אפוקליפסה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:57, 5 בינואר 2015

ערך זה עוסק במונח תאולוגי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אפוקליפסה (פירושונים).

המונח "אפוקליפטיקה" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה פינית, ראו אפוקליפטיקה (להקה).

אפוקליפסה (ביוונית: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס) משמעותה "התגלות". היות שרוב הספרות האפוקליפטית עוסקת באסכטולוגיה, קיבלה המילה משמעות משנית ועממית הקשורה לאחרית הימים. עם זאת, אין זה הכרחי שחיבור אפוקליפטי יעסוק באחרית הימים.

עמוס פונקנשטיין מגדיר את האפקליפסה במילים הבאות: "קץ העולם קרוב. מעטים יוותרו בחיים כדי לחזות בלידתו של עידן חדש ונשגב. העולם הישן המלא צער ומכאוב יקרוס תחת כובד רשעתו. תחתיו יקום עולם חדש בכל המובנים: חברה חדשה וסדר קוסמי חדש"^[1].

הגדרת הז'אנר לקוחה משמו של הספר האחרון בברית החדשה, חזון יוחנן, המתייחס לאחרית הימים ולהופעתו של ישו מחדש. כיום המושג מייצג את כל התפיסות הנוגעות לאחרית הימים ולגאולה כזו או אחרת מהמציאות המוכרת לנו. זהו ספר ידוע ביותר בתחום, והשפעתו עצומה. בספר זה מופיעים ביטויים ומושגים רבים כגון: "ארבעת פרשי האפוקליפסה", "ירושלים של מעלה" ורבים נוספים. הספר היה בסיס לאלפי יצירות אמנות בכל התחומים והשפיע אף על מהלכים בהיסטוריה כגון מסעות הצלב. עם זאת, התפיסה האפוקליפטית התחילה אף לפני כתיבת הספר וסביר להניח שיוחנן כותב הבשורה (שלא לגמרי ברור מיהו), מחברו של חזון יוחנן, כבר הכיר את חזון אחרית הימים כפי שהוא מופיע בספר דניאל.

אפוקליפסות חשובות אחרות הן חזון החיות, (שהיא יחידה בתוך ספר חנוך א' וספר חנוך ב' מן הספרים החיצוניים), חזון עזרא (המכונה גם "עזרא הרביעי"), ספר ברוך השני, וכן חיבורים וקטעי חיבורים שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה. יש גם גרסה שונה: אחרית הימים היא סוף של עידן, תקופה.

לדוגמה: בשנות ה-2000 הסתיימה תקופת הדגים - התקופה של ישו. ואחרית הימים מלהבדיל מביום הדין הוא לא היום האחרון, "הסוף", אלא רק סיום של תקופה.

לקריאה נוספת

יוסף דן, אפוקליפסה אז ועכשיו, ידיעות אחרונות, 2000.
יוסף דן, תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה: קובץ מאמרים, דביר, 2009.
עמוס פונקנשטיין, לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית, בתוך: פונקשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, עם עובד 1991 עמ' 41-61

קישורים חיצוניים

הסברים על משמעות המושג אפוקליפסה בתרבות ישראל, עם הפניה לפרקי החזיונות ב ספר דניאל (ז-יב) ולספרים החיצוניים ספר חנוך, ספר ברוך, עזרא הרביעי ועליית ישעיהו

ראו גם

הערות שוליים

^ עמוס פונקנשטיין, לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית, בתוך: פונקשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, עם עובד 1991 עמ' 41

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] עמוס פונקנשטיין, לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית, בתוך: פונקשטיין, תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית, עם עובד 1991 עמ' 41

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{מפנה|אפוקליפטיקה|להקה פינית|אפוקליפטיקה (להקה)}}
 '''אפוקליפסה''' (ב[[יוונית]]: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס) משמעותה "התגלות". היות שרוב הספרות האפוקליפטית עוסקת ב[[אסכטולוגיה]], קיבלה המילה משמעות משנית ועממית הקשורה לאחרית הימים. עם זאת, אין זה הכרחי שחיבור אפוקליפטי יעסוק באחרית הימים.
-ןל]ם,פ
+[[עמוס פונקנשטיין]] מגדיר את האפקליפסה במילים הבאות: "קץ העולם קרוב. מעטים יוותרו בחיים כדי לחזות בלידתו של עידן חדש ונשגב. העולם הישן המלא צער ומכאוב יקרוס תחת כובד רשעתו. תחתיו יקום עולם חדש בכל המובנים: חברה חדשה וסדר קוסמי חדש"{{הערה|[[עמוס פונקנשטיין]], '''לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית''', בתוך: פונקשטיין, '''תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית''', [[עם עובד]] 1991 עמ' 41}}.
+הגדרת הז'אנר לקוחה משמו של הספר האחרון [[הברית החדשה|בברית החדשה]], [[חזון יוחנן]], המתייחס לאחרית הימים ולהופעתו של [[ישו]] מחדש. כיום המושג מייצג את כל התפיסות הנוגעות ל[[אחרית הימים]] ולגאולה כזו או אחרת מהמציאות המוכרת לנו. זהו ספר ידוע ביותר בתחום, והשפעתו עצומה. בספר זה מופיעים ביטויים ומושגים רבים כגון: "[[ארבעת פרשי האפוקליפסה]]", "ירושלים של מעלה" ורבים נוספים. הספר היה בסיס לאלפי יצירות [[אמנות]] בכל התחומים והשפיע אף על מהלכים בהיסטוריה כגון [[מסעות הצלב]]. עם זאת, התפיסה האפוקליפטית התחילה אף לפני כתיבת הספר וסביר להניח ש[[יוחנן כותב הבשורה]] (שלא לגמרי ברור מיהו), מחברו של חזון יוחנן, כבר הכיר את חזון אחרית הימים כפי שהוא מופיע ב[[ספר דניאל]].
 אפוקליפסות חשובות אחרות הן [[חזון החיות]], (שהיא יחידה בתוך [[ספר חנוך א']] ו[[ספר חנוך ב']] מן [[הספרים החיצוניים]]),  [[חזון עזרא]] (המכונה גם "עזרא הרביעי"), [[ספר ברוך]] השני, וכן חיבורים וקטעי חיבורים שנמצאו בין [[מגילות מדבר יהודה]]. יש גם גרסה שונה: