מועצת הביטחון של האומות המאוחדות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זו הגדרה ברורה מאד וקיים ערך. מחיקת הקישור תואמת לאג'נדה הפוליטית של בן נחום
דוריס (שיחה | תרומות)
בן נחום צודק. החלטה 242 מעורפלת בכוונה תחילה
שורה 28: שורה 28:


עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:
עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:
* [[החלטה 242]]: התקבלה ב-[[22 בנובמבר]] [[1967]], וקראה לישראל לסגת מ[[השטחים הכבושים|שטחים שנכבשו]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. בנוסף קראה ההחלטה לסיום מצב הלוחמה וכיבוד הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינות [[המזרח התיכון]]. בנוסף הכירה המועצה בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, ולשמר לעצמה גבולות בני הגנה.
* [[החלטה 242]]: התקבלה ב-[[22 בנובמבר]] [[1967]], וקראה לישראל לסגת מ"שטחים שנכבשו" ב[[מלחמת ששת הימים]]. בנוסף קראה ההחלטה לסיום מצב הלוחמה וכיבוד הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינות [[המזרח התיכון]]. בנוסף הכירה המועצה בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה, ולשמר לעצמה גבולות בני הגנה.
* [[החלטה 338]]: התקבלה ב-[[22 באוקטובר]] [[1973]], וקראה להפסקת אש ב[[מלחמת יום הכיפורים]].
* [[החלטה 338]]: התקבלה ב-[[22 באוקטובר]] [[1973]], וקראה להפסקת אש ב[[מלחמת יום הכיפורים]].
* [[החלטה 339]]: התקבלה ב-[[23 באוקטובר]] [[1973]], והורתה על הפסקת אש מיידית ב[[מלחמת יום הכיפורים]], הצבת משקיפי או"ם בקווים, וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים בעת הפסקת האש הקודמת.
* [[החלטה 339]]: התקבלה ב-[[23 באוקטובר]] [[1973]], והורתה על הפסקת אש מיידית ב[[מלחמת יום הכיפורים]], הצבת משקיפי או"ם בקווים, וחזרה לעמדות שהחזיקו הצדדים בעת הפסקת האש הקודמת.

גרסה מ־15:27, 31 בדצמבר 2014

אולם מועצת הביטחון במטה האו"ם בניו-יורק

מועצת הביטחון היא אחד מששת הגופים העיקריים שכוננה מגילת האו"ם. תפקידה העיקרי לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם.

הרכב המועצה

במועצת הביטחון יש חמש חברות קבועות ועשר חברות מתחלפות. החברות הקבועות הן חמש המייסדות (המנצחות במלחמת העולם השנייה): ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין (עד 1971 הרפובליקה הסינית ומ-1971 הרפובליקה העממית של סין). לחברות הקבועות זכות וטו על פי פרק 27 של מגילת האו"ם. הצבעתה של אחת מחמש המדינות נגד הצעת החלטה של המועצה מונעת את קבלתה. מדינות אלו הן גם היחידות המורשות להחזיק נשק גרעיני על פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

החברות המתחלפות נבחרות לתקופת כהונה של שנתיים החל מ-1 בינואר. בראשית כל שנה מתחלפות חמש חברות בחמש חברות חדשות. החברות המתחלפות נבחרות על ידי העצרת הכללית לפי אזורים. החלוקה לגושים היא בלתי-רשמית, ולכן נתונה לשינויים. הגוש האפריקני בוחר שלוש נציגות, הגוש של אסיה, הגוש של אמריקה הלטינית והגוש של "מערב אירופה ושאר המדינות" בוחרים, כל אחד, שתי נציגות; והגוש של מזרח אירופה בוחר נציגה אחת. כמו כן, נהוג שאחת הנציגות תהא מדינה ערבית, וזו נבחרת לסירוגין מבין הנציגות של אסיה ואפריקה.

