יזדגרד השני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת פרטים ממקור מוסמך
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
יזדגרד, שבימיו בא לידי ביטוי הכלל "דתא דמלכותא דתא" ("Cujus regio, ejus religio"), פעל בקנאות כלפי המיעוטים הדתיים, ובפרט נגד הנוצרים; הוא רדף את הנוצרים, הורה לסלק אותם משורות הצבא ודרש מהנוצרים שב[[ארמניה]] להמיר את דתם, באמרו "צריך שדת אדוניכם תהא דתכם, כי עלינו לתת לאלוהים דין וחשבון על אודותיכם". כשהתקוממו נגדו הארמנים, דיכא את המרד והגלה את ראשי המדינה ל[[ממלכת פרס|פרס]].
יזדגרד, שבימיו בא לידי ביטוי הכלל "דתא דמלכותא דתא" ("Cujus regio, ejus religio"), פעל בקנאות כלפי המיעוטים הדתיים, ובפרט נגד הנוצרים; הוא רדף את הנוצרים, הורה לסלק אותם משורות הצבא ודרש מהנוצרים שב[[ארמניה]] להמיר את דתם, באמרו "צריך שדת אדוניכם תהא דתכם, כי עלינו לתת לאלוהים דין וחשבון על אודותיכם". כשהתקוממו נגדו הארמנים, דיכא את המרד והגלה את ראשי המדינה ל[[ממלכת פרס|פרס]].
גם את היהודים רדף יזדגרד; הוא אסר על אמירת [[קריאת שמע]] בפומבי, מפני שיש בה [[ייחוד השם]], ועל שמירת השבת (455). מחלק מהגזרות הצליחו היהודים להתחמק בתחבולות שונות. באגרת [[רב שרירא גאון|רש"ג]] מתוארת הריגתם של מנהיגי הקהילה היהודית, סגירת בתי הכנסת ומסירת הילדים היהודים ל[[זורואסטריות|אמגושים]].{{הערה|אגרת רב שרירא גאון, מהד' בנימין מנשה לוין עמוד 97-94}}
את היהודים רדף יזדגרד במידה פחותה; הוא אסר על אמירת [[קריאת שמע]] בפומבי, מפני שיש בה [[ייחוד השם]], ועל שמירת השבת (455). מחלק מהגזרות הצליחו היהודים להתחמק בתחבולות שונות.


[[קטגוריה:מלכי פרס]]
[[קטגוריה:מלכי פרס]]

גרסה מ־10:18, 14 בינואר 2015

יַזְדְגֶרְד השני - מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 438457, בנו ויורשו של בהראם החמישי.

בתחילת שלטונו פתח יזדגרד במלחמה נגד האימפריה הביזנטית לאחר שהקימה ביצורים על שטח פרסי סמוך לחרן. הוא הצליח להפתיע את הביזנטים, אך נתקל בשיטפון שמנע ממנו להתקדם לעומק שטחה של האימפריה. הקיסר הביזנטי שנגדו נלחם יזדגרד, תאודוסיוס השני, היה מעוניין לסיים את המלחמה, ושלח את מפקד הצבא שלו לפתוח במשא ומתן עם יזדגרד. בסופו של המשא ומתן הוחלט ששתי האימפריות לא תבנינה ביצורים על שטחי הספר שלהן.

בעיצומו של המשא ומתן עם האימפריה הביזנטית תקפה ממלכת קידאריט את האימפריה הסאסאנית. יזדגרד השיב מלחמה שערה והצליח לדחוק את הקידאריטים אל מעבר לנהר אמו דריה (450). באחרית ימיו נלחם שנית עם הקידאריטים והדף התקפה מחודשת שלהם.

יזדגרד, שבימיו בא לידי ביטוי הכלל "דתא דמלכותא דתא" ("Cujus regio, ejus religio"), פעל בקנאות כלפי המיעוטים הדתיים, ובפרט נגד הנוצרים; הוא רדף את הנוצרים, הורה לסלק אותם משורות הצבא ודרש מהנוצרים שבארמניה להמיר את דתם, באמרו "צריך שדת אדוניכם תהא דתכם, כי עלינו לתת לאלוהים דין וחשבון על אודותיכם". כשהתקוממו נגדו הארמנים, דיכא את המרד והגלה את ראשי המדינה לפרס.

את היהודים רדף יזדגרד במידה פחותה; הוא אסר על אמירת קריאת שמע בפומבי, מפני שיש בה ייחוד השם, ועל שמירת השבת (455). מחלק מהגזרות הצליחו היהודים להתחמק בתחבולות שונות.