ידידיה שלמה רפאל נורצי – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-www.jewishencyclopedia +jewishencyclopedia) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שער מנחת שי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער ספר "מנחת שי"]] |
[[קובץ:שער מנחת שי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער ספר "מנחת שי"]] |
||
רבי '''ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי''' (ב[[איטלקית]]: '''Norzi''';{{כ}} [[1560]], [[מנטובה]], [[איטליה]] – |
רבי '''ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי''' (ב[[איטלקית]]: '''Norzi''';{{כ}} [[1560]], [[מנטובה]], [[איטליה]] – ?) היה [[רב]], פרשן ומדקדק בעיר הולדתו. מפורסם בחיבורו הבלשני העוסק דקדוק השפה העברית, '''[[מנחת שי]]'''. |
||
== חייו ופועלו == |
== חייו ופועלו == |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
רבי ידידיה שלמה הקדיש את רוב חייו לפרשנות ביקורתית ומסורה על התנ"ך. הוא לא חסך כל מאמץ כדי למסור את כתביו, שנכתבו בעמל רב, שלמים ככל האפשר, תוך כדי שמירה יסודית על הטקסט המקורי של שפת התנ"ך משום ראה ערך רב בלמידה יסודית לפי ערכה של הדת. הוא ציין את כל הפרושים הניתנים (תלמודיים מקראים או מדרשים) על ידי ברור יסודי ולימוד מעמיק לשמירת ערכו של התנ"ך והדת היהודית כדי לפרש את המקרא על פי ניקודן ומסורן של תיבות שפת המקרא. עד היום סיפרו שכתב "מנחת שי" העוסק בפרושים אלו הוא מקור השראה ולמידה נכונה של טעמי המקרא. |
רבי ידידיה שלמה הקדיש את רוב חייו לפרשנות ביקורתית ומסורה על התנ"ך. הוא לא חסך כל מאמץ כדי למסור את כתביו, שנכתבו בעמל רב, שלמים ככל האפשר, תוך כדי שמירה יסודית על הטקסט המקורי של שפת התנ"ך משום ראה ערך רב בלמידה יסודית לפי ערכה של הדת. הוא ציין את כל הפרושים הניתנים (תלמודיים מקראים או מדרשים) על ידי ברור יסודי ולימוד מעמיק לשמירת ערכו של התנ"ך והדת היהודית כדי לפרש את המקרא על פי ניקודן ומסורן של תיבות שפת המקרא. עד היום סיפרו שכתב "מנחת שי" העוסק בפרושים אלו הוא מקור השראה ולמידה נכונה של טעמי המקרא. |
||
כדי לאסוף את כל כתבי היד שנצרכו לו כדי לפרש את המקרא, ובמיוחד למציאת כתביו ותורתו של רבי מאיר בן טודרוס אבולעפיה אשר כתב פרושים בנושא זה, רבי ידידיה שלמה יצא למסעות ממושכים והתגורר במשך זמן רב בחו"ל. בשנת 1626 יצא לאור ספרו הראשון "גודר פרץ" (שלימים נקרא "[[מנחת שי]]" |
כדי לאסוף את כל כתבי היד שנצרכו לו כדי לפרש את המקרא, ובמיוחד למציאת כתביו ותורתו של רבי מאיר בן טודרוס אבולעפיה אשר כתב פרושים בנושא זה, רבי ידידיה שלמה יצא למסעות ממושכים והתגורר במשך זמן רב בחו"ל. בשנת 1626 יצא לאור ספרו הראשון "גודר פרץ" (שלימים נקרא "[[מנחת שי]]" ראשי התיבות של שמו: ש-שלמה י-ידידיה) העוסק בפרושים מקראיים של חמשת חומשי תורה. |
||
הספר מנחת ש"י מחולק לשני כרכים. הראשון עוסק ב[[חמישה חומשי תורה]] וב[[חמש מגילות]], והשני עוסק בכתובים ונביאים, עם חיבורים קטנים בסוף: מאמר המאריך [-מתג], כללי [[בג"ד כפ"ת]] (שש האותיות העבריות שיכולות לקבל דגש קל) וקמץ חטוף. |
הספר מנחת ש"י מחולק לשני כרכים. הראשון עוסק ב[[חמישה חומשי תורה]] וב[[חמש מגילות]], והשני עוסק בכתובים ונביאים, עם חיבורים קטנים בסוף: מאמר המאריך [-מתג], כללי [[בג"ד כפ"ת]] (שש האותיות העבריות שיכולות לקבל דגש קל) וקמץ חטוף. |
גרסה מ־20:23, 26 בינואר 2015
רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi; 1560, מנטובה, איטליה – ?) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו. מפורסם בחיבורו הבלשני העוסק דקדוק השפה העברית, מנחת שי.
חייו ופועלו
הוסמך לרבנות בשנת 1585. לקראת תחילת המאה ה-17 נבחר לרבה של מנטובה, תפקיד בו החזיק עד מותו.
רבי ידידיה שלמה הקדיש את רוב חייו לפרשנות ביקורתית ומסורה על התנ"ך. הוא לא חסך כל מאמץ כדי למסור את כתביו, שנכתבו בעמל רב, שלמים ככל האפשר, תוך כדי שמירה יסודית על הטקסט המקורי של שפת התנ"ך משום ראה ערך רב בלמידה יסודית לפי ערכה של הדת. הוא ציין את כל הפרושים הניתנים (תלמודיים מקראים או מדרשים) על ידי ברור יסודי ולימוד מעמיק לשמירת ערכו של התנ"ך והדת היהודית כדי לפרש את המקרא על פי ניקודן ומסורן של תיבות שפת המקרא. עד היום סיפרו שכתב "מנחת שי" העוסק בפרושים אלו הוא מקור השראה ולמידה נכונה של טעמי המקרא.
כדי לאסוף את כל כתבי היד שנצרכו לו כדי לפרש את המקרא, ובמיוחד למציאת כתביו ותורתו של רבי מאיר בן טודרוס אבולעפיה אשר כתב פרושים בנושא זה, רבי ידידיה שלמה יצא למסעות ממושכים והתגורר במשך זמן רב בחו"ל. בשנת 1626 יצא לאור ספרו הראשון "גודר פרץ" (שלימים נקרא "מנחת שי" ראשי התיבות של שמו: ש-שלמה י-ידידיה) העוסק בפרושים מקראיים של חמשת חומשי תורה.
הספר מנחת ש"י מחולק לשני כרכים. הראשון עוסק בחמישה חומשי תורה ובחמש מגילות, והשני עוסק בכתובים ונביאים, עם חיבורים קטנים בסוף: מאמר המאריך [-מתג], כללי בג"ד כפ"ת (שש האותיות העבריות שיכולות לקבל דגש קל) וקמץ חטוף.
הספר יצא לאור בפעם הראשונה, אחרי יותר ממאה שנה ממותו של רבי ידידיה שלמה, על ידי רפאל חיים באזילה ממנטובה בשנת תק"ב.[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של ידידיה שלמה רפאל נורצי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של ידידיה שלמה רפאל נורצי באתר רמב"י
- ג'וזף ג'ייקובס (אנ'), יצחק ברוידה, ידידיה שלמה בן אברהם נורצי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ידידיה שלמה רפאל מנורצי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"