אליס אורלובסקי

קובץ:SS-Alice-Orlowski.jpg

אליס אורלובסקי

אליס אורלובסקי (בגרמנית Alice Orlowski; ‏ 30 בספטמבר 1903 - 1976) הייתה שומרת גרמנייה במספר מחנות ריכוז של הנאצים בפולין בזמן מלחמת העולם השנייה.

היא נולדה בברלין תחת השם אליס מינה אליזבת אלינג, והחלה את תקופת החניכה שלה כשומרת במחנה ראוונסבריק בשנת 1941. באוקטובר 1942 היא נבחרה להיות אחת מבין השומרות (בגרמנית "אס-אס אאופזהרין") שהוצבו במחנה מיידנק ליד לובלין, שם, יחד עם הרמינה בראונשטיינר, נודעו כשומרות האכזריות ביותר במחנה. באופן קבוע הן העמיסו נשים על משאיות שהובילו לתאי הגזים. אם היה נותר ילד או ילדה לבדה, הן היו תופסות אותה וזורקות אותה על קבוצת המבוגרות כמו מטען, והיו סוגרות את הדלתות בטריקה. אורלובסקי לרוב הייתה מחכה לטרנספורטים חדשים של נשים. היא נהגה להצליף בשוט באסירות ישירות על העיניים.^{[דרוש מקור]} במיידנק, היא קודמה לתפקיד שנקרא "קומנדופוהרין" (משגיחת אסירים) בצריף המיונים.

כמו יתר השומרות במחנות, אורלובסקי פיקחה על קבוצה שמנתה יותר מ-100 נשים, תפקידן במחנה היה לעבור על חפצי הנרצחים בגז ולמיין: שעונים, פרוות, מעילים, זהב, תכשיטים, כסף, צעצועים, משקפיים ועוד. לאחר פינוי המחנה, הגרמנים שלחו אותה לעבוד במחנה פלאשוב הידוע לשמצה. במחנה זה ליד קרקוב היא השגיחה על האסירות ברחוב המחנה ונודעה שם ברשעותה הרבה.^{[דרוש מקור]}

בתחילת ינואר 1945 הייתה אורלובסקי אחת מנשות האס אס שהשתתפו בצעדת המוות ממחנה אושוויץ מערבה, ובמהלך תקופת הצעדה התנהגותה שהייתה סדיסטית ואכזרית נהייתה יותר הומנית. בצעדת המוות שהחלה באמצע חודש ינואר 1945 מאושוויץ לוודז'יסלאב שלזיה, היא ניחמה את האסירים ואף ישנה עימם בחוץ על הארץ. יתרה מזאת, אף הגישה מים לאסירים שהיו צמאים. לא ידוע מה גרם לשינוי בגישה שלה כלפי האסירים, אבל היו אנשים ששיערו^{[דרוש מקור]} שהיא הרגישה^{[דרוש מקור]} שהמלחמה עומדת להסתיים ושבקרוב היא תישפט בגין פשעי מלחמה. לבסוף, היא חזרה למחנה ראוונסבריק לעבוד שם כשומרת.^{[דרוש מקור]}

לאחר סיום המלחמה במאי 1945, אורלובסקי נלכדה על ידי הכוחות הסובייטים והוסגרה לפולין כדי לעמוד למשפט בגין פשעי מלחמה. אוסף של צילומי נשות אס אס בו היא הופיעה עזר להרשיע אותה במשפט אושוויץ הראשון בשנת 1947. גזר דינה היה מאסר עולם, אך היא שוחררה בשנת 1957 לאחר שריצתה רק 10 שנות מאסר. בשנת 1975 גרמניה המערבית איתרה אותה, והעמידה אותה למשפט נוסף במסגרת משפטי מיידנק.

היא נפטרה במהלך המשפט בשנת 1976 בגיל 73.