מודעות עצמית – הבדלי גרסאות
מ בינוויקי |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה: פסיכולוגיה]] |
[[קטגוריה: פסיכולוגיה]] |
||
[[קטגוריה: פילוסופיה של הנפש]] |
[[קטגוריה: פילוסופיה של הנפש]] |
||
[[en:self awareness]] |
|||
[[da:Selvbevidsthed]] |
|||
[[de:Selbsterfahrung]] |
|||
[[fa:خویشتنآگاهی]] |
|||
[[it:Autoconsapevolezza]] |
|||
[[ja:自己認識]] |
|||
[[pl:Samoświadomość]] |
|||
[[ru:Самосознание]] |
|||
[[sk:Sebauvedomenie]] |
|||
גרסה מ־15:17, 3 בדצמבר 2014
מודעות-עצמית (אנגלית: Self-awareness) משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום[1].
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת לאינטרוספקציה, והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה בתפיסה ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי.
מודעות-עצמית נכללת בבעיה הקשה של התודעה.
חשיבות
תהליך שליפת המידע מהזיכרון האירועי, מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל זכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי[2].
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית להבניית תפיסה מוסרית בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ התנהגות שאינה צייתנית ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות קונפורמית הגוררת את האדם להתנהגות של עדר. מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות מוסרית[3].
מודעות עצמית וחווית הזרימה
חווית הזרימה מאופיינת בריכוז של כל משאבי הקשב וההכרה אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך התודעה של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת חופש המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי שלו[1].
ראו גם
הערות שוליים
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|
