יונתן בן אביתר – הבדלי גרסאות
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לדעת [[שמאי גלנדר]] ואחרים יונתן היה חלק ממחנה אדניה שאביו נמנה עליהם. לשיטתו אם היה הבן יוצא כנגד אביו ואדניה היה המחבר המקראי מספר על כך. לטענתו אין לדעת מהסיפור מה היו מניעיו של יונתן.{{הערה|שמאי גלנדר, '''אמנות ורעיון הסיפורת המקראית''', תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1997, ע"מ 98.}} |
לדעת [[שמאי גלנדר]] ואחרים יונתן היה חלק ממחנה אדניה שאביו נמנה עליהם. לשיטתו אם היה הבן יוצא כנגד אביו ואדניה היה המחבר המקראי מספר על כך. לטענתו אין לדעת מהסיפור מה היו מניעיו של יונתן.{{הערה|שמאי גלנדר, '''אמנות ורעיון הסיפורת המקראית''', תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1997, ע"מ 98.}} |
||
כאשר בא אל אדניה, מקדם אותו אדוניה במילים {{ציטוטון|בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר.}}{{הערה|מלכם א', א', מ"ג.}} [[מצודות|מצודת דוד]] מפרש את התיבה {{ציטוטון|אבל}} המופיע בפסוק כ"ג: {{ציטוטון|אבל - רצה לומר, לא כמו שתחשוב שאבשר טוב, אבל הוא בהיפך, כי המלך דוד וגו', ורעה היא}}. כלומר אדניה חיכה לבשורות טובות וההיפך בשורה מרה היגיעה. |
כאשר בא אל אדניה, מקדם אותו אדוניה במילים {{ציטוטון|בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר.}}{{הערה|מלכם א', א', מ"ג.}} [[מצודות|מצודת דוד]] מפרש את התיבה {{ציטוטון|אבל}} המופיע בפסוק כ"ג: {{ציטוטון|אבל - רצה לומר, לא כמו שתחשוב שאבשר טוב, אבל הוא בהיפך, כי המלך דוד וגו', ורעה היא}}. כלומר אדניה חיכה לבשורות טובות וההיפך בשורה מרה היגיעה. |
||
יונתן מספר באריכות לאדניה את השתלשלות העיניינים עד להמלכת שלמה. חוקר המקרא [[פרנק פולק (חוקר המקרא)|פרנק פולק]], טוען כי בדבריו הארוכים אל אדוניה מאלץ אותנו המבשר לראות את |
יונתן מספר באריכות לאדניה את השתלשלות העיניינים עד להמלכת שלמה. חוקר המקרא [[פרנק פולק (חוקר המקרא)|פרנק פולק]], טוען כי בדבריו הארוכים אל אדוניה מאלץ אותנו יונתן בתפקיד המבשר לראות את ריבוי פניו של אותו תהליך, של עליית שלמה למלוכה.{{הערה|פרנק פולק, '''הסיפור במקרא''', ירושלים, מוסד ביאליק, 1999, ע"מ 152.}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־19:32, 16 בדצמבר 2014
יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר, דמות מקראית, בנו של אביתר, שמו נזכר בסיפור מרד אבשלום[1] ובסיפור עליית שלמה למלוכה.[2]
בזמן מרד אבשלום כאשר דוד בורח מירושלים, הוא מפעיל רשת מרגלים במחנה אבשלום המורכבת מיונתן בן אביתר, אביתר אביו, אחימעץ, ואביו צדוק. עליהם הוטל להעביר לדוד ידיעות על הנעשה במחנה אבשלום.
כאשר שימש כמרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם אחימעץ בן צדוק, התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום[3].
תפקידו כמודיע ממשיך גם בזמן מלכות שלמה. יונתן הוא זה שמודיע לאדניה על המלכתו של שלמה. לדעת שמאי גלנדר ואחרים יונתן היה חלק ממחנה אדניה שאביו נמנה עליהם. לשיטתו אם היה הבן יוצא כנגד אביו ואדניה היה המחבר המקראי מספר על כך. לטענתו אין לדעת מהסיפור מה היו מניעיו של יונתן.[4] כאשר בא אל אדניה, מקדם אותו אדוניה במילים ”בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר.”[5] מצודת דוד מפרש את התיבה ”אבל” המופיע בפסוק כ"ג: ”אבל - רצה לומר, לא כמו שתחשוב שאבשר טוב, אבל הוא בהיפך, כי המלך דוד וגו', ורעה היא”. כלומר אדניה חיכה לבשורות טובות וההיפך בשורה מרה היגיעה. יונתן מספר באריכות לאדניה את השתלשלות העיניינים עד להמלכת שלמה. חוקר המקרא פרנק פולק, טוען כי בדבריו הארוכים אל אדוניה מאלץ אותנו יונתן בתפקיד המבשר לראות את ריבוי פניו של אותו תהליך, של עליית שלמה למלוכה.[6]
הערות שוליים
- ^ שמואל ב', ט"ו, כ"ז, ל"ו: י"ז, י"ז
- ^ מלכים א', א', מ"ב.
- ^ לדברי חז"ל במדרש שמואל הייתה זאת אשתו של שמעי בן גרא שהחביאתם בבאר.
- ^ שמאי גלנדר, אמנות ורעיון הסיפורת המקראית, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1997, ע"מ 98.
- ^ מלכם א', א', מ"ג.
- ^ פרנק פולק, הסיפור במקרא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1999, ע"מ 152.