ארפכשד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:07, 30 בנובמבר 2014

אַרְפַּכְשָׁד, הוא דמות בתנ"ך, בנו השלישי של שם בן נח, על פי בראשית י', כ"ב ודברי הימים, א' א' י"ז. על פי ספר היובלים הוא מקורו של עם הכשדים^[1]. גם נפתלי הרץ טור-סיני מזהה אותו כאב האפונימי של עם זה^[2].

שמות אחיו על פי פרק י': עילם, אשור, לוד וארם. על פי דברי הימים א', היו לו עוד 4 אחים: עוץ, חול, גתר ומשך. אולם על פי בראשית, 4 האחרונים היו בני ארם, אחיו של ארפכשד. בנו של ארפכשד היה שלח.

על פי התנ"ך, ארפכשד נולד שנתיים לאחר המבול וחי 438 שנים. את שֶלַח ילד בגיל 35. יוסף בן מתיתיהו מציין כי ארפכשד נולד שתים עשרה שנה לאחר המבול.^[3]

השם ארפכשד מוזכר גם בספר יהודית (פרק א') כשמו של מלך מדי שנבוכדנצר ניצח^[4]. בקוראן, הוא קרוי בשם "ארפכשו"^[5].

הערות שוליים

^ ספר היובלים פרק ט', פסוק ה'
^ הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955
^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 17.
^ ספר יהודית פרק א'
^ תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה

[1] ספר היובלים פרק ט', פסוק ה'

[2] הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955

[3] יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 17.

[4] ספר יהודית פרק א'

[5] תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אַרְפַּכְשָׁד''', הוא דמות ב[[תנ"ך]], בנו השלישי של [[שם בן נח|שם]] בן [[נח]], על פי [[בראשית]] י', כ"ב ו[[דברי הימים]], א' א' י"ז. על פי [[ספר היובלים]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/9.htm ספר היובלים פרק ט', פסוק ה']}}
 [[קובץ:Arphaxad.jpg|200px|ממוזער|שמאל]]
-[[נפתלי הרץ טור-סיני]] מזהה אותו כאביהם ה[[אפונים|אפונימי]] של ה[[כשדים]]{{הערה|1=הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955}}.
+'''אַרְפַּכְשָׁד''', הוא דמות ב[[תנ"ך]], בנו השלישי של [[שם בן נח|שם]] בן [[נח]], על פי [[בראשית]] י', כ"ב ו[[דברי הימים]], א' א' י"ז. על פי [[ספר היובלים]] הוא מקורו של עם הכשדים{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/9.htm ספר היובלים פרק ט', פסוק ה']}}. גם [[נפתלי הרץ טור-סיני]] מזהה אותו כאב ה[[אפונים|אפונימי]] של עם זה{{הערה|1=הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955}}.
 שמות אחיו על פי פרק י': [[עילם (דמות מקראית)|עילם]], [[אשור (דמות מקראית)|אשור]], [[לוד (דמות מקראית)|לוד]] ו[[ארם (דמות מקראית)|ארם]]. על פי [[דברי הימים]] א', היו לו עוד 4 אחים: [[עוץ]], [[חול (דמות מקראית)|חול]], [[גתר]] ו[[משך]]. אולם על פי [[בראשית]], 4 האחרונים היו בני [[ארם (דמות מקראית)|ארם]], אחיו של ארפכשד. בנו של ארפכשד היה [[שלח (דמות מקראית)|שלח]].

צאצאי נח לפי ספר בראשית
שם ובניו	עילם • אשור • ארפכשד • לוד • ארם • עוץ • חול • גתר • מש • שלח
חם ובניו	כוש • מצרים • פוט • כנען • סבא • חוילה • סבתה • רעמה • סבתכא • נמרוד • לודים • ענמים • להבים • נפתוחים • פתרוסים • כסלוחים • יבוסי • אמורי • גרגשי • חיוי • ערקי • סיני • ארוודי • צמרי • חמתי
יפת ובניו	גומר • מגוג • תירס • יוון • תובל • משך • מדי • ריפת • אשכנז • תוגרמה • אלישה • תרשיש • כתים • דדנים