנין], דבר, 2.5.1949</ref>