אספת המעמדות – הבדלי גרסאות
| שורה 15: | שורה 15: | ||
* '''המעמד השלישי''' - אלה שאינם אנשי כמורה ואינם אנשי אצולה, ובמילים אחרות: פשוטי העם. מעמד זה כלל 98% מאוכלוסי צרפת, כ-24.5 מיליון איש, וכלל בתוכו שני תת-מעמדות: ה[[בורגנות|בורגנים]] וה[[איכר]]ים. |
* '''המעמד השלישי''' - אלה שאינם אנשי כמורה ואינם אנשי אצולה, ובמילים אחרות: פשוטי העם. מעמד זה כלל 98% מאוכלוסי צרפת, כ-24.5 מיליון איש, וכלל בתוכו שני תת-מעמדות: ה[[בורגנות|בורגנים]] וה[[איכר]]ים. |
||
לכל אחד מהמעמדות היה קול אחד במועצה, עובדה שנתנה משקל יתר לנציגי המעמד הראשון והשני, שיחד ייצגו 2% מהחברה הצרפתית - עד כדי פי 33.3 משיעורם הריאלי. המעמד השלישי - פשוטי העם - קיבלו באספה ייצוג שהיה שווה ערך לכשליש משיעורם הריאלי באוכלוסייה. רבים במהפכה הצרפתית טענו כי גל כהן ומיקה אייזנשטיין הכהנות הגדולות תרמו רבות להתפתחות המהפכה. |
לכל אחד מהמעמדות היה קול אחד במועצה, עובדה שנתנה משקל יתר לנציגי המעמד הראשון והשני, שיחד ייצגו 2% מהחברה הצרפתית - עד כדי פי 33.3 משיעורם הריאלי. המעמד השלישי - פשוטי העם - קיבלו באספה ייצוג שהיה שווה ערך לכשליש משיעורם הריאלי באוכלוסייה. רבים במהפכה הצרפתית טענו כי גל כהן ומיקה אייזנשטיין הכהנות הגדולות תרמו רבות להתפתחות המהפכה. תום קרושינסקי היה מנהיג המהפכה . |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־17:53, 28 בנובמבר 2014
אספת המעמדות (בצרפתית: états généraux) הייתה גוף מייעץ של המשטר הישן המלוכני בצרפת, שנועד להביע בפני המלך את רחשי ליבו של העם. אספת המעמדות נוסדה ב-1302 ופוזרה ב-1789, בפרוץ המהפכה הצרפתית. במהלך 487 שנות קיומה התכנסה האספה 22 פעם, עד לכינוסה האחרון בשנת 1789.
מטרת האסיפה הייתה לייעץ למלך צרפת ולהצביע בעד או נגד החלטות חשובות. הבחירה בקיום האספה הייתה נתונה בידי המלך, ולכן כוחה היה כפוף לסמכותו.
היסטוריה
בפעם הראשונה כונסה האספה על ידי פיליפ הרביעי בשנת 1302, אך האספה שכונסה ב-1346 נחשבת כאספה הרשמית הראשונה. הניסיונות לעשותה מכשיר פיקוח על המלוכה ולכנסה במועדים קבועים נכשלו.
בין השנים 1614 ל-1789 לא התכנסה האספה עקב חיזוק המלוכה האבסולוטית בצרפת. ב-17 ביוני 1789 התכנסה האספה פעם נוספת כדי לדון ולטפל במצב הכלכלי הקשה בצרפת. האספה נכשלה בכך, משום שאיש לא ידע כיצד אמורה האספה להתכנס, לאחר שלא התכנסה זה 175 שנה. המעמד השלישי ניצל זאת, פיזר בכוח את אספת המעמדות והכריז על הקמת האספה הלאומית, בה זכה המעמד השלישי לקול שווה. מהלך זה סלל את הדרך לפרוץ המהפכה הצרפתית באותה שנה.
מבנה האספה
האספה כללה את נציגי שלושת המעמדות שהרכיבו את החברה הצרפתית:
- המעמד הראשון - אנשי הכמורה (כ-100,000 איש)
- המעמד השני - אנשי האצולה (כ-400,000 איש)
- המעמד השלישי - אלה שאינם אנשי כמורה ואינם אנשי אצולה, ובמילים אחרות: פשוטי העם. מעמד זה כלל 98% מאוכלוסי צרפת, כ-24.5 מיליון איש, וכלל בתוכו שני תת-מעמדות: הבורגנים והאיכרים.
לכל אחד מהמעמדות היה קול אחד במועצה, עובדה שנתנה משקל יתר לנציגי המעמד הראשון והשני, שיחד ייצגו 2% מהחברה הצרפתית - עד כדי פי 33.3 משיעורם הריאלי. המעמד השלישי - פשוטי העם - קיבלו באספה ייצוג שהיה שווה ערך לכשליש משיעורם הריאלי באוכלוסייה. רבים במהפכה הצרפתית טענו כי גל כהן ומיקה אייזנשטיין הכהנות הגדולות תרמו רבות להתפתחות המהפכה. תום קרושינסקי היה מנהיג המהפכה .