החברות המתחלפות (נכון לשנת 2014) הן:‏‏

על פי פרק 7 של מגילת האו"ם, מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף היחיד של האו"ם המוסמך, במקרה של "איום לשלום, הפרות שלום או פעולות של תוקפנות", להטיל סנקציות (ובכלל זאת אמברגו) על מדינה מסוימת ואף להתיר שימוש בכוח נגדה "למען שמירת או השבת השלום והביטחון הבינלאומי". דוגמה לכך היא החלטה 665 (אוגוסט 1990) שאישרה שימוש בכח כדי לאכוף את הסנקציות שהוטלו על עיראק בהחלטות 660 ו-661 עקב פלישתה לכווית. ההחלטה הובילה לפרוץ מלחמת המפרץ. החלטת מועצת הביטחון 1973 (17 במרץ 2011) התירה למדינות החברות לנקוט "בכל אמצעי דרוש" כדי להבטיח את שלום האזרחים בלוב. ההחלטה המריצה התערבות בינלאומית בסכסוך והביאה לנפילת משטרו של הרודן מועמר קדאפי.[1] מקרה אחר של אכיפה כזו היה בעניין דרום אפריקה בשנות ה1980, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה [דרוש מקור].

מועצת הביטחון התכנסה לראשונה בלונדון ב-17 בינואר 1946, וקיבלה את החלטתה הראשונה ב-23 בינואר. מיום היווסדה ועד פברואר 2014 קיבלה המועצה 2,140 החלטות.

הגדלת מספר חברי הקבע במועצה

ערך מורחב – קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם

בביקורו האחרון (נובמבר 2010) של אובמה באסיה, הכריז הלה בניו-דלהי כי יתמוך[2] בצירופה של הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון וכעבור שבוע הכריז ביוקוהמה כי יתמוך במושב קבע ליפן[3] ובכך אישרר הבטחות קודמות בנושא.

ישראל במועצת הביטחון

ישראל מעולם לא נבחרה לכהן במועצת הביטחון. עד לשנת 2000, ישראל, כמו ארצות הברית ומדינות אחרות, לא הייתה חברה באחד הגושים הבלתי-פורמליים שמהם נבחרות המדינות המועמדות לחברות במועצה. מאז שנה זו, יש לה מעמד של חברה זמנית בקבוצת מערב אירופה ומדינות אחרות.

הסכסוך בין ישראל למדינות ערב הסמוכות לה והסכסוך הישראלי-פלסטיני הם נושאים מרכזיים בדיוניה של מועצת הביטחון. מדיניותה של ישראל, שלעתים אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית, מביאה לכך שפעמים עולות להצבעה החלטות המגנות את המדיניות הזו. החלטות אלה לעתים זוכות לתמיכה של כמעט כל חברות המועצה ורק וטו של ארצות הברית, או איום בווטו כזה, מונע קבלת החלטות אלה. בין השנים 1989 - 2008 הטילה ארצות הברית וטו 13 פעמים, 11 פעמים מתוכן בהחלטות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. באוגוסט 2011 הועלתה במועצת הביטחון הצעה לניסוח הצהרה נשיאותית לגינוי מתקפת הטרור בדרום ישראל. ההצעה זכתה לתמיכת רוב חברות המועצה, אך לא אושרה עקב דרישת לבנון להוסיף להצהרה גינוי לפעולת התגובה של ישראל בעזה.[4]

עם החלטות המועצה העוסקות בישראל נמנות:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ BBC News - Libya UN Resolution 1973: Text analysed
  2. ^ אובמה: אשאף לצרף את הודו כחברה קבועה במועצת הביטחון 08 בנובמבר 2010
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אובמה: יפן היא "מודל ראוי" למועצת הביטחון, באתר ynet
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יצחק בן-חורין, לבנון סיכלה גינוי במועצת הביטחון למתקפת הטרור, באתר ynet, 20 באוגוסט 2011