תפילת ערבית

מניין תפילת מעריב בחנות בשוק הפשפשים ביפו (תל אביב)

תפילת ערבית בכותל המערבי

תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, וכן מהפיוט עלינו לשבח שאותו נוהגים לומר בסוף כל אחת מתפילות היום.

יסודה של תפילת ערבית

המסורת מייחסת את קביעת תפילת ערבית ליעקב אבינו. בברייתא המקשרת בין התפילות לקורבנות, קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית וקורבן התמיד של בין הערביים מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית. המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום. לכן זמנה בלילה, החל בצאת הכוכבים, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה.

שלא כמו תפילות שחרית ומנחה, חובת תפילת עמידה של ערבית הוטלה במחלוקת בתקופת המשנה והתלמוד. במסכת ברכות במשנה (דפים כז-כח) מובאת מחלוקת תנאים לגבי החיוב שבתפילת ערבית, שם נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע". רבי יהושע סבר כי תפילת ערבית היא רשות, ואילו רבן גמליאל דיבנה סבר שהיא חובה. מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של רבי אלעזר בן עזריה. בעקבות זאת נחלקו אמוראים כמי ההלכה. על פי המפורש שם בתלמוד הכוונה היא שערבית אינה חיוב גמור אלא נדחית מפני מצוות אחרות.

המחלוקת לגבי חיוב התפילה נסובה רק לגבי חיוב תפילת עמידה, אך לגבי קריאת שמע לא נחלקו שחובת קריאת שמע בערב היא מדאורייתא. סדר התפילה כמו שמופיע היום בסידורים, בו קריאת שמע וברכותיה קודמים לתפילת עמידה נחשב במשך זמן רב ללא הכרחי.

הרמב"ם, בעקבות דברי הרי"ף, פסק כי לכתחילה תפילת ערבית היא רשות, אך כיום היא חובה משום שרוב ישראל קיבלוה עליהם. צורת חיוב זו יוצרת הבחנה בין נשים לגברים, שכן נשים לא קיבלוה עליהן, ועל כן חיובן בתפילת ערבית פחותה מחיובן בשאר תפילות. בנוסף, היות שמטרת חזרת הש"ץ היא להוציא ידי חובה את המתפללים שאינם יודעים את נוסח התפילה, בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ. רב נטרונאי גאון תולה את הסיבה למנהג לומר קדיש אחרי ברכות קריאת שמע לפני תפילת העמידה, בדעה שתפילת ערבית רשות, והקדיש משמש כהכרזה שהסתיימה התפילה והרוצה לצאת יצא. (מובא בטור או"ח רלו)

מהלך התפילה

שיר המעלות, והוא רחום וברכו

לפי נוסח הספרדים והחסידים, אומרים תחילה את פרק קל"ד מספר תהילים - "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו', וכן מספר פסוקי ביטחון בה'; לאחר מכן אומר החזן חצי קדיש, ולאחריו אומרים את הפסוקים "והוא רחום" ו"ה' הושיעה". לאחר זאת אומר החזן "ברכו את ה' המבורך", הקהל עונה לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והחזן חוזר ואומר גם הוא פסוקית זו. לפי נוסח אשכנז מתחילים רק ב"והוא רחום". רוב עדות המזרח מתחילות ב"לשם יחוד", ושלושה פסוקים "ה' צבאות עמנו" , "ה' צבאות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה". קהילות עיראק ופרס אומרות במקום חמישה פסוקים: "כי אל רחום ה'", "והוא רחום", "ה' צבאות עמנו" , "ה' צבאות אשרי אדם" ו"ה' הושיעה", "ויברכו שם כבודך".

קריאת שמע וברכותיה

לאחר שאומרים 'ברכו', מברכים את הברכות הבאות כשקריאת שמע נאמרת בין שתי הברכות הראשונות לשתיים האחרונות:

• מעריב ערבים - ברכה העוסקת בבריאת היום והלילה ובשבח לבורא על סידור הזריחה והשקיעה.
• אהבת עולם - ברכת הודאה על התורה וכן על קיום המצוות של עם ישראל.
• קריאת שמע.
• ברכת גאולה - ברכה העוסקת בגאולת ישראל ממצרים ובשמירתו. הברכה מתחילה במילים "ואמונה כל זאת" ומסתיימת בברכת גאל ישראל.
• ברכת השכיבנו - ברכה העוסקת בבקשת שמירה מאת ה', שישכיבנו לשלום ויעמידנו לשלום, וישמרנו מפני מזיקים שונים.
• בתקופת הסבוראים הוסיפו ברכה נוספת, ברכת ברוך ה' לעולם הכוללת מספר פסוקים וחתימה בברכה בסופם, אשר בכמה קהילות מאוחדת עם ברכת השכיבנו שלפניה ובכמה קהילות היא עומדת בפני עצמה. בקהילות רבות, בפרט בארץ ישראל ובמרבית הקהילות הספרדיות בתפוצות לא נאמרת הברכה.
• חצי קדיש.

תפילת שמונה עשרה

לפי מספר מנהגים נוסח תפילת עמידה של ערבית שונה מהנוסח של תפילת שחרית בברכה האחרונה בו ("שלום רב" במקום "שים שלום").

שיר למעלות ועלינו לשבח

בסוף התפילה, הנוהגים כמנהג הספרדים וחלק מקהילות החסידים, אומרים מזמור קכ"א בתהלים, שיר המעלות - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים...". לאחר המזמור אומרים קדיש יתום וברכו (שנתקן לאלו שאחרו ולא שמעו כשפרסו על שמע בתחילת התפילה). המתפללים כנוסח אשכנז וכן חסידי חב"ד לא נוהגים כך. לאחר מכן אומרים עלינו לשבח וקדיש יתום, כבסוף כל תפילה, ולפי הנוסחאות שלא פרסו על שמע לפני עלינו, עושים זאת לאחר הקדיש שאחרי עלינו.

ספירת העומר

בימי ספירת העומר (החלים מיום שני של פסח ועד ערב שבועות), נהגו לברך ולספור ספירת העומר לאחר תפילת מעריב, גם כאן חלוקים הדעות באשר למיקום הספירה, יש הנוהגים לספור לפני עלינו לשבח ויש שנהגו לספור לאחריו. בקהילות גאורגיה, עיראק ופרס המנהג לספור אחרי "שיר למעלות", כאשר נוהגים לומר נוסח "לשם ייחוד" מיוחד, טרם הברכה, ובתחילה מברך וסופר השליח ציבור, ולאחר מכן הקהל מברך וסופר. בקהילות גאורגיה מוסיפים קטע הפותח במילים: "רבונו של עולם".ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא", "ברכו" ו"עלינו לשבח".

קישורים חיצוניים

• הלכות תפילת ערבית בקיצור שולחן ערוך
• הרב אליעזר מלמד דברים האסורים לפני תפילת ערבית , זמני תפילת ערבית , סדר תפילת ערבית.